מי שפוגש לראשונה את הנושא, לא משער עד כמה התופעה נפוצה, פותחת מירי. בין 5-10 אחוז מהילדים סובלים מהפרעות קשב וריכוז, ויש הסבורים שלמעשה מדובר בסדר גודל של 40%, רק שהורים אינם מגיעים לאבחון וטיפול. התופעה שכיחה יותר אצל בנים מאשר בנות. היא הולכת וחולפת לעיתים קרובות לאחר גיל ההתבגרות.
למה? מה גורם לתופעה? ומדוע שכיחותה כה גבוהה?
הגורמים להפרעות אלו מחולקים לשלוש קבוצות:
- גנטיים – הפרעה תורשתית.
- פסיכולוגיים – קשיים בבית או בחברה.
- ביולוגיים – חסכים בתזונה או מרכיבים מזיקים בעקבות תזונה לקויה. פרזיטים במערכת העיכול, כגון הליקובקטר וקנדידה גם הם יכולים ליצור הפרעה מעין זו. תופעה נדירה יותר היא ‘פנדס’, מצב בו ילד מתחיל לסבול בפתאומיות מהתנהגות חריגה לרעה בעקבות סטרפ שלא טופל.
אז הילד אובחן כ־ADHD. מה עכשיו? הרופא ממליץ על ריטאלין. האם את מציעה לאמץ את המלצת הרופא או שיש מקום לנסות דרכים טבעיות?
שאלה נוקבת. גם ה־WHO – ארגון בריאות עולמי בעל גישה קונבנציונלית, התומך בתעשיית התרופות, מודאג לגבי השימוש הנפוץ מידי בריטלין ודומיו. ואעפ”כ לא ניתן להכליל, מכיוון שיש מצבים שתרופה זו ממש מצילה חיים, לדוגמה כשמדובר באימפולסיביות קשה.
במהלך השנים הרבות שאני עוסקת בתחום עקבתי אחר מאות ילדים שהשתנו לטובה באופן קיצוני ומהיר כשהחלו בשימוש בתרופה זו, הן בהתנהגות והן בציונים. ולכן, כשאנו כהורים צריכים לקבל החלטה משמעותית זו חייבים לקחת בחשבון פרמטרים רבים וביניהם:
- גיל הילד – ישנם שלבים בחיים שלמרות הגיל הצעיר משפיעים על גורל עתידנו. בפרט במגזר שלנו, שעל־פי רוב מסלול החיים מוגדר מראש, וכשיש כשל, ולו באחד השלבים, עלולה להיווצר שרשרת השלכות העלולות להשפיע בטווח הרחוק. לא תמיד ניתן לתקן פערים לימודיים, רגשיים או רוחניים, גדולים מידי שנוצרו. על־כן, גיל מהווה גורם חשוב ביותר. לדוגמה: ילד שחייב להוכיח את עצמו בתחומים רבים על־מנת לזכות להתקבל לישיבה מסוימת. ילד המתחיל לימוד גמרא שהיא שנה מאתגרת יותר. בת שעלולה להיקלע למאבק בכניסה לסמינר מסוים בשל בעיה לימודית או התנהגותית.
- עד כמה הדימוי העצמי של הילד כבר פגוע בעקבות חוסר שביעות רצון מתמשך שהסביבה שידרה לו.
- לאיזו חברה המשפחה משתייכת – כולל מגזר, עדה, חוג, וסגנון. יש משפחות הנמצאות בחברה שבה הילד שמור, מה שמגן עליו מסכנות האורבות ברחוב למרות רמתו הלימודית הנמוכה. לעומתו, ילד למשפחה מחברה שונה, אשר בנוסף אינו מצליח מחמת הקושי בלימודים – קיים חשש שימצא את סיפוקו במקומות לא רצויים, בפרט כשמדובר בילד גדול. במידה והחברה שלילית, עיכוב טיפול הולם עשוי לגרום לנזק בלתי הפיך.
- מסגרת הלימודים – מספר הילדים בכל כיתה, גישה כללית המשתנה ממוסד אחד לשני, הרמה הלימודית במוסד, עד כמה ההנהלה במקרה זה מוכנה לשתף פעולה. התמונה עלולה להשתנות משנה לשנה בעקבות הנכונות והמקצועיות של המורה המתחלף.
- שיקול נוסף הוא, עד כמה ההורים מסוגלים להתאמץ מבחינה פיזית, נפשית וכספית בחיפוש אחר דרכים חלופיות להתמודדות עם הפרעה זו, כגון שיעורים פרטיים או תקציב לתרופות טבעיות.
לסיכום, אם נחזור לשאלה, יש צדדים לכאן או לכאן, אך בוודאי במקום שהזמן והמצב מאפשרים ניסיון של מספר חודשים, מומלץ בחום להשתדל להגיע לתוצאות ללא הריטלין.
רופאים טוענים שריטלין היא תרופה בטוחה יותר מאקמול. מדוע, אפוא, הורים כה מסתייגים ממנה?
להורה קשה לקבל את העובדה שילדו יצטרך להיות תלוי בתרופת מרשם, ועוד כזו המוכרת לכל בתופעות הלוואי והחששות שבה. הורים רבים מוטרדים מהסטיגמה שעלולה להיווצר על הילד. לפני מספר שנים זוג הורים ביקשו שאפרסם סרטון שבו יצרן ריטלין גרמני מודה ואומר “ידי לא נקיות מהפשע הזה”. סירבתי להפיצו. אין לנו רצון לעורר פחד בציבור אלא בעז”ה לכוון אותו לפעול בצורה הנכונה עבור הילד בהתאם לעובדות בשטח.
עבור ההורים הסקרנים העתקתי את רשימת תופעות הלוואי השכיחות של הריטלין מתוך העלון לצרכן: עצבנות, קושי להירדם, ירידה בתיאבון, כאב ראש, סחרחורת, גמגום, שינוי בלחץ הדם (בדרך־כלל עליה), קצב לב לא תקין, בחילה, הקאה, כאב בטן, יובש בפה, פריחת מגרדת וסרפדת, חום, נשירת שיער, כאב במפרקים.
לעיתים הנוירולוג בעצמו בוחר בהפסקת נטילת התרופה בעקבות תופעות לוואי מסוימות או בגלל שהתרופה אינה נותנת מענה לצורך.
האם ישנן דרכים לנטרל תופעות לוואי אלו?
אין דרך ‘לנטרל’ נזקים או תופעות לוואי, אך כן ניתן למזער אותם. לכל תלונה בנפרד יש פתרונות סבירים. לדוגמה, נגד חוסר התיאבון נשתדל להשלים ויטמינים דרך סוכריות וחלבון על־ידי אבקת חלבון. כמובן שזו רק השלמה חלקית. נגד עצבנות קיימות פורמולות צמחים מרגיעות שמומלץ לנסות. וכן הלאה. לגבי נזקים – קודם־כל הורה שחייב לתת ריטלין שלא ישקע בנקיפות מצפון הרסניות. עלינו לזכור ששומר פתאים ה’ ולא עלינו המלאכה לגמור, בפרט שבמקרים מסוימים זהו הפתרון האידיאלי. למרות כל החששות, יש לו לשמוח בכך שישנה תרופה שיכולה לעזור לבנו. מכיוון שהריטלין פועל בעיקר במוח, נשתדל לחזק תפקודי מוח על־ידי חומצות שומן חיוניות וויטמינים שלטווח הרחוק יכולים למזער חששות אלו. מה גם שלחומרים אלו יש השפעה מצטברת, וייתכן שיוכלו להפחית מינונים ו/או את משך זמן הנטילה בעתיד.
האם לתזונה, ולאורח חיים בכלל, נודעת השפעה על הפרעות אלו?
בוודאי שיש השפעה, בפרט כשגורם הבעיה הוא פסיכולוגי או ביולוגי. אתחיל בתזונה: ה”סור מרע” יכול להיות מאד אינדיבידואלי. מכיוון שקשה להשמיט מתפריט של ילד את כל הרכיבים החשודים שמחריפים את הסימפטומים, ניתן לבצע דיאטת אלימינציה. מורידים (או שמפחיתים כמעט לגמרי) את כל הרכיבים המפורטים להלן לתקופה של שבועיים. לאחר מכן מחזירים כל שלושה ימים קבוצה אחת לתפריט באופן הדרגתי, תוך כדי בדיקה אחר שינוי התנהגותי. אם אכן יש רגישות, הריאקציה תהיה קיצונית, ונוכל לזהות ביתר קלות את השפעתו של המאכל המזיק.
- להפחית צריכה של קפאין (שוקולד, קולה, קפה ותה) למרות שיש מצבים שאדם מרגיש עייפות מנטאלית, ואז קפאין כן יכול לעזור זמנית, היות והוא מזרים את הדם במוח, וכן מאיץ את שחרור הדופמין.
- להימנע מסוכר ופחמימות פשוטות אחרות כמו הקמח הלבן. בעקבות עליית רמת הסוכר החדה תחול נפילת סוכר שיוצרת תחושת עצבנות וערפול חשיבה.
- להשמיט מהתפריט מזון מתועש כגון: מזון מטוגן, שומן טרנס, צבעי מאכל, חומרים משמרים ומונוסודיום גלוטומט.
- מוצרי חלב – כדאי לבדוק. אצל ילדים מסויימים רגישות סמויה למוצרי חלב מחריפה הפרעות קשב וריכוז.
בקבוצה של ה”עשה טוב” – אמליץ:
- לצרוך כמות מכובדת של חלבונים איכותיים. חלבון מסייע לייצר נוירטרנסמיטורים (דופמין, סרוטונין), וכן מייצב את רמת הסוכר בדם.
- לאכול מזונות המכילים פרוביוטיקה (חיידקים טובים) המסוגלים להפחית פרזיטים במערכת העיכול.
- לשתות כמות מספקת של מים. המוח מכיל הרבה מים. גם 5% התייבשות עלולים להשפיע לרעה.
- לדאוג לכך שבתפריט היומי יהיו מספיק ערכים תזונתיים. להקפיד לכלול בו מאכלים המכילים סידן, אבץ, מגנזיום, ברזל, ויטמיני B וחומצות שומן חיוניות.
יש לציין, שעל־פי רוב אין דרך להפיק דרך תזונה סבירה את הרכיבים הללו בכמויות הדרושות למוח. על כן מומלץ לקבלם דרך תוספי תזונה.
לא נוכל להתעלם מהחשיבות בפעילות גופנית מואצת. ועבור ילדים אלו, דווקא במרחב פתוח, כגון רכיבה על אופניים, ריקוד מהיר, ריצה, קפיצה בחבל וכדורסל. ההתעמלות מגבירה את הפעילות של הנוירוטרנסמיטורים דופמין וסרוטונין ומשרה רוגע ויכולת ריכוז. ההמלצה היא 20 דקות מידי יום. לשינה מספקת יש גם חשיבות רבת ערך בנושא. ולשאלת הורים רבים, ילדים בגילאי 5 זקוקים בערך ל־12 שעות שינה, ילדים בני 10 זקוקים ל־10.5 שעות שינה וילדים בני 15 בסביבות ה־9 שעות.
בשנים האחרונות הורים רבים מקבלים המלצות אף מנוירולוגים ומוסדות הלימודים לתת לילדים אומגה 3. מהו מנגנון הפעולה שלו?
קרוב ל־70% מהמשקל היבש של המוח עשוי משומנים. שתי חומצות שומן חיוניות מתוכם הנמצאות באומגה 3 הן: DHA ו־EPA. חלק מאבני הבניין של מוח בריא. הן ממלאות תפקיד בהעברת דחפים חשמליים בחלקים מסוימים של מוחנו. DHA מרכיב 80% מהקצוות העצביים במוח. מחקרים מצבעים על כך שחסר של אומגה 3 יכול לעכב התפתחות של הקורטקס במוח האחראי על יכולת החשיבה, ריכוז ותכנון. בילדי ADHD בפרט, אזור זה של הקורטקס נמצא באיחור התפתחותי בממוצע של שלוש שנים. לא פלא שמחקרים מצביעים על כך של־82% מהילדים המאובחנים ADD / ADHD יש חסר של DHA.
האם ידועים תוספי מזון טבעיים הפועלים במוח במנגנון דומה לזה של הריטלין? והאם ניתן להעריך מראש למי מתאים ואת משך הטיפול עד להשגת התוצאות?
קיימות אופציות מעולות לטיפול. אך מכיוון שכל גוף מקבל חומרים בצורה שונה, לפעמים דרושים מספר ניסיונות עד לתוצאה הרצויה. ניסיונות אלו דורשים זמן, כך שהעיתוי הנכון להתעניין על דרכי טיפול הוא כשההורים חשים שמשהו אינו כשורה מבחינה התנהגותית או לימודית אצל הילד, או עם הרמזים הראשונים מצד המורה. מהרגע שהצוות דורש להיבדק אצל נוירולוג סבלנותו של הצוות קצרה והוא עוקב אחר הילד בזכוכית מגדלת. על אחת כמה וכמה ברגע שמתחילים שימוש בריטלין, גם אם ההורים רוצים להפסיק בגלל תופעות הלוואי, צוות המוסד דורש מההורים להמשיך. אז יפה שעה אחת קודם. על־מנת להשיג תוצאות מירביות חובה לשלב מספר מוצרים כדי שנוכל להתגבר ולתקוף את הבעיה מכמה חזיתות.
אני רוצה להדגיש, שהמלצה גורפת לכל האוכלוסיה ללא בדיקת הפרמטרים הבסיסיים איננה מקצועית בעיני, בפרט שיצרנים רבים מנצלים את העלייה החדה בדרישה למוצרי טבע בתחום וחדשים לבקרים צצות פורמולות נוספות שלא מוכחות ויוצרות תדמית שלילית למוצרי טבע בכלל ובתחום קשב וריכוז בפרט.
אתן דוגמה עד כמה צריך להיכנס לפרטים על־מנת למקד טיפול: הורה מגיע להתייעץ ומתלונן שבנו אינו מרוכז. הנכון הוא לחקור את האופציות:
1) האם הילד משדר חוסר אנרגיה ומוח ‘עייף’?
2) האם נראה שחוסר הריכוז נובע ממוח פעיל מאוד שחושב על כל המתרחש ומסקרן סביבו?
3) האם בנוסף לבעיות ריכוז הילד אינו מצליח להגיע לעומק חשיבה? לדוגמה: ילד שרכש אותיות אך אינו מצליח לצרפן לניקוד או למילים, ילד שקלט את לוח הכפל אך אינו מצליח בפתרון בעיות, ילד שמתקשה בשליפת מילים.
4) האם חוסר הריכוז נראה קשור לנטייה לסערת רגשות מפני שהמחשבה הוסבה לדאגה, שנאה וכו’? לדוגמה: מה יקרה אם אפסיד במשחק בהפסקה? למה לא נקנו לי נעליים כשל חברתי? מה יהיה אם המורה ישאל אותי שאלה ולא אדע להשיב?
בכל אחת מהאופציות האלו, הטיפול שונה לחלוטין.
כשקולעים למטרה בעז”ה התוצאות מתקבלות יחסית מהר. ניתן בד”כ להסיק מסקנות תוך חודש ימים. משך הטיפול משתנה: אם ההפרעה היא ממקור נוירולוגי – אזי הטיפול יינתן במשך תקופה ארוכה מאד. בעוד שאם מקור הבעיה הוא רגשי, לעיתים אף מספר שבועות או חודשים מספיקים, מכיוון שאנו עוזרים לילד רגשית להתנתק מעברו ותדמיתו השלילית שנוצרה, ומעניקים לו את היכולת להתחיל דף חדש. כל זאת בתנאי שהגורם הסביבתי טופל.
מה בין הריטלין לבין תכשירים טבעיים שבאים להחליפו?
במוחנו קיימים נוירטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) כמו דופמין וסרוטונין המשתתפים ביצירת דחפים חשמליים במקומות שונים במוח ויוצרים בין היתר מצב של קשב וריכוז. חסר של נוירטרנסמיטורים אלו הוא הסיבה העיקרית להפרעות קשב וריכוז. ידועים תוספי מזון שונים הפועלים במנגנונים שונים ומשפרים את מצבם של הסובלים מהפרעות אלו כגון ייצור נוירטרנסמיטורים – חומצות שומן, חומצות אמינו. הם עוזרים בזרימת דם ורמת חמצן תקינה במוח.
לעומתם, מנגנון הריטלין שונה. במוח קיימות מעין משאבות שתפקידן לשאוב את עודף הדופמין על־מנת לווסת את הכמות שלו. פעילות הריטלין היא לסתום באופן מלאכותי את המשאבות הללו על־מנת שייווצר מצב של יתר דופמין.
למדנו הרבה מהראיון איתך. היית רוצה לומר כמה מילים לסיום?
אני רוצה להביע את הערצתי כלפי הורים לילדים בעלי הפרעה זו על ההתמודדות הרב־תחומית הסובבת ילד בעל קשיים אלו. בד בבד אעודד אתכם להביט ב’חצי הכוס המלאה’. בעלי הפרעות קשב וריכוז הם בד”כ רגישים, נדיבים וחברותיים. הם נמרצים ואינם זקוקים לשעות מרובות של שינה, יצירתיים וממציאנים, מסוגלים לעסוק במספר רב של פעולות בו זמנית, בעלי תושייה וספונטניות, והם מצליחנים גדולים בעסקים ובניהול.
כולי תקווה שנצליח להוציא בעז”ה מן הכח אל הפועל את הכישורים הטמונים בילדים אלו.
רוב נחת! מירי גולן וכל צוות מקסי־הלט 1800-802-803
