מילה לאם בישראל

שוב עומדים אנו בפתחם של  הימים הנוראים. חודש אלול קורא אלינו: שובו… והכול משתדלים להתחזק רוחנית ונפשית לקראת ימים קדושים אלו. גם באווירת הבית מורגשות אימת הדין והיראה.

ובתוך כל אלו, קיבלנו אנחנו, הנשים, תפקיד נוסף: עיסוק בגשמיות, והכנת הגוף לקראת הימים הקדושים. לכאורה, זהו עיסוק גשמי וטפל, ויש שמרגישות שהוא יכול להוציא אותן מן ההתרכזות בעיקר: תשובה ומעשים טובים. אך זוהי טעות.

ר’ ירוחם ממיר כותב ב’דעת תפילה’ כי עסק התפילה מהותו כיבוס הנפש וחידוש הנשמה. התפילה היא המזון הרוחני שבכוחה מתקיים האדם בכל עיתותיו וממנה עליו לשאוב את שפע חיותו. וכשם שהגוף, כשמרגיש רעב וחלש – אוכל ומרגיש חיות, כך הנשמה מרגישה רעב שלוש פעמים ביום, והתפילה נותנת לה חיות כפי שנותנות לגוף שלוש הארוחות ביום.

אנו פותחות את ספר הכוזרי, ומוצאות שם את מקור הדברים.

החבר מסביר למלך כוזר, כי לא רק שהתפילה היא כמזון לנפש, “ומתמדת עליו ברכת התפילה עד עת תפילה אחרת כהתמדת כוח סעודת היום עד שיסעד בלילה”, אלא שהיא גם ככיבוס וטיהור לנפש. ואחרי שבוע יש הצטברות יתרה של ‘לכלוך’ ועייפות על הגוף ועל הנפש, והפתרון הוא: יום השבת, יום של התרכזות בעבודת היום יחד עם מנוחת הגוף,  “ואז ירצה הגוף בשבת את אשר חסר לו מששת הימים, ויהיה נכון לעתיד. וכן הנפש תזכור מה שחסרה עם טרדת הגוף, וכאילו היא ביום ההוא מתרפאה מחולי שקדם ומתעתדת למה שידחה ממנה החולי בעתיד”.

אבל אין זה מספיק, ועם הזמן נוצר צורך בכפרה החודשית – ראש חודש, “זמן כפרה לכל תולדותם”, ואחר כך – החגים, שהם הזמנים המקודשים שבהם מתחדשים הגוף והנפש כאחד, כאשר הגוף, במנוחה ובמזון העשיר שהוא מקבל בימים אלה, מאפשר לנפש לינוק את כל השפע המורעף עליה, להתחדש ולהתחזק.

שמנה לב, המזון שאנו מעניקות לבני ביתנו, סעודות השבת והחג שאנו טורחות בהכנתן – הן אלה המאפשרות את קבלת השפע הרוחני, האורות העצומים של קרבת ה’, כפרה וטהרה המאירים עלינו בימים הקדושים הבאים לקראתנו. צורתו של חג יהודי מקודש אינה רק תפילה ולימוד. היא מותנית גם במנוחת הגוף, בבגד נאה ובסעודת חג דשנה, כי הנפש לא תוכל לקבל את השפע הרוחני אם הגוף לא יאפשר לה זאת.

בידינו, עקרות הבית ואימהות בישראל, נמצא אפוא המפתח להתרוממות הרוח ולהשגות הלב של בני הבית, דווקא ממקומנו בין תנור לכיריים… ואל יהא הדבר קל בעינינו. 

 

כשמסתכלים על הדברים מנקודת ראות זו, עולות שאלות נוקבות, הדורשות מענה ופתרון:

האם אכן מהוות סעודות החג שלנו קרקע טובה להתרוממות רוחנית? האם מאפשרות הן את דאייתן של כנפי הרוח, או שמא מהוות הסעודות הכבדות, עתירות המטוגנים, השומנים והסוכרים  – משקולות הקשורות לכנפי רוחנו, ומפריעות להן להמריא אל על?

האם חשתם לאחר סעודת ראש השנה את הקושי להימנע מאותה שינה שעלולה לגרום למזלכם להיות ישן משך השנה כולה? ואם כבר אינכם כה צעירים, ואולי רמות הסוכר בדמכם גבוליות – כיצד משפיע עליכם הקידוש שקודם התקיעות, השופע עוגות דבש שהוכנו בכוונות ובדמעות תשובה לקראת יום הדין? האם הוא מחזיר אתכם מחוזקים ומרוכזים להמשך עבודת היום – או חלילה להיפך?

בכלל, איך אתם מסתדרים עם העמידה הממושכת בתפילות? האם הרגליים מושכות את מחשבתכם כלפי מטה ומפריעות לכם להתרכז בעבודת ‘מלכויות זכרונות ושופרות’? אם מי מבני משפחתכם הוא שליח ציבור – יש להניח שהשאלה קריטית לגביו עוד יותר, גם בשל הזמן הארוך בהרבה בו עליו לעמוד, וגם בשל גורליותה של כוונת תפילתו, המעלה עימה את תפילות הציבור כולו.

ומה קורה כל אותו זמן עם הילדים? האם נכון וצודק וראוי בעיני ה’ להציף את גופם בכמויות כאלה של רעל, רק כדי שאמא תוכל לשבת בבית הכנסת? כיצד ישפיע הדבר על יכולתם ללמוד בימים הקרובים? ועל התנהגותם ביום הזה…?

מטרת הכתבה שלפניכם היא לתת לכם כלים להתכונן לחגים באופן שמגבלות הגוף לא תפרענה לכנפי רוחכם לדאות אל על. לשם כך איתנו כאן שלוש נשות מקצוע: יסכה סדובסקי מ’הבית של האלוורה’ – מנהלת בכירה בחברת FOREVER ישראל, שתחכים אותנו בהיבט של תזונה ותוספי מזון, נילי איינהורן מ’נפעם – נילי פעילויות במים’, יוזמת ויוצרת ‘התעמלות ללא תלות’ – שתיתן לנו כלים להתמודדות בתחומי העמידה והיציבה, ונחמי ויינשטוק מ’תובנות עם חיוך’, מרצה וסטנדאפיסטית בנושא השמחה, עם מילים מעצימות לעקרת הבית.

מערב מזמינים

לגבי ערבי חגים, נכון הכלל המקודש הקובע כי ‘ההכנה למצווה גדולה מן המצווה’. בימים אלוליים אלה נפשו של כל יהודי צמאה לדברי התעוררות והכנה, שיביאו אותו לחגים הקדושים נעלה ומרומם יותר. כמה טריוויאלי לדבר על הכנה לראש השנה בהקשר של הכנת הבית והמטבח… וכמה נכון!

מי כמונו יודע כמה יכולים לחץ ומתח לחבל ביכולתם של בני הבית להגיע להתעלות רוחנית, ומה רב מקומן של ההכנות הארציות הללו, כשהן מתבצעות בשלווה ובמנוחת הנפש, להביאנו אל הימים הקדושים מטוהרים ומזוככים יותר.

הכול מתחיל בתכנון, כידוע.  ומבחינתי, אומרת יסכה סדובסקי, כבר מראש חודש אלול מתחילים להתכונן לפרויקט ‘ערב החגים’.

ראשית, מבחינה תזונתית, כבר מתחילת חודש אלול, כאשר החופש הגדול והמעייף מפנה את שייריו האחרונים, אני מתחילה ליטול תוספי תזונה המספקים תחזוקה של בריאות ואנרגיה לקראת העבודה הרבה שמחכה לי: משקה אלוורה, בי פולן, ויטמין 12B, פרוביוטיקה, אבקת חלבון, עשב דגנים, ארג’י + (אבקת L ארגינין), נוטרה 10Q, ויטמין C ואומגה 3. 

אני מבקשת מיסכה לתת הקלות במשימה המורכבת ולמקד לנו את החשובים ביותר לדעתה. היא מהרהרת מעט ובוחרת ב־12B, אבקת חלבונים ופולן.

אני גם מוסיפה, היא ממשיכה, מזונות כמו חלבונים וירקות ירוקים לתפריטם של כל בני הבית, כדי שגם הם יגיעו לתפילות ואחר כך לצום עם כוח ועם בריאות, וכמובן ממליצה מאוד על שתיית ג’ל אלוורה בכל בוקר לתחושה רעננה ואנרגטית ולערנות וכוח מוגבר בתקופות חשובות אלה.

פשוט צריך להכניס לראש, מסכימה נילי איינהורן ומחדדת, שההכנות לחגים לא מתחילות לפני שיש לנו על הגז או במקפיא ארוחות מזינות לעומס המטלות המונחות על גבנו.

בצורה כזו, גם התכנון וגם ההכנות נעשים קלים יותר, נעימים, עם מצב־רוח טוב ושלווה. כל בני הבית יוצאים נשכרים ואני במיוחד…

ותכל כל העבודות

לאחר מכן – ממשיכה יסכה ומספרת על ערב החג שלה – אני מתכננת את הקניות. גם בשבילן צריך המון כוח וסבלנות. במיוחד בערבי חגים.

מאז שעברנו לתזונה בריאה יותר, אנו מתכננים גם את הקניות ואת המתכונים שיהיו בריאים יותר. הבריאות מתחילה עם מה שאני מכניסה לעגלה בסופר, עוד לפני שזה מגיע הביתה… אני משתדלת לשים לב לתוכן של כל חבילה, לרכיבים הראשונים שמופיעים ברשימה (שהם המצויים בכמות גדולה במוצר). אם הסוכר מופיע במקום הראשון,  אחפש מוצר חלופי בריא יותר ושווה יותר!

לאחר שהמצרכים הגיעו הביתה, אני מחלקת את העבודה לימים ולשעות, כדי לא ליפול מהרגליים בדיוק בערב החג.

חשוב להקפיד על ארוחות מלאות ובריאות גם ביום של בישולים ועומס. מכינים בבוקר סלט ירקות גדול שמספיק לכל היום, וכן מתכננים איזה מזון יאכלו כל בני המשפחה. אם בערב פסח חשוב לספק ‘דלק’ ולדאוג לארוחות מזינות גם בתוך העבודות – על אחת כמה וכמה בימים אלה, בהם עלינו לשמור את הכוחות  לעבודה הרוחנית המצפה לנו. כשנגיע לחג לאחר חודש של תזונה בריאה וטובה לגוף, הוא יתפקד, בעזרת ה’, כמו שצריך, וייתן לנו ליהנות מהיכולות ומהיתרונות שלו.

גם בערב החג עצמו חשוב מאוד להקפיד על ארוחות בוקר וצהריים מתוכננות ובריאות, ולהיכנס לחג מאוששים ומאושרים, כדי שלא ננשנש כל היום מאכלים שאינם מספקים מבחינה תזונתית אך ממלאים אותנו בקלוריות ריקות ומשמינות… ובעיקר: על־מנת שלא נגיע לחג עצמו מדולדלים מכוחות גוף ונפש.

אצלנו, בכל ערב שבת וחג יש ארוחה מבושלת, קלה אמנם, אך היא נכנסת בתוך ההכנות ולא מוותרים עליה. 

עֶרֶב עָרֵב

תפריט לדוגמה לימי ערב החג

בוקר: ביצים קשות, סלט ירקות חי, שתי פרוסות לחם מקמח מלא (או כוסמין), כוס קפה למי שזקוקה לה, ממרחים כמו טחינה, אבוקדו, חמאת שומשום, טונה וכו’.

צהריים: קדירה בסיר ענק: מגוון ירקות העונה + ירקות שורש: סלרי, סלק, גזר, קולרבי וכו’, וירק ירוק: פטרוזיליה, סלרי וכו’, יחד עם קטניות (מושרות ומונבטות): עדשים אדומות או ירוקות, חומוס, שעועית לבנה וחומה, שעועית מש, גריסי פנינה וכו’.

למעדיפים בשרי ניתן להוסיף לסיר הירקות חזה עוף או הודו, כרעיים ללא עור או נתח בקר רזה.

ארוחות ביניים: פרי + קווקר על בסיס מים או חלב שקדים / 15 אגוזים מסוגים שונים / שקדייה וסלט פירות וכו’.

ערב: קווקר, דייסת שיבולת שועל / שייק חלבונים עם פירות /  פריכיות אורז וסלט עלים ירוק.

תפריט כזה נותן המון חיזוק ואנרגיה, ללא נפילות סוכר וללא תשישות לאחר ארוחה.

להתענג בתענוגים

ליל התקדש החג. תפילת ערבית מרוממת, הדלקת נרות עתירת תחינות, ומיד – סעודה. בשר ודגים וכל מטעמים. איך אתם ישנים אחרי סעודה כזאת? רבים מאיתנו חשים את הקושי, וגם מי שלא – חווה שינה פחות אפקטיבית בשל פעילות היתר של מערכת העיכול, שאינה מאפשרת לגוף להחליף כוחות בצורה מיטבית. והרי למחר – מצפה לנו יום כה גורלי…

לכן, לאחר סעודת ליל החג כדאי להמתין לפחות שעה לפני השינה, כדי לתת למזון זמן עיכול מספיק ולא לישון על ‘בטן מלאה’. זה בדיוק הזמן לפתוח ספר (הרי עבר עלינו ערב חג נינוח וממלא בכוח, והעיניים אינן נעצמות מאליהן…) ולהכין את עצמנו לעבודת היום הקדוש. כוס תה חמה, במיוחד תה ירוק או תה איכותי אחר, היא ליווי נהדר לשעה זו. היא עוזרת לעיכול המזון ולהפחתת תחושת העומס. גם כאן שתיית ג’ל אלוורה יכולה להועיל.

בבוקר, עם הקימה, יש נשים הנוהגות לקדש לפני התפילה. כמובן, כל אחת תשאל ותעשה כפי שמורים לה. טעימה קלה מומלצת ביותר כדי לתת לגוף אופטימום של חיזוק וכוח וללא רעב ותשישות. 

ומה עם הגברים? יש מקומות שנוהגים לטעום משהו לפני התפילה, ויש שמחכים עד ההפסקה, לקידוש בבית הכנסת. ישנם גם הנוהגים שלא לטעום דבר עד לאחר תקיעות השופר, שזה אומר סוף מוסף, וגם כאן, מי שמרגיש שקשה לו שישאל את רבו. כל אחד לפי מנהגו.

מה שברור, שהחולים והסובלים מבעיות של היפר/היפו גליקמיה (סוכר גבוה או נמוך בדם), מוכרחים לטעום משהו מיד כשקמים ולכן מומלץ לקדש על מיץ ענבים טבעי, ללא סוכר, ואפשר גם שמישהו אחר יקדש בעבורם כדי שלא יצרכו הרבה סוכר.

ומה לטעום?

כאן שוב, הנוהגים לקדש על מזונות, כדאי לתכנן ולהכין מזונות ראויים ובריאים כמו עוגות או קרקרים מקמח מלא ללא סוכר לבן וללא מרגרינה (מתכונים בהמשך). טעימה מומלצת מאוד ועתירת אנרגיה היא תמרים ושקדים, שהם שילוב מנצח של אנרגיה בריאה עם חלבון קל.

נילי ממליצה על פרוסת מזונות מקמח מלא (חיטה או כוסמין) + סוכר או ממתיק מופחת קלוריות, המכיל סיבים תזונתיים וגורם לעיכול איטי ולתחושת שובע, והעיקר – ליכולת ריכוז גבוהה המאפשרת תפילה מעומק הלב ללא הפרעות צדדיות.

אפשרויות נוספות שהיא מציעה: מנה גדושה של חומוס (ארבעס) ביתי או כל מנה חלבונית גדושה, כגון  טונה, מנת עוף, כבד וכדומה. וכמובן, לא לשכוח – שתייה מרובה.   

ויסכה מסיימת בשיתוף: במשפחתי המורחבת, משפחה יקית, מקפידים על ארוחות בוקר מזינות גם בשבתות ובחגים, חלביות כמובן. בצהריים אוכלים את החמין לארוחת צהריים בשרית וסעודה שלישית.

גם לארוחות החג רצוי להכין מאכלים קלים לעיכול ללא הרבה שמן, שומנים ופחמימות ריקות, שיאפשרו לנו להישאר גם אחריהם בתחושה קלילה ואנרגטית, ולא לסיים את היום עם סעודת היום…

יסכה מסכמת את כללי היסוד החשובים לתכנון ארוחות חג בריאות:

המעיטו ככל הניתן בשמן, באבקת מרק ובמלח. נסו להחליף את השמן בבישול בשמן קוקוס בכבישה קרה. הוא נמס ומוסיף טעם נפלא.

הרבו בירקות ירוקים ובקטניות והמעיטו בחלבונים שומניים מן החי. העדיפו חלקי עוף ובקר רזים. 

בתור פחמימות העדיפו אורז מלא או בסמטי ומעט תפוחי אדמה. אם דחוף לכם פסטה או פתיתים – רק מעט ומקמח מלא. יהא כלל זה נקוט בידכם: עיקר הצלחת תכיל תמיד חלבונים וירקות, ורק רבע מתוכה – פחמימות.

סעודה שסועדת

דוגמה לארוחת חג מפוארת ובריאה

חלות מקמח מלא או כוסמין (אני מעדיפה קמח רובינפלד, לא מאמינים שזה כוסמין)…

סלטים מירקות חיים ומבושלים עם מעט מאוד שמן ומלח, מתובלים בתבלינים ללא מונוסודיום וללא מיונז.

הצעות למנה ראשונה: דג רזה עם ירקות בתנור / בלינצ’עס מקמח מלא ממולאים בירקות מאודים או בכבד טחון / סלט ביצים (ללא מיונז).

הצעות למנה עיקרית: בקר רזה ברוטב יין, פטריות ושזיפים, בתוספת ירקות בתנור: ברוקולי, כרובית, שעועית ירוקה, בטטה וכמה שיני שום, מעט מלח ופלפל שחור / עוף ללא עור עם ירקות כתומים בתנור / תפוחי אדמה ובשר טחון, קציצות או כרוב ממולא.

הצעות למנה אחרונה: מוס בננות / לפתן פירות / סלט פירות חיים ומיובשים (בייבוש טבעי, ללא סוכר) / גלידה ביתית.

ממתקים למתוקים

חטיפים וממתקים בריאים לילדים לפעקאלך או לנשנוש

תמרים, שקדים ואגוזים טבעיים (מגיל 5 ובהשגחת מבוגר)

פופקורן שעשוי בבית במכשיר או במיקרוגל (ללא שמן או מרגרינה)

 חטיפים קנויים בטעם טבעי בלבד! (כך ניצלים מתבלינים חריפים המגרים את הקיבה, ובעיקר מעונשו של מונוסודיום גלוטומט)
צ’יפס בטטה

בייגאלך מקמח מלא

שוקולד 60%-72% מוצקי קקאו

חטיף קוקוס 

פירות מיובשים (בייבוש טבעי, ללא סוכר) כגון: מנגו, תפוח עץ, אננס, אפרסק וקוקוס.

 בכן נרוץ לקראתך 

נילי איינהורן, מנקודת מבטה המקצועית, מתייחסת להיבט נוסף של הכנה שפחות נותנים עליה את הדעת, אך היא חשובה ביותר על־מנת לצלוח נכון את אתגרי התקופה המרוממת. מתקשים לעמוד על הרגליים? אם זה במטבח ואם בבית הכנסת, בתפילת מוסף הארוכה? עשר דקות שתקדישו מדי יום בימים אלה לניעור ולריענון של הגוף, תיתנה לכם יעילות, גמישות וחיוניות למשך שאר היום, וגם תכנה את גופכם לקראת אתגרי החגים הבאים עלינו לטובה.

הרעיון של נילי הוא “התעמלות ללא תלות”. כלומר, ללא תלות במורה, במגרש, באולם, בבריכה, בשיעור או בקבוצה. כל אחת בזמנה היא, ותוך כדי התעסוקה שבה היא עסוקה. שם המשחק הוא התמדה. חזרה יומיומית יש לה כוח עצום להשפיע.

הנה ההוראות של נילי להתעמלות יומית קצרה, שכל אחד יכול להכניס לסדר יומו בכל עת ובכל מקום. לא חייבים לבצע את כל הסדרה בבת אחת. התאימו אותה לסדר יומכם ושלבו את התרגילים בהפוגות תוך כדי פעילות בעמידה או בישיבה.

סדרה מס’ 1: נשימות ותרגול הגב – בעמידה. תרגיל ממלא בכוחות ובאנרגיה להמשיך.

נישמו עמוק תוך כדי סיבוב ידיים. תוך כדי שאתם ממלאים את ריאותיכם אימרו לעצמכם: “ישתבח שמו לעד – שאוהב כל אחד – ואותי במיוחד” – פזמון ממלא בכוחות. 

הניחו את כפות ידיכם על הכתפיים וסובבו את המרפקים סיבובים גדולים ואיטיים אחורה וקדימה – א מחיה!

הרימו את ידיכם בקירוס – שמאל פונה ימינה וימין פונה שמאלה. מתחו חזק לצדדים ומעל לראש.

סיגרו את הידיים ב’חיבוק’, פיתחו את המרפקים הצידה ואחר כך מיתחו את הידיים היטב לצדדים. לסיום, מיתחו את הידיים חזק חזק למעלה.

סדרה מס’ 2: לשיפור זרימת הדם בוורידי הרגליים ולהגמשת הברכיים וכפות הרגליים. חשוב במיוחד לפני עמידה ארוכה!

פיתחו את הרגל לפיסוק – וסיגרו. פיתחו אותה קדימה (כפסיעה) וסיגרו. עשו זאת בשתי הרגליים. 

קפלו את הרגל ויישרו. עשו זאת גם ברגל השנייה.

הגמישו את אצבעות הרגליים: סובבו אותן בתנועת ‘כן’ ואחר כך בתנועת ‘לא’. קפלו את כף הרגל בתנועת ‘שלום’, ואחר כך שרטטו באמצעות הבוהן מספר 8.

סדרה מס’ 3 לחיזוק שרירי הבטן וקרקעית האגן ולמניעת בריחת סידן:

שכלו את הרגליים והצמידו בחוזקה למשך דקה.

שבו על כסא כשמולכם כסא נוסף. הצמידו את רגליכם לרגלי הכסא מצידן החיצוני ונסו לקרב את רגלי הכסא זו לזו באמצעות לחץ חזק ממושך – כדקה. אחר כך הצמידו את הרגליים לרגלי הכסא מצידן הפנימי ונסו להרחיק את רגלי הכסא זו מזו באמצעות לחץ חזק וממושך – כדקה.

כדי להקל עליכם, ראו במסגרת את סדרת ההתעמלות ברמזים מקוצרים. תוכלו להעתיק / לצלם ולשים מול עיניכם, לתזכורת.

התעמלות ללא תלות

דף תזכורת לתרגול יעיל ומהיר

סדרה מס 1: ידיים

סיבובי ידיים עם נשימות: “ישתבח שמו לעד – שאוהב כל אחד – ואותי במיוחד”

סיבוב מרפקים אחורה וקדימה

קירוס ידיים – הצידה – למעלה

חיבוק – פתיחה – מתיחה

מתיחה למעלה

סדרה מס 2: רגליים

פיסוק – פסיעה

קיפול – יישור

כן – לא – שלום – שמיניות

סדרה מס 3: לחץ חזק וממושך

שיכול – הצמדה

הצמדת רגלי הכסא

פתיחת רגלי הכסא

ולהגות באמרי שפר

אי אפשר לסיים בלי חיוך מתוק לשנה החדשה מאת נחמי ויינשטוק. רשות הדיבור נתונה לה:

החגים מתקרבים אלינו בסערה, אנחנו רק מסתכלות על לוח השנה וכמעט מתחילות להרגיש דגדוג עז של בעירה. רגע, מה עם בגדים לילדים? ומתי נתחיל בבישולים? וכל הקניות והסידורים שכל כך מתישים? ולפעמים מראש אנחנו כבר מתייאשות וקורסות. 

הרגעים החגיגיים לעיתים נראים מאיימים, בפרט כשאנו חושבות: רגע, מה יהיה איתי בשנה הבאה, ואיך תהיה הבריאות של המשפחה והילדים? ובכלל, איך אני הקטנה, שמרגישה כל כך חסרה, אצליח לעמוד להתפלל לפני אבינו מלכנו? הרי אני באמת מרגישה כי אין בי כלל מעשים… ולמה בדיוק לי מגיע לקבל את הצדקה ואת החסד ולהיוושע?

ועוד לא דיברנו על התינוקת שבחלוק מושכת, ועל הילדון החמוד אך השובב שבאמצע הקניות פשוט… נאבד! ועוד לא נספיק לנשום והנה בזמן התקיעות הוא ייכנס לבית הכנסת סמוק פנים ונלהב, ואת תצטרכי לחפש מהר את המשתיק-קול הממותק…

ובכל זאת, כמה חשוב להתבונן רק בשם המתוק של הימים המתקרבים: חודש הרחמים והסליחות. כן כן, מה שאת שומעת, חודש שמלא ברחמים ובסליחה ובאהבת ה’ אלינו…

אם רק נצליח, ולו לרגע אחד, לזכור שמאחורי כל המטלות והסידורים, הבכיות והבישולים, ישנו אב הרחמים שמציץ עלינו בפנים אוהבות ושמחות, מלאות בהערכה לכל מעשה ולכל התגברות קטנה. ‘כן, בתי’, נוכל לשמוע את הקול אם רק נפתח את האוזניים, ‘כן, מעשייך כה רצויים וכוונותייך כה טהורות, וגם מתוך כל ענני ההפרעות והמשימות, ליבך הטהור זורח למרחוק’.

ומי ייתן שהמחשבות הנכונות הללו יחלחלו אל המוח ואל הלב, ימלאו אותנו בשמחה ובאהבת ה’, ברגיעה ובשלווה פנימית, וימתיקו לנו את הימים הנפלאים הבאים לקראתנו לשנה טובה, מתוקה, מאירה ומאושרת, שנה שימלא ה’ כל משאלות ליבנו לטובה ולברכה.

ולהגות באמרי שפר

אי אפשר לסיים בלי חיוך מתוק לשנה החדשה מאת נחמי ויינשטוק. רשות הדיבור נתונה לה:

החגים מתקרבים אלינו בסערה, אנחנו רק מסתכלות על לוח השנה וכמעט מתחילות להרגיש דגדוג עז של בעירה. רגע, מה עם בגדים לילדים? ומתי נתחיל בבישולים? וכל הקניות והסידורים שכל כך מתישים? ולפעמים מראש אנחנו כבר מתייאשות וקורסות. 

הרגעים החגיגיים לעיתים נראים מאיימים, בפרט כשאנו חושבות: רגע, מה יהיה איתי בשנה הבאה, ואיך תהיה הבריאות של המשפחה והילדים? ובכלל, איך אני הקטנה, שמרגישה כל כך חסרה, אצליח לעמוד להתפלל לפני אבינו מלכנו? הרי אני באמת מרגישה כי אין בי כלל מעשים… ולמה בדיוק לי מגיע לקבל את הצדקה ואת החסד ולהיוושע?

ועוד לא דיברנו על התינוקת שבחלוק מושכת, ועל הילדון החמוד אך השובב שבאמצע הקניות פשוט… נאבד! ועוד לא נספיק לנשום והנה בזמן התקיעות הוא ייכנס לבית הכנסת סמוק פנים ונלהב, ואת תצטרכי לחפש מהר את המשתיק-קול הממותק…

ובכל זאת, כמה חשוב להתבונן רק בשם המתוק של הימים המתקרבים: חודש הרחמים והסליחות. כן כן, מה שאת שומעת, חודש שמלא ברחמים ובסליחה ובאהבת ה’ אלינו…

אם רק נצליח, ולו לרגע אחד, לזכור שמאחורי כל המטלות והסידורים, הבכיות והבישולים, ישנו אב הרחמים שמציץ עלינו בפנים אוהבות ושמחות, מלאות בהערכה לכל מעשה ולכל התגברות קטנה. ‘כן, בתי’, נוכל לשמוע את הקול אם רק נפתח את האוזניים, ‘כן, מעשייך כה רצויים וכוונותייך כה טהורות, וגם מתוך כל ענני ההפרעות והמשימות, ליבך הטהור זורח למרחוק’.

ומי ייתן שהמחשבות הנכונות הללו יחלחלו אל המוח ואל הלב, ימלאו אותנו בשמחה ובאהבת ה’, ברגיעה ובשלווה פנימית, וימתיקו לנו את הימים הנפלאים הבאים לקראתנו לשנה טובה, מתוקה, מאירה ומאושרת, שנה שימלא ה’ כל משאלות ליבנו לטובה ולברכה.

מבעוד יום מוכנים

מתכונים

חלות מקמח כוסמין + טיפים לאפייה מוצלחת

החומרים

1 כף מלח

1 ק”ג קמח כוסמין (של רובינפלד)

2 כפות שמרים יבשים

1/2 כוס סוכר דמררה (או תחליף)

1/2 כוס שמן

3 כוסות מים חמימים

אופן ההכנה

*לשים במיקסר 8 דקות לפחות. לאחר השהייה של 5 דקות לשים שוב.

*מניחים לתפיחה עד שהבצק מכפיל את נפחו, ולאחר מכן טופחים על הבצק ומתפיחים שוב. 

* קולעים חלות, מתפיחים כרבע שעה, מורחים ביצה ושומשום ואופים.

אופן האפייה

מתחילים בחום של 250 מעלות למשך כעשר דקות. החלות יתפחו ויקבלו אווריריות ופריכות. לאחר מכן מורידים את חום התנור ל־170 מעלות ואופים עוד כעשרים דקות.

בתום האפייה מוציאים את התבנית מהתנור, מניחים במקום קריר (גז, מגש או רצפה) ומכסים בשקית ניילון ומעליה מגבת מטבח. משאירים כך עד שהחלות מתקררות, כך חוזרים האדים אל החלות והן נשארות רכות וטעימות.