אופן הבדיקה מחרקים ומתולעים:
גרגרי חומוס שלמים – הנגיעות של החומוס מתאפיינת בחורים – כעין שקעים קטנים בגרגרים, דבר שמעיד על נגיסה של חרקים. בד”כ החורים האלו קטנים מאד, ולכן הם ניכרים דווקא לאחר השריית הגרגרים במים. לאחר השרייה של 5-10 שעות, כשהגרגר מתנפח מעט, רואים בבירור את החורים שיש לפעמים בגרגרים. כמו כן, לפני ההשרייה צריך לפרוס את הגרגרים על משטח בהיר, ולוודא שאין חרקים ביניהם. רצוי גם לשטוף היטב את הגרגרים לפני ההשרייה.
אבקת מוכנה להכנת פלאפל – אבקת פלאפל דינה כמו כל האבקות, שנגיעותן מתבטאת ע”י חרקים ניכרים השורצים על פני האבקה, אך זה בד”כ רק בנגיעות גבוהה וקיצונית שהיא נדירה. הסימן השכיח לנגיעות הוא כעין קורי עכביש על פני האבקה או בשולי השקית, דבר המעיד על הימצאות חרקים.
ברכת החומוס:
חומוס מבושל או קלוי – ברכתו ‘בורא פרי האדמה’.
כדורי פלאפל – נהוג לברך עליהם ‘שהכל'[הנוהגים על פי פסקי ה’בית יוסף’, יש שמברכים עליהם ‘בורא פרי האדמה’].
ממרח חומוס הנאכל שלא בתוך הסעודה – אם הממרח טחון ומרוסק היטב ולא ניכרת בו צורת החומוס, ברכתו ‘שהכל’.
בסוגיית הכנסת גרגרי החומוס – ארבעס- למרק בשבת קודש:
חומוס מבושל מותר ליתנו בשבת בתוך מרק רותח. אבל אם יש עליו תבלינים שאינם מבושלים, כגון פלפל שחור [שמפזרים אותו על הארבעס אחרי הבישול], דינו שונה אם יש במרק רק מים או שיש בו גם דבר גוש כגון ירקות רותחים. אם יש במרק רק מים, והמרק מונח בתוך “כלי שלישי” [דהיינו שהעבירו את המרק מהסיר על ידי מצקת, ונמצא שהצלחת היא כבר כלי שלישי], מותר לתת בו את החומוס ללא חשש אף אם יש עליו תבלינים. אבל אם יש בו גם ירקות רותחים, יש הסוברים ש”דבר גוש” דינו ככלי ראשון אפילו כשהוא בתוך המרק, ולכן יש אומרים שצריך להיזהר שהחומוס לא יבוא במגע עם הירקות הרותחים.
