במישור הפיזיולוגי – הלחץ הוא תופעה הקשורה למערכת העצבים ההיקפית, והוא משפיע הן על תגובותיה של המערכת הרצונית ועוד יותר על אלה של המערכת הלא רצונית: כאבי ראש, שרירים תפוסים, בעיות עיכול, ועוד.
לחץ פוגע גם בתפקודים הקוגניטיביים: ביכולת לחשוב, לזכור, להתרכז. במצבי לחץ אנשים נוטים להתבלבל ולשכוח. זוכרים מה קרה לכם במבחן המלחיץ ההוא? איך ידע שהיה נגיש למוח – הפך פתאום להיות בלתי נגיש, כאילו נמחק?… לחץ יוצר גם קושי להתרכז, לגייס קשב. מכירים את האדם שבמצבי לחץ מתנתק, ‘מרחף’, ומפסיק לתפקד ביעילות? יש אנשים שלחץ גורם להם למחשבות טורדניות, לחשיבה קטסטרופאלית: זה גרוע, זה נורא, אין סיכוי… לעיתים, מחשבות לא רצויות אלה חוזרות על עצמן כתקליט שבור, שלא ניתן להפסיקו, והוא אינו מאפשר לחשוב בצורה יעילה וממוקדת.
הביטוי המובהק של לחץ ומתח הוא זה הרגשי. אדם מתוח מפתח רגשות כמו: חרדה, דיכאון, כעס. הוא נוטה לתגובות רגשיות עזות: התפרצויות, התקפות בכי. יש אנשים שלחץ גורם להם, להיפך, לקפוא מבחינה רגשית, להתנתק.
וכמובן, יש למצבי לחץ ביטוי התנהגותי, המשתנה מאדם לאדם. יש אדם שהלחץ מאבן ומקפיא אותו, שתחושת העומס משתקת אותו, ויש שלהיפך: הלחץ מפעיל אותו, ממריץ את דמו. יש אנשים שאוהבים דווקא לפעול תחת לחץ. הם חשים שהלחץ מוציא מהם את המקסימום. הם סוחטים את המנוע שלהם עד הסוף, אבל בסופו של דבר הוא ידמום. הם יוצרים לעצמם לו”ז צפוף – אבל מיד אחרי הדד־ליין האחרון – הם יקרסו. ובמשך הזמן, תקופות הלחץ הללו מתישות את המנוע הפנימי שלהם ופוגעות בבריאותם.
כולנו נעים בתוך ארבעת המישורים הללו, בתגובתנו ללחץ ובהתמודדותנו עמו. יש אנשים רגשיים יותר, ויש קוגניטיביים, וכן הלאה. גם טיפולים שונים בלחץ יתמקדו במישורים השונים, ומשם ישפיעו על המכלול האישי של כל אחד.
הרפואה הקונבנציונאלית תציע פתרונות במישור הפיזיולוגי – תרופות הרגעה. תרופות ההרגעה של ימינו הן משופרות יחסית לאלה של לפני דור. הן יעילות מאד, עובדות מהר, תופעות הלוואי שלהן מועטות, יחסית, ולעיתים יש, אכן, מקום להיעזר בהן.
אסכולות פסיכולוגיות שונות – חלקן מתמקדות בעולם הרגשי, אחרות, בעיקר מהדור האחרון, מעניקות כלים קוגניטיביים – התנהגותיים להתמודדות עם גורמי הלחץ. כלומר: שינוי התנהגות דרך שליטה על המחשבות וניתובן (לדוגמה: CBT). אחרות עוסקות יותר בהבנה ובריפוי של המישור הרגשי.
אני אתייחס לשלוש שיטות טיפול, אשר הן חלק מסל הכלים הנרחב המקצועי שלי, מתוך עולם הפסיכותרפיה ההוליסטית, המסייעות בהתמודדות עם מצבי סטרס, ואשר ניתן להיעזר בהן גם בטיפול עצמי.
שיטת הריפוי בתמציות פרחי באך
כלי רב־עוצמה לאיזון התנהגותי רגשי הוא פרחי באך. זוהי שיטת ריפוי ברפואה משלימה שפותחה על־ידי רופא אנגלי, בשם ד”ר אדוארד באך. ד”ר באך היה רופא והומיאופת והוא נפטר בשנת 1936. מאז פותחה שיטתו, משתמשים בה אלפי מטפלים ברחבי העולם כולו.
השיטה מבוססת על 38 תמציות העשויות מחלקים של פרחים שיחים ועצים בלבד. הפקת התמציות היא פשוטה, ומבוססת על הפקת האנרגיה המרפאה שיש בצמח על־ידי מיצוי ודילול (בדומה להומאופתיה). פרחי באך הם כלי מדהים שמסייע למבוגרים וילדים לחצות משברים רגשיים. מבעיות חברתיות ועד הפרעות קשב, מהתקפי חרדה ועד חוסר בטחון עצמי. גם תקופות של מעברים קשים, מצבי לחץ ומתח מתמשכים, התמודדות עם מחלות ואובדנים, תופעות פוסט־טראומטיות, ואפילו מחלות חורף…
בכל מקום בו נתקל אדם בחייו בנהר סוער, שהוא אינו מצליח לעבור לבדו – הוא יכול למצוא לידו את המטפל שבאמצעות שילוב של תמציות, שיותאם באופן אישי למצבו – יבנה עבורו גשר לחצות בעזרתו את הנהר המאיים.
תמצית פרחי באך היא דבר שיש להתאימו באופן אישי, וזהו תפקידו של המטפל בשיטה. כל אדם יקבל שילוב של מספר תמציות, העונות בצורה מיטבית על צרכיו, ומכוונות לאותם מצבים רגשיים והתנהגותיים שיצאו בחייו מאיזון בריא.
אבל יש תמצית אחת, אותה פיתח ד”ר באך בעצמו לשימוש כללי, ושניתן להיעזר בה בלי להגיע למטפל, והיא הרסקיו. RESCUE REMEDY – תמצית ההצלה הנמכרת היום בכל בתי המרקחת ובתי הטבע. היא מכילה חמש תמציות צמחים, ומשמשת כתמצית לשעת חרום בכל מצב הנתפס ע”י לוקח התמצית כמצב המעורר לחץ (STRESS).
כאמור, זהו ההרכב היחידי שפיתח ד”ר באך, והוא מיועד למקרי חרום, לחץ, מתח אישי ומתח חברתי. תמצית זו יעילה במקרים של הלם הנגרם מתאונה, פחד גדול, ידיעות קשות, כמו כן ניתן להיעזר בה לפני אירועים המעוררים חששות ופחדים: לקראת בחינות, רופא שיניים, חתונה, ברית, ניתוח, הרצאה בפני קהל גדול ועוד.
ההמלצה להיעזר ברסקיו לפני ברית נוגעת גם לתינוק עצמו. אפשר להרטיב בה את שפתי התינוק, או אפילו לעסות בה מעט את רקותיו, או את פרק ידו במקום פעימת הדופק. אפשר גם לשים כמה טיפות באמבטיה שלפני ואחרי הברית.
הרסקיו תגביר את היכולת הרגשית והנפשית להתמודד עם כאב. באותה צורה ניתן להיעזר ברסקיו להרגעת תינוק צרחן. וכן, בהחלט, גם עבור אמו העייפה והמתוסכלת…
אופן השימוש ברסקיו: 4 טיפות מספר פעמים ביום, לפני ולקראת האירוע המלחיץ, או בתקופה של לחץ – לפי רמת הלחץ שהאדם חווה. המינון הוא זהה לכל גיל וגודל. ניתן לטפטף את הטיפות ישירות על הלשון, או לערבן בחצי כוס מים ולשתות.
פעמים רבות תחושת לחץ קשורה גם למאזן הכוחות. כך במצבי עייפות או מאמץ גופני מוגבר, או כאשר אנו תופסים את הסיטואציה כדורשת כוח יותר ממה שיש לנו. לתחושה זו נועדה תמצית אחרת של צמחי באך, שנקראת OLIVE – “אוליב”, ומופקת מחלקי עץ הזית. ניתן לרכוש תמצית זו בבתי טבע, ולהיעזר ביכולתה לנסוך תחושה של כוח ויכולת התמודדות, ובכך למנוע מצבי דחק. לשים שתי טיפות בבקבוק מים מינרלים קטן או בכוס מים, וללגום במשך היום.
שיטת המודעות של לואיז היי
זוהי שיטה יעילה מאד, עוצמתית וקלה להפנמה וליישום. לואיז היי מלמדת לקבל את עצמנו, לאהוב ולהעריך את עצמנו, ולסלוח לעצמנו. תרגול מחשבות כאלה הוא הפתח להפחתת עומס רגשי, ובאופן מופלא, מוביל לשינוי התנהגותי. היא דומה ל־CBT בכך שהיא קוראת לשינוי דפוסי חשיבה כדרך לריפוי הגוף והנפש ונלמדת בסדנאות עבודה קצרות־מועד או בסדרה של מפגשי טיפול.
יש להבין, כי לחץ אינו מצב, אלא התייחסות – הוא הפרשנות שיש לנו לגבי אירוע מסוים.
ערב פסח, לדוגמה, ייתפס אצל עקרת בית אחת כזמן נפלא, ואצל האחרת כתקופה עמוסת מתח ולחצים בלתי נסבלים. ההבדל אינו דווקא בנתונים האובייקטיביים, אלא במחשבות, באמירות שכל אחת מהן אומרת לעצמה.
בשיטת לואיז היי אנו לומדים למקד את הפוקוס אל עצמנו: איפה זה פוגש אותי? לחץ נובע, בדרך־כלל, מחור פנימי חשוך שנמצא בתוכנו. חור של אשמה, של כעס וטינה, של דימוי עצמי נמוך או של תסכול. ברגע שאנחנו מבינים ממה באמת נובע הלחץ שאנחנו חווים, אנו לומדים לשנות את דפוסי החשיבה באופן שיביא לחשיבה אחרת ולהתמודדות אחרת. איך נעשה זאת? על־ידי שימוש בהיגדים חיוביים, המבוססים על הכרה אוהבת ביכולות שלנו ובהתחייבות שלנו לעצמנו לפעול בצורה מיטבית, שנתרגל אותם שוב ושוב עד שיהפכו לחלק מחשיבה חדשה.
אם דיברנו על עקרת הבית שחווה את ערב פסח כזמן מלחיץ ומאיים, היא יכולה לקיים שיחת בירור עם עצמה, אפשר בנוכחות ובעזרת אדם קרוב: מה בעיקר מטריד אותי? התשובות עשויות להיות: “אני לעולם לא אספיק לגמור בזמן. תמיד בסוף יש לחץ בלתי אפשרי וימים של קטסטרופה”. “אני האישה הכי שלומיאלית בשכונה, כשכולן כבר מורידות את כלי הפסח אני עוד עמוק עמוק בתוך נהרות האקונומיקה שלא נגמרים. תמיד אני לא מסתדרת”…
ואז היא לומדת לשנות את התקליט. לומר לעצמה: “אני עושה כמיטב יכולתי”. “אני עושה את הטוב ביותר בנתונים שלי”. “מה שאני מספיקה זה טוב”. “אני יכולה להספיק את מה שבאמת חשוב”. “ההספקים בידי שמים, אני עושה את ההשתדלות שלי”.
היא יכולה גם להדגיש לעצמה את הדברים הטובים שמאפיינים את התפקוד שלה: “אני אמא טובה דיה”, “ניהול הבית שלי גמיש ומאפשר”.
יש לנסח משפטים חיוביים (מה שאני כן, ולא מה שאני לא…) עם פעולות שנאמרות בזמן הווה. אחרי שניסחת את המשפטים ‘שלך’, חזרי עליהם שוב ושוב, שנני אותם, אמרי אותם לעצמך בקול רם. בחזרה על אותם משפטים את מתכנתת לעצמך שביל חדש של חשיבה במוח. את מפסיקה להיות קרבן למחשבות הישנות, המלחיצות, המגמדות – וסוללת לעצמך שביל חדש. קובעת לך ערוץ של מחשבות חיות ומחיות.
טיפ יעיל: שלוש פעמים ביום סגרי עצמך בחדר לבד, עמדי מול הראי ואמרי לעצמך שבמראה את ה’משפטים שלך’, בקול רם: “אני עושה את הטוב ביותר שאני יכולה לעשות”. “מה שאני מספיקה זה נפלא”. “ה’ קובע מה אספיק. אני משתדלת לעשות את הטוב ביותר”. “אני אמא טובה דיה, ברוך ה'”….
את תרגישי, בסייעתא דשמיא, את ההשפעה המרגיעה על עצמך ועל הסביבה.
הרפיה ונשימות
הכלי החשוב והזמין ביותר להתמודדות עם מצבי לחץ הוא ההרפיה באמצעות הנשימה שלנו. אין היא דורשת כי אם פינה שקטה, מושב נוח, וחמש דקות בלבד. אבל אם תקפידו למצוא לעצמכם חמש דקות כאלה, שתיים־שלוש פעמים ביום, תקופות הלחץ שלכם תיראנה אחרת לגמרי. כמה פשוט – ככה עצום ומועיל. חמש דקות כאלו של עצירה, של נשימות עמוקות, מכניסות יותר חמצן למוח, ובאופן פיזיולוגי ונפשי גם יחד – נוסכות כוחות מחודשים.
איך עושים את זה?
מצאו מקום שמאפשר לכם לשבת בנחת, בריחוק־מה ממוקדי פעילות לחוצים.
הרפו, שבו בנינוחות, גב זקוף, רגליים על הקרקע, רגליים וידיים לא צלובות זו בזו. הניחו את ידיכם על הברכיים, מתחו את הראש כלפי מעלה.
נשמו שלוש נשימות עמוקות בדרך הבאה: שאפו אוויר דרך הנחיריים מלוא הריאות, השאירו אותו בפנים לכמה שניות, ושחררו בצורה אטית, דרך השפתיים, בקול של אנחה שקטה. הנשיפה צריכה להיות ארוכה יותר מהשאיפה (סיפרו).
ושוב: לשאוף, למלא את הגוף באוויר, להחזיק, ולשחרר: אההה…
אחרי שלוש פעמים בעיניים פקוחות – עצמו את העיניים, וחזרו על אותן נשימות בעיניים עצומות.
המשיכו לשבת בעיניים עצומות, ותנו לעצמכם עוד כמה נשימות רגילות בתוך השקט.
פקחו עיניים, וקומו לאט לאט… איך עכשיו? מרגישים אחרת, נכון?
עקרת בית שתקפיד על הרפיה אחת כזאת ביום (כשמרגישים את התועלת העצומה שבהרפיה אחת – כבר לא מתאפקים, ומאפשרים לעצמנו כמה כאלה…) תגיע לפסח אחרת לגמרי.
זהו הכלי הפשוט ביותר, היעיל, הנפלא והאמתי ביותר, כי זו רגיעה שצומחת מתוכנו, מתוך תחושה עמוקה וחיבור עם הגוף, עם הנשימה, עם עצם החיים…
