אלמנט המים
בכסלו ממשיך אלמנט המים לככב.
לאלמנט המים משויך רגש הפחד.
המאמר נכתב בעיצומה של המלחמה, וכולנו חווים רמות פחד שונות, ומתפקדים אחרת תחת לחץ.
נסביר: כמו כל תופעה הקיימת בטבע בכלל, ובגוף האדם בפרט – יש מאחוריה סיבה. גם לתופעת הפחד יש משמעות של שמירה על האדם. פחד במשמעותו החיובית הוא תכונת הזהירות. בזכותה אנו ניצלים מכוויות, מנפילות, מתאונות דרכים ועוד. הפחד שומר עלינו מסכנות. כאשר המוח קולט מצב ומפרש אותו כמסוכן לאדם – הוא מיד שולח אות עצבי למערכת מיוחדת בגוף שגורמת לשרירים להתכווץ, הדופק עולה, הנשימה מתגברת, החושים מתחדדים, פעילות העיכול מואטת וייצור הסוכר עולה בבת אחת על ידי פעולה הנעשית בכבד, והמטרה של כל התופעות יחד היא לתת לגוף את האנרגיות הדרושות על מנת שנצליח לברוח במהירות או להילחם באיום. כאשר האיום חולף, יש מערכת אחרת ששולחת אות הרגעה לגוף, וכל המערכת הדרוכה נרגעת.
אך מה קורה אם האיום חוזר שוב ושוב? הדריכות אינה מפסיקה והגוף מתחיל להיפגע.
הדריכות בשרירים גורמת לכיווץ כרוני בכתפיים, בגב ובצוואר, וכתוצאה מזה לכאבי ראש. מערכת העיכול נפגעת, עלולים להופיע התקפי אסטמה, בעיות עור, ובכלל, כשל של מערכת החיסון.
בזמן מלחמה אנו רואים תופעות של לחץ מתמשך שפוגע בבריאותנו.
ומה קורה כאשר האיום אינו חיצוני אלא פנימי? כמו פחד מחושך, פיטורין או אי־עמידה ביעדים? הגוף מגיב בדיוק באותה צורה! קצב פעימות הלב מתגבר כדי לתת לשרירים יותר אספקה, הנשימה מתוגברת, מערכת העיכול מושהית – והכל כדי שנוכל להילחם! אבל אין במי…
בשני המקרים, בין אם האיום הוא אמיתי או מדומה, חיצוני או פנימי, מציאותי או קיים רק בראשנו – עדיין התוצאה היא אותה תוצאה! והעומס מתרכז קודם כל במערכת העצבים.
זו הסיבה שכל כך חשוב להכיר שיטות להפחתת עומס. גם במצב איום אמיתי ומתמשך – יש לשמור על עצמנו מפני שחיקה שעלולה להוביל אף לדיכוי של מערכת החיסון הטבעית של הגוף.
ואם האיום הוא דמיוני – עלינו לזהות את הגורם ולהכיר את השפעת הפחד על גופנו. למה? מה ניתן לעשות?
כמו שהמערכת יודעת “להקפיץ את הגזרה”, כך היא יודעת גם איך למתן את התגובה ולהרגיע את המערכת. אבל יש צורך בהחלטה מודעת ובנקיטת צעדים יזומים מתוך בחירה בטכניקות שונות. נמנה כמה מהן:
שגרה
לשמור על שגרה מסוימת גם בעיתות מלחמה.
אם אנו זקוקים לטיפול רפואי קבוע או לתרופות קבועות, חשוב להמשיך במעקב מסודר ולא לחשוב בטעות שזהו עניין פעוט ושולי יחסי למה שקורה בחוץ.
חשוב להקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת בשעות הנכונות עד כמה שניתן.
פעילות גופנית –
היא אינה דורשת זמן רב במהלך היום או השבוע. לעשות הליכה של עשרים דקות פעם ביומיים. לעשות תרגילי שחרור לשרירים על מנת לפרוק את המתח האצור בהם – סיבובי ידיים, כתפיים ואגן.
לקחת כמה נשימות עמוקות כמה פעמים ביום, עם התמקדות בנשיפה ארוכה.
להימנע מחשיפה לדברים שמגבירים לחץ, כמו התעדכנות בחדשות כל הזמן.
לעשות דברים קטנים בשביל עצמך – כוס תה טעים, שיחה עם חבר טוב או עיסוק בתחביב יצירתי.
לעשות תרגילי דמיון מודרך – ממש לראות פתרונות למה שמטריד אותך. חלומות טובים שמתגשמים.
דחיית דברים שאינם דחופים – אין צורך להעמיס דברים נוספים על המערכת.
לפנות לאנשי מקצוע בתחום – גם כדי לפרוק וגם כדי לקבל תמיכה.
ולמעשה, לנסות להבין שהפחד שנגרם ממחשבה פנימית הוא מתנה גדולה.
נשמע מוזר מאוד, אך אם מסכימים לשהות לרגע בפחד ומתבוננים בו לפרטי פרטים – ממה הוא נובע, איך הוא נראה בכנות, מהו הפחד האמיתי – אז מגלים מתנה. דוגמאות:
אדם שמפחד להתקדם – שמא ייפול.
אדם שפוחד להיכשל – כי אז יאכזב את עצמו ואת סביבתו.
אדם שפוחד להצליח – שמא יקנאו בו, או שיבלוט פתאום וזה מפחיד להיות זה שמצפים ממנו לכל כך הרבה.
אם רק מסכימים להקשיב למשפטים שעומדים מאחורי הפחד – אז מרוויחים את החיים!
אנו בעולם של תיקון. לא באנו לנוח. באנו להתמודד עם אתגרים ולצמוח מהם, לגלות כוחות נסתרים.
כשמתבוננים בכנות בפחד שלנו – נגלה גם את הכוח שלנו.
לדוגמה:
אישה שמפחדת מבעלי חיים שאלה את עצמה – מה בדיוק מפחיד אותה. התשובה שעלתה מתוכה: זה שהם בלתי צפויים. פתאום קופצים ורצים ואין לדעת מה יעשו ולאן ילכו. האם יתקיפו אותי? זאת אומרת שיש כאן יצור שאי אפשר לשלוט בו. מסתבר שבעצם יש כאן פחד מ’חוסר שליטה’.
זהו פחד עמוק ומשותף להרבה אנשים. והוא ‘מתחפש’ בהמון תחפושות.
פחד מחושך = פחד מאי־ודאות – “מה מסתתר שם? האם יש סכנה?”
פחד בתחום החברתי = האם יקבלו אותי? האם יצחקו עליי?
פחד מחוסר הצלחה = אכזבה מעצמי, חוסר ביטחון, אי־עמידה ביעדים בעבודה.
פחד מנפילה כלכלית = איך נסתדר? מה יאכלו הילדים?
פחד מלהיפגע = החשש להיחשף, להראות רגשות “שליליים”, להיפגע פיזית, להיפגע בכבוד.
פחד מלהשתגע = דמיונות, שמיעת קולות, לראות חזיונות.
“אוויר“
לכל הפחדים האלו אפשר לקרוא “אוויר”.
לא במובן שהם אינם אמיתיים, אלא במובן שאין בהם זרימה. כמו צינור הדם בגוף שפתאום תיווצר בו בועת אוויר שמפריעה לזרימה ועלולה להיתקע בלב, מכבידה, מכאיבה. ואין שם זרימה.
כי הפחד הוא אנרגיה שאין בצידה עשייה אמיתית. אנשים בהחלט נראים כמתאמצים בעקבות הפחד: בורחים מהכלב, נמנעים בכל תוקף מחושך, ממצבים חברתיים, מעבודה מאתגרת, מחשיפת רגשות, מהתייעצות עם רב וכדומה. אך התגובה הזאת – תגובת ההימנעות – אינה נחשבת כעשייה. כמובן, גם אם האדם משקיע הרבה מאוד משאבים בקיומה.
יש עוד צד לטכניקת ההימנעות. לעיתים קרובות, אדם שמפחד להיות הוא – מפחד להיות נאמן לדעותיו, לרגשותיו, למשאלות ליבו – לוקח על עצמו להיות נאמן לגורם חיצוני – לרַצות את ההורים, לרצות את המורים, לרצות חברים – ולשכוח שעליו לרצות את הבורא שברא אותו עם הכישרונות ועם הייחודיות הבלעדית שלו – שעליו לממש ולהוציא החוצה.
יש גישה חינוכית שלפיה על ההורים להיות סקרנים לגבי ילדיהם – לחפש ולזהות את הכישרון המיוחד של כל ילד במשפחה, לעזור לילד לראות את ייחודיותו, לעזור לו לטפח ולממש אותו בעולם המציאות. להדריך אותו ולתת לו מרחב בתוך הכללים וההנחיות לכישרון הטבעי שקיים בו.
ברגע שיש לאדם מטרה, והיא ברורה בעיניו, דרכו סלולה וברכת ה’ מלווה אותו – הוא יידע לקבל את פחדיו כמו שהם: אתגרים לחיזוק שריריו הרוחניים, הנפשיים. ועם כוונה זו עליו להיעזר לפעמים בטכניקות שתיארנו למעלה.
לעיתים הפחד מתלווה אלינו – כ’מתנה’ מדורות קודמים. פחדים משפחתיים, קהילתיים או הקשורים לעם או לאומה כולה. פחדים אלו קשה מאוד לעקור, כיוון שהם צרובים בתודעה כאמת מוחלטת, כאבן יסוד שבלתי ניתן לשנותה. ולא כך היא! אמנם אין זה קל, ויש צורך בדבר גדול ומשמעותי מאוד בעיני האדם על מנת לעמוד מול פחד כה עמוק. ניקח לדוגמה אדם שאינו מסוגל, בגלל פחדים צרובים בתודעת האומה, לדרוך על אדמת ארץ שבה עבר העם אסון לאומי, אך אם, למשל, נודע לו שהשידוך המוצלח ביותר של בנו נמצא דווקא שם, הוא יתאמץ וייסע – כי המטרה החשובה “ממיסה” את המים הקפואים והמשתקים וגורמת לו לחצות את אותו פחד.
ויש גם עניין החרדות – שהן בעצם פחדים דמיוניים שטרם קרו במציאות. גם אם הן מבוססות על מקרי אמת שחווינו או שמענו מפי שמועה, הן עדיין לא התממשו! ולכן, חשוב להתאמן בלחיות את הרגע הזה, להתרכז במלוא ההוויה בעשייה הנוכחית, בלי להסתכל על אזורי זמן אחרים…
מים שקטים חודרים עמוק
למים רגועים יש יכולת לחדור בין סלעים הנמצאים עמוק במעבה האדמה, ובהקבלה לחיים שלנו – מים עמוקים מסמלים תודעה עמוקה. אל מול הפחד המיוצג במים קפואים – נמצא כוח הרצון של האדם המיוצג במים זורמים.
ולסיכום – על האדם הרוצה לצמוח בעולמו של הקב”ה, לחפש מה מספרים לו פחדיו, מה הם מסתירים מפניו, ועליו לגלות על ידם את כוחותיו, ולהרוויח מהם. ננסה לפחד יותר מלהחמיץ הזדמנויות בחיים מאשר לפחד מהניסיונות שמזמן לנו העולם.
