כבד מבטבעו

הכבד הוא אחד האיברים החשובים ביותר בגוף האדם: הוא מתפקד כמעין מפעל כימי, שאחראי על טיהור הדם מרעלים, חילוף החומרים, ויסות כמות הדם וחום הגוף. הוא משמש מעין בנק דם ומאגר לוויטמינים ולמינרלים. בנוסף, הכבד אחראי על ייצור חלבונים ושומנים חיוניים, על הרס תאים ‘מזדקנים’, ועל ייצור נוזל המרה שמסייע בעיכול ובספיגה של שומנים וויטמינים שונים.

הכבד נועד לטפל בפסולת וברעלים אורגניים הבאים ממזונות טבעיים. חומרים כימיים לא אורגניים כמו אלכוהול, תרופות, חומרי הדברה, חומרים משמרים, חיסונים, הכלור שמצוי במי השתיה, הורמונים שמצויים במזונות מהחי אינם יכולים לעבור טיהור בכבד. הם מצטברים בכבד וגורמים נזק לתאים. פגיעה ברקמת הכבד מעודף חומרי פסולת ורעלים בדם, היא שמביאה, על־פי תפיסת הבריאות הטבעית, למחלות הכבד השונות. 

כבד עליו

על־פי תפיסת העולם של הבריאות הטבעית, כל פעולה של הגוף מבוצעת בדייקנות על־מנת להביא את האורגניזם למצב הבריאות הטוב ביותר תחת התנאים הנתונים. ד”ר שלטון כותב בספרו ‘חיי האדם’: “עובדה שאינה ידועה לרופאים ולאדם הפשוט גם יחד היא, שכל פעולות הגוף מבוצעות בדייקנות, ביעילות ובאופן נורמלי, כל עוד הנסיבות הקיימות מתאימות לטובתו ולביטחונו המקסימלי של הגוף. המונחים ‘מחלה’ ו’בריאות’ פירושם: כל עוד החיים נמשכים, כל איבר וכל רקמה נמצאים במקומם הנכון, מוכנים ומסוגלים למלא את תפקידם המיוחד, במלוא יכולתם. הם עושים עבודה טובה כשיש בהם הכוח לעשות כך, וכשאין בהם הכוח לעשות עבודה מושלמת הם יעשו ככל שיוכלו. לעולם לא יוכלו לנקוט פעולה מוטעית”. 

לפיכך, גם מצב של כבד שומני הינו הטוב ביותר עבור האורגניזם תחת התנאים הנתונים: הכבד עושה כל שביכולתו על־מנת להציל את האורגניזם מעודפי השומן השוטפים אותו, כתוצאה, פשוט, מאכילה מערבית ממוצעת.

כאמור, עודף שומנים בכבד נובע מעודף שומנים בדם. עודף שומנים בדם הוא תוצאה של אכילת יתר של שומנים, בעיקר של שומנים מהחי. הגוף מנסה להיפטר מעודף השומנים על־מנת שלא יצטברו באיברים חיוניים ויגרמו לסכנת חיים ממשית, למשל כמו שכבת השומן שמצרה את כלי הדם ואף חוסמת אותם. כיוון ששומנים, כידוע, אינם מסיסים במים, הם אינם יכולים להיות מסולקים מהגוף כמו עודפים ורעלים שהינם מסיסים במים דרך מערכת השתן והכליות. הגוף, לכן, מנתב את השומנים העודפים לכבד, שמצידו מנסה להעביר אותם הלאה כדי שייפלטו אל מחוץ לגוף: הוא מעביר את השומנים לכיס המרה, משם הם מועברים לתריסריון, למעי הדק, למעי הגס ומשם החוצה דרך הצואה. דרך מוצלחת לפלוט עודפי שומנים… 

תוצר הלוואי של האלטרנטיבה הזו הוא עליית אחוז השומן בנוזל המרה, התגבשות של שומנים בכיס המרה שיחד עם חומרים נוספים הקיימים בנוזל המרה, הופכים לאבנים. אבני מרה עלולות לגרום לחסימת דרכי המרה, וכתוצאה מכך לגרום בין היתר למחלות כבד. 

הדרך השנייה של הגוף להתמודד עם עודפי השומנים בדם היא צבירתם בתאי הכבד, מה שיגרום בהדרגה למחלת הכבד השומני. הצטברות של יותר מ־5% של שומן בתאי הכבד תוגדר כמחלת הכבד השומני. סוג השומן העיקרי המצטבר בכבד הוא טריגליצרידים, אך לעתים יש גם הצטברות של סוגי שומן אחרים, כולל כולסטרול. תא כבד שמתמלא בשומן, נסתם על־ידו וכך מנוטרל מבחינה תפקודית. יוצא שרקמת שומן ממש מחליפה את התאים הבריאים של הכבד, וכך מנטרלת אזורים הולכים וגדלים מתפקודם כמטהרי דם, וסתי חום ודם, יצרני חלבונים ומכל שאר תפקודי הכבד.

סיבה נוספת, מלבד שומנים במזון, למחלת הכבד השומני היא אכילה עודפת של עמילנים. ידוע כי פיטום אווזים, שמטרתו, לצערנו, הינה יצירה של כבד שומני לשיווק, נעשה על־ידי עמילנים דווקא (תירס או דוחן) ולא על־ידי שומנים. יכולת הגוף לפרק עמילן היא קטנה, והעודפים מותמרים לשומן ונאגרים בכבד.

זהירות, כבד!

הבשורות הטובות הן, שלכבד יכולת התחדשות מופלאה. אפשר להחלים כמעט מכל מחלות הכבד על־ידי שינוי התזונה והפסקת השימוש בחומרים רעילים ובתרופות. הכבד יתרפא מעצמו כאשר נסלק את הסיבה שגרמה למחלה ונאפשר לו מנוחה, כך שהוא יוכל להתרכז בפליטת חומרי פסולת ורעלים שאצורים בו, ובסילוק עודפי השומן מרקמותיו. מנוחה לכבד מתאפשרת כשהמזון נקי מרעלים ומפסולת, ואחוז השומן בו נמוך ונטול שומנים מהחי.

הטיפול בכבד שומני צריך להיות זהיר, כיוון שרקמות שומניות אוצרות בתוכן כמויות גדולות של חומרים רעילים. ירידה דרסטית במשקל בזמן קצר עלולה להחדיר למחזור הדם כמויות גדולות של חומרים רעילים העלולים לפגוע באיברים שונים, כמו בכבד, בכליות, בעור, בעיניים ובריאות.

לכן, שינוי אורחות החיים צריך להיות מותאם לכל חולה וחולה באופן אישי על־ידי יועץ של הבריאות הטבעית. 

באופן כללי ניתן לומר, כי תזונה שתאפשר ריפוי כבד שומני הינה תזונה צמחית דלת שומן, ללא כל מזונות מהחי ומזונות מתועשים, וללא ככל פחמימות וסוכרים מעובדים. תזונה זו תהיה עשירה בפירות ובירקות חיים.

תכנית יומית לדוגמה

ארוחת בוקר – פירות בשלים ומתוקים שלמים או חתוכים כסלט.

ארוחת עשר – פירות בשלים או חתוכים לסלט בתוספת 15 גרם שקדים קלופים או אגוזים. או לחילופין שייק פירות – פירות עם מעט מים מעורבלים בבלנדר, מומלץ בתוספת עלי חסה, גבעולי סלרי או עלים ירוקים אחרים.

ארוחת צהרים – ירקות חיים בכמות גדולה, ירקות מאודים או אפויים, בתוספת מנה עמילנית: בטטה בינונית או 4-5 כפות של אורז מלא, קינואה, כוסמת, או דוחן לאחר שבושלו, או לחילופין 2 פרוסות לחם כוסמין או שיפון. אפשר להוסיף גם שליש אבוקדו או שתי כפות של טחינה שכבר דוללה במים.

אחה”צ – פירות או סלט פירות או שייק פירות.

ארוחת ערב – ירקות חיים בכמות גדולה, בתוספת של תבשיל או מרק של ירקות וקטניות מונבטות (או לכל הפחות מושרות).

כדאי שלפחות  60-70 אחוזים מהתזונה היומית תהיה מורכבת ממזונות חיים, שלא עברו בישול (בעיקר פירות וירקות חיים).

על־מנת למנוע ירידה דרסטית במשקל במצב של כבד שומני, יש לאכול כמות גדולה של פירות חיים המספקים אנרגיה לגוף. ירקות חיים מצוינים לתהליך הריפוי, הם כוללים כמות גדולה של מינרלים, וויטמינים ופיטוכימיקלים נוספים, אך דלים בקלוריות. ירקות עמילניים כגון בטטה, ודגנים מלאים שצוינו לעיל, גם הם מספקים אנרגיה לגוף וימנעו ירידה דרסטית במשקל, אך על־מנת להביא לריפוי הכבד, עלינו לצמצם את כמות העמילן בתזונה (היזכרו במה שכתבנו על פיטום אווזים על־ידי עמילנים). 

תתכבדו…

אכילה רבה של פירות מעלה התנגדות וחששות אצל רבים. יש הטוענים, אף בתוך זרמי הריפוי הטבעי, שצריכה גדולה של פירות חיים מביאה להצטברות שומנים בדם (טריגליצרידים) וכך מביאה לכשעצמה למחלת הכבד השומני, ולכן הם מגבילים את צריכת הפירות לשניים עד שלושה ליום. אחרים חוששים שפירות בכמות גדולה יגרמו למחלות אחרות כגון סוכרת או קנדידה. דיאטות קלאסיות מגבילות בדרך־כלל, אף הן, את כמות הפירות לשניים עד שלושה ביום.  

אבל יש לזכור, פירות אינם סוכרים מעובדים, אלא מוצרי מזון עמוסים בוויטמינים, מינרלים, סיבים, ובסוכר קל לעיכול המותמר בתאים בקלות לאנרגיה זמינה. המינרלים והוויטמינים מייצרים בסיס אלקלי חזק לפינוי הרעלים והשומנים מהכבד ומרקמות הגוף השונות. לרוב רובם של הפירות יש גם אינדקס גליקמי נמוך. פירות הם אחד מכלי העבודה המובחרים שלנו, ואנחנו משתמשים בהם גם על־מנת להביא לריפוי של מחלת הסוכרת. במקרים של דלקת כבד (שאינה מלווה גם בכבד שומני) אף נמליץ על שבוע עד שבועיים של דיאטה שמורכבת רק מפירות חיים, אורגניים, בשלים ומתוקים (אבל כאמור, לא במקרים של כבד שומני, כיוון שירידה דרסטית במשקל תשחרר כמויות גדולות של רעלים לדם, שעלולים לפגוע הן ברקמת הכבד והן באיברים חיוניים אחרים). 

ד”ר גרהאם בספרו ‘דיאטת 80/10/10′ מתייחס למחלוקת בנוגע לכמות הפירות בתזונה, וכך הוא כותב (עמ’ 55): ” יש אנשים שחושבים שטריגליצרידים (סוג של שומן בדם) עולה בשל רמות הסוכר הגבוהות בדם שנגרמות כשאנחנו אוכלים פירות. אכילת פירות שלמים חיים גורמת לרמות סוכר גבוהות בדם רק בשילוב תזונה עתירת שומן. מכאן שלא תיתכן עלייה בטריגליצרידים כשבעיה זו אינה קיימת. לתזונה עשירה בפירות ודלה בשומן יש רק השפעה חיובית על הטריגליצרידים”.

לכבד את הכבד

תזונה צמחית דלת שומן תאפשר ניקוי פנימי של הכבד, ניקוי שאותו יבצע הגוף בזמן הנכון לו ובקצב הנכון לו. אין אפשרות לכפות על הגוף ניקוי של איבר כלשהו, גם לא בדרכים שנחשבות טבעיות, כמו נטילה של טבליות טבעיות לניקוי הכבד, או שתייה של שמן זית ולימון. שיטות אלו אינן יעילות ויוצרות עומס נוסף על הכבד. שתייה של שמן זית ולימון מגרה את הכבד לפלוט בפעולה מאוד חזקה, הנוגדת את מהלך הריפוי הטבעי.

לסיום, אוסיף ציטוט מתוך ספרו של ד”ר פורמן ‘צום ואכילה לבריאות טובה’ (עמ’ 227) בנוגע לשינוי פרופיל השומנים בדם בעקבות שינוי התזונה ואורח החיים, לאלו מהקוראים שיחליטו לאמץ תזונה צמחית דלת שומן על־מנת להוריד את רמת השומנים בדם או בכבד.

“רופאים ומטופליהם עשויים לעמוד חסרי אונים לנוכח עלייה ברמת הכולסטרול בבדיקה, לאחר שהמטופל החל לדבוק בדיאטה נטולת כולסטרול ודלת שומן ביותר, כדת וכדין, במקום הירידה לה ציפו. כפי ששמתי לב מהמעקב אחר פרופילי ליפידים של מטופלים רבים כאלה, לא רק שייתכן כי תובחן עלייה זמנית בטריגליצרידים לאורך תהליך הסתגלות זה, אלא גם שהכולסטרול הכללי עשוי לעלות במידה ניכרת. כשדבר זה מתרחש, הוא מובחן במהלך חודשיים עד ששת החודשים הראשונים שלאחר השינוי התזונתי. אזי מתחילה רמת הליפידים האלה לצנוח, ומראה בהמשך שיפור ראוי לציון. המטופלים שלי מוזהרים פעמים רבות שלא לאבד תקווה לנוכח הבדיקות המוקדמות, שלמעשה עדיין אינן משקפות את הירידה המשמעותית בדרגת הסיכון שבה היו נתונים לפני כן”.

שתהיינה בשורות טובות, בריאות איתנה ורפואה שלמה לכולנו, בסימן חודש אייר – “אני ה’ רופאך”.