אימון לפרטים
שמעתם שיציבה נכונה היא בסיס לתפקוד נכון? שיטת אלכסנדר לקחה את זה צעד קדימה. בדומה לפלדנקרייז, גם שיטת אלכסנדר נותנת חשיבות רבה למודעות לפעולות האוטומטיות. מעניין לציין שמשה פלדנקרייז, מייסד שיטת פלדנקרייז, למד תקופה מסוימת אצל אלכסנדר, ומשם התקדם לפיתוח שיטה משלו. גישת אלכסנדר בעצם מתייחסת לאדם השלם, ומאפשרת לשקם את הגוף ולהחזיר את הקלילות ואת שמחת החיים באמצעות שיטה אחת. נשמע מפתיע? לא אחרי שתשמעו את תמר. גברת תמר אשתר – עובדת בתחום כבר שלושים ותשע שנים, ובמקביל מנהלת קורס מקצועי בן שלוש שנים ללימודי טכניקת אלכסנדר לנשים, היחיד מסוגו בארץ
שיטת אלכסנדר פותחה בסוף המאה ה־19 על ידי פרדריק מתיאס (פ.מ.) אלכסנדר – שחקן אוסטרלי. השיטה שמה דגש על יציבות הגב, כיוון ופעילות הצוואר והראש כדי להחזיר אותם לשיווי משקל הטבעיים של הגוף, ומעניקה מודעות ליציבה נכונה.
תמר אשתר עובדת בתחום כבר שלושים ותשע שנים ומכשירה נשים להוראת המקצוע.
“בשיטת אלכסנדר”, מרחיבה תמר אשתר, “מתייחסים לכך שהאדם פועל כשלם. המחשבה, המעשה והתנועה הם יחידה אחת. במילים אחרות, בכל מצב ובכל רגע נתון אדם יכול לפעול בקואורדינאציה טובה, ובכך לשפר את מצבו הבריאותי, הגופני, הנפשי והמחשבתי. הוא מסוגל להפחית מתח ולהגביר חיוניות.
אנשים סבורים שמדובר בטכניקה שמסייעת ליציבות הגופנית, אולם זו הסתכלות שטחית. מדובר בהרבה מעבר לכך. השיטה מסייעת בשינוי תגובה לגירויים מהסביבה ומהאדם עצמו. זוהי שיטה שניתן ליישם אותה על פני סקאלה רחבה ואנושית מאוד, החל מתהליכים מחשבתיים, ועד לתהליכים שקשורים לפעילות שרירית.
אורח חיים הלחוץ איבד לנו את החוש ואת הידע ליציבה וקואורדינציה נכונה. מטלות היומיום מבוצעות בכפיפות ובמתח וגורמות ללחץ קבוע על האיברים, מה שמשבש את תפקוד הנשימה, הראייה, השינה, הכתיבה, הריכוז, שיקול הדעת, ואף משפיע על ההתמודדות בפן נפשי…”
איך זה קורה?
“מגיל צעיר נטוע בנו טבע עצמאי. אנחנו בטוחים שאם מבקשים מאיתנו ליישם פעולה מסוימת, אנו יודעים כיצד לבצע זאת, גם ללא הדרכה ברורה ומסודרת. מי לא יודע לשבת ישר?
זהו, שלא תמיד. פ.מ. אלכסנדר טען שאנו רק חושבים שאנו עושים את מה שרצינו. פעמים רבות התוצאה אינה תואמת את הרצון ואת המחשבה. במקום לשבת ישר אנו יושבים באופן מכווץ ומתוח: ‘דוחפים’ החוצה את השכמות ומקבעים את התנועה של הגב.
חשוב לציין שכוח ההרגל הוא משהו חזק ועוצמתי מאיתנו. גם אחרי שכבר למדנו את העקרונות והבנו את חשיבותם, הנטייה היא לשוב להתנהלות עם עצמנו כפי שהורגלנו אליה. נוח לנו לחזור אל המוכר המתפרש כנכון. לכן אימון השיטה הוא כלי חשוב ביותר. הלמידה ללא אימון אינה יעילה מספיק”.
חיבור לבורא
לשיטת אלכסנדר נחשפה תמר כבר מגיל צעיר. “בהיותי בתיכון צפיתי בהדגמה, בה הדריכה מורה לשיטת אלכסנדר. היא ניגשה לנערה כפופה, מכונסת ומכווצת. הניחה עליה את ידיה, ונתנה לה הוראות קצרות. למול עיניי המשתאות התגלתה דמות אחרת. גבה של הנערה התרווח, בקלות הבחנתי בנינוחות הפנימית שממלאת אותה. גם הנשימה הפכה לקלה יותר וההליכה לחיננית וקלילה. כאילו היא נפתחה לרווחה, ומשהו התבהר בה מבפנים.
זה הקסים אותי. ראיתי את הפלא וכבר אז, בגיל ארבע־עשרה, ידעתי שארצה להיות חלק מזה”.
וזה קרה.
זו לא התעמלות חד־שבועית. זו דרך חיים, או כמו שתמר אוהבת לומר, זו גישת חינוך אישי. “בעבורי זו השיטה לחיבור לבורא”, היא מתרגשת. “כשלומדים אותה אי אפשר שלא להתפעל. ‘מבשרי אחזה אלוק’, כפשוטו. זה חיבור מהודק והרמוני של גוף, נפש ומחשבה. המוטו שלנו הוא: לא מתקנים את ה’מה’, אלא משפרים את ה’איך’ ו’כיצד'”, מחדדת תמר. “דוגמה פשוטה שאני פוגשת הרבה: הגיעה אשה שקיבלה הדרכה לתרגול נשימות כדי להירגע, אולם פגשה את עצמה מול תחושות קשות כמו מחנק וחרדה.
זיהיתי מיד את מוקד ה’תקלה’, ולצערי זה לא חדש לי. בדרך כלל, כשנותנים הנחיות לנשימה, מתייחסים לפעילות הנשימה באופן ישיר. התוצאה הבלתי נמנעת היא, שאוטומטית איברי הנשימה מתכווצים.
מערכת הנשימה היא מנגנון מופלא שפועם בגופנו עם צאתנו לעולם ומלווה אותה לאורך חיינו. התערבות ישירה באופן הנשימה עלולה להפריע לה. נשימה תקינה היא תוצאה של התרחבות הקומה מהראש, ועד לקצות האצבעות והבהונות.
אפשר לדמות זאת לחלון. כשפותחים אותו, מאפשרים כניסת אוויר לחדר. בדומה לכך מתפקדת המערכת שלנו: כשמרווחים אותה, מתאפשרת זרימת אוויר נכונה ותקינה לגופנו והחוצה. יש יותר מקום לכך”.
בלון, ספוג ורכבת
מהי השיטה, בעצם?
“התפיסה העיקרית בשיטה היא ‘התרווחות פנימית’.
הגוף שלנו נולד תקין. כשנתבונן בפעולותיו של בן שנתיים נבחין בישיבה זקופה ונינוחה גם כשהוא צובע. ישיבה שלרוב כבר לא נראה בגילאי בית הספר, שם הישיבה יותר מכונסת וכפופה. יש הרגלים לקויים שבעיקר נובעים מחיקוי של תנועות לא נכונות של המבוגרים יותר.
במהלך השנים אנו מנכסים לעצמנו, בעיקר בשל חינוך סביבתי, הרגלים ונסיבות חיצוניות, שינויים ביציבה ובתנועה. שינויים בהרגלים הלא מודעים של תגובות פיזיולוגיות למצבים שונים.
בלי משים אנו מסגלים לעצמנו תנועות של כיווץ, התכנסות, דחיסה. המרווחים בין העצמות מתקטנים, חללי המשימה מתכווצים, המעברים מצטמצמים והאיברים מתקשים לתפקד במלוא תפוקתם כשהם במצב שכזה. הדם אינו מוזרם באופן משוחרר ליתר האיברים, שהראשון בהם הוא המוח – צרכן האנרגיה והחמצן הגבוה מכולם, והמצב משפיע על חילוף החמצן והחומרים בגוף.
“אם נרצה להדגים ולדמות את השיטה לעולמנו, אמשיל את הגוף לבקבוק, לספוג ולרכבת. כל אחד מהם יסייע לנו להבין את ההיגיון שבשיטה.
ניתן לראות את הגוף כבקבוק מלא בכל הטוב שהבורא יצר בנו: עצמות, גידים, שרירים, כלי דם, חמצן, פלאזמה ועוד.
כשהבקבוק פתוח, מרווח ובמלוא הנפח שלו – המכונה עובדת כראוי ויש מקום לכל החומרים שנכניס בו. זרימת הדם תקינה, מערכת העצבים רגועה ומווסתת. הגוף בפעולה בריאה כפי שיצר אותנו הקב”ה וכל המערכות מסונכרנות. לדוגמה, כשהריאות עובדות במלוא התפקוד, במלוא הנפח שלהן – הן ‘מעסות’ את מערכת העיכול, ובכך משפרות את תפקודו. הנשימה הרגועה והמלאה מסייעת לעיכול נכון ובריא, וכמובן לרגיעה וליישוב הדעת.
זה נכון גם לכיוון ההפוך. לחץ נפשי, שוב לשם הדוגמה, משפיע על תפקודה של בלוטת הרוק. הבלוטה מייצרת פחות רוק בזמני מתח, מה שבהכרח יגרום להאטה בעיכול המזון, וכתוצאה מכך עלולה להיגרם עצירות.
נתייחס למשל הספוג. כשהוא מכווץ, יכולת הספיגה שלו מוגבלת. כשלא נותנים לחללים החיוניים את המרחב שהם זקוקים לו, הפעילות בהם יורדת. כשהגוף מכווץ, יכולת ההולכה של הדם נמוכה, וכך נוצרים חסמים המתבטאים בבעיות רפואיות שונות: מגרנות, בעיות ראייה, בעיות אורתופדיות ומפרקים, קשיים בדרכי הנשימה והעיכול ועוד.
מיגרנה, למשל, נובעת פעמים רבות מהתכווצות כלי הנשימה שנגרמת כתוצאה ממתח נפשי. החמצן אינו מוזרם דיו, והכאב מתפרץ”.
הכל מתחיל בראש
“המפתח הראשי לתפקוד תקין ונכון נמצא במפרק הצוואר, הראש והגב. כשהראש אינו לחוץ לכיוון הגב, והגב אינו דוחף את הראש – אפשר ‘לרווח’ את קומת האדם, ובכך ליצור תפקוד תקין כללי: זרימת דם טובה לכל איברי הגוף, פעילות תקינה של מערכת העצבים, תפקוד מרווח של השרירים והמפרקים, שיפור פעילות מערכות פנימיות כמו עיכול, נשימה וכד’.
אם דיברנו על דימוי הרכבת, הרי שהיא מובלת על ידי הקטר. הראש הוא הקטר של הגוף. כשהוא שקוע בצוואר – כל יתר תנועות הגוף יהיו לחוצות ודחוסות יותר, ובהכרח הרכבת שלנו תיתקע.
הליכה היא הדוגמה הברורה ביותר.
כשאנו ממהרים, אוטומטית מופעל לחץ על הרגליים ודחיקת הגו קדימה במטרה להאיץ בהן שתתקדמנה באינטנסיביות רבה יותר. לאחר שלומדים את טכניקת האימון ומפנימים שהראש הוא שמוביל את הגוף, יש סדר להנחיות שניתנות לתנועה כדי שתהיה הרמוניה בין האיברים. ההליכה משתחררת והופכת לקלה ופשוטה וללא כאב.
הבשורה הטובה היא, שמדובר במצב הפיך. אפשר לצרוך הרגלים טובים ובריאים שישנו את המצב ויאפשרו לנו לבחור בהתנהלות אחרת.
בשיטת אלכסנדר לומדים לזהות את התגובות הלא רצוניות של הגוף, ולבחור תחתן תגובה אחרת, נכונה, תוך התייחסות לכל חלק בגוף. יכולת הבחירה המוכרת לנו מהמקורות התורניים, מיושמת באופן מעשי בשיטה זו, ומאפשרת שליטה ומודעות עמוקה בפן הפיזי, המנטלי והרגשי.
ניקח את הגמגום כדוגמה. זו אינה רק בעיה בדיבור, אלא בעיה פסיכופיזית והרגלי תגובה לקויים. הילד מתאמץ לדבר באופן רגיל, אך נתקע ומתכווץ בפנים. השיטה מלמדת אותו לעצור, לבחור בתנועה הנכונה, כך שהאוויר יעבור באופן ספונטני וחופשי גם לכלי הדיבור. המשמעות ברורה. חללי הגוף, כולל הפה, משוחררים ופתוחים, והדיבור שוטף וברור.
השיטה, אגב, יעילה לבעיות אורתודנטיה של מבנה הלסת כשהיא מכווצת או בולטת מדי. האדם לומד לפעול במלוא הנפח והגובה, הלסת מוצאת את מקומה ואת יכולת התנועה הגמישה, וכל השאר היסטוריה.
בחירת התנועה הנכונה אינה משפיעה רק על החלק הפיזי, אלא ההשפעה מתרחבת גם להיבט הנפשי”.
מתרווחים בפועל
איך זה עובד בפועל?
“פחות מסובך ממה שזה נשמע”, מחייכת תמר. “השיטה מורכבת מהנחיות וכללים אחידים שחוזרים על עצמם: לאפשר לצוואר להיות משוחרר מהלחץ של הגב והראש, שיהיה מרווח ויוכל לנוע לפני עמוד השדרה ומעליו. שהגב יצליח להתארך, להתרווח ולהתרחב. שיהיה במלוא הגובה והנפח. שהגפיים – הידיים והרגליים – יצליחו להתארך כלפי חוץ.
כל אלו מאפשרים לשחרר את הזרימה הטבעית שלנו, ליצור תנועה מלמעלה למטה – מהראש לרגליים, ולהפך. זה משמעותי לכל תנועה שהיא, מעפעוף עין, דיבור ואפילו קריאה. זה יעיל אף בעבודה מול מחשב.
מדהים להרגיש את החוויה הגופנית-נפשית בעקבות ההתנסות בטכניקה.
היתרון הגדול בטכניקת אלכסנדר הוא, שניתן ליישם את הידע בכל מצב נתון: הליכה, מנוחה, ריקוד, חשיבה, לימוד, נשיאת תינוק, שחייה ועוד. יש להדגיש, שלמרות היותה שיטת מודעות, היא מתאימה ומיטיבה מאוד לכל הגילאים!!!
העבודה האמיתית היא יישום הטכניקה בפועל, תוך הרחבת העיקרון והעמקתו לרבדים עמוקים. התרגול עם המורה מאוד עקרוני, כי יש לנו הערכת תחושה לקויה באבחון שאנו עושים בגופנו. כשאנו רוצים לשנות אותה, עלינו לפתח ולשקם את הערכת התחושה. לאחר הנחיית המורה אפשר ליהנות מעקרונות השיטה ולהשליך אותם לכל תחומי החיים”.
