מי מאיתנו לא מתמודד עם הבוקר בו הילד העלה חום, לילדה כואב הגרון, וגם אנחנו א..פ..סס לא משהו. קצת עייפים, גודש באף, ותחושה שאו- טו –טו השפעת תופסת אותנו ומשכיבה אותנו לכמה ימי מחלה.
לא שאני נגד ימי חופשה מהעבודה. אבל היה יותר טוב לנצל אותם לנופשים וטיולים, מאשר לשכיבה מותשת במיטה עם מדחום וטישיו צמודים.
כמה עובדות מעניינות על מחלות חורף, ופרקטיקה בצידן:
מחלת חורף היא דרך של הגוף להגיע לבריאות.
במשך כל השנה אנחנו צוברים רעלים בגופנו. כשמצטברת מסה קריטית של רעלים- הגוף נחלש, ואיתו נחלשת המערכת החיסונית. גם שינויי מזג האוויר בחורף הופכים אותנו ליותר פגיעים. אז פתאום הוירוסים והחיידקים (שנמצאים סביבנו כל השנה), מצליחים להתנחל באף, באוזן, בסינוסים, בגרון או בדרכי הנשימה. מערכת החיסון שמזהה את ההתנחלויות המזיקות, יוצאת למלחמה על מנת לפנות את הפולשים.
לאזור המלחמה קוראים דלקת. באזור המלחמה יש אודם, נפיחות, רגישות, כאב וגודש ליחה. כל זמן שהמלחמה נמשכת, אנחנו סובלים מתסמינים.
שימו לב שכל תסמיני מחלות החורף מכוונים להיפטר מהפסולת והרעלים שבגוף:
הנזלת מוציאה איתה פסולת ממערות האף;
השיעול מוציא איתו כיח עם פסולת מדרכי הנשימה;
החום שעולה גורם להזעה ולשחרור רעלים מומסים בזיעה;
הרבה פעמים יש שלשולים או הקאות שמפנים פסולת ממערכת העיכול;
במקביל אנחנו חלשים וחסרי תיאבון. כך הגוף מאותת לנו: ” שכב ואל תפריע!!!
כל האנרגיה מופנית למלחמה של מערכת החיסון ולפינוי הרעלים מהגוף.
רק לאחר שמערכת החיסון מנצחת והפולשים סולקו, הגוף מרפא ומשקם את אזור הדלקת. פתאום חוזרים החיוניות והתיאבון. פינינו מסה קריטית של רעלים, ואנחנו יותר “נקיים” ובריאים ממה שהיינו לפני שחלינו.
פרקטיקה:
בואו נעזור לגוף לעשות את מלאכת ההגנה ופינוי הרעלים, ולא נפריע בדרך.
חליתם? אתם עייפים ומרגישים לא טוב? עולה לכם החום?
- הקשיבו לגוף!!
דבר הגרוע ביותר שאתם יכולים לעשות זה לבלוע אקמול או אנטיביוטיקה וללכת לעבודה. הגוף מתקשה לגייס את האנרגיה הדרושה להחלמה כשאתם מתרוצצים ומשקיעים אנרגיה בעבודה. גם הכנסתם תרופות כימיות שמגדילות את מאגר הרעלים שהיה שם ממילא. אותו מאגר רעלים שבגינו הגוף נחלש והמחלה פרצה…
יש לכם נזלת? שיעול? שלשול?
הגוף מנסה לפנות פסולת. עיזרו לו בפעולתו.
קנחו את האף לטישיו , ואל תמשכו את הנזלת פנימה.
השתדלו לירוק את הכיח החוצה כשאתם משתעלים.
תנו לחום לעלות (עד גבולות סבירים שתיכף אפרט) כדי לעודד את ההזעה.
כל תרופה שמייבשת ליחה, סירופ נגד שיעול, טיפות אף, תרופות להורדת חום- מבצעים דיכוי של מאמצי הגוף לפנות רעלים ולהבריא.
מי שמרבה להשתמש בתרופות אלה עלול למצוא עצמו “מושך” את המחלה זמן רב, או חולה שוב ושוב לאורך החורף.
חום עד 39 מעלות עוזר למערכת- החיסון להילחם בזיהום.
בטמפרטורה של 39 מעלות, מערכת החיסון נמצאת בשיא הכושר: חיילים חיסוניים מתרוצצים בכל רחבי הגוף ומאתרים נגיפים וחיידקים. הצבאות החיסוניים (תאי הדם הלבנים) משכפלים עצמם ומייצרים עוד ועוד חיילים למשימה.
לעומת זאת החיידקים לא חשים בנוח בטמפרטורה גבוהה. הם נהיים איטיים, חלושים וקל יחסית למערכת החיסונית להשמידם.
פרקטיקה:
בואו נעודד את החום.
לעיתים החום עולה אך לא מספיק לייצר הזעה. במקום לרוץ להוריד את החום, בואו ננסה להעלות אותו עוד קצת. ברגע שנתחיל להזיע, תהיה ירידת חום טבעית, שמסמנת גם את ההחלמה הקרבה. כמה שיטות להעלות חום:
- אפשרות אחת היא להיכנס לסאונה (שימו לב מנויים בחדרי כושר- ברבים מהם יש סאונה). שותים הרבה מים לפני הכניסה, יושבים בפנים רבע שעה ו”מזיעים החוצה את המחלה”. מתעטפים היטב בבגדים לפני היציאה החוצה.
בתקופה בה הייתי מנויה בחדר כושר עם סאונה, לא חליתי בכלל. כל התחלה של הצטננות היתה מסתיימת באותו יום בסאונה ולמחרת הייתי קמה בריאה לגמרי.
- שיטה ביתית היא להעלות חום באמצעות שתיית תה חם ומייזע. מכינים חליטות רותחות של אכילאה, טיליה (תירזה) או מנטה, שותים בישיבה במיטה, נכנסים מתחת לפוך ומתחילים להזיע.
- עוד שיטה ביתית משדה ההידרותרפיה (טיפול במים) ומתאימה גם לילדים: מחממים את חדר השינה. מתפשטים בחדר החם ומשפשפים באופן נמרץ את כל הגוף בספוג ישן או ליפה סחוטה עם מים קרים. כיוון השפשוף הוא מכפות הרגליים מעלה כלפי הבטן, ומכפות הידיים פנימה כלפי החזה. מבלי להתנגב, מתלבשים בשתי שכבות על העור הלח. נכנסים למיטה ומתכסים בפוך. הגוף ישלח זרימת דם מוגברת לכיוון העור הקר כדי לחמם אותו, ותתאפשר הזעה.
מתי כן חשוב להוריד חום?
- כשילד מפרכס , אפילו בחום יחסית נמוך- מורידים את החום ומגיעים לחדר מיון .
- כשהחום עולה ועולה לכיוון 40 מעלות ולא נעצר. היות ו- 42 מעלות זה חום מסכן חיים, אנחנו לא לוקחים סיכון. במיוחד יש חשש כשהחולה אפאטי, לא מגיב. במצב כזה צריך לתת תרופות להורדת חום, ואף לטבול את הגוף באמבט פושר כדי להוריד את החום במהירות.
- בכל מצב אחר מספיק “להשגיח על החולה” , לשתות הרבה ודוקא לעודד את ההזעה.
דעו שאין תרופה תמימה, גם אלה שנמכרות ללא מרשם וניתנות באופן חופשי למבוגרים וילדים. אקמול בכמות גדולה עלול לגרום נזק לכבד.
שימוש בנורופן ואדוויל לאורך זמן מסכן את הקיבה ביצירת כיב ודימום פנימי.
כמה וכמה אנשים בישראל אשפזו עם דיכוי חמור ומסוכן במח העצם עקב שימוש באופטלגין.
ואם נחזור לעניין המהותי- עליית החום הינה חלק מחוכמת הבריאה שבאה לידי ביטוי בגוף. אותה חוכמה שעוזרת לנו להילחם בפולשים ולשמור על החיים. אותה חוכמה שמפעילה מנגנונים ע מנת להפטר מפסולת ורעלים.
‘ונשמרתם מאד לנפשותיכם’ זה גם למנוע מחלות, וגם להתנהל נכון ובדרך הטבע כשכבר חולים.
עוד כמה הנחיות איך להתנהג בזמן מחלת חורף:
- להשתדל להשאיר חלון מעט פתוח. יש חשיבות לאיוורור החדר. אם קר בחוץ, להעביר את החולה לזמן מה לחדר אחר, לאוורר את החדר היטב ולהחזיר את החולה לחדר מאוורר.
- כשחולים, יש לשתות הרבה נוזלים. מים, חליטות צמחים, מים חמים עם דבש ולימון, מיצי ירקות ופירות טבעיים.
- לא חייבים לאכול אם לא רעבים.
- מזונות המתאימים לזמן מחלה: מרק ירקות, דייסת קווקר/ אורז, שייק ירקות ופירות, לימון, שום, דבש איכותי.
- מזונות שמעודדים ייצור ליחה: חלב ומוצרי חלב, סוכר, בוטנים ובמבה, סויה, תפוזים, אפרסמון, קוקוס, אכילת-יתר, הרבה אגוזים, הרבה מזון קר וטרי.
בזמן מחלה להימנע לחלוטין. יש לשקול מיעוט במזונות אלה למניעת ייצור ליחה.
- סוכר מוריד את התפקוד החיסוני ב- 50%. מחקרים שעקבו אחרי מדדים חיסוניים, הראו כשל של מערכת החיסון למשך 6 שעות אחרי צריכת כמות סוכר גדולה. לא להתפתות לתת לילד ממתקים כשהוא חולה. הציעו לו במקומם פרוסות של פירות טריים, גרגרי רימון, פירות ויבשים (לא ממותקים), צימוקים אורגניים
בחודש הבא נרחיב על ויטמינים שעוזרים למערכת החיסון למנוע זיהומים ולהילחם בזיהומים בצורה יותר אפקטיבית. נלמד באילו מזונות הם מצויים, וניתן טיפים לניצול יעיל של ויטמינים מהמזון. נספר למי יש צורך בתוספי תזונה ומתי.
נחשוף כמה הצעות יעילות לריפוי טבעי וביתי של נזלת, שיעול, דלקת גרוןם, דלקת אוזניים וסינוסיטיס.
אבי- גזונט
