טיפול תרופתי הוא לא תמיד הטיפול המועדף בהפרעות אכילה, אך יחד עם זאת, בחלק מהמקרים כדאי לפנות לפסיכיאטר על־מנת לבחון ולבנות תוכנית לטיפול תרופתי. התאמת הטיפול התרופתי על־ידי הפסיכיאטר מהווה לרוב נדבך טיפולי המתווסף לטיפול בפסיכותרפיה.

ממחקרים עולה כי טיפול תרופתי בהפרעות אכילה, מהסוגים שיפורטו להלן, מתאים יותר להפרעות הבאות לידי ביטוי בעלייה במשקל, לרבות הפרעת אכילה מסוג Being Eating, ולא במקרים של ירידה ניכרת במשקל ותת־משקל.

ישנן כמה משפחות עיקריות של תרופות המתייחסות להפרעות אכילה:

תרופות ממשפחת ה-SSRI אשר פעולתן היא בעיכוב ספיגה חוזרת של סרוטונין. במשפחה זו ניתן למצוא תרופות כגון: ציפלקס, אסטו, לוסטרל, פרוזק, פאקסט ועוד. עיכוב הספיגה של סרוטונין ידוע כמשפיע על החשיבה האובססבית סביב האכילה, ומעבר לכך, תרופות אלו נמצאו כמסייעות בשליטה על בולמוסי אכילה. לתרופות מסוג SSRI מיעוט תופעות לוואי, אשר גם הן נוטות לחלוף עם הזמן וכוללות בדרך־כלל כאבי ראש, עייפות, רעד, יובש בפה, הזעת יתר, הפרעות שינה ועצבנות.

תרופות ממשפחת מייצבי מצב־הרוח,  בעיקר טופירמט, שהיא תרופה שגם מייצבת מצב־רוח וגם מסייעת באיזון מנגנון הרעב.

תרופות ממשפחת הסטימולמנטים. בשנה האחרונה אושרה תרופה דמוית ריטלין (ויואנס) לטיפול באכילה בולמוסית. מנגנון הפעולה העיקרי הוא השפעה על האימפולסיביות, כלומר ירידה באימפולסיביות כדי לסייע בהתגברות על הדחף לאכול באופן מופרז.

תרופות ממשפחה ה-TCA – נוגדי דיכאון טריצקליים – לרוב כמעט אינן בשימוש, ונחשבות לתרופות מהדור הישן. הן בעלות תופעות לוואי מכמה סוגים, ולכן לרוב ההעדפה היא לשימוש בתרופות מסוג של SSRI. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם יומלץ על תרופות ממשפחה זו בעיקר בשל יעילותה במניעת התקפי אכילה. תחת משפחה זו ניתן למצוא תרופות כמו אלטרולט, מרוניל ועוד.

מלבד השפעתן על מנגנוני השובע ועל יכולת שליטה בדחפים, התוויה חשובה של שימוש בתרופות מסוג זה היא לטיפול בדיכאון, בחרדה, ולעיתים גם בתסמינים של הפרעה אובססיבית קומופולסיבית (OCD). נפוץ לראות שהמאובחנים בהפרעות אכילה סובלים גם מקשיים רגשיים נוספים, לרבות דיכאון, התקפי פאניקה, מחשבות טורדניות, התנהגויות קומפולסיביות ועוד. לכן תרופות אלו יכולות לסייע גם בהיבט של התמודדות עם הנטייה לצמצום; האובססיה להיות רזה באופן קיצוני והמחשבות הבלתי פוסקות על כך, וכן בהתנהגויות הכפייתיות הקשורות בכך.

חשוב לדעת, כי יעילותן היחסית של תרופות אלו יכולה לנוע בין יעילות גבוהה ליעילות נמוכה. כלומר, גם אם יש השפעה טובה על בולמוסי אכילה, למשל, התרופות אינן מונעות לגמרי את התקפי הזלילה. זאת ועוד: מחקרים מראים כי עם הזמן ישנם אנשים המפתחים סבילות לתרופה והיא איננה יעילה עוד. ממחקרים אחרים עולה כי היכולת לשלוט בבולמוסי האכילה תלויה בנטילת התרופה, ולכן בהפסקת השימוש בתרופה עולה תדירות בולמוסי האכילה. 

החשוב ביותר לזכור הוא, שכאשר מחליטים על טיפול תרופתי בהפרעת אכילה יש להיוועץ בפסיכיאטר מומחה בעל ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה ובשליטה בבולמוסים. התאמת הטיפול התרופתי נעשית לאור האבחנה הכוללת, המתייחסת גם למצוקות הרגשיות שאינן תחת הקריטריונים של הפרעת אכילה, לרקע הרפואי הקודם ולטיפול תרופתי אחר הניטל במקביל, על־מנת לבדוק האם ישנה אינטראקציה בין תרופות, וכמובן, התייחסות לצרכים הייחודים של כל אחד ואחת.

הפוסט יש תרופה הופיע לראשונה ב-מגזין בוסתן.

ההליקובקטר, באופן אישי, ממש לא מעניין אותנו. לא משנה לנו מיהו ומה אופיו, אך חשוב לנו לדעת כיצד לוחמים בו חזיתית.

ההבדל הגדול והמרכזי בין הרפואה הקונבנציונאלית לזו האלטרנטיבית, הוא שהרפואה הקונבנציונאלית מנסה כל העת לרוץ אחרי החידקים, הוירוסים, ולתפוס אותם בקצה הזנב… היא נלחמת נגד כל חידק, כל וירוס וכל מחלה – בפני עצמם. 

הרפואה האלטרנטיבית טוענת: עזבו את החידקים. הם הרי מצויים בכל מקום, והשאלה שצריכה להישאל היא: למה הם מצליחים להיכנס, ומה יש לעשות כדי למגר אותם אחר שפלשו אלינו?

הרפואה האלטרנטיבית רואה את הבריאות והחולי במבט כולל. היא בודקת מה התרופף במערכת הכללית, כך שהחידק יכול היה לחדור אליה. כל אחד רוצה לחיות, וגם החידקים… לכן, כשמערכת החיסון פעילה, כשמערכות הגוף השונות מתפקדות היטב וחזקות דיין – החיידקים אינם מנסים לחדור אלינו, כי לא תהיה להם שם אפשרות להתקיים, והם יחוסלו. ולכן הם מדלגים על אלה שמערכת החיסון שלהם איתנה, ומתבייתים על בעלי מערכת חיסון לקויה.

בחזית של חיסול החידק, האנטיביוטיקה עושה עבודה חלקית וזמנית מאד, כי לא ניתן דרך התרופות לחסל את החיידקים לחלוטין, תמיד נשארים חלק מהם. ומאידך, האנטיביוטיקה מחסלת הרבה מהחיידקים הטובים השוהים בצינור העיכול ומערכת ההזנה משתבשת, ובכך הכל מוכן לאנטיביוטיקה הבאה. ואכן, הביטו סביבכם, או על עצמכם, וזהו את התהליך: אדם חולה באנגינה, בולע אנטיביוטיקה משך שבעה או עשרה ימים, ותוך חודש או חודשיים – הוא שוב עם אנגינה. כך הילדים עם דלקות אוזניים או דלקות ראות החוזרות שוב ושוב. כך מבוגרים עם שושנה ברגל, או דלקות בדרכי השתן, וכך גם בעניננו: זיהום קיבתי בחידק הלא נעים הזה, הליקובקטרפילורי, שאנשים בולעים כמויות של תרופות על מנת לחסלו, אך אינם מצליחים להיפטר ממנו, לעיתים במשך שנים.

אם הבעיה נעוצה במערכת החלשה, ולא בחשיפה לחידק, מדוע לא כל האנשים חולים באותן מחלות? מדוע כל אחד נפגע על ידי חידק או וירוס אחר?

פשוט, אצל כל אדם, בהתאם למבנהו הגופני והנפשי הייחודי, קימת חוליה חלשה, שהיא הרגישה ביותר, והנוטה להיפגע. בימינו אלה, הקיבה הינה חוליה חלשה אצל רבים, מה שגורם לחיידקי הקיבה לשגשג. וכך אנו עדים לאחוזים גדלים והולכים מתוך האוכלוסיה, החווים סבל קבוע בשל זיהום קיבתי אשר, כך לפי הממצאים הרפואיים, נגרם על ידי מיודענו, הההליקובקטר.

“בימינו אלה”? האם יש היום יותר אנשים הסובלים מזיהום קיבתי? מדוע?

הסיבה לכך פשוטה: האדם המודרני ניזון מתזונה גרועה. הוא אוכל הרבה “ג’אנק פוד”, ובתרגום מילולי “מזון זבל”, הוא אוכל הרבה מעבר לצורך, הוא אוכל מהר ומזון מהיר, סך הכל זה לא מזון. אמנם אוכל הרבה אבל הוא בתת-תזונה ומערכת החיסון נחלשת, ואזי אוכלוסיית הטפילים המגוונת הולכת ומתרבה בתוך גופו.

ניתן להצביע הל שני אשמים עיקריים: הסוכרים והפחמימות.

• סוכרים

חידקים, וירוסים, פטריות, תולעים, כינים, יתושים ואף תאים סרטניים ר”ל – כולם ניזונים מסוכר. הם נמשכים לאנשים שיש להם ‘דם מתוק’, ומשגשגים על גופם ובתוכו. התרבות המערבית הרגילה את האדם לצרוך כמויות אדירות של מזון מתוק, של סוכר מעובד. כך מספק האדם הממוצע בדורנו שפע של מזון ליצורים מחוללי המחלות, והללו מתרבים בתוך גופו, באין מפריע.

לפיכך, העצה הראשונה והפשוטה, המתאימה לכל תופעה גופנית מטרידה שרוצים לטפל בה, ללא יוצר מן הכלל: להימנע מאכילת מתוק.

זה נשמע בחינת “על מנת שתעלה לרקיע”. לא לאכול מתוק? בכלל? שום דבר?

אכן, במציאות החיים אליה הורגלנו זה קשה מאד. אנחנו מורגלים במזון ממותק, מוקפים בו ומחפשים אותו. כמה ממתקים מקבל ילד ‘חידר’ ממוצע?!… כמה סוכר, בצורותיו השונות, שפוך על שולחן אחד בשמחה ממוצעת?!.. והרי זה אחד האסונות הבריאותיים הגדולים בעידן המודרני, אם לא הגדול שבהם. כי, באמת, “מה יעשה הבן ולא יחטא”?…

אבל אם ידע אדם שרוב התופעות המטרידות, ואפילו הקשות, מהן הוא סובל – צומחות על המצע המתקתק הזה, אולי זה ייתן לו כח להתגבר.

יש לדעת גם, כי צריכת מתוק היא סוג של התמכרות. מי שמתחלחל מעצם המחשבה על הימנעות ממתוק – כנראה פשוט מכור. מה שטוב בהתמכרות זו, שמספיקה הימנעות של שלושה ימים על מנת להיגמל ממנה. החלטה חזקה, שלושה ימים קשים מעט – והקושי מאחוריכם.

מה לגבי מתוק מן הטבע – פירות, למשל?

אכן, לשיטתי, גם הפירות ברובם אינם רצויים, ואינם מיטיבים עם האוכל. פרי הוא ריכוז גבוה ביותר של סוכרים. ענבים, למשל – יש בהם כמות אדירה של גלוקוז. גם פירות הקיץ מכילים סוכר לרוב. פירות האדמה אף הם אינם מפגרים אחריהם: אבטיח, מלון…

ישנם פירות המומלצים לאכילה במצבים בריאים: תפוחי עץ (גם תרכיז תפוחים טהור, שניתן להעזר בו להמתקה, אם רוצים), תמרים(וכן מיצוי התמרים, הסילאן, שאף הוא יכול לשמש להמתקה, בתנאי שהוא ללא תוספת סוכר), אגסים, חבושים ולימון.

אולם, לאדם הסובל מהימצאות של חידק ההליקובקטרהפילורי בקיבתו, מומלץ להימנע גם מפירות אלה, עד לחיסולו של החידק.

• פחמימות

הפחמימות הן, למעשה סוג של סוכר. הגוף מעבד את העמילן והופך אותו לסוכר. איננו מכוונים להימנעות מוחלטת מפחמימות, אולם עלינו להכיר ולהוציא מן התפריט כמה סוגים של פחמימות קשות ומזיקות, שלצערנו, הורגלנו לראות בהן מרכיב בסיסי וחיוני בתזונה האנושית:

חיטה – החיטה היא הדגן האלרגני ביותר שקיים. מרבית בני האדם אלרגיים לחיטה המצויה כיום. אנו ממליצים להמיר את לחם החיטה בלחם שעורה או שיפון. למעשה, במרבית התרבויות, עד לדורות האחרונים, היה לחם החיטה נצרך על ידי מעטים בלבד, מפני שהחיטה היא דגן מפונק וקשה היה לגדלו בתנאים החקלאיים בימים עברו. בארצות המזרח התיכון ואפריקה – אכלו פיתות שעורים. בארצות אירופה – ניזונו המון העם מלחם שיפון. כך, למשל, מובא ב’משנה ברורה’ (סי’ קס”ח סק”ג): “שיפון – הוא מה שאנו קוראים דגן, ורוב הלחמים שלנו ממנו.”  הלחם השחור שלהם  , אלא משיפון.

לפיכך, אנו ממליצים למטופלינו לעבור ללחם שעורים, שיפון או כוסמין, ולהימנע באופן מוחלט מחיטה, בכל צורה שהיא.

תפוחי אדמה– תפוחי האדמה מכילים עמילן המתפרק במהירות רבה לסוכר בגופנו. תפוחי האדמה הובאו לאירופה מאמריקה, שם השתמשו בהם הילידים כמזון לבעלי חיים. המהגרים הראשונים פחדו להשתמש בתפוחי האדמה, כי חששו שהאינדיאנים מנסים להרעילם באמצעות צמח לא מוכר זה. שנים ארוכות לאחר מכן, עדיין ראו בתפוחי האדמה מזון בהמה, ולא החשיבום כראויים למאכל אדם.

גם במקורותינו מצינו התייחסויות השוללות את תפוחי האדמה כמזון ראוי. בספר ‘יסוד צדיק’, על האדמו”ר מזוועיהל זצוק”ל, מסופר: “רבנו אמר פעם לרה”צ ר’ אליהו ראטה זצ”ל, שהוא אינו מבין מדוע אוכלים העולם תפוחי אדמה” (יסוד צדיק, עמוד צט). עוד מובא שם בהערה מספר ‘עטרת מנחם’, שרבי נפתלי מרופשיץ זצוק”ל, היה אומר משמו של רבי מנדל מרימנוב זצוק”ל, שעל תפוחי אדמה צריך לברך ‘שהכל’, כי אינו בגדר פרי, שאין בו חלק בזן להביא דם וחיות. עוד מובא שם בשם אבות החסידות, כי תפוחי אדמה קשים לזיכרון, ומזיקים לא רק למי שאוכלם, אלא אפילו לשמש המגיש את המאכל. (שם)

אורז– אורז, לבן כמו מלא, אינו דבר גרוע כלעצמו, אלא שהוא אינו מתאים לאזורנו. כלל גדול ברפואה ההוליסטית הוא, שכל מזון מתאים לאזור בו הוא גדל. העולם כולו הינו יצרה שלמה והרמונית, כל יצור וכל נברא, בכל דרגה, הם חלק משלמות כוללת. וכל אזור נברא עם האקלים והאוויר שלו, שאליהם הותאמו הגידולים, וכולם יחד נוצרו כמכלול שלם המותאם לאנשים החיים במקום.

אדם הנוסע לתאילנד או להודו, יוכל לאכול שם אורז כאוות נפשו, ולהיות ניזון ממנו ללא הגבלה. עבור יושבי ארץ ישראל, צריכת אורז אינה מתאימה ואינה מומלצת.

אז מה אפשר לאכול כתוספת פחמימתית לארוחה מבושלת, אם לא תפוחי אדמה ולא אורז?

אפשר לאכול גריסים. גריסי פנינה, למשל, הם גרעיני שעורה משויפים, בעלי טעם מעודן, המתאימים עצמם לכל ארוחה. (הערת העורכת: אם יודעים לבשלם – טעמם מזכיר פתיתים.)

כוסמת, אף היא מומלצת. היא מסוג דמויי הדגן, ומתאימה בהחלט כתוספת בריאה, למי שאוהב את טעמה. ויש כיום 3 חברות המשווקות פריכיות כוסמת טעימות.

ומה לגבי תירס?

קודם כל, אף התירס אינו שיך לאזור זה, כי אם לאמריקה, ועל כן אינו מומלץ ליושבי הארץ. אך גם באמריקה, הוא אינו מתאים לרבים, משום היותו שייך למשפחת החיטה. בדרך כלל, רק לכ50% מהאוכלוסיה מתירה בדיקת ההתאמה לצרוך תירס. שימו לב כי אם התירס לא מומלץ, הרי ששלל החטיפים העשויים מקמח תירס בודאי שאינם מומלצים. במבה, למשל, היא צרוף גרוע ביותר של תירס ובוטנים, הגורם לרבים לרגישות ולנזק.

האם ניתן לסכם את ההנחיות המעשיות לאנשים הסובלים מזיהום  של הליקובקטרפילורי?

תזונה: עליהם להימנע לחלוטין, עד להדברת החידק, מכל סוג של מתוק, ואין הבדל לענין זה אם מדובר בסוכר או בפרי. עליהם להימנע משלושת סוגי הפחמימות המצוינים לעיל.

יש להימנע גם מממתיק מלאכותי, למרות שהחיידקים לא ניזונים ממנו, אבל הוא מזיק לכמה מערכות בגוף ואף שאין בו קלוריות, מחקרים אחרונים ממש מצאו שהוא גם גורם, תופתעו… לעלייה במשקל.

פחמימות – למטופלי, אני מתאים את הפחמימה המתאימה ביותר לכל אחד, לפי נתוניו האישיים, אבל ניתן גם לנסות לבד ולהרגיש מה טוב: שעורה? שיפון? כוסמת? כוסמין?

אולם גם הוצאת שלושת סוגי הפחמימות המצוינים לעיל מן התפריט תביא לתועלת מרובה.

במקביל, נוסיף כמויות גדולות של ויטמין C, שהוא תרופת הפלא היעילה ביותר נגד חידקים. לגבי המינון: עם השנים, הולכים החידקים והופכים לאלימים. (הרפואה הקונבנציונאלית הוציאה משימוש את מרבית סוגי האנטיביוטיקה הישנים, כי החידקים התרגלו אליהם, והם אינם משפיעים עליהם עוד.) בעקבותיהם, גם המינון הטיפולי של ויטמין Cהולך וגדל. כיום אני ממליץ למטופלי על מנה של 1500 מ”ג כמנה טיפולית. בתקופה הראשונה יש לצרוך בכמויות גדולות, לפי הצורך המותאם למטופל.

השילוב של תזונה המרעיבה את חידקי הפילורי, עם ויטמיןC  שעוזר למערכת החיסונית להילחם בו, מביא בדרך כלל להדברת החידק תוך תקופה לא ארוכה, והפעם – תהיה זו, בעזרתו יתברך, הדברה סופית ומוחלטת, כך שהמאמץ בהחלט משתלם.

ועדיין, ההנחיות התזונתיות מותירות אותנו בחיפוש נואש אחרי מה שמותר… האם יש לרעוב בתקופת הטיפול?

לרעוב? מה פתאום?

הנה תפריט לדוגמה:

בוקר:

לחם שעורה או שיפון, או שעורה ושיפון מעורבים, או כוסמין.

ביצה, מוצרי צאן.

ירקות חיים

מוצרי חלב פרה מומלצים רק לנשים במצבים מיוחדים.

שקדים לקינוח.

צהריים:

עוף או דג (האם אין הורמונים בעופות ומתכות בדגים?- אנחנו שואלים, ונענים, כי הההתערבות הקשה של החקלאות המודרנית בצומח, משמעותית ומזיקה יותר מן ההתערבות בחי. כך שבכל מקרה – העוף והדג הם עדיין הרע במיעוטו.)

ירקות מבושלים

קטניות לסוגיהן – בהתאמה אישית.

כוסמת

ארוחת הערב:

מורכבת ממרכיבים דומים לאלו של ארוחת הבוקר.

בין הארוחות ניתן לאכול ירקות / אגוזים / שקדים / תפוחים / אגסים / תמרים

ולשתות תה ומים מינרליים.

הפוסט להרעיב את ההליקובקטר עד שיחוסל הופיע לראשונה ב-מגזין בוסתן.

שריר התאומים הינו שריר גדול ורציני. הוא נקרא כך על שם ההתפצלות הקיימת בו [מצו”ב תמונה מספר 0] 

בעיות בשריר זה הינם נפוצות למדי וייתכן שיש לכך קשר לעובדת היות עצבי השריר יוצאים מאזור חוליות הסקרום [S 1-2] בגב התחתון –אזור פגיע ורגיש בעידן הישיבה הממושכת והלא נכונה.. 

קרע או מתיחה של שריר התאומים כתוצאה מפגיעה טראומטית יגרמו גם הם לכאב משמעותי מאוד באזור.

אופן הטיפול: חימום יעזור ולעיתים יש צורך בניתוח.   

פגיעה בעצב הסכיאטי [ischiadicus nervus] תהיה מעורבת פעמים רבות בכאב בשוק האחורית, עצב זה הוא הגדול ביותר בגוף,יוצא מחוליות המותן עובר בחוליות הסקרום ומעצבב משמעותית את הרגל.

 אופן הטיפול: בשלב הראשון הרופא יפנה לטיפול פיזיותרפיה,ירשום משככי כאבים ולעיתים גם נוגדי דלקת, במצבים חמורים יותר יזריק הרופא חומר מאלחש ישירות על מוקד העצב על מנת להרגיעו,אם גם זה לא יעזור תישקל הפניה לניתוח.     

  עוויתות בשריר

התכווצויות בשריר זה ובפרט במשך הלילה יעידו לעיתים על חוסר במינרל מגנזיום [ניתן לגלות זאת בבדיקת דם], נטילת מגנזיום בחלק מהמקרים וכמו כן מומלץ לחמם את המקום ,לעיתים קרובות גם נטילת תרופות ממשפחת הסטטינים לאיזון רמת השומנים בדם יגרמו לתופעת לוואי כזו.

  בראייה סינית 

  הגדרת הבעיה:  חוסר איזון בערוץ שלפוחית השתן[ [u.b. mridian

הרחבה: ערוץ שלפוחית השתן עובר על חלקו האחורי של השוק הירך חלקו החיצוני של כף הרגל,חולף על חלקו האחורי של הגב כולו לאזור הצוואר והקרקפת,מגיע לפנים ונכנס לחלק הפנימי של העין.

בעיות הקשורות לערוץ זה יתבטאו על המסלול הנ”ל.

ההיבט הנפשי: 

שרירי השוק האחוריים חשובים מאוד עבור מצבי הישרדות,רק המחשבה על הצורך לרוץ מכניס את השרירים הללו לדריכות.. 

פעולות התנועה כגון הליכה או ריצה לא תתאפשרנה אלמלא שרירים אלו ובפרט שריר התאומים יתפקדו בצורה מושלמת ותקינה.

מצבי דחק ומתח מתמשכים בעלי אופי הישרדותי ישפיעו מאוד על תפקוד שריר זה… אם אתם מזדהים עם הנאמר כדאי שתפחיתו את רמת המתח מחייכם..  בשביל התחלה טובה צאו להשתחרר בהליכה קלה עם מוזיקה טובה..]    

חוסר איזון על גב  המסלול בשוק האחורית יכול להתרחש משתי סיבות עיקריות: 

1. בעיה “ראשונית”-כאשר המדובר על כאב שהתחיל בשוק ומבדיקה רפואית לא נמצא גורם אחר המוביל לכאב זה, כך לדוגמא פגיעה טראומטית כמו פציעה באזור השוק כתוצאה ממכה חזקה או כתוצאה מ”פעולה מונוטונית”- תנועה או תנוחה החוזרת על עצמה פעמים רבות בעבודה וכדו’ העלולה להוביל לפציעה, [המושג נפוץ בפעילויות ספורט שונות ובמקרה דנן-בעיקר אצל אצנים]

הבעיה מתרחשת בגלל: 

* לרוב בעקבות עמידה ממושכת מאוד-פעולה שיוצרת עומס על שרירי השוק ואף עלולה לגרום לניקוז ורידי לקוי שיתבטא בהופעת דליות [ורידים נפוחים] בעיקר באזור השוק האחורית והפנימית

* טראומה פיזית שספג המקום והובילה למתיחה/קרע בשרירי השוק.

אופן הטיפול: המטפל יבצע עיסוי עדין באזור השוק והירך האחורית יבצע טיפול בחימום [מוקסה סיגר] וישלב דיקור על נקודות אנרגיה במסלול שלפוחית השתן, הטיפול יעיל וישפיע בדרך כלל מהר [תוך טיפולים בודדים]   

1. בעיה משנית- בעיה [ראשונית] אשר כתוצאה ממנה מתרחשת בעיה נוספת-בעיה משנית. 

במקרה שלנו פגיעה באזור הגב התחתון היא הגורם השכיח לפגיעה משנית. שתי פתולוגיות עיקריות הפוגעות בגב התחתון יכולות להוביל להקרנת כאב ברגל האחורית : 

א} פגיעה בחוליות הלומבריות [ L ]  וחוליות הסקרום [ s].[תמונה מספר 6]   

באזור חולף מסלול האנרגיה החוצה האחורי   [GV], כאשר מסלול זה נפגע עלולה גם להיפגע הזרימה העצבית למסלול שלפוחית השתן היוצא מהגב התחתון לעבר הרגליים,ככל ורמת הפגיעה בערוץ החוצה האחורי חמורה יותר משפיעה הפגיעה על הזרימה העצבית ברגליים אם כי ישנם גורמים נוספים המשפיעים על חומרת ההקרנה כמו זווית הפגיעה בחוליה.

* הבעיה נובעת בדרך כלל מישיבה לא נכונה-[מצו”ב תמונות מספר 2&1]

*טראומה פיזית למקום-מכה חזקה,הרמת משא כבד.

אופן הטיפול : המטפל יבצע עיסוי עדין על שרירי הירך והשוק ,

טיפול מוקסה על גבי חוליות עמו”ש התחתונות ונקודות דיקור נבחרות על גבי מסלול מרידיאן חוצה אחורי, השפעת הטיפול על שריר התאומים תהיה מהירה יחסית[טיפולים בודדים], אך יש להיעזר בסבלנות ולהמשיך בטיפולים בשל היות הבעיה מורכבת יחסית ולעיתים קרובות עם שינויים בחוליות.

ב} פגיעה בערוץ כיס המרה שבאזור האגן. [תמונה מספר 7] 

ערוץ כיס המרה נחשב לשולט על האגן והרגליים ויש לו חלק חשוב בהיווצרות בעיות על מסלול ערוץ שלפוחית השתן.

• בעיה אשר נובעת מישיבה מרובה, וכשהישיבה גם אינה נכונה-זה בכלל חגיגה…

אופן הטיפול: המטפל יבצע עיסוי עדין על שריר הירך והשוק האחורית ועל שרירי האגן וידקר מספר נקודות חשובות על גבי מסלול כיס המרה, הטיפול ישפיע מהר יחסית[טיפולים בודדים] למעט מצבים מורכבים יותר אשר ידרשו מעט סבלנות [5-10 טיפולים] .

עשה זאת בעצמך

עבור בעיה ראשונית של שרירי השוק:

חשוב לבצע תרגילי מתיחה לשרירי השוק [תמונה מספר 3] 

יש לחזור עליהם פעמיים ביום 5 פעמים בכל רגל למשך 5-10 שניות כל פעם ורצוי בשתי הרגליים. המתיחה צריכה להיות עדינה ואין צורך להגיע לרמת כאב…

עבור בעיה משנית 1) –הנובעת מפגיעה בחוליות עמוד השדרה[מרידיאן gv]:

חשוב להדגיש: כאב גב אקוטי המקרין לרגליים הוא מצב רגיש ועדין וההנחיה היא לא לבצע בו תרגילים,בשלב זה בד בבד עם הבירור אצל רופא אורטופד רצוי לחמם את הגב והרגל ולהקפיד על יציבה וישיבה נכונה,במידה ואתם ישנים על הגב יש להניח כרית מתחת לברכיים [ניתן להשיג בחנות אורטופדיה כרית ייעודית]

אך במרבית המצבים כאב הגב ידעך לאחר טיפול,או אז המצב נכנס לשלב הכרוני  וניתן לבצע תרגילים עדינים למתיחת הגב התחתון ובכך להפחית את כאבי הרגליים.    

יש לחזור על התרגיל פעמיים ביום 10 חזרות וכל חזרה 5-10 שניות. 

עבור בעיה משנית 1)-הנובעת מפגיעה באגן [מרידיאן gb ] :

כל האמור לעיל לגבי הכאב האקוטי-תקף גם לגבי סוג כאב זה

תרגיל למצב הכרוני: 

יש לחזור על התרגיל פעמיים ביום ובשתי הרגליים 10 חזרות וכל חזרה 5-10 שניות.

התרגיל לא יתאים לאדם הסובל גם מבעיות פתולוגיות[עם ממצא משמעותי כמו פריצת דיסק או בלט משמעותי ומורגש] בחוליות הגב התחתון!  

 [את הקטע הבא לכתוב בכותרת ובמסגרת]

כיצד משפיעה פגיעה בערוץ אנרגיה אחד על משנהו? 

מערכת ערוצי האנרגיה ובשמם המקובל-מרידיאנים,מגיעה לכל אזור ופינה בגוף זאת על מנת לאפשר הגעה של אנרגיה ודם למערכת השריר שלד,לגידים לרצועות וליתר המבנים המרכיבים את תאי הגוף למעשה ערוצי האנרגיה מכסים את הגוף ברשת צפופה של מסלולי אנרגיה וקשורים כמובן אחד למשנהו ,פגיעה באחד מערוצי האנרגיה תפגע בשינוע של אנרגיה ודם לאזורים שונים בגוף הן על המסלול הפגוע הן על מסלולים אחרים החוצים את מסלולו של הערוץ הפגוע, הפגיעה  עלולה להוביל  לסימנים וסימפטומים שונים כמו נימול,כאב,הירדמות האזור ועוד. כך לדוגמא במקרה שלנו-פגיעה במסלול הgv  הממוקם על עמוד השדרה עלולה להוביל

לפגיעה בערוץ שלפוחית השתן המקושר לעמוד השדרה והתוצאה -כאבי גב מפושטים מפאת עובדת היות ערוץ שלפוחית השתן חולש על הגב כולו.     

הפוסט מכף רגל ועד שוק הופיע לראשונה ב-מגזין בוסתן.

• עייפות                                              *  הפרעות זיכרון וריכוז
• אדישות מנטלית                                 *  דחף מיני נמוך
• דיכאונות                                           *  כאבי ראש
• עצבנות לא סבירה                              *  תסמונת קדם מחזור
• עלייה במשקל                                   *  חיסון ירוד
• כאבים ומחושים                                *  תסמונת מנהרת כף היד        
• רגישות לחום וקור                            * מחלת .רנו
• עצירות                                           * דלקות חוזרות
• אגירת מים בגוף                             * כולסטרול גבהה                                                                                         
• מחזור חודשית לא סדיר                   * יובש בעניים .ראייה מטושטשת
• נשירת שיער .על הראש .גבות          * יובש השיער והעור
• ציפורניים שבירות ומתקלפות            * אנמיה לברזל
• חבורות על העור                           * ריפוי איטי של פצעים
• אי פריון –קשיים                            * צרידות
• נדודי שינה –הפרעות                     * חרדה ופאניקה   .                           

אדם שמעיין ברשימת הסימנים הנ”ל ולפחות  -7 סימנים הוא מוצא על עצמו כדי שיפנה למרפא טבעי.

בלוטת התריס(תירואיד) הנמצאת בבסיס הצוואר מתחת לתיבת הקול ,מפרישה הורמונים המבקרים את חילוף החומרים של כל תאי הגוף,במצב של תת-פעילות של הבלוטה ולא מצליחה להפריש כמות מספקת של הורמון התירוקסין.הסיבות לכך יכולות להיות ליקוי בתפקוד הבלוטה או הפרעה בקבלת מסר מהמוח לייצר כמות גדולה יותר של הורמונים.כתוצאה מכך,כל מערות פועלות בקצב איטי יותר.אם אתם סובלים מבעיה זו,סביר להניח שאתם חשים עייפות וחולשה רוב הזמן.אתם מתנענעים בקצב איטי יותר מהקצב הרגיל שלכם ואפילו פעולות פשוטות ושגרתיות כמו להכין ארוחה נראות קשות ביותר לעשות.קרוב למדי שעליתם במשקל ומערכת העיכול שלכם מתקשה לעכל מזון.ייתכן שאתם כואבים בשרירים ובמפרקים.וכ”ו וכ”ו כנ”ל.

בעבר הגורם השכיח ביותר לתת-פעולת התריס היה חסר ביוד.למרות שהיום רובנו מקבלים כמות גדולה של יוד במלח הרגיל ובדגי ים כיום אין מחסור…אלה שהגורם השכיח ביותר היא מחלת האשימוטו.זו מחלה אוטואימונית (חיסונית) שבה הגוף מייצר נוגדנים התוקפים את רקמת בלוטת התריס ומצמצמים את ייצור הורמון בלוטת התריס.

גורמים נוספים שעלולים להוביל לתת ייצור של הורמונים  בבלוטת התריס.ביניהם מתח נפשי.חסרים תזונתיים.חוסר פעילות גופנית וכן תרופות כימיות.גם שינויים הורמונאליים החלים בתקופת ההיריון או בגיל המעבר תורמים לבעיה.

תת-פעילות של בלוטת התריס שכיח יותר אצל נשים.האיזון בין ההורמון אסטרוגן להורמון פרוגסטרון יכול להשפיע בצורה עקיפה על הבלוטה.בדרך כלל מדובר ברמה גבהה יותר של אסטרוגן המחלישה את תפקוד בלוטת הטריס. מצב זה עלול להתרחש בכל שלב בחייה של האישה.נשים הנוטלות אסטרוגן סינתטי חשופות במיוחד לירידה בתפקוד בלוטת התריס.

השפעות המתח הנפשי והאיזון של הורמוני הלחץ חשובים אף הם לקביעת התפקוד של בלוטת התריס .רמות גבוהות כרונית של הורמון הלחץ –קורטיזול.פוגעות בתיפקוד הבלוטה.ובעוד שרמות נמוכות של הורמון DHEA מעלות ככל הנראה את הנטייה ללקות בתת-פעילות בלוטת התריס.

נכוחות של מתכות רעילות בגוף כמו כספית עופרת בדיל קדמוים זרחן ארסן אלומיניום עלולות להפריע לתפקוד בלוטת התריס.

תת פעילות הבלוטה עלולה אמנם לחולל שמות בגופכם,אבל קל לטפל בזה בעז”ה במיוחד אם מאבחנים אותה בשבים המוקדמים של המחלה.אם חס ושלום שלקיתם בתת פעולת התריס,עקבו אחר טמפרטורת גופכם—אם למשך  3 ימי מדידה החום שקיבלתם הוא פחות מ..36.5 עליכם לפנות לרופא או מרפא נטרופט לשם הערכת מצבכם.תוספים טיביעים תזונתיים עשויים להשיב לכם את האיזון די במהירות.במקרים קשים יותר ייתכן שיהיה עליכם לקחת תחליף הורמון בלוטת התריס.גם עם זה המצב,נכון יהיה לשלב טיפול קונוציונאלי.ומשטר תזונה חדש ותוספי מזון,+פעילות להפגת מתחים נפשיים.ופיעלוית ספורט ועוד….!

רצוי גם לעשות גם בדיקת שיער,בדיקת רוק,ובדיקות דם.

להלן מאכלים מומלצים שיכולים לעזור לאיזון התפקוד— מלח ים אוקיאנוס .אצותים .דגים מהים.  זרעי פשתן.אגוזי מלך.גרעיני דלעת.שעויתיבשה.שקדים.ובכלל קיטניות.וסיבים תזונתיים..

להלן מאכלים שאינם מומלצים- כרוב.ברוקולי .כרובית.פולי סויה.כרוב ניצנים..אפשר לאכול אותם רק מבושלים ואפויים…וכן לא לשתות מי ברז.שום. בצל .

ויטמינם ומינרלים המומלצים הם…אבץ.סלניום.נחושת.יוד.אשלגן.וגם חלבון בשם ל-טירוסין. שמן דגים.שמן בורז, DHEA  שזה הורמון טבעי כתוסף תזונה.

ישנו גם טיפול הומיופטי.

אפשר גם טיפול דיקור סיני

          ד”ר רפאל גרנות

הפוסט תת פעילות של בלוטת התריס הופיע לראשונה ב-מגזין בוסתן.

הנחת גזות תחבושות קרות,חמות לסרוגין המביאות לאיזון הבלוטה..

כלי הדם המתרחבים והמתכווצים עקב הגזות החמות,קרות.מאלצים את הבלוטה לעבוד בשבילינו ולייצר מטבוליזם יעיל,דהיינו חילוף חומרים…

העזרו בשמנים מיוחדים ,בשאיפה אל מחזור הדם ואיזון מהיר.השמנים הנירקחים הם עדינים ממוקדי מחשבה מאזנים את הנפש העייפה נימצאים בהם:גרניום,יסמין,נרולי,ברגמוט,רוז.ומביאים לפעילות תקינה…והם בהחלט ניתנים כתחליפיי הורמון.. 

ויש אף את נושא הנפש:המעורבב בבלוטה עצמה..

מוכרחים לקחת בחשבון את כמות הפקודות שמנחיטים על בלוטה זו,היחס אל הגוף נפש מחויב עדנה ,ועדינות,”דהיינו:יותר מידי פעילות אנו דורשים מעצמינו עד כדי מחיקת אשיותינו ,זוג היידים שאמורות לבצע את כל כמות הפקודות ,עייף ואינו מסוגל להמשיך כך,על כן,הבלוטה מתבלבלת,ולא יכולה להמשיך ולתעל את חיוניות הגוף,מוכרחים לקחת אחריות על חיינו ולאזנם,להתיחס אל כמות המטלות בשאת נפש,לתכנן אותן ,שאם בצעתי כמות מטלות כאילו והגעתי עד הלום,אל בשאר אתיחס “כאקסטרה”ז”א אם הגעתי לביצוע הפקודות,מה טוב ,ואם לא!! ממש לא אייסר את עצמי !אני וכוחותי קודמים להכל….וכך נגיע לאיזון הנכון….

מבצעי חורף לקוראות “בוסטן”קנו ב-1000 שלמו רק 450 לערכת טיפוח בעבודת יד חורפית לטיפול ןשימור העור מניזקי הקיץ ,כל המוצרים בגודל גדול ועשיר על בסיס:נר הלילה,יסמין.לבנדר,קוקוס,חמאת קקאו,חמאת שיאה,,,,לעידון העור…הערכה קוללת:קרם לילה אנטייאייג,נוגד הזדקנות

לחות צמחים משקמת עור עייף חסר וויטליות.

סרום עשיר עדין על בסיס חומצות לחידוש מרקם העור ושיפור קימטוטים.

פילינג גרגרי פסיפלורה,להנשלת תאים מתים,וטקסטורה אחידה.

ומוס ניקוי עדין על בסיס למונענע,להבהרת כתמים בשילוב לחות!

הפוסט בלוטת התריס הופיע לראשונה ב-מגזין בוסתן.

לא שאני נגד ימי חופשה מהעבודה. אבל היה יותר טוב לנצל אותם לנופשים וטיולים, מאשר לשכיבה מותשת במיטה עם מדחום וטישיו צמודים. 

כמה עובדות מעניינות על מחלות חורף, ופרקטיקה בצידן:

מחלת חורף היא דרך של הגוף להגיע  לבריאות.

במשך כל השנה אנחנו צוברים רעלים בגופנו. כשמצטברת מסה קריטית של רעלים- הגוף נחלש, ואיתו נחלשת המערכת החיסונית. גם שינויי מזג האוויר בחורף הופכים אותנו ליותר פגיעים. אז פתאום הוירוסים והחיידקים (שנמצאים סביבנו כל השנה), מצליחים להתנחל באף, באוזן, בסינוסים, בגרון או בדרכי הנשימה. מערכת החיסון שמזהה את ההתנחלויות המזיקות, יוצאת למלחמה על מנת לפנות את הפולשים.

לאזור המלחמה קוראים דלקת. באזור המלחמה יש אודם, נפיחות, רגישות,  כאב וגודש ליחה. כל זמן שהמלחמה נמשכת, אנחנו סובלים מתסמינים.

שימו לב שכל תסמיני מחלות החורף מכוונים להיפטר מהפסולת והרעלים שבגוף:

הנזלת מוציאה איתה פסולת ממערות האף;

השיעול מוציא איתו כיח עם פסולת מדרכי הנשימה;

החום שעולה גורם להזעה ולשחרור רעלים מומסים בזיעה;

הרבה פעמים יש שלשולים או הקאות שמפנים פסולת ממערכת העיכול;

במקביל אנחנו חלשים וחסרי תיאבון. כך הגוף מאותת לנו: ” שכב ואל תפריע!!!

כל האנרגיה מופנית למלחמה של מערכת החיסון ולפינוי הרעלים מהגוף.

רק לאחר שמערכת החיסון מנצחת והפולשים סולקו, הגוף מרפא ומשקם את אזור הדלקת. פתאום חוזרים החיוניות והתיאבון. פינינו מסה קריטית של רעלים, ואנחנו יותר “נקיים” ובריאים ממה שהיינו לפני שחלינו. 

פרקטיקה:

בואו נעזור לגוף לעשות את מלאכת ההגנה ופינוי הרעלים, ולא נפריע בדרך.

חליתם? אתם עייפים ומרגישים לא טוב? עולה לכם החום? 

• הקשיבו לגוף!!

דבר הגרוע ביותר שאתם יכולים לעשות זה לבלוע אקמול או אנטיביוטיקה וללכת לעבודה. הגוף מתקשה לגייס את האנרגיה הדרושה להחלמה כשאתם מתרוצצים ומשקיעים אנרגיה בעבודה. גם הכנסתם תרופות כימיות שמגדילות את מאגר הרעלים שהיה שם ממילא. אותו מאגר רעלים שבגינו הגוף נחלש והמחלה פרצה…

יש לכם נזלת? שיעול? שלשול? 

הגוף מנסה לפנות פסולת. עיזרו לו בפעולתו.

קנחו את האף לטישיו , ואל תמשכו את הנזלת פנימה.

השתדלו לירוק את הכיח החוצה כשאתם משתעלים.

תנו לחום לעלות (עד גבולות סבירים שתיכף אפרט) כדי לעודד את ההזעה.

כל תרופה שמייבשת ליחה, סירופ נגד שיעול, טיפות אף, תרופות להורדת חום- מבצעים דיכוי של מאמצי הגוף לפנות רעלים ולהבריא. 

מי שמרבה להשתמש בתרופות אלה עלול למצוא עצמו “מושך” את המחלה זמן רב, או חולה שוב ושוב לאורך החורף. 

חום עד 39 מעלות עוזר למערכת- החיסון להילחם בזיהום.

בטמפרטורה של 39 מעלות, מערכת החיסון נמצאת בשיא הכושר: חיילים חיסוניים מתרוצצים בכל רחבי הגוף ומאתרים נגיפים וחיידקים. הצבאות החיסוניים (תאי הדם הלבנים) משכפלים עצמם ומייצרים עוד ועוד חיילים למשימה. 

לעומת זאת החיידקים לא חשים בנוח בטמפרטורה גבוהה. הם נהיים איטיים, חלושים וקל יחסית למערכת החיסונית להשמידם. 

פרקטיקה: 

בואו נעודד את החום.

לעיתים החום עולה אך לא מספיק לייצר הזעה. במקום לרוץ להוריד את החום, בואו ננסה להעלות אותו עוד קצת. ברגע שנתחיל להזיע, תהיה ירידת חום טבעית, שמסמנת גם את ההחלמה הקרבה. כמה שיטות להעלות חום:

• אפשרות אחת היא להיכנס לסאונה (שימו לב מנויים בחדרי כושר- ברבים מהם יש סאונה). שותים הרבה מים לפני הכניסה, יושבים בפנים רבע שעה ו”מזיעים החוצה את המחלה”. מתעטפים היטב בבגדים לפני היציאה החוצה. 

בתקופה בה הייתי מנויה בחדר כושר עם סאונה, לא חליתי בכלל. כל התחלה של הצטננות היתה מסתיימת באותו יום בסאונה ולמחרת הייתי קמה בריאה לגמרי. 

• שיטה ביתית היא להעלות חום באמצעות שתיית תה חם ומייזע. מכינים חליטות רותחות של אכילאה, טיליה (תירזה) או מנטה, שותים בישיבה במיטה, נכנסים מתחת לפוך ומתחילים להזיע. 
• עוד שיטה ביתית משדה ההידרותרפיה (טיפול במים) ומתאימה גם לילדים: מחממים את חדר השינה. מתפשטים בחדר החם ומשפשפים באופן נמרץ את כל הגוף בספוג ישן או ליפה סחוטה עם מים קרים. כיוון השפשוף הוא מכפות הרגליים מעלה כלפי הבטן, ומכפות הידיים פנימה כלפי החזה. מבלי להתנגב, מתלבשים בשתי שכבות על העור הלח. נכנסים למיטה ומתכסים בפוך. הגוף ישלח זרימת דם מוגברת לכיוון העור הקר כדי לחמם אותו, ותתאפשר הזעה.
• 

מתי כן חשוב להוריד חום?

• כשילד מפרכס , אפילו בחום יחסית נמוך- מורידים את החום ומגיעים לחדר מיון .
• כשהחום עולה ועולה לכיוון 40 מעלות ולא נעצר. היות ו- 42 מעלות זה חום מסכן חיים, אנחנו לא לוקחים סיכון. במיוחד יש חשש כשהחולה אפאטי, לא מגיב. במצב כזה צריך לתת תרופות להורדת חום, ואף לטבול את הגוף באמבט פושר כדי להוריד את החום במהירות. 
• בכל מצב אחר מספיק “להשגיח על החולה” , לשתות הרבה ודוקא לעודד את ההזעה. 

דעו שאין תרופה תמימה, גם אלה שנמכרות ללא מרשם וניתנות באופן חופשי למבוגרים וילדים.  אקמול בכמות גדולה עלול לגרום נזק לכבד. 

שימוש בנורופן ואדוויל לאורך זמן מסכן את הקיבה ביצירת כיב ודימום פנימי.

כמה וכמה אנשים בישראל אשפזו עם דיכוי חמור ומסוכן במח העצם עקב שימוש באופטלגין.  

ואם נחזור לעניין המהותי- עליית החום הינה חלק מחוכמת הבריאה שבאה לידי ביטוי בגוף. אותה חוכמה שעוזרת לנו להילחם בפולשים ולשמור על החיים. אותה חוכמה שמפעילה מנגנונים ע מנת להפטר מפסולת ורעלים. 

‘ונשמרתם מאד לנפשותיכם’ זה גם למנוע מחלות, וגם להתנהל נכון ובדרך הטבע כשכבר חולים. 

עוד כמה הנחיות איך להתנהג בזמן מחלת חורף:

1. להשתדל להשאיר חלון מעט פתוח. יש חשיבות לאיוורור החדר. אם קר בחוץ, להעביר את החולה לזמן מה לחדר אחר, לאוורר את החדר היטב ולהחזיר את החולה לחדר מאוורר. 
2. כשחולים, יש לשתות הרבה נוזלים. מים, חליטות צמחים, מים חמים עם דבש ולימון,  מיצי ירקות ופירות טבעיים.
3. לא חייבים לאכול אם לא רעבים.
4. מזונות המתאימים לזמן מחלה: מרק ירקות, דייסת קווקר/ אורז, שייק ירקות ופירות, לימון, שום, דבש איכותי.
5. מזונות שמעודדים ייצור ליחה: חלב ומוצרי חלב, סוכר, בוטנים ובמבה, סויה, תפוזים, אפרסמון, קוקוס, אכילת-יתר, הרבה אגוזים, הרבה מזון קר וטרי.

בזמן מחלה להימנע לחלוטין. יש לשקול מיעוט במזונות אלה למניעת ייצור ליחה.

1. סוכר מוריד את התפקוד החיסוני ב- 50%. מחקרים שעקבו אחרי מדדים חיסוניים, הראו כשל של מערכת החיסון למשך 6 שעות אחרי צריכת כמות סוכר גדולה. לא להתפתות לתת לילד ממתקים כשהוא חולה. הציעו לו במקומם פרוסות של פירות טריים, גרגרי רימון, פירות ויבשים (לא ממותקים), צימוקים אורגניים

בחודש הבא נרחיב על ויטמינים שעוזרים למערכת החיסון למנוע זיהומים ולהילחם בזיהומים בצורה יותר אפקטיבית. נלמד באילו מזונות הם מצויים, וניתן טיפים לניצול יעיל של ויטמינים מהמזון. נספר למי יש צורך בתוספי תזונה ומתי. 

נחשוף כמה הצעות יעילות לריפוי טבעי וביתי של נזלת, שיעול, דלקת גרוןם, דלקת אוזניים וסינוסיטיס.

אבי- גזונט

הפוסט איך נעבור חורף בריא? הופיע לראשונה ב-מגזין בוסתן.

האם שימוש כה נרחב בתרופות מורידות חום אכן צודק? האם התרופות האלה באמת תורמות לבריאות האדם כמו שהן מתיימרות? הבה נבדוק מה יש למקורותינו להציע בנידון!

עליית חום הגוף במקורותנו

בתלמוד בבלי (נדרים מא, א) למדנו: “אמר רבא האי אישתא מעלי כחיזרא לדיקלי וכי תירייקי לגופא”. תִרגום: “חום הגוף העולה בעידן מחלה, מועיל לחולה כפי שהקוצים הגדלים סביבות לדקל מועילים לדקל להגן עליו מפני בהמות וחיות, וכפי שמועילה מרקחת סמי-מרפא לגוף האדם”. הוי אומר: בניגוד למה שמשווקי התרופות מטפטפים לנו בראש, חום הגוף העולה בעידן מחלה איננו דבר מיותר כלל. יש לו תפקיד חשוב מאוד בהאצת ריפויה של המחלה.

רבי בצלאל אשכנזי בספרו “שיטה מקובצת” מעניק לכך הסבר: “החום מועיל לגוף האדם מפני שהוא שורף את כל הליחות הרעות אשר בו”. בפירוש “עץ יוסף” על ה”עין יעקב” מרחיב קצת יותר: “על ידי החמימות הגדולה, ניתכות הליחות הרעות ונשרף הדם העכור, ומתוך כך מתגברת זרימת הדם, ועל ידי זה הוא מוסיף אומץ כשמבריא”.

האמת של הרפואה העדכנית

האמת היא שכיום כבר קיימים רופאים המנסים להפיץ את ההיגיון שביעילותו של החום העולה אצל החולה, ואף מבהירים כי את כל זה החולה מפסיד במו ידיו על ידי שהוא מדכא את החום באמצעות תרופות מורידות חום. אך דבריהם לא מגיעים לאוזנינו מסיבות מובנות.

אנחנו רגילים להסתכל על עליית החום כעל דבר שלילי ולהתייחס אליו כאל אוייב. לעיתים אנו אפילו רואים בה את גורם המחלה. חוששים אנו שמא החום יזיק לשלום הילד, ובגלל זה, הצעד הראשון שאנו נוקטים, הוא דיכוי מיידי של החום באמצעות תרופות. אך בניגוד למה שאנו סבורים, עלייה ברמת החום היא תופעה מאוד חשובה הנוטלת חלק פעיל בלחימה בחיידק או בווירוס שחדר לגופינו.

האבר שאחראי בגופנו על ויסות החום ושמירה על רמתו התקינה, נקרא “היפותלמוס”, והוא נמצא במוחנו, במוח הביניים. יש לו מגוון תפקידים, כגון לסדר את מצב התיאבון, להפעיל את מערכת הבלוטות, ועוד. בין שלל התפקידים הוא מופקד גם על ויסות טמפרטורת הגוף. כאשר הוא מזהה חיידק או וירוס המתחיל לקנן בגוף, הוא מעלה מיד את רמת החום כדי לשרוף את אותו פולש זר ולהשמידו. מובן איפוא מאליו שהורדת החום על ידי תרופות, תדכא את היכולת המופלאה הזאת של הגוף להתמודד עם המחלה. תרופת האקמול לעולם לא תחליף את תפקידו של החום בלחימה עם המחלה.

ממצאיו של ד”ר קלוגר

ד”ר מתאו קלוגר – פיזיולוג בכיר מאוניברסיטת מישיגן – פרסם בספרו “החום ותפקידו בריפוי מחלות” ממצאים שהעלה במסגרת מחקריו. בין השאר הוא כותב כך: ילדים שקיבלו תרופות להורדת חום בשילוב אנטיביוטיקה, פיתחו פעמים תכופות סיבוכים והזיהום רק הלך והתפשט. כמו כן אנשים שקבלו תרופות להורדת חום שנבע עקב זיהומים בדרכי הנשימה, סבלו ממספר רב יותר של נגיפים והדביקו את חבריהם בקלות. חולים במצב דומה שלא טופלו בתרופות מורידות חום, לא פיתחו סיבוכים והחלימו הרבה יותר מהר מהמחלה. את ההסבר לכך הוא פורס בהמשך: עליית רמת החום של הגוף מחזקת את המנגנון החיסוני שלו ומפעילה אותו. בכל עלייה של מעלה אחת מתחזקת מערכת חילוף החומרים בכ- 10 אחוז. לאור זאת ממליץ ד”ר קלוגר שלא להוריד חום כל עוד אין הוא עולה על 40 מעלות צלסיוס (למעט אצל תינוקות וקשישים).

חשוב אמנם להבהיר, כי הורדת החום בדרכים האלטרנטיביות, כגון על ידי עשיית קומפרסים (הידוק רטיות טבולות במים קרים מסביב לבטן בגובה המותן), או אמבטיות פושרות, אינה מזיקה לחולה. להיפך, אמצעים אלו פועלים ישירות על סילוק הזיהום, ומחזקים את מנגנון הריפוי הטבעי של הגוף.

מילת אזהרה

מרן הבן איש חי בספרו “בן יהוידע” מביא אף הוא מרופאו האישי של מלך פרוסיה, כי לעליית החום חשיבות רבה וכי היא מאוד נחוצה להבראת החולה. אולם במקביל הוא מבהיר שכל זה נאמר רק כאשר החום אינו נוסק גבוה מדי. כאשר הוא נוסק גבוה מדי, הוא עלול להזיק את החולה ולגרום לו אפילו למוות ר”ל. בכך הוא גם מסביר את ההסתייגות של “רב נחמן בר יצחק” (שם במסכת נדרים) שהתבטא בהקשר לחום העולה בעידן מחלה: “לא היא ולא תירייקה”. כלומר, אינני זקוק לא לחום ולא לתועלת שיוצאת ממנו. מוותר אני על התועלת שבו, כי הנזק שהוא עלול לגרום מעפיל על התועלת שהוא מתיימר לתת.

נאחל לעצמנו לצלוח את החורף בשלום; בלי מחלות ובלי חום. אבל אם כבר חום, נזכור מה הוא טומן מאחוריו ובו נטפל.

הפוסט חם בפנים? לבריאות הופיע לראשונה ב-מגזין בוסתן.

תשובה: חז”ל אסרו כל עניני רפואה בשבת משום גזירת שחיקת סממנים, דהיינו שחששו שמא האדם יבוא לשחוק סממנים בעת הכנת הרפואה ויעבור על איסור טוחן בשבת. אמנם במקום שהתירו לחולה ליטול את התרופה אפילו כשהוא מוגדר כחולה שאין בו סכנה לא גזרו רבנן גזירה זו וממילא כמו שמותר ליטלה כך מותר לאדם להכינה אם לא הכין בערב שבת ובתנאי שלא יעבור על איסורי שבת בעת ההכנה. 

בימינו ברוב התרופות שאינן מוכנות, אין צריך לשחוק סממנים באופן הכנתן, אלא מוסיפים לאבקה המוכנה משקה והתרופה מוכנה. ויש לדון בפעולה זו מכמה פנים: 

א. האם בהוספת מים לאבקה יש בזה משום לש בשבת. ב. האם יש לאסור מצד תיקון מנא שהיא מלאכת מכה בפטיש, שהרי לוקח אבקה שאינה ראויה לשימוש ומתקנה בשבת שתהיה ראויה לשימוש. ג. האם יש לאסור מצד מדידה בשבת שבכדי להכין את התמיסה הרי הוא נצרך למדוד בכלי המידה כמות מדויקת של מים. ד. האם יש לאסור מצד איסור מכין משבת לחול שההוראה היא להכין בקבוק שלם שאינו נצרך לו לשבת ונמצא שמכין משבת לחול.

הפוסקים דנו בכל החששות הנ”ל והעלו להתיר, ונבאר את סיבות ההיתר בכל אחד מהחששות הללו.

א. מצד איסור לש – אין בשפיכת מים לתוך האבקה משום איסור לש, והטעם מכיון שהאבקה הופכת לנוזל ואין עליה שם בלילה ואפילו לא בלילה רכה, ובכדי לעבור על איסור לש צריך שתהיה בלילה עבה או רכה דהיינו שמדבק את הרכיבים שיהיו כעיסה אחת, אבל אם אין כאן בלילה אלא הכל הופך להיות משקה אין בזה איסור, כי על משקה בעלמא לא שייך שם לישה, וכמו שכתב החזון איש (שבת סי’ נח ס”ק ט) שאם הבלילה היא דלילה מאד עד שאינה כגוש כלל אלא רק כמים עכורים, אין בה איסור לישה כלל אף מדרבנן.

ב. מצד מתקן מנא – האבקה הזו איננה ראויה לשימוש כמות שהיא ועל ידי שמוסיף לה מים הוא מתקנה, ויש לדון האם פעולה זו אסורה משום מתקן מנא היינו מתקן כלי שהיא תולדה של מלאכת מכה בפטיש. הפוסקים שהעלו חשש זה התירו ודימו דין הכנת תרופה להכנת אוכל בשבת שכבר הכריע המשנה ברורה (סי’ שי”ח ס”ק לז ובבה”ל ד”ה והדחתן) שאין מלאכת מכה בפטיש באוכלין. [עי’ בספר אורחות שבת (ח”ב פ”כ סעי’ קכג) ובהערה]. 

ויש להוסיף שאפילו לשיטות שמחמירים לענין מכה בפטיש באוכלין, מכל מקום גם לדבריהם אם הוא משתמש באוכל לאלתר מותר, ומשום כך לכולי עלמא מותר להכין קפה נמס בשבת (כשאין בו חשש מבשל) אע”פ שהאבקה כמות שהיא אינה ראויה לאכילה בלי תיקון, וכן כאן אם החולה יגמע מיד מהתמיסה שהוכנה לו לכולי עלמא אין בזה חשש. אך נראה שכיון שהמדובר בחולה אין להקפיד בזה שישתמש בתרופה דוקא לאלתר, דיש לסמוך על השיטות שאין כלל איסור מכה בפטיש באוכלין. 

ג. מצד המדידה – הדין הוא שאסור למדוד בשבת בין ביד בין בכלי וכמבואר במסכת שבת (דף קנז, ע”ב) וברמב”ם (פרק כ”ג מהל’ שבת הל’ י”ג) והטעם כתבו התוס’ בשבת (קכו עב ד”ה ומדבריהן) שהוא משום עובדין דחול, דהיינו רבנן אסרו את פעולת המדידה משום שהיא מעשה חול. והנה בנידון דידן שמודדים לצורך חולה מבואר בשו”ע (סי’ שו סעי’ ז) להיתר שכתב “מותר למדוד בשבת מדידה של מצוה כגון למדוד אם יש במקוה מ’ סאה, ולמדוד אזור מי שהוא חולה וללחוש עליו כמו שנוהגות הנשים דהוי מדידה של מצוה” וביאר המשנה ברורה (ס”ק לה) דאע”ג דלא הותר שבות אפילו במקום מצוה, מכל מקום מדידה שאינה איסור כל כך אלא משום דהוי עובדא דחול מותר במקום מצוה. וכמו כן מדידה לרפואה כתב המשנה ברורה (ס”ק לו) דרפואת הגוף מצוה היא. וא”כ כאן שהמדידה נצרכת לצורך החולה שצריך לתת מידה מדויקת של מים בתוך האבקה, הרי היא בכלל המדידה המותרת בשבת.

ד. מצד הכנה משבת לחול – בדרך כלל ההוראות בהכנת התמיסה היא להכין בקבוק שלם, ואם עושה כן בשבת נמצא שהוא מכין משבת לחול, ולכאורה היה מקום להתיר רק את הכמות הנצרכת לשבת, אמנם בספר שמירת שבת כהלכתה (מהדורה חדשה פרק ל”ג סעי’ ד*) כתב שיכול להכין את כל הבקבוק מפני שמבחינה רפואית יש להכין את כל הבקבוק בפעם אחת כדי שהתערובת תהיה מדויקת, וכן מפני שנותן את כל המים בבת אחת. דהיינו מכיון ששופך את הכל בבת אחת אין בזה טירחה מיוחדת, ובמקום שאין טירחה מיוחדת לא נאסרה ההכנה, ולדוגמא כשחל יום טוב במוצאי שבת והאדם נצרך להוציא חלה מהמקפיא לצורך סעודת שבת, הדין הוא שאין לו להוציא חלות נוספות לצורך החג שחל במוצאי שבת מפני שהוא מכין משבת ליום טוב שאסור. אמנם אם כל החלות נמצאות בשקית אחת, יכול להוציא את כל השקית ויקח את החלה שצריך לסעודת שבת וישאיר בחוץ את החלות הנשארות, ואף שהוא צריך להם לצורך הלילה מכל מקום אין זה בכלל הכנה כיון שהכל נעשה בפעולה אחת ולא טרח במיוחד לצורך הלילה. 

נדגיש שכל האמור הוא רק בתרופה שהתירו למודדה ולתקנה כפי ההוראות הנצרכות לחולה, אבל בתוספי מזון שהוא מאכל בריאים לא ימדוד כלל אלא יתן בערך את הכמות הנצרכת להכנת המאכל, וכן לא יכין כמות מרובה אלא רק את מה שנצרך לאותה שבת, כפי שמכינים שאר מיני מאכל בשבת.

לסיכום: 

א. הנצרך ליטול תרופה בשבת לכתחילה ראוי להכינה מערב שבת, אך אם לא הכין מותר להכינה אף בשבת. 

ב. אין לאסור להכין תרופה בשבת משום איסור לש, והטעם מפני שאינה נחשבת לבלילה אלא למשקה שאין בו משום לש.

ג. אין לאסור להכין תמיסת תרופה משום תיקון מנא משום שאנו פוסקים שאין איסור מכה בפטיש באוכלין, ובפרט שמדובר לצורך חולה.

ד. מותר למדוד כמות מדויקת של משקה להוסיף על האבקה, שמדידה לצורך חולה נחשבת כמדידה של מצוה שהתירו.

ה. אין איסור של מכין משבת לחול בזה שמכין כמות מרובה מכיון שעושה כן בכדי שהתערובת תהיה מדויקת ובפרט שמכין הכל בבת אחת ואין בזה תוספת טירחה.

ו. בתוספי מזון שהם מאכל בריאים לא ימדוד בכלי, אלא ישער בערך את הכמות הנצרכת. וכן לא יכין כמות מרובה אלא רק את מה שצריך לאותה שבת.

הפוסט הכנת תרופות ותוספי מזון בשבת הופיע לראשונה ב-מגזין בוסתן.

איך נוצרת הבעיה? 

עיקר ההיווצרות: תנועה חוזרת ונשנית המאמצת את אזור המרפק .

לדוגמא:

כתיבה , ישיבה לא נכונה או\ו וממושכת אל מול המחשב, רכינה על ספרים 

סחיבת משאות כבדים,ניגון על כלי נגינה מסוימים וכמובן – משחקי טניס מקצועיים.. .

 הטיפול במרפק טניס בגישת הרפואה המערבית 

הגדרת הבעיה:  הבעיה מאובחנת כדלקת בגידי שרירי פושטי אמה.

איתור הבעיה: בעיקר באמצעות מישוש הגידים והשרירים באזור הפגוע.

דרך הטיפול: כדורים נוגדי דלקת שאינם סטרואידים וטיפול פיזיותרפיסטי לחיזוק ו\או מתיחה של השרירים באזור מהווים את הקו הראשוני לטיפול בבעיה. במקרים מורכבים יותר ניתן להזריק סטרואידים ישירות במקום הפגוע וכן תישקל אופציה ניתוחית.

החיסרון העיקרי בגישה המערבית: במקרים רבים הטיפול אינו פותר את הבעיה והדלקת שבה וחוזרת. 

  הטיפול במרפק טניס בגישת הרפואה הסינית 

הגדרת הבעיה:  בעיה במרידיאני היד. הבעיה יכולה להיות על מסלול המעי הגס [large intestiane ] או על מסלול המחמם המשולש [triple wormer], לעיתים הבעיה תשולב משתי הערוצים גם יחד.

מרידיאן המעי הגס עובר מקצה אצבע המורה חולף על הפרק החיצוני של כף היד ,עובר על האמה המרפק הזרוע והכתף,מגיע לצוואר והגרון ומסתיים סמוך לאף.

מרידיאן המחמם המשולש עובר מקצה אצבע הקמיצה חולף על הפרק החיצוני של כף היד,עובר על האמה המרפק הזרוע והכתף,מגיע לצוואר סובב את האוזן ומסתיים סמוך לעין. 

המרידיאנים עוברים על שתי צדי הגוף באופן זהה כלומר ישנו ערוץ אנרגיה בצד ימין של הגוף וישנו ערוץ אנרגיה בצד שמאל של הגוף.  

איתור הבעיה: מישוש על גבי המרידיאנים, הן באזור הפגוע והן באזורים נוספים באזור המשויכים למרידיאן.

דרך נוספת לאיתור בעיה היא על פי סימנים וסימפטומים נוספים הקיימים על גביו.

סימנים וסימפטומים על גבי מרידיאן המעי הגס: 

כאב אורטופדי על גבי המסלול [שורש כף יד,בעיות באגודל ובאצבע המורה,כאב כתף ]  גרון נפוח וכואב עם נטייה לפתח דלקות,בעיות בסינוסים,לעיתים צפצוף באוזן,כאב ראש באזור המצח והרקות.

סימנים וסימפטומים על גבי מרידיאן המחמם המשולש:

כאב אורטופדי על גבי המסלול [שורש כף יד,בעיות באצבע הקמיצה,כאב כתף ], בעיות אוזניים שונות,צוואר תפוס וכואב,כאב ראש בעיקר צדעי [ברקות],סחרחורת,קפיצה בעיניים ובפנים [טיקים],נטייה לצמרמורות ותחושת חום ,מערכת חיסונית חלשה .  

דרך הטיפול:  

החשוב מכל הוא : להפחית דפוסי התנהגות הגורמים להיווצרות הבעיה. לדוגמא יש לשבת נכון יותר אל מול המחשב [מצורפת תמונה]  לסחוב פחות משקלים כבדים, לכתוב נכון יותר ועוד. 

הטיפול המרכזי יהיה באמצעות דיקור נקודות אנרגיה על גבי המרידיאן וביצוע עיסוי טווינא באזורים אלו, במידה והמטפל יראה שהבעיה הינה עמוקה יותר מושפעת ומשפיעה מהמערכת הפנימית ניתן יהיה לשלב צמחי מרפא. 

עשה זאת בעצמך : תרגיל למתיחה של אזור מרידיאן המעי הגס

תרגיל למתיחה של אזור מרידיאן המחמם המשולש 

יש למתוח בעדינות במשך 10 שניות,לחזור על כך 4-5 פעמים עם הפסקות של מספר שניות. 

הדברים אמורים בעיקר כלפי אנשים העוסקים במקצועות עם סיכון לפתח את מרפק הטניס.

נקודת עיסוי – li 11    

אשלח את התמונות   

הפוסט סינדרום מרפק טניס הופיע לראשונה ב-מגזין בוסתן.

2 אומגה 3

אומגה 3 השפעה על ריכוז חומצות השומן במבנים הפוספולפידים בממברנות תאי המוח. חסר באומגה 3במוח בעיקר בala  משפיע על חדירות הממברנה ומשפרת כניסה ויציאה של רכיבי מזון נוטריינטים ויכולת תפקוד ויצור תקין של קולטים וייצור נוירוטרנסמיטורים,קשירה של נוירוטרנסמיטורים לקולטנים,ויצור רכיבים חיוניים לתיקון מפגעים מוחיים.

3 גאבה

במוח קימיים קולטים לגאבה.תפקיד קולטנים אלה הוא בהפחתת הריגוש המוחי והרגעה.תרופות ממשפחת הבנזודיאלפינים וצמחים המשמשים להרגעה כגון:ולריאן,פסיפלורה כשות אגריקוס נוני ועוד משפעלנים את קולטני הגאבה ומסייעים להרגעה.היעילות של התוסף גאבה כתוסף בודד שנוי במחלוקת.

4 ויטמין D

חשוב לוודא את רק בדיקות דם את הרמה ולהשלים אם חסר מכיוון שבהיפותלמוס קימים רצפטורים רבים לויטמין D משוערים כי ויטמין D מסייע לפעילות תקינה של ההיפותלמוס לויטמין D השפעה על פעילות הנוירונים, העלאת רמות NGF   (NERVE GROWTH FACTOR )אצטיל כולו סרטונין,טסטוסטרין,הורמוני,בלוטת התריס. לכל אלה השפעה על חרדה ודיכאון

5 ויטמין C

נשחק מהר במצבי לחץ ומתח,משתתף ביצור הורמוני הסטר אברנלין קורטיזול,ומשתתף ביצור מוליכים עצביים.

6 מגנזיום

חסר מגנזיום בקרב אנשים חרדתיים בגלל ניצול מוגבר ע”י הגוף. הטונוס המוגבר של השרירים גורם לכך.חסר ממושך של מגנזיום עלול לגרום לתסמיני חרדה. הוא מפחית טונוס שרירים גבוה מסייע באיזון לחץ דם ומגן על הלב.

הפוסט תוספי מזון מומלצים נגד חרדות הופיע לראשונה ב-מגזין בוסתן.