א(ע)ור חדש- דלקת עור אטופית במבט סיני

המחלה מכונה גם “אסטמה של העור” בגלל שכיחותה הרבה אצל ילדים עם רקע של בעיות נשימה ואסטמה. 

לדלקת עור אטופית יש ללא ספק בסיס תורשתי. שכיחות המחלה בין תאומים זהים מגיעה ל־86%. ל־70-90 אחוזים מכלל החולים בדלקת עור אטופית יש סיפור משפחתי אטופי. אם אחד ההורים סובל ממחלה אטופית – ב־25-60 אחוזים יסבול גם הילד ממחלה אטופית. אם שני ההורים סובלים ממחלה אטופית – הסיכון למחלה אטופית בילדם עולה ל־50-80 אחוזים. מתנהל מחקר נרחב בעולם, בנסיון למצוא את הגן (Gene) או הגנים האחראים לדלקת עור אטופית.

שכיחותה של דלקת עור אטופית עולה בהדרגה בעולם המערבי והמתועש במהלך העשורים האחרונים. בעשור האחרון בלבד הוכפלה שכיחות המחלה בדנמרק ושבדיה, והיא עומדת כיום סביב 30%. לא ניתן להסביר שינויים מהירים שכאלה, תוך שנים ספורות, בשכיחותה של המחלה – על רקע גנטי. ולכן הועלו השערות למאפיינים באורח החיים המערבי המהווים זרז להתפרצות המחלה, ביניהם: , ולכן עלו גורמים רבים נוספים כאחראים לעלייה זו בשכיחות המחלה:

זיהום סביבתי ותעשייתי; שימוש מוגבר בת.

תוספי מזון וחומרים משמרים;.

 ירידה באחוז התינוקות הניזונים מהנקה;.

 חשיפה מוגברת לקרדית אבק הבית, וכן .

• חשיפה מוגברת לחומרים יוצרי רגישות בסביבה הביתית, כגון עשן סיגריות, בשמים, אבקני פרחים ותוצרי חימום. 

Hygiene Theory –  תאוריה מעניינת המקובלת בשנים האחרונות היא ה-Hygiene Theory,, לפיה דווקא השהות בסביבה נקייה יותר מחיידקים, האופיינית לאורח החיים המודרני, מקטינה את החשיפה לגורמי זיהום פוטנציאליים, ומביאה לחוסר איזון בתאי החיסון, ובאורח פרדוקסלי, לעלייה בשכיחותה של דלקת עור אטופית. 

למעשה, התאוריות העוסקות בגורמי דלקת העור האטופית רבות, אך למרות מחקר רב בנושא, עדיין רב הנסתר, והגורם או הגורמים למחלה עדיין אינם ידועים.

ביטוייה של דלקת העור האטופית שונים מחולה לחולה. הביטויים השכיחים ביותר הינם יובש העור, גרד, ופריחה בלחיים ובגפיים, במיוחד בקפלים הפנימיים של המרפקים והברכיים.

תחושת הגרד הינה גורם חשוב ביותר בהסתמנות דלקת עור אטופית. הגירוד שמופיע בעקבותיה גורם לתהליכים הדלקתיים האופייניים למחלה זו. התיאור המקובל הינו של “גירוד המלווה בפריחה” ולא “פריחה המלווה בגרד”. החולה הסובל מדלקת עור אטופית רגיש יותר לתחושת הגרד וחש בצורך לגרד למשך זמן ממושך יותר. תחושת הגרד הינה בעייתית במיוחד בשעות השינה, כאשר השליטה על הגירוד פוחתת ובמקביל נעדרים גירויים אחרים שיכולים להסיח את הדעת מהגרד.

הממצאים העוריים של דלקת עור אטופית מגוונים. בחלק מהחולים נראה עור אדום עם קשקשת עדינה ויבשה, כביטוי של פעילות יתר של תאי מערכת החיסון בעור. לעתים נצפה בעור מעובה, כתוצאה מגירוד ממושך (תופעה המכונה (Lichenification ובחולים אחרים בליטות עדינות על פני העור, אשר בעקבות גירוד הופכות לגלעים- (Excoriation) אזורים בהם שכבת העור העליונה חסרה, ולכן נוטים להזדהם ולהתכסות בגלד.

כפי שמחקרים רבים הראו בעבר, המחלה גורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים ומהווה נטל רב על החולה  ומשפחתו. 

הרפואה הסינית

הרפואה הסינית מתועדת מאז המאות  ה־16 וה־11 לפנה”ס, מימי שושלת שאנג הקדומה. מאז, ולאורך כל השושלות בסין, נאסף בידי המרפאים מגוון עצום של סימנים ואיתותים בגוף האדם, המתגלים הן בימים של בריאות והן בזמן חולי, תוך כדי התבוננות מקצועית והסקת מסקנות מן הפרט אל הכלל ומן הכלל אל הפרט. התבוננות זו עקבה אחרי השינויים ברמות האנרגיה והחִיות בגוף ובסימנים ובמאפיינים המתגלים באזורים השונים. לדוגמה, צבע הפנים, מצב הלשון, העור והציפורניים, איכות הדופק, טבען של ההפרשות השונות, ובהקשרים בין כל אלה לבין מכלול הסימפטומים הפיזיים והנפשיים עליהם מדווח המטופל.

מתוך הידע העצום שהצטבר ועבר מרופא לרופא מדור לדור, נמצאו ונקבעו ההקשרים בין הסימנים החיצוניים בגוף ודיווחי המטופל, לבין מצבם של האיברים והמערכות הפנימיות. כמו כן, נלקחו בחשבון גם השפעתם של אורח החיים ותנאי הסביבה על איכותם של הסימנים הללו לגבי בעיות גופניות ונפשיות שונות.  

זהו מחקר סימפטומולוגי מדהים בהיקפו, מגובה בספרות שהלכה והתמקצעה במהלך ההיסטוריה הרפואית הסינית. תוצאות המחקר הזה נותנות בידי המטפל הסיני כלים מיוחדים במינם לאבחון תופעות של חוסר איזון, המקדימות את הופעת המחלה עצמה.
ובמילים אחרות, כיוון שהרפואה הסינית במהותה היא רפואה מונעת, היא תמיד שואפת ‘לתפוס’ את המחלה בשלביה הראשונים ולמנוע את התפתחותה.  

הרופא הסיני מתבונן במכלול הסימפטומים הפיזיים והנפשיים של החולה ומעריך בעזרתם את מידת הסטייה של הגוף מן האיזון הבריא. הסימנים המאפיינים את חוסר האיזון שונים מאדם לאדם והם שקובעים במידה רבה את האסטרטגיה הטיפולית. בחירת נקודות הדיקור, הרכב צמחי המרפא, התאמת התזונה, ובמקרה של מחלות עור גם טיפול חיצוני במשחות טבעיות – כל אלה יותאמו לנתונים האישיים של כל חולה וחולה. בנוסף, המטפל אף ימליץ על שינויים נחוצים באורח החיים ובתנאי סביבת המגורים של החולה. 

הרפואה הסינית המסורתית נוקטת במושגים של אבחון וטיפול העשויים להישמע לאוזן המערבית ציוריים למדי. ביטוי רפואי כמו “אש בלב” יישמע אולי מוזר באוזני רופא מערבי, שעה שהרופא הסיני מבטא בעזרתו מכלול של סימפטומים פיזיים ונפשיים מדויקים בהחלט. ברפואת העור, לדוגמה, המונח “אש בלב” מתכוון לחוסר שקט נפשי, הפרעות בשינה, אפטות בפה  והתפרצויות של פריחות על רקע לחץ נפשי. 

דלקת עור אטופית, או אסתמה של העור, נקראת ברפואה הסינית המסורתית “מחלת ארבעת קפלי הרוח”,  [si wan feng בסינית] בשל מיקומה הנפוץ של הפריחה בקפלים הפנימיים במרפקי הידיים והברכיים, כאשר המונח “רוח” בטרמינולוגיה הרפואית הסינית מתייחס לתופעת הגרד האופיינית למחלה.

‘יֵן’ ו’יאנג’

יֵן ויאנג הם עמודי התווך ברפואה הסינית. הם מייצגים ניגודים המשלימים זה את זה בטבע ובאדם. היום והלילה, שתי תופעות הטבע הראשונות שתוארו במונחי יֵן ויאנג, מדגימים יפה את צמד המושגים. היום נחשב לתופעת יאנג משום שהוא בהיר, אקטיבי ואנרגטי ובמהלכו קורות התרחשויות ופעילויות רבות; הלילה נחשב לתופעת יֵן משום שהוא אפל ,פסיבי ושקט בטבעו. בחצות היום מגיע היאנג לשיאו, ומשם הולך ונחלש לקראת לילה בעוד היֵן מתגבר. בחצות הלילה מגיע היֵן לשיאו, והוא הולך ופוחת ככל שהיאנג מתגבר.

בספרות הסינית היֵן והיאנג משולים למים ואש. ברפואה מייחסים את נוזלי הגוף ליֵן ואת אנרגיית הגוף ליאנג – שני כוחות מנוגדים היוצרים יחדיו את גוף האדם השלם.  

גם לאיברי הגוף יש צד ייני, המייצג את החומריות שבהם וצד יאנגי, המייצג את פעילותם האנרגטית. שני הצדדים מזינים ומשפיעים זה על זה ונמצאים במערכת של תנועה מתמדת ביניהם. 

היֵן והיאנג הם כלי חשוב באבחון הסיני. לדוגמה, מחלה היוצרת בגוף תופעות של קור ותשישות תוגדר כמחלה יינית;  מחלה היוצרת תופעות של חום ועודף פעילות תוגדר כמחלה יאנגית. דלקת עור אטופית, לדוגמה, היא מחלה בעלת אופי חם ומסווגת כמחלה יאנגית.

כאשר היֵן והיאנג מאוזנים והתנועה ביניהם הרמונית וזורמת נכון – זוהי בריאות טובה. אך כאשר האיזון משתבש – מתהווה מחלה. 

דלקת עור אטופית היא מחלה המתאפיינת בעודף אנרגיית יאנג, אשר מתבטא בתחושות חום פנימי, בפריחות אדומות למראה שמלוות גם בגרד חזק, בחוסר שקט נפשי ובקשיים בשינה. קשיי שינה וגרד עז בעיקר בלילה, שכיחים מאוד אצל ילדים הסובלים מדלקת עור אטופית (ולעתים גם אצל מבוגרים).

לפי תורת ההתבוננות הסינית, אנרגיית היאנג הפעילה במהלך היום אמורה להתכנס פנימה בזמן השינה ולפנות את מקומה לאנרגיה היינית השקטה והפסיבית, היוצאת החוצה בלילה (הוא הזמן הייני במהלך היממה). העודף באנרגיית היאנג, אצל הסובלים מדלקת עור אטופית, מקשה עליה להתכנס פנימה והיא נשארת ברובד החיצוני של הגוף (העור) ומתבטאת בגרד עז. בגלל החום היאנגי המצוי על פני השטח, ילדים וגם מבוגרים הסובלים מאטופיק מעדיפים לישון ללא שמיכות. לרוב הם ישנים בגפיים פרושות לרווחה, בתנוחה המקלה על שחרור האנרגיה היאנגית החמה. תופעות שכיחות נוספות הן: נטייה לצמא, אופי מוחצן, לשון אדומה עם חיפוי צהבהב ודופק מלא, חזק ומהיר.

דלקת עור אטופית היא מחלה יאנגית חמה וכרונית, וריפויה המוחלט עלול להימשך זמן רב. כיוון שכך, היא עלולה לפגוע ביֵן, כלומר במשק הנוזלים בגוף. הביטוי הנראה לעין יהיה ירידה בכושר הלחלוח וההזנה, והתגברות היובש בעור.   (גרף יין יאנג חוסר איזון ) 

לתיאוריית היֵן והיאנג יש השלכות פילוסופיות מרובות, אך היישום המעשי שלה הוא פשוט וקל להבנה ברפואה הסינית. דיקור, צמחי מרפא ותזונה מותאמת, מכוונים לתקן את השיבוש ביחסי היֵן והיאנג ולהחזיר את האיזון וההרמוניה ביניהם.

עיקר מאמצי הטיפול בדלקת עור אטופית יכוונו לפיזור וקירור אנרגיית היאנג החמה הנמצאת בעודף, ולחיזוק אנרגיית היֵן הנמצאת בחוסר. הדיקור יתמקד בנקודות בעלות השפעה מקררת על העור, ובנקודות המחזקות את הזנת הנוזלים ולחלוח העור. נוסחת צמחי המרפא תכיל צמחים בעלי השפעה אנטי־דלקתית ומקררת את העור, וכאלה שסגולתם העיקרית בשיפור מצבו היבש של העור. בתזונה יותאמו למטופל מאכלים לחיזוק משק הנוזלים בגוף (היֵן) ולפיזור וקירור עודף היאנג.

גוף ונפש 

תפיסת העולם הסינית רואה בגוף ובנפש יחידה אחת, ישות בלתי ניתנת להפרדה. לפיכך, יש לצפות כי המצב הנפשי ישפיע ישירות על המצב הפיזיולוגי, ולהיפך. האבחון הסיני מתחשב בקשרי הגומלין של הגוף והנפש, והטיפול לרוב מכוון לשני חלקי השלם הללו. 

תיאוריית היֵן והיאנג ותיאוריית חמשת האלמנטים נותנים בידי המטפל הסיני כלים לאבחון אישיותו של המטופל על־פי אבחון זה הוא יכול להתאים טוב יותר את אסטרטגיית הטיפול. 

כמו בכל תופעת טבע המכילה בתוכה את היֵן והיאנג, גם באדם מתקיימים שני צדדים אלה, והם נמצאים כל העת בתהליכי שינוי ותנועה ומושפעים מכל הקורה לו בחייו.

הצד היאנגי באישיות מציין את התכונות האקטיביות והמוחצנות. ילדים ומבוגרים ‘יאנגים’ יהיו בעלי מבנה גוף רזה יותר, אנרגטיים ופעילים במהלך היום, נוטים לפעילות פיזית מרובה ואוהבים להיות בחברת ילדים או מבוגרים אחרים. הם אוהבים להתבלט בחברה ולמשוך תשומת לב, הם ‘חמים’ ונוטים להתרגז בקלות. בדרך־כלל חם להם פיזית יותר מאחרים ולכן הם נרתעים משהייה בסביבה חמה. חשוב לאפשר להם מרחב לפעילות פיזית שעוזרת לשחרר את החום הפנימי, אך באותה עת חשוב שיעסקו גם בפעילויות רגועות ומתונות יותר במהלך היום. מטופלים בדלקת עור אטופית (מחלה ‘חמה’ מטבעה), ילדים כמבוגרים, לרוב מציגים אופי יאנגי חם. 

הצד הייני באישיות מציג מבנה אישיות פסיבי ומופנם יותר, גוף מלא ונטייה להשמנה. מבוגרים וילדים ייניים אוהבים לאכול, בעיקר מתוק, הם יותר פסיביים ומעדיפים פעילויות לא מאומצות. חולי אטופיק בעלי אופי ייני, נוטים יותר להתבייש בפריחה העורית ומתרחקים ממרכז החברה. בגלל עודף המשקל, לרוב הפריחות שלהם יהיו מהסוג הלח והמפריש.  טיפול בילדים ומבוגרים כאלה מעניק חשיבות רבה להתאמת התזונה הנכונה להם. כמו כן, חשוב במיוחד לעודד פעילות גופנית שתשפיע לטובה הן על המשקל והן על מצב־רוחם.

ילד ובוגר

האבחנה המבדלת עומדת בבסיס הטיפול ברפואה סינית. לגבי דלקת עור אטופית, כבכל מחלת עור אחרת, חשוב להבחין בין שלביה השונים: הינקות, הילדות והבגרות, ובכל שלב לאבחן את המצב על־פי קבוצות הסימפטומים השונות, הדופק והלשון, ולהתאים טיפול בצמחים ובדיקור. בשלב הינקות והילדות הדגש הוא במיוחד על חיזוק מערכת העיכול וניקוי חום ולחות מהגוף להקלה בגרד. זו גם הגישה של אסכולת האדמה, המעניקה חשיבות מרובה למערכת העיכול ולחיזוקה. הדעה הרווחת בקרב רופאי ילדים בסין היא כי אצל ילדים חולי דלקת עור אטופית יש לטפל קודם־כל במערכת העיכול. לכן, בשלבים אלו קיימת חשיבות מרובה לתזונה.

בשלב הבגרות הדגש הוא על חיזוק הכבד והכליות, במיוחד בהזנת היֵן והדם לשם לחלוח והזנת העור הסובל מיובש רב. חוסר זה ביֵן ובדם לא רק פוגע בהזנת העור אלא גורם גם להיווצרות ‘רוח פנימית’ בכבד ולגברת הגרד בלילה.

איזון וטיפול

האיזון שמביא הטיפול הסיני לדלקת העור האטופית, מושג באמצעות טיפול בשלושה מישורים: דיקור, צמחי מרפא ותזונה.

דיקור – אקופונקטורה

הדיקור הוא כלי חשוב מאוד, בעל תועלת עצומה בשיפור הגרד ובהרגעה. בהתקף חריף מומלץ לטפל פעמיים עד שלוש בשבוע, לעומת פעם בשבוע או פעם בשבועיים במצב מתון יותר.

המטפל יתאים את הטיפול לגיל הילד, למבנה הגופני שלו ולמהלך המחלה. אצל תינוקות וילדים יתמקדו בפחות נקודות דיקור ובפרקי זמן קצרים יותר. ככל שגילו של הילד קטן השפעת הדיקור מהירה יותר, ולכן לרוב ניתן להסתפק בטיפול קצר. חשוב להסביר לילד על הדיקור שהוא עומד לעבור, ולהתייחס לטיפול כאל משחק שבסופו מקבלים פרס קטן. 

צמחי מרפא

צמחי המרפא הנפוצים בשימוש לאטופיק הינם צמחים בעלי פעילות אנטי־דלקתית, פעילות מקלה בגרד ומוסיפה לחות לעור היבש –  שלושת המרכיבים המרכזיים בתסמיני המחלה.

את הצמחים ניתן לקחת בבישול, באבקות או במיצוי (טינקטורה). בטיפול בילדים חשוב להתאים את צורת הלקיחה ליכולותיו של הילד. ילד שמסוגל לבלוע כמוסה יקבל אבקה בכמוסה. ילד שעדיין לא מסוגל לכך יקבל מרתח או טינקטורה, וניתן גם להוסיף לו מעט סוכר חום או דבש להמתקה, או לערבב במיץ שהילד אוהב. 

התזונה הסינית הטיפולית

התזונה היא כלי טיפולי חשוב ביותר ברפואה הסינית, שהיא ביסודה רפואה מונעת. כבר בתקופת שושלת ג’ו, באלף הראשון לפני הספירה, נמנה תזונאי עם צוות המטפלים שהיו אחראים לבריאותו של הקיסר. תפקידו העיקרי היה לבחור את התפריט היומי של השליט ולהתאימו מדי יום ביומו למצבו הגופני והנפשי ולתנאי האקלים ומזג האוויר. בשנת 200 לפנה”ס הופיעו מרשמי תזונה טיפולית לבעיות רפואיות שונות. מתורת התזונה הטיפולית התפתחה תורת צמחי המרפא, שתיהן קשורות זו בזו ומשלימות זו את זו. מיון סגולות המרפא ואיכותם של המזונות זהה לזה של צמחי המרפא אך למזונות מסוימים ישנן השפעות ממתנות, מזרזות ולעתים סותרות על צמחי מרפא, כך שחשוב מאד לשלב את השניים בזהירות.  

ערכים תזונתיים בהגדרתם המערבית (חלבונים, פחמימות, מינרלים, ערך קלורי) אינם נהוגים בתזונה הסינית הטיפולית, אך לא אחת ניתן להבחין בהמלצות דומות לטיפול תזונתי בשתי הגישות הרפואיות.  

המזונות מתחלקים בהכללה בין מזונות שהם יינים ויאנגים במהותם, ובפירוט ממיינים אותם לפי הטמפרטורה האנרגטית שלהם, טעמם, כיוון תנועתם האנרגטית בגוף והאיברים עליהם הם משפיעים. 

באטופיק דרמטיטיס, שהינה מחלה יאנגית חמה, יש כמובן דגש על קירור הגוף והימנעות מחימום יתר המעלה גם את תחושת הגרד.

מזרח ומערב

השילוב בין טיפול מערבי קונבנציונאלי ובין טיפול מזרחי סיני – הוא שילוב מנצח בכל הנוגע לאטופיק דרמטיטיס. חשוב להבחין בין השלב האקוטי (החריף) לשלב הכרוני (המתמשך). במקרה של התפרצות דלקתית חריפה בשלב האקוטי, חשוב להיות במעקב של רופא עור. זאת כדי למנוע התפתחות מהירה של זיהום משני והידרדרות במצב. בשלב זה הטיפול במשחות טבעיות, דיקור וצמחי מרפא יכול להיות עדין מידי ואיטי מידי, ולכן שילוב של טיפול רפואי חשוב ומומלץ.

בשלב הכרוני המתון יותר ניתן לטפל בהצלחה מרובה ברפואה הסינית, שתביא להקלה גדולה במצב ולהפחתה משמעותית בהתפרצויות דלקתיות חריפות.

שילוב מושכל של רפואה סינית וטיפול רפואי  יביא להקלה מהירה במצבים חריפים, ובטווח הארוך לירידה בשימוש במשחות סטראודליות  ותכשירים אנטי־היסטמינים, וממילא לירידה בתופעות הלוואי הנגרמות בשימוש זה.