זו הסיבה שמרים מרוצה בימים אלה. עושה לה רושם ש־ NLP היא בהחלט שיטה שעשויה לעזור לה. תכנית עבודה בלי תפריטים מוכתבים, בלי ספירת קלוריות דקדקנית ובלי מתכונים מהפכניים. פשוט לתקוף את האויב בבטן הרכה. לדבר ישירות אל התת־מודע, אל המוח.
גם לשרה תפילינסקי השיטה מאוד מתאימה. מסיבות טובות, משקלה של שרה בחודשים הקרובים לא ישקף את התהליך שהיא עוברת. שרה מצפה כעת לילדה העשירי. למרות זאת, הוחלט לאשר לה את ההשתתפות בתכנית, שכן ההתמקדות ב־ NLPכלל אינה במשקל. התהליך שהמטופלת עוברת הוא פנימי, הירידה איטית – אבל השינוי הוא אמיתי ובעל כושר הישרדות גבוה במיוחד… מעניין יהיה לבחון את השפעתו של התהליך הנפשי העמוק של NLP דווקא בתקופה בה אפשרויות הטיפול הגופני מוגבלות.
שרה משתפת: “תמיד כשדיברו על ניתוח טבעת, ועל אנשים שעברו אותו, חשבתי לעצמי: האם באמת צריך לקשור את פיו של האדם, בחיר הבריאה, בזמם מלאכותי? האם אי אפשר לערוך מעין ‘ניתוח טבעת’ – במוח?…
“אני מרגישה שהטיפול הזה נותן לי תקווה גדולה להשיב לעצמי את החירות ביחס לבחירותיי בנושאי אכילה, לאכול רק מה שטוב לי, ומה שאני רוצה בו באמת”.
מרים ושרה יצרו קשר עם עידית, המאמנת האישית שלהן. עידית מומחית בתחום, ומרצה במכללת ‘מעיינות’. מרים מתארת אותה כ”נחמדה מאד, סימפטית ועדינה”. מכאן והלאה, יתקיימו ביניהן שיחות קבועות, בדרך־כלל פנים אל פנים. השיחות אמורות להוביל את המתמודדות לשינוי פנימי, בתהליך איטי אבל עקבי.
על מה מדברים עם עידית? איך שיחה ידידותית מוחקת את האכילה הרגשית מסדר היום? מרים מתארת את השיחה הראשונה שלהן: “עידית הנחתה אותי לעצום עיניים במשך כמה דקות, ולנסות למצוא תחליף למתוק. לדמיין את עצמי עצבנית וסוערת, ולחפש משהו מרגיע”. כמובן, האופציה הכי זמינה, קלה, מהירה וזולה היא חבילת שוקולד. [טוב, נכון ששוקולד לא בדיוק ‘זול’, אבל שחייה בבריכה או מסע קניות עולים קצת יותר]. מרים ניסתה להציע תמר כחיקוי לשוקולד, אבל עידית ביקשה לצאת מהתחום הקולינרי, ולחפש מענה במקומות אחרים. “אבל אני כבר מחפשת הרבה שנים…” אמרה מרים. יחד עם עידית היא חשבה על שטיפת פנים טובה, כמה תרגילי התעמלות או פרק תהילים. הצעות נוספות יתקבלו בברכה.
השיחה הבאה שלהן תתקיים בעוד שבוע. בינתיים, מרים ושרה לא משתעממות. שרה קיבלה משימה חשובה: עליה לתעד בטבלה כל דבר שהיא מכניסה לפה. מה אכלה, מתי, איפה, מה הרגישה לפני ומה הרגישה אחרי.
“טבלה של מה אכלתי ומתי – מילאתי כבר פעמים רבות, בתכניות דיאטות שונות בהן השתתפתי. כאן יש שני חידושים מעניינים מבחינתי: עמודה של ‘איפה’, ותיעוד של הרגשות. שניהם אמורים לעזור לי לחשוף את הגורמים המשחקים מאחורי הקלעים”.
שרה מילאה את הדו”ח בימים האחרונים, וכבר מצאה את עצמה מפתחת מודעות מעמיקה יותר. “באיזושהי שעת אחר הצהרים ישבתי לאכול פשטידת קישואים, שלא הייתה מוכנה עדיין כשסעדתי את ארוחת הצהרים. הסברתי לעצמי שאני פשוט משלימה את הארוחה, ולא חשבתי הרבה. לא חשבתי אפילו על כך שיש בפשטידה קמח חיטה, שאני יודעת שאינו משפיע על תחושתי לטובה. כשרשמתי את הדברים הבחנתי לפתע שהייתי שבעה למדי כשהחלטתי לכבד את עצמי בכמה מנות טובות של פשטידה. אז למה אכלתי? פתאום שמתי לב למתח העשייה שהייתי נתונה בו, שהאכילה סיפקה לו הפוגה, ולכך שהמנות הנוספות שלקחתי לעצמי נועדו בעצם להאריך את ההפוגה המבורכת…”.
המודעות לרגע הקטן שבו אנחנו מקבלים החלטות יומיומיות בנוגע לאוכל, היא קריטית בעיני שרה. אם כי, היא עדיין לא הבינה עד הסוף איך בדיוק פועלת השיטה. “עדיין לא הבנתי מהי בדיוק NLP. האם היא שיטה שנועדה להשפיע על תת־המודע באמצעות אמירות, דמיון מודרך ועוד? כי עידית דיברה בעיקר על עיצוב הרגלים, וזה נשמע יותר כמו פסיכולוגיה התנהגותית או משהו כזה. מעניין מה יאמרו השבועות הבאים”.
