ופרצת

כדי להבין כיצד דיסק ‘פורץ’ ומה המשמעות של אירוע כזה, ראוי שנתחיל בהכרת המבנה והתפקיד של אותו דיסק.

עמוד השדרה האנושי מורכב מ־7 חוליות צוואריות, 12 חוליות גביות/חזיות ו־5 חוליות מותניות. החוליות  מסודרות במגדל, מחוברות זו לזו במפרקים תנועתיים ומוקפות רצועות המחזיקות אותן במקומן ושרירים האחראים על הזדקפות ותנועה. כאשר טבעות החוליות מונחות זו על זו נוצרת תעלה בתוכה עובר צומת העצבים מהמוח הנקרא “חוט השדרה”. מחוט השדרה מתפצלים עצבים ומגיעים לרוב רקמות הגוף. העצבים אחראים על העברת פקודות מהמוח לרקמות, וכן על העברת מידע חושי כגון חום, קור, מגע, לחץ ועוד מהעור והאיברים אל המוח.

הדיסק הבין־חולייתי הינו איבר ייחודי אשר ממוקם בין כל חוליה וחוליה בעמוד השדרה. הדיסק הינו שק המורכב מרקמה סיבית מעוגלת אשר מחזיקה בתוכה נוזל דמוי ג’ל. מבנה זה מאפשר בלימת זעזועים, תנועה חלקה בין החוליות ובעיקר – גמישות ויכולת תנועה מוגברת של הגב. 

פריצת דיסק, משמעותה שחלק מהנוזל שבתוך הדיסק הצליח לעשות דרכו מבעד לשכבות הסיביות. ‘פנצ’ר’, אם תרצו. כתוצאה, הדיסק מאבד מנפחו ומשתטח, וכך המרווח בין החוליות (אותו ניתן לראות בהדמיית רנטגן) קטן. מצב זה, לרוב, אינו בעייתי בפני עצמו, והוא קורה באופן טבעי עם הגיל. מחקרים עדכניים מצביעים על הימצאות פריצות דיסק ללא כל סימנים אצל 29-43 אחוזים מאוכלוסיה בריאה וללא סימפטומים, בגילאי 20-80, בהתאמה. 

לעתים, אותו נוזל שפרץ, ביחד עם פיסות מהמעטפת הסיבית, עשוי לתפוס מקום בחלל עמוד השדרה וליצור לחץ על שורשי עצב, בנקודת ההתפצלות שלהם מחוט השדרה, או על חוט השדרה עצמו. במצבים נדירים אלה, נצפה לראות סימפטומים נוירולוגיים (עצביים) ברורים. ביניהם, הקרנות כאב במסלולים מוכרים לזרועות (בפריצה צווארית) או לרגליים (בפריצה מותנית), שינויים תחושתיים (תחושה חסרה, נימולים, עקצוצים…), איבוד כוח, ובמקרים מסובכים יותר – איבוד שליטה בסוגרים וחוסר יכולת ללכת.

ברוב המקרים, פריצות דיסק תהיינה מלוות בקרעים ומתיחות ברצועות, גידים ושרירים, דלקת מקומית ונפיחות. בנוסף, התמודדות ממושכת עם כאב תוביל לתופעות נלוות כגון קושי להירדם, בעיות בעיכול, ופגיעה במצב הרוח ובאנרגיה.

כאן המקום לציין –  כאבי גב, בעיקר גב תחתון, הינם תופעה שכיחה ביותר. הם עשויים להיות כואבים ומטרידים במיוחד, אך ברוב המוחלט של המקרים אינם תוצאה של פריצת דיסק. נזכיר שפריצות דיסק נמצאות בשכיחות גבוה גם באוכלוסיה בריאה ללא סימפטומים. מכאן, כי גם אם נמצאו פריצות בצילומי ההדמיה אין בכך כדי לקבוע כי הן מקור הכאב. תשאול נכון ובדיקה פיזיקלית יסודית הם הבדיקה הטובה ביותר. 

עובדה מעודדת נוספת היא, כי גם במקרים בהם קיימים סימנים נוירולוגיים ברורים המורים כי הכאבים אכן נובעים מפריצת דיסק, תהיה לרוב החלמה טבעית ועצמונית תוך כשלושה חודשים. המקרים הנדירים והקשים יותר, בהם אין שיפור במצב או שהמצב מחמיר, ונצפים תסמינים ברורים ומסוכנים במיוחד, יופנו לבחינת אפשרות של התערבות ניתוחית. התערבות זו כוללת הוצאה של הרקמה אשר לוחצת על העצב, ולעתים קיבוע של שתי חוליות אחת לשנייה. את הדיסק לא ניתן להחזיר למקומו, וגם אין בכך צורך. חשוב להדגיש, כי האופציה הניתוחית מתאימה רק במקרים חמורים ואינה מהווה ‘פתרון קסם’.

אם אתם סובלים מכאב גב, מומלץ לפנות לפיזיותרפיה. 

בשלב הראשון תעברו תשאול ובדיקה יסודיים, להעריך אם מדובר בפריצת דיסק או בגורם אחר, ולזהות ‘דגלים אדומים’. במקרים המצריכים התערבות רפואית יוכל הפיזיותרפיסט להפנות אתכם לגורם המתאים.

בכל מקרה של כאב גב, גם במקרים של פריצת דיסק סימפטומטית, הפיזיותרפיה מציעה מגוון כלים שנועדו להקל על הכאב, לשמר ולשפר טווחי תנועה, כוח ופונקציה, להתמודד עם הפציעה ולאפשר החלמה קלה ומהירה ככל הניתן, וחזרה לתפקוד מלא.

הטיפול ייעשה בכמה מישורים:

תנועה ופעילות – התאמת תכנית פעילות גופנית עם התקדמות הדרגתית. הפעילות תכלול תרגילי חיזוק, מתיחה תנועתית, וכן תרגול אירובי. המדע מוכיח שוב ושוב כי לכלים אלה חשיבות ראשונה במעלה בטיפול בפריצות דיסק ובכאב בכלל. התרגול יעזור להתמודד עם משימות יומיומיות ויצמצם היעדרות מעבודה ופגיעה בשגרה.

חינוך והסברה – תקבלו הסברים מפורטים על מה שקורה בגופכם ברמה הפיזיולוגית והפסיכולוגית. חינוך נוירו־מדעי הוכח כמעודד התמודדות בריאה וקלה עם הכאב והתופעות הנלוות, ויאפשר לכם לקחת שליטה ולתפוס פיקוד על מצבכם. בנוסף, תוכלו לקבל מהפיזיותרפיסט עצות וטיפים יישומיים שיעזרו לכם לצלוח את התקופה ולזרז את ההחלמה.

טכניקות הפחתת כאב – בסל הכלים של הפיזיותרפיסט מגוון רחב של כלים המסייעים להפחתת כאב בטווח הארוך והקצר. בין אלה, חבישות מיוחדות, טיפולי מגע שונים – עיסוי, מוביליזציות, מניפולציות וכו’, מכשירי אלקטרו תרפיה – זרמים חשמליים, לייזר וגלים על־קוליים, שיטות חימום/קירור, ודיקור אורתופדי. במקרים המתאימים – כל אחד מכלים אלה, במינון הנכון ובהתאמה למטופל, עשוי להקל על הכאב ולספק מרווח נשימה בזמן שהגוף מחלים.

פיזיותרפיה היא ענף פרא־רפואי המבוסס על עקרונות הרפואה המערבית. לימודי הפיזיותרפיה הם לתואר ראשון לפחות וכוללים תנאי קבלה נוקשים, התנסויות מעשיות ומבחנים ממשלתיים. פיזיותרפיסטים עובדים בישראל תחת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, וכפופים לכל החובות החוקיות המשתמעות מכך. הכלים שבשימוש הפיזיותרפיסט והשיטות בהן הוא משתמש הינם מבוססי מחקר ומדעיים. פיזיותרפיסטים עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם רופאים בקהילה. בשל כל אלה, פנייה לפיזיותרפיה במצבי כאב כפתרון ראשוני על־מנת לזהות את הבעיה ולטפל בה היא החלטה אחראית, בטוחה ושקולה. 

 כאב גב? כך תנהגו:

• לא להילחץ. נשימה עמוקה. זה נורמלי, זה כואב, זה ישתפר, זה יעבור.
• הישאר בתנועה. גם אם כואב, תנועה היא טובה ובריאה. יותר כאב לא אומר יותר נזק, ומומלץ לזוז ולהישאר פעיל.
• שמור על שגרת עבודה ויומיום במידת האפשר. לא צריך לסחוב ולהתאמץ מדי, אבל חשוב לא להישאר בבית ולנוח.
• אל תיכנס למיטה. שכיבה ממושכת במיטה רק מחמירה את כאב הגב ומאריכה את זמן ההחלמה.
• השתדל להימנע מצילומים ובדיקות מיותרות. כל המחקרים העדכניים מצביעים על יעילות נמוכה של צילומי הדמיה באבחון גורמי כאב הגב.
• ניתוח הוא אופציה קיצונית שמתאימה רק במקרים נדירים וחמורים במיוחד.
• פנה לאבחון מקצועי. רופא המשפחה או הפיזיותרפיסט יוכל לאבחן את הבעיה, לעזור בהחלמה ולהפנות לגורמים רפואיים נוספים במידת הצורך.