מחלת קרוהן שייכת לקבוצת מחלות המעי הדלקתיות שגורמות לדלקת כרונית ברירית מערכת העיכול, וכוללות בנוסף גם קוליטיס על סוגיו. המחלה עלולה לפגוע בכל אחד מחלקי מערכת העיכול: ושט, קיבה, מעי דק ומעי גס, אך היא שכיחה בעיקר בחלק התחתון של המעי הדק (איליאום), שבו מתבצעת ספיגת המזון. במחלה זו הפגיעה היא לעומק כל שכבות המעי, וכן יכולה לגרום למעורבות של מערכות נוספות מחוץ למערכת העיכול, כגון מפרקים, עיניים, עור ועוד. המחלה מאופיינת בתקופות שנעות בין רגיעה והפוגה לבין התגברות התסמינים והתלקחות המחלה. בעת התגברות והתלקחות המחלה, הדלקת והכיבים יכולים לגרום לאובדן דם לאורך זמן ולייצר מצב של דלקת כרונית בגוף.
תסמינים נפוצים
כאבי בטן – תלויים במיקום המחלה ובחלק המעי הפגוע, אך הרבה פעמים מתרכזים בחלק התחתון של המעי הדק (אילאום), כך שהכאב ימוקם בחלק התחתון הימני של הבטן.
שלשול – ההפרשה עלולה להכיל דם או מוגלה. תסמין זה יכול להופיע בכמה דרגות חומרה.
כיבים – פציעה של דופן המעי. עלולה לגרום לדימום פנימי. נפוצים גם כיבים בחלל הפה.
תחושה כללית לא טובה – חום ועייפות.
איבוד תיאבון וירידה במשקל.
אנמיה – ירידה בתפקוד כדוריות הדם האדומות כתוצאה מאיבוד דם בשל הכיבים המדממים במערכת העיכול.
בקעים אנאליים (פיסורות) – העור בפי הטבעת עלול להפוך לסדוק, לדמם ולגרום לכאב.
אצל ילדים – הפרעת גדילה.
תת־ספיגה – ירידה בצפיפות העצם.
גורמים לקרוהן:
הגורם למחלת קרוהן אינו ידוע, אך מחקרים מראים שהיא כנראה נגרמת כתוצאה משילוב של כמה גורמים אשר יחדיו מביאים להתפרצות המחלה. האמונה הרווחת כיום היא שילוב של נטייה גנטית עם גורמים סביבתיים כגון מזון מתועש, אשר משפיעים על חיידקי הפלורה הטבעית במעי, וגורמים לחוסר איזון ולתגובה של מערכת החיסון המשבשת את תאי האפיתל במעי, מה שגורם לדלקת ולחדירות של המעי.
גורם הסיכון הכי חזק שמצאו לגבי הופעת מחלת קרוהן הוא צריכה גבוהה של חלבון מהחי, אכילה מרובה של אומגה 6 ואכילה מועטה של אומגה 3. לעומת זאת, לאכילה של חלבון מהצומח היה אפקט מגן.
במחקרים שנעשו היה קשר בין זיהומים במערכת העיכול, נטילת אנטיביוטיקה בגיל צעיר ושימוש ממושך בנוגדי דלקת לא סטרואידאליים (NSAIDs), לבין התפתחות מחלות מעי דלקתיות, אך זה לא הוכח באופן חד־משמעי. קרוהן היא מחלה אוטואימונית שהגורמים לה אינם ידועים, אך לגורמים פסיכוסומאטיים כגון סטרס או טראומה יש השפעה רבה.
נמצא שחולי קרוהן צרכו לפני הופעת המחלה הרבה סוכר מזוקק – הרבה קורנפלקס ודגני בוקר, ופחות פירות, ירקות וסיבים.
ניתן להסיק שלמזון יש השפעה וחשיבות רבה כי הוא קובע את פלורת המעי.
כמו כן, נמצא כי הסיכון עולה אצל אנשים שמעשנים.
הגורמים העיקריים הם:
תזונה, חסרים תזונתיים, נטייה גנטית, זיהומים חיידקיים או טפילים שונים, נטילת אנטיביוטיקה ואלרגיות למזון, ועישון.
אבחון של מחלת הקרוהן
אבחון של מחלת קרוהן יכול להיות לעיתים ארוך, מכיוון שסימפטומים רבים של המחלה אינם ייחודים למחלה זו בלבד.
סימנים מחשידים שדורשים בדיקות נוספות יכולים להיות:
ירידה במשקל
כאבי בטן מתמידים
חוסרים בברזל
עלייה במדדי הדלקת בדם (CRP)
מלאות בטנית (בעיקר בבטן ימנית תחתונה) עקב הידבקויות של המעי
אבחון על ידי בדיקות
האבחון מתבסס על תלונות החולה וכן על תוצאות של כמה בדיקות:
בדיקת צואה, בדיקות דם לזיהוי אנמיה ומצבי חוסר אחרים של הדם, ביופסיה, קולונוסקופיה, אנדוסקופיה עליונה, CT או MRI, קפסולה למעי הדק.
טיפול טבעי בקרוהן
מטרת הטיפול הטבעי אינה ריפוי המחלה אלא שליטה על תסמיני המחלה ומניעת התקפים.
ידוע כי מזונות מסוימים (בעיקר חלבון מן החי) עלולים להחמיר ואף לגרום לקרוהן, ולכן יש חשיבות רבה להתאמת התזונה לכל מטופל. בנוסף, גם להוצאת מזונות אלרגניים מן התזונה חשיבות רבה. למזון מן החי השפעה עצומה על הדלקתיות במעיים.
ניתן ואף מומלץ לסייע להפחתת מתחים ולחצים, ולתמיכה נפשית באמצעות שימוש בטכניקות הרפיה (טיפולי מגע, תרגילי נשימות, דמיון מודרך וכדומה).
לצמחי המרפא תפקיד חשוב בשמירה על תפקוד נכון של מערכת העיכול, בהפחתה של מתחים ובצמצום התהליך הדלקתי.
בנוסף, מחלת הקרוהן יכולה לגרום לספיגה לקויה של מרכיבי מזון חיוניים. לכן יש להקפיד על תזונה עשירה ומגוונת, ובמידת הצורך ליטול תוספי תזונה על מנת למלא חסרים אלו.
מזונות מותרים
סיבים תזונתיים (מלבד סובין חיטה) – מעודדים צמיחת חיידקים ידידותיים בפלורת המעיים. אין לצרוך סיבים תזונתיים במהלך התקף שכן הם עלולים לגרות את המעי יתר על המידה ואף לפצוע אותו.
ירקות ופירות כמקור לנוגדי חמצון – ולוויטמינים ומינרלים החיוניים לאיחוי הכיבים ולמניעת הישנותם. מומלץ לצרוך ירקות מבושלים אשר קלים יותר לעיכול.
חומצות שומן חיוניות – דגי ים צפוני (סלמון, מקרל, הליבוט), זרעי פשתן, שמן זית, אבוקדו, אגוזים, זרעים, שומשום וכד’ (אגוזים, זרעים ושקדים יש לצרוך בצורתם הטבעית, ללא קלייה, משום שהם עלולים להתחמצן בחימום). חומצות שומן חיוניות, בפרט מסוג אומגה 3, תורמות לשמירה על בריאות ולתקינות תאי הגוף, ומסייעות ביצירת הורמונים פרוסטגלנדינים מפחיתי דלקת.
מזונות טריים ומלאים המכילים ויטמיני B – דגנים מלאים (אורז מלא, שיבולת שועל, קינואה, גריסים וכד’), קטניות (עדשים, שעועית וכד’), ירקות (ירקות ירוקים עליים, נבטים, ירקות שורש וכד’), פירות (תפוחים, אגסים, פפאיה וכד’) ושמרי בירה. ויטמיני B חיוניים להגנה על הרקמות הריריות של מערכת העיכול ולתפקוד תקין של מערכות העצבים והחיסון.
מזונות המכילים אבץ – כגון: קטניות, נבטים, זרעים ואגוזים (בעיקר גרעיני דלעת וחמנייה), דגים ופירות ים, דגנים מלאים. האבץ מסייע להחלמת רקמות ומסייע לתפקוד תקין של מערכת החיסון.
ירקות ירוקים עליים (חסה, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר וכד’) – עשירים בוויטמין K שהוכח כעוזר בריפוי כיבים.
מזונות שכדאי להפחית או להימנע מהם
שומנים רוויים וחלבון מן החי – מזונות אלו קשים לעיכול ומכילים חומצה ארכידונית אשר מגבירה את הסיכון להיווצרות דלקתיות.
מזונות אלרגניים – תירס, חיטה, חלב ומוצריו, בוטנים, חומרים משמרים וצבעי מאכל, אשר עלולים להחריף את המחלה או להוות גורם להופעתה.
מזונות מגבירי חומציות – כגון: בשר, פירות הדר, ירקות ממשפחת הסולניים (עגבניות, תפוח אדמה וחצילים) וחלב ומוצריו.
פחמימות פשוטות – קמח לבן וסוכר – המחלישות את מערכת העיכול ואת מערכת החיסון ומעודדות תהליכים דלקתיים.
מזונות חריפים ומטוגנים.
אלכוהול, קפאין, משקאות קלים ומוגזים.
מזונות תעשייתיים, מעובדים ומשומרים – המכילים צבעי מאכל וחומרי טעם וריח אשר מחלישים את מערכות העיכול והחיסון.
מומלץ:
דיאטת אלימינציה – המזונות הפוגעים ביותר הם חיטה ומוצרי חלב.
דיאטה עתירת פחמימות מורכבות וסיבים – אך לא בשלב התקף!!!
לדיאטה עתירת סיבים יש השפעה חיובית על המהלך של מחלת קרוהן. הסיבים התזונתיים מעודדים צמיחה של פלורה ידידותית במעיים.
תוספי תזונה לטיפול בקרוהן:
מולטי ויטמין/מינרל
אומגה 3
פרוביוטיקה
ויטמין D
ויטמין B12
אבץ
ויטמין C
גלוטמין (L-Glutamine)
קוורצטין
צמחי מרפא לטיפול בקרוהן
צמחי מרפא אדפטוגניים בשלב הכרוני – אסטרגלוס, ריישי, כורכום, ג’ינג’ר.
צמחי מרפא נוגדי דלקת טיפול בשלב האקוטי – כורכום, לבונה, קמומיל, מנטה.
צמחי מרפא מכווצים ומייבשים – אבגר, ילקוט הרועים.
סיבוכים של מחלת קרוהן
למחלה סיבוכים רבים אפשריים בתוך מערכת העיכול ומחוצה לה:
דימום פנימי במערכת העיכול – יכול לגרום להופעת דם בצואה, לאנמיה ולחוסר ברזל.
אבצסים, פיסורות, היצרות במעי.
פיסטולות – כיבים במערכת העיכול.
עלייה בסיכון ללקות בסרטן המעי הגס.
חוסרים תזונתיים ותת־משקל.
אנמיה – בעיה נפוצה אצל חולים עם מחלת קרוהן היא אנמיה הנגרמת כתוצאה מחוסר בברזל, מדימום ממושך או מירידה בספיגת הברזל.
גוף ונפש
אם יש בעיה מסוימת בחיים שלנו, אי אפשר לטפל בחלק מסוים בגוף או בנפש ללא מבט שלם על כל החלקים.
שלווה ורוגע אינם מושגים על ידי מציאות מושלמת, אלא על ידי יכולת לקבל את המציאות בשלוות נפש. זו הסיבה שרבים מחולי הקרוהן הם אנשים שחווים מתח רגשי עמוק ומתמשך, וכי אצל רבים המחלה מתפרצת לאחר טראומה. החוויה הבלתי־מעובדת של הטראומה יוצרת עומס על הלב, שיוצר את התנאים לדלקת במעי הדק.
מומלץ לקבל תוכנית מקצועית ומקיפה מאיש מקצוע, נטורופת מומחה בטיפול בדרכי העיכול עם נסיון רב־שנים, שילווה את תהליך הריפוי והשיקום של המטופל ויתמוך בו.
שמרו על בריאותכם – גוף, נפש ורוח כיצירה שלמה ומושלמת!
