“המדינה בטראומה” , “כולנו סובלים מפוסט-טראומה”. מאז אותה השבת, שמחת תורה, אלה אולי שני המשפטים השגורים ביותר בפיהם של כל מי שמתעסק בתחום הטיפולי הרגשי, אבל לא רק. כולנו בתחושה שעברנו אירוע משמעותי שייחרט לעד בזכרוננו, וישפיע במידה כזו או אחרת על חיינו. בעצם כולנו חווים מה שמגדירים בספרות “טראומה קולקטיבית”. ולכן כן, “המדינה בטראומה” הוא משפט שבהחלט משקף בצורה מדוייקת את המצב הנוכחי או לפחות את המצב בו כולנו היינו בשבוע הראשון של האירועים.
אבל האם “כולנו נסבול מפוסט-טראומה”? כאן התשובה שלי היא – לאו דווקא.
זה לא הולך להיות מאמר אקדמי, אלא ניסיון להכיר מצד אחד את התהליכים הרגשיים שמתחוללים בנפש האדם בזמן חוויה טראומטית, ובמקביל גם להבין שניתן לצמצם בעזרת טיפול קינסיולוגי את ההשלכות המזיקות של החשיפה לאותו אירוע.
בעולם של הרפואה הקלאסית וגם של הרפואה המשלימה נמצאים מגוון רחב של גישות וטכניקות לטיפול בטראומה ופוסט-טראומה.
לאחר נסיון של כמעט שני עשורים בתחום ולמידה מעמיקה של שיטות שונות רבות, ברור לי שאחת מהגישות המקיפות והמתקדמות בתחום הזה היא הגישה של הקינסיולוגיה.
שיטה ייחודית זו מביאה הבנה רחבה ועמוקה של המנגנון שמופעל בעת החוייה הטראומטית, ומציעה כלים רבים המאפשרים שחרור של הדפוסים המגבילים – שעלולים להיווצר כתוצאה מהחשיפה לאותה החוויה, ולמנוע היווצרות של מצב כרוני של פוסט-טראומה.
לפני שנתעמק באפשרות של הקינסיולוגיה להעניק מענה אפקטיבי בטיפול בטראומה ופוסט-טראומה, בואו נבין תחילה מה ההבדל בין שני המושגים האלה – טראומה ופוסט-טראומה.
טראומה ופוסט-טראומה
טראומה היא בעצם חוויה של אירוע חריג שמציף רגשות קיצונים ומעורר בנו תחושות קשות של איבוד שליטה וסכנה ממשית על חיינו. חשוב לציין שלא חייבים להיות נוכחים פיזית באירוע עצמו כדי שהוא ייתפס על ידי מוחנו כאירוע טראומטי. גם אם למזלנו לא היינו בסכנה הממשית והמיידית אותה חוו תושבי הדרום, עדיין האירועים שקרו באותה שבת ייצרבו במוחנו כאירוע טראומטי.
ומהי פוסט-טראומה? בתרגום מילולי, זה מה שקורה אחרי הטראומה. זה בעצם המכלול של המחשבות, הרגשות והתחושות העזים שמתעוררים בנו בעקבות האירוע הטראומטי, ומציפים את הנפש שמנסה לעבד, להבין, ולהכיל ברובדים השונים את מה שקרה.
חשוב לזכור שזו תגובה טבעית ונורמלית למצב קיצוני וחריג.
אומנם כל אדם מגיב אחרת לאותה סיטואציה, אך מול אירוע קיצוני כולנו נפתח תסמינים פוסט טראומטים. זה טבעי וזה חלק בריא ובלתי נמנע של תהליך ההתאוששות.
לדוגמא – מראה התמים של טנדר לבן שנוסע לידינו על הכביש או חונה בפתאומיות מול הבית שלנו יכול יקפיץ – מבלי שאפילו נספיק לחשוב על זה – תחושה ספונטנית של חרדה שלא הייתה קיימת לפני כן. זוהי תגובה פוסט טראומטית קלאסית של מראה כלשהו שמעורר אצלנו (ברמת המודע ובעיקה ברמת הלא מודע) זכרון של האירוע הטראומטי שבו חווינו תחושה קיצונית של סכנת חיים מול פולש שחודר לטריטוריה הבטוחה שלנו (או של מישהו זר שאנו מזדהים איתו) רכוב על טנדר לבן.
כפי שחווינו את האירוע הטראומטי בעזרת חמשת החושים שלנו, תגובה פוסט-טראומטית יכולה לתעורר על ידי הפעלה מחדש של כל אחד מהחושים האלה. בדוגמה שנתתי מדובר כמובן בחוש הראייה אבל באותה מידה, רעש, ריח, טעם, או מגע מסויים עלולים להחזיר את הסובל מפוסט-טראומה לחוות מחדש את הרגשות שהרגיש בזמן האירוע המקורי ממש כאילו הוא מתרחש שוב כאן ועכשיו.
מצב פוסט-טראומטי יכול לבוא לידי ביטוי בנדודי שינה, התקפי פאניקה או חרדה, הסתגרות, קושי להתרכז, פלאשבקים, ועצבנות.
אם תסמינים פוסט-טראומטים הם תגובה לגמרי נורמלית למצב קיצוני ואינם בשום אופן מעידים על חולשה, למה בכל זאת עושים מזה עניין כה גדול?
התשובה הפשוטה היא כי זה עלול להפוך לעניין גדול, מאוד גדול. גדול עד כדי פגיעה משמעותית באיכות החיים ובכלל ביכולת שלנו לחזור לתפקוד נורמטיבי מלא.
התסמינים הם טבעים בימים עד לשבועות הראשונים שלאחר האירוע, אבל המשך קיומם מעבר לכך עלול להצביע על תקיעות בתהליך ההתאוששות של האדם מהאירוע הטראומטי, ומהווה נורת אזהרה לצורך בטיפול יעודי.
אז מה זו קינסיולוגיה?
פה נכנסת הקינסיולוגיה.
כדי להבין את המהות של השיטה הייחודית הזו אני מציעה שנתחיל בלהבין את המקור של השם עצמו – קינסיולוגיה.
מה זה אומר? המילה קינסיס משמעותה תנועה. לוגיה היא מתודה. אז אם נתרגם בצורה מילולית את השם קינסיולוגיה נקבל “תורת התנועה”. שם מעניין לשיטה שעיקרה אינו מבוסס על הנעה של הגוף בתנועות כאלה או אחרות. מבחינתי השם הזה משקף את הפילוסופיה שעומדת מאחורי השיטה ושטוענת שכל תגובה (רגשית, מנטלית או פיזית) היא תגובה טבעית לחלוטין. אין תגובה נכונה או לא נכונה. אין רגש חיובי או שלילי. לכל תגובה יש זכות קיום, אבל – ויש כאן אבל מאוד משמעותי – לשהות לאורך זמן בהתנהגות רגשית מנטלית או פיזית מסויימת, ללא תנועה לעבר התנהגות אחרת, מצביע על מצב פחות בריא של תקיעות, של חסימה.
ולכן העבודה המהותית של הקינסיולוג היא קודם כל לזהות את אותם מצבים של תקיעות, לזהות את הרובדים השונים בהם התקיעות באה לידי ביטוי, ובסופו של דבר כמובן גם לשחרר את המטופל מהחסימה כדי לאפשר לו לנוע אל מחשבות ורגשות אחרים ולהביא אותו להתנהגות חדשה, מקדמת ומצמיחה.
וזה בדיוק התהליך שנדרש אחרי חשיפה לאירוע טראומטי. לוודא שכל המחשבות, הרגשות, והתחושות הטבעיים לחלוטין שמתעוררים בעקבות האירוע לא יישארו באותו מצב, שלא יתקבעו בתוכנו וינהלו בסופו של דבר את חיינו.
קצת רקע היסטורי על קינסיולוגיה – זו שיטה שפותחה בשנות ה-60 של המאה הקודמת על ידי כירופרקט בשם ג’ורג’ גודהארט, שמתוך הסתכלות מעמיקה במטופליו “גילה” מה שהיה ידוע כבר אלפי שנים במזרח – קיימים יחסי גומלין בין המצבו הגופני של האדם לבין מצבו הרגשי. בקונטקטס השמרני של ארה”ב באותן השנים המחשבה על קשר הדוק בין גוף לנפש הייתה לא פחות ממהפכנית.
הגוף זוכר הכל
מתוך ההבנה שהגוף בעצם משקף את המצבים הרגשיים העמוקים ביותר של האדם, גודהארט מפתח את הכלי שהכי מזוהה עם הקינסיולוגיה – מבחן השריר. הגוף מספר את הסיפור שלנו. הוא השתקפות של תת המודע שלנו, החלק הזה שבנו שמכתיב איך נגיב לאירוע כזה או אחר, ובפרט החלק שיכתיב את קצב ודרכי ההתאוששות שלנו מול אירוע טראומטי.
אם כך, הגוף הזה שזוכר את כל מה שחווינו מהיום הראשון , אם רק נדע לשוחח אתו – נוכל להבין על מה נשענות התקיעויות שחוסמות אותנו מהלגיע לריפוי פיזי, רגשי או מנטלי.
אני אוהבת להשוות את תפקידו של מבחן השריר עבור קינסיולוג לתפקידו של הסטטוסקופ עבור הרופא. זה כלי שמאוד עוזר למטפל לנווט בצורה בהירה ובטוחה יותר בין השלבים השונים של תהליך הריפוי, לזהות עם דיוק של לייזר את התקיעויות שמקשות על האדם להתקדם אל המטרה שלו. ממש כמו וויז פרטי שמסתנכרן עם מערכת התשתיות הרגשיות הייחודית לכל מטופל ומטופל. זה מה שהופך טיפול קינסיולוגי לטיפול כל כך ממוקד ויעיל ולכן לרוב גם קצר מועד.
זה כנראה מה שהכתיר את הקינסיולוגיה להיות שיטת ההיי-טק של הרפואה המשלימה.
אבל מבחן השרירי הוא רק חלק מסיפור ההצלחה של הקינסיולוגיה. החלק המהותי הנוסף, הוא ההסתכלות ההוליסטית במובן הכי רחב שאני מכירה מתוך כל השיטות הנוספות שזכיתי ללמוד לאורך השנים. אני לא מכירה ארגז כלים יותר מגוון, רחב וגדוש כמו ארגז הכלים של קינסיולוג. אפשר למצוא שם כלים המתחברים לידע הכי מתקדם בחקר המוח, אבל גם כלים הנשענים על חוכמת המזרח וההסתכלות של האדם – לא רק ברמה של מערכת עצבית אלא גם כאישיות אנרגטית. כן, מטפל בקינסיולוגיה משולבת ידבר באותה המידה על המיספירות וסינפסות מצד אחד ומרידיאנים חסומים או צ’אקרות מצד השני.
כלים נוספים שעומדים לרשותו של הקינסיולוג הם בין היתר עבודה עם הדמיון, עם תמציות באך, עם תרגילי מוח המאפשרים דרך תנועת הגוף לעורר תפקודים שונים במוח ולחווט אותו מחדש. וזו רשימה חלקית ביותר.
בעקבות האירועים שהתרחשו לאחרונה בארץ, פגשתי מגוון מטופלים. פגשתי שם אנשים – נשים, גברים וגם לא מעט ילדים – במצב רגשי מאוד מורכב, ובחלון זמן שיחסית מאוד קרוב לאירועים הטראומטים שחוו. הידיעה שנוכל להתאים בצורה יחודית לכל אחד את הכלי הנכון ביותר, אפשרה לי לגשת בביטחון למשימה הלא פשוטה של מתן מענה ראשוני לכל האוכלוסיה הנמצאת במצב טראומתי קיצוני, ובכך לצמצם את הסיכון לפתח בהמשך מצב כרוני של פוסט-טראומה. “היה מרגיע וקסום”, “אשמח לעוד פעם אם תגיעו שוב”, “זו פעם ראשונה שאני בטיפול כזה. הרגיש מאוד נוח וזורם”, “הבן שלי הצליח סופסוף להירדם” אלה רק כמה דוגמאות של ים המשובים שקיבלתי.
עשו זאת בעצמכם
אני לנצל את ההזדמנות ולהביא לידיעתכם את “האחיזה הקדמית-אחורית”. זו טכניקה אחת מבין רבות שניתן למצוא בארגז הכלים הקינסיולוגי. בזכות פשטותה והשפעתה המיידית, השתמשנו בה לא מעט בעבודה עם המפונים. זוהי טכניקה לעיבוד חוויה רגשית ושחרור רגשות “שלילים” תוך חיבור ואיזון וחיבור בין שני חלקים שונים במוח. ניתן לבצע את התרגיל בישיבה, בעמידה או אפילו בשכיבה.
יד אחת (לא משנה איזו) מונחת על מצח, על האונה הקדמית של המוח. במקביל היד השניהה מונחת על החלק האחורי של הגולגולת, קצת מעל העורף. זהו החלק הקרוב לגזע המוח, החלק ההישרדותי שלנו. אפשר לעצום עיניים ואפשר להשאיר אותן פקוחות. להגברת אפקט הרגיעה חשוב להדביק את הלשון לחיך העליון לאורך כך התרגיל (זה מדמה את התחושה של תינוק שמוצץ אצבע). ולנשום! אם האדם מתקשה להחזיק בעצמו את הידיים אנחנו נוכל להניח את הידיים שלנו באותן הנקודות עד שתורגש הקלה. זה בדרך כלל לא לוקח יותר מדקות בודדות. אין צורך במילים, אבל אפשר אם אתם מרגישים צורך בכך.
לאורך השנים טיפלתי בכל כך הרבה אנשים הסובלים ממצב פוסט-טראומטי, חלקם כתוצאה מהשרות הצבאי, אחרים מפיגוע, ועוד. ישנם גם מקרים של אירועים שלכאורה פחות קיצוניים, אבל עלולים ליצור מצב כרוני של פוסט טראומה כמו חרם חברתי. (גם אם זה “רק” לזמן קצר)
אחד המקרים הזכורים לי במיוחד היה של שחר (שם בדוי) שהגיע אלי לטיפול במה שהוא הגדיר כמצב כרוני של חרדה (עם לחץ מתמיד בחזה, קושי לנשום, קושי להירדם, ושינה שמלווה בביעותי לילה) ובנוסף גם סימנים ראשונים של התנהגויות כפייתיות הבאות לידי ביטוי בבדיקה אינסופית לפני כל הודעה שהוא שולח או פעולה שהוא עושה – פחד קיומי ומשתק מלטעות…
פגשתי את שחר כשהוא סובל מפוסט טראומה. הפעם לא מדובר בתגובה לאחר התקלות קרבית או במצב קיצוני אחר של סכנת חיים . כאן עוסקים באירוע אחר, אירוע בודד אך מטלטל, בו שחר פגש במוות מול העינים.
מאיפה מתחילים? כמו תמיד בקינסיולוגיה, אין פרוטוקול קבוע מראש. אנחנו נגשים למה שהכי דחוף ומדוייק לגוף לטפל בו. במקרה של שחר המפגש הראשון מוקדש ברובו לטיפול אנרגטי. האירוע גרם לכמות מאוד גדולה של אנרגיה להיתקע במקומות שונים בגוף של שחר. הגוף מסרב לגשת ולטפל ברובד הרגשי כל עוד לא מתחדשת הזרימה האנרגטית.
במפגש השני כבר אפשר היה לגעת באירוע עצמו ובעזרת עבודה בדמיון שמשלבת הפעלה נכונה של אזורים מסויימים במוח שחר מצליח לקבל פרשנות חדשה למה שקרה. כתמיכה והתאמה של הבחירה החדשה שחר גם מקבל פורמולה של תמציות באך, שמרכיביה נבחרים בצורה סופר מדוייקת בעזרת מבחן השריר (כן, גם תמציות באך יכולות להוות חלק מטיפול קינסיולוגי מעמיק). במפגש השלישי והאחרון של הטיפול אנחנו ממשיכים עם עבודה משולבת ברמה האנרגטית, המנטלית וכמובן הרגשית.
כעבור חודש וחצי אני מזמינה את שחר למפגש “בדיקת דופק” שהפך למפגש מסכם של התהליך כולו. הוא מספר לי שהלחץ בחזה והתופעות האחרות של חרדה נעלמו כלא היו, הוא גם מתאר שחזר להנות ממוסיקה בזמן נסיעה, ולהיפגש עם חברים.
אולי זה נשמע כמו קסם, על גבול הלא רציני. שינוי כל כך דרמתי בשלושה מפגשיים? אז כן, לפעמים זה מה שקורה בתהליך קינסיולוגי, מפגשים בודדים שמובילים לשינוי מהותי . אבל כפי שכבר הבנתם, העוצמה של קינסיולוגיה היא לדעת לבנות בצורה מדוייקת את תהליך הריפוי הייחודי והמתאים ביותר לכל מטופל ומטופל, תוך הקשבה לקצב ההתקדמות האישי.
לסיכום, כל מה שאני רוצה שתזכרו מה מהכתבה הזו היא שתסמינים פוסט טראומטיים הם תגובה טבעית לאירוע חריג, ואמורים להצטמצם באופן משמעותי עד כדי היעלמות תוך 4-6 שבועות מהאירוע. אם זה לא קורה, זכרו גם שיש מה לעשות – גם שנים לאחר המקרה. בעזרת טיפול מעמיק מקצועי ומותאם אתם יכולים להחזיר לעצמכם את השליטה על השפעת האירוע הטראומטי על חייכם במקום שזו תמשיך להפתיע ולנהל אותכם.
בצפייה לימים שקטים ומטיבים.
