בעזרת טיפול נכון, הבנת העובר עלינו והרבה אמונה, נוכל לטפל בעצמנו ובסובבינו, ואף להעצים את כוחות הנפש ויכולת העמידה שלנו.
אנשים בעולם המודרני נעים כל היום בתזזית להספיק להגיע לכל מקום, עובדים בשעות שנועדו למנוחה, אוכלים בשעות שנועדו לשינה… כולנו מכירים את המרוץ להספיק לפזר את הילדים בבוקר, בינתיים לחטוף ביס של עוגה, ולשתות את הקפה כבר בדרך לעבודה… בצהרים הסאגה משתכפלת: למהר לאסוף את הילדים – להגיע לחוג, להכין שיעורים, להתייצב למשרה השניה: לנקות, לבשל, לכבס… וגם למצוא זמן לשבת עם הבעל והמשפחה בערב (כי כולנו יודעים שזה הכי חשוב), וכמובן להספיק לשמוע איזה שיעור תורה בלילה לפני השינה… לכל זה הוסיפו ברקע: התרעות על פיגועים, אזעקות, תאונות דרכים, והאובר בבנק…
מגיפת החרדה בעולם המערבי המודרני מגיעה למימדים עצומים, והיא תוצאה ישירה של אורח החיים. חרדה היא תופעה של מתח, דאגה ופחד מוגברים. היא יכולה להופיע גם בלי הסבר או קשר למצב כלשהו או לאירוע מסוים. הביטויים הפיזיים של החרדה הם דופק מהיר, חיוורון או הסמקה, הזעה מרובה, כאבי ראש, לחץ וכאבים בבית החזה, יובש בפה, בחילות, הקאות ושלשולים. .
מצבים חמורים של חרדה יכולים להתבטא בהתקף חרדה, המלווה לעיתים בקוצר נשימה, כאבים ולחץ בחזה, דופק מואץ, הזעה מוגברת, חולשה ואף שיתוק, ותמיד בתחושה של פחד גדול, כאילו משהו נורא עומד לקרות. הסימפטומים דומים להתקף לב.
לתופעות המתח, הלחץ והחרדה גורמים אפשריים רבים, ביניהם: עומס יתר בעבודה, תזונה לא נכונה, בעיות שינה , תופעות גיל המעבר, חוסר איזון הורמונאלי, הפרעות בבלוטת התריס, נפילות סוכר, בעיות לב , אלרגיות למזון, אלכוהול, קפאין, תרופות, טראומה ועוד.
ישנן שיטות רבות להתמודדות במצבי לחץ ומתח. אחת היעילות והמהירות שבהן, היא שיטת ה־SE, ‘somatic experiencing’ – החוויה הגופית. השיטה מוכרת כיום בארץ ובעולם ונותנת מענה ראשוני במרכזי טראומה באזור הדרום – מרכזי ‘חוסן’, ‘בנטל’ וער”ן. עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ותרפיסטים משתמשים בה ומצרפים אותה לארגז הכלים שלהם.
שיטת ה־SE פותחה ע”י ד”ר פיטר לוין (מוצגת בספרו: ‘להעיר את הנמר’), והובאה לארץ ע”י תלמידתו ג’ינה רוס. ראשית התיאוריה של ה־SE, פותחה מתוך צפייה בבעלי חיים, תוך התמקדות בתגובתם למצבים מסוכנים או טעונים. המסקנות מתצפיות אלו הניחו את התשתית להבנת האופן הטבעי בו נפרקים המתחים הנוצרים במערכת העצבים במצבים אלה.
שיטה זו היא אחת מהשיטות של “פסיכותרפיה מכוונת גוף”, הנקראת גם “טיפול גופנפש”. הכינוי נועד להדגיש את החיבור שבין ההיבט הרגשי לבין הגופני, ולתפוס אותם כשני ביטויים מקבילים של אותו תהליך.
ההבדל העיקרי בין הטיפול בחוויה הסומטית לבין טיפול פסיכולוגי, הוא באמצעי. בעוד שהפסיכולוגיה עושה שימוש במילים ובצד המודע שלנו, כדי לחפור ולהגיע אל תת־המודע ולשחרר ממנו זיכרונות אצורים, הרי שבחוויה הסומטית משתמשים בעיקר בגוף, הנושא בתוכו את החלקים שאנו מעדיפים לשכוח.
מטרת השיטה היא להגדיל את כוחות הריפוי הטבעיים שקיימים בכל אחד מאתנו, להקטין את הסטרס וללמוד להתנהל אתו בחיים. ב־SE אנו לומדים לשים לב מהו הסימן הראשון שמפעיל אותנו וגורם לנו לעוררות, מהו הטריגר שמפעיל אותנו. במהלך הטיפול לומדים לזהות ולהכיר את הדפוסים שלנו כדי שנוכל לנהל אותם במקום שהם ינהלו אותנו.
עיקרה של השיטה הוא הכוונה ומיקוד תודעתו של המטופל לתחושות הגוף שלו. תחושות אלה הן בעצם עוררות של מערכת העצבים המתבטאת במיקומים שונים ברחבי הגוף. גופנו זוכר את החוויות והתחושות שאנו עוברים ונותן לכל תחושה מקום בגוף. אם נלמד להיות קשובים לתחושות אלה כל הזמן, נוכל לשים לב למתח הנאגר בגופנו וגם ללמוד איך לפרוק אותו.
התחושות הגופניות הן ביטוי פיזי למצב הרגשי. כאשר עוצמת המצב הרגשי חזקה (כגון: זיכרון של טראומה, מצבי חרדה), המטופל יחווה לעיתים את התחושות בגוף כ”לא נעימות”, או ככאב במקומות שונים בגוף, כך מאותת הגוף שמערכת העצבים עמוסה ואינה יכולה להכיל את המצב הרגשי באותו זמן. לגופנו יש דרכים רבות לפרוק ולשחרר את האנרגיה הלא נעימה הזאת, אך לא תמיד זה קורה באופן טבעי. במיוחד בזמנים שאנו נמצאים ב’מערבולת הטראומה’, כאשר כואב או לא נעים לנו, קל מאוד להתמסר למקום הזה ולהיתקע שם. חסרה לנו במצב זה היכולת לראות שהדרך החוצה היא כה פשוטה, וכי מערבולת הריפוי נמצאת בכל אחד מאיתנו.
אתן דוגמה: הגיעה למרפאתנו מטופלת צעירה שסבלה ממתח וחרדה. אחד הגורמים למתח אצלה היה מבחנים. מבחנים הם גורם מלחיץ עבור רבים, מילדות ועד בגרות. כולנו זוכרים את ההרגשה הלא נעימה של התרגשות, כאב בטן קל ולפעמים גם יובש בגרון – לפני מבחן חשוב. כל אלה הן תחושות גופניות שהן תוצאה של הפרשת הורמון האדרנלין, העוזר לנו לתפקד במצבי לחץ, גורם לנו להיות פעילים יותר, מחודדים יותר וקשובים יותר, ולהצליח בסייעתא דשמיא.
אבל אם מצב גופני זה גם מזכיר לנו חוויה בלתי נעימה, כמו מבחן שנכשלנו בו, או סיטואציה טראומטית שקשורה למצב, הגוף עשוי לאגור את אנרגיית הטראומה במקום מסוים, למשל בבטן, וכל פעם שנגיע למבחן נרגיש כאב בטן, בחילה ותחושה לא נעימה המתפשטת בגוף. במיוחד אם הגוף לא מצליח לפרק את האנרגיה הלא נעימה שנתקעה במקום בעבר, התופעה הופכת אט־אט למצב כרוני, שעשוי להפריע במהלך החיים.
המטופלת הצעירה קיבלה מספר טיפולים בשיטת SE. במהלך הטיפול גילינו את מקור הלחץ והחרדה שלה, שהיה טמון בחוויות כשלון שצברה בילדותה, והתבטא בבגרות במתח לפני מבחנים. למתח התלווה גם כאב בטן פיזי שליווה אותה, והלך ופחת אחרי מספר טיפולים. כמובן שחלק מהטיפול כלל התמודדות עם הלחץ בזמן המבחנים עצמם, והיא קיבלה תרגילים פשוטים שיכולים להרגיע את מערכת העצבים.
שיטת ה־SE עובדת בעדינות על עיקרון פשוט, של תנועה בתוך הגוף בין מערבולת הריפוי למערבולת הטראומה או הכאב – להגדיל את האור ולמלא את החושך.
לכולנו יש נקודות חוזק, אנשים שאנחנו אוהבים, דברים שמרגיעים אותנו, אמונה בבורא עולם. ברגע שאנו מתחברים למשהו שגורם לנו הרגשה טובה – אנחנו מרגישים טוב יותר. אם נשים לב נוכל לחוש את התחושות הגופניות הנלוות: תחושה של חום, נשימה יותר עמוקה, שחרור בשרירים ועוד. כאשר נחשוב, לעומת זאת, על משהו לא נעים ומלחיץ – נרגיש תחושות של כיווץ וכאב.
רוצים ליישם מעט מהשיטה באופן עצמאי? ישנם כמה תרגילים פשוטים אך יעילים מאוד, שתוכלו לבצע בינכם לבין עצמכם כאשר אתם חשים לחץ ואי נוחות.
תרגיל 1: חיבור למשאבים – קחו דף והכינו רשימה של כל הדברים שמרגיעים אתכם, כמו: לטייל בטבע, לקרוא, לצייר לשיר, לרקוד, להתפלל – זוהי רשימת המשאבים שלכם.
בחרו לכם משאב ונסו להרגיש מה קורה לכם בגוף בזמן שאתם חושבים עליו. שימו לב לנשימה, התמקדו בגוף והרגישו: היכן אתם מרגישים את התחושה? האם הגוף רפוי? האם הנשימה קלה יותר? האם יש תחושת חמימות בגוף?
העלו בדמיונכם את המשאב שלכם כאשר אתם זקוקים לכוח שהוא מעניק.
תרגיל 2: מקום בטוח – זהו תרגיל מתאים מאוד לילדים. התרגיל עוזר להירגע במצב של פחד, חרדה או קושי להתמודד עם שינויים. כולנו זקוקים למקום בטוח ומוגן, ולפעמים יש סיטואציות שקשה לנו להתמודד איתן, לכן ניתן ללמוד לייצר לנו מקום בטוח משלנו.
דמיינו מקום בטוח שהוא נעים בשבילכם, ושימו לב מה קורה לכם בגוף כשאתם מדמיינים שאתם נמצאים שם. מהר מאוד תגיע תחושת ביטחון ורגיעה למערכת העצבים.
תרגיל 3: קרקוע – תרגיל זה מתאים למצב של בהלה או קושי להיות בפוקוס בשל עודף גירויים סביבתיים (טיפוסי לאם למשפחה ברוכה בימי הבלגן התובעניים של ערב פסח, כאשר חמישה ילדים שואלים יחד שאלות שונות, ונדרש טיפול בעשרים עניינים בבת אחת…).
שבו על כיסא, הרגישו את כפות רגליכם על הקרקע, שימו לב איך הכיסא תומך בכם. הסתכלו סביבכם. שימו לב לארבעה עצמים בחדר הצבועים באותו צבע. לאחר מכן, שימו לב לחמישה מרקמים שונים של חפצים. שימו לב איך נשימתכם הופכת לעמוקה ושלווה יותר.
התרגיל נמשך כשלוש דקות ומטרתו להפעיל את הניאוקורטקס – המוח הרציונלי, המחזיר אותנו לכאן ועכשיו.
המאמר נגע רק בחלקים קטנים מתוך השיטה ומהאפשרויות שהיא מציעה, בתקווה שיביא לעלייה במודעות שאפשר גם אחרת, אפשר לעזור לעצמנו לחיות ברוגע גם בעולם בו אנו חיים.
