“המחלה השקטה”
הוא נפוץ בקרב כ־30% מאוכלוסיית העולם – ואצלנו אפילו יותר, והוא עלול לגרום לבעיות קשות (כולל סרטן כבד). למרות שכיחותה וחומרתה של המחלה, רבים מהחולים בה אינם מאובחנים, ולכן היא מכונה “המחלה השקטה”.
המספרים האמיתיים של החולים גבוה יותר ממה שידוע לנו, משום שרבים מהסובלים מכבד שומני אינם מודעים לבעיה. לכן, כמו שקורה בסוכרת וביתר־לחץ־דם, המחלה הזו גורמת לסבל רב ולנזקים קשים עוד לפני שהיא מתפרצת. הכבד אחראי לייצור חומרים הדרושים לתפקודו התקין של גוף האדם כולו, וכן לפירוק חומרים רעילים, פוגעניים ומיותרים, כך שהחשיבות שלו קריטית.
בשלבים ההתחלתיים ניתן להחזיר כבד שומני לתפקוד תקין, אבל אם המצב מידרדר לכדי שחמת, זה כבר בלתי אפשרי, ונדרשת השתלה. במהלך המחלה תאי הכבד מתמלאים בשומן, מה שגורם לירידה הדרגתית בתפקוד.
נכון להיום, אין טיפול תרופתי יעיל לכבד שומני, והטיפול היעיל היחיד הוא תזונתי. בנוסף לדיאטה ספציפית, קיימים תוספי תזונה המסייעים בשיפור התפקוד של הכבד. כמו בכל מחלה כרונית, ככל שהאבחון מתבצע מוקדם יותר, כך קל יותר, בעזרת הטיפול התזונתי, להחזיר את הגוף לתפקוד תקין.
מספר המאכלים ההרסניים לכבד הוא גדול. רשימה חלקית: מאכלים המכילים סוכרים, מאכלים עתירי שומנים, במיוחד רוויים ושומני טרנס, מזון אולטרה מעובד – כמו חטיפים ודגני בוקר, במיוחד מתוקים (למרות השיווק האגרסיבי שמציג אותם כאוכל בריא, הרבה בריאות אין שם), וכן נקניקים ונקניקיות.
הגורמים לכבד שומני
אורח חיים
הגורמים להתפתחות מחלת כבד שומני ולהתקדמותה כוללים גורמים סיבתיים וגורמים גנטיים. כיום מתגלה יותר ויותר הקשר לאורח החיים. תזונה לקויה עלולה להוביל להצטברות שומנים בתאי הכבד ולעודד תהליכים דלקתיים. תפוצת הבעיה בקרב אוכלוסיות הסובלות מעודף משקל ואורח חיים לקוי מרמזת כי לאורח החיים תפקיד משמעותי בהיווצרות הבעיה אבל גם כמפתח לטיפול והחלמה. יש מספר גורמי סיכון לכבד שומני ובהם כולסטרול גבוה, טריגליצרידים, סוכר גבוה בדם, עודף משקל – כולם בעיות בריאותיות השייכות לקטגוריה מטבולית אחת.
השמנה – היא גורם הסיכון העיקרי. מחקרים רבים הראו כי תזונה מבוססת פחמימות, במיוחד צריכה של משקאות ממותקים או עתירי פרוקטוז (החל במשקאות קלים מוגזים וכלה במיצים טבעיים), עלולה לגרום להיווצרות של כבד שומני אפילו בקרב אנשים עם משקל תקין. לעומת זאת, דיאטה ים־תיכונית עשירה בירקות, בפחמימות מורכבות, בדגים ובשמן זית, מורידה באופן משמעותי סיכון להתפתחות של כבד שומני ולהתקדמות המחלה.
חוסר בפעילות גופנית – אורח חיים הכרוך בישיבה (לדוגמה, עבודה משרדית) הוא גורם סיכון בפני עצמו לכבד שומני. פעילות גופנית עשויה לסייע בירידה במשקל עם ירידה בכמות של שומן בטני שמביאה באופן ישיר להורדת כמות השומן בתוך הכבד. אך בנוסף לכך, פעילות גופנית, גם ללא ירידת משקל או שינוי הרכב גוף, משרה רגישות לאינסולין ומשפרת חילוף חומרים של גלוקוז וחומצות שומן על ידי זירוז פירוקן. פעילות אירובית תורמת להפחתה במשקל ומשפרת סיבולת לב-ריאה, ואילו פעילות אנאירובית (אימון תנגודת) מעלה את מסת השריר המאפשרת ניצול יעיל יותר של גלוקוז ב”עלות” נמוכה יותר של הפרשת אינסולין.
אבחנה רפואית
האבחון לכבד שומני נעשה על ידי בדיקת אולטרסאונד. אם 5-10% ממשקל הכבד הוא שומן אזי תתקבל אבחנה. לרוב גם תאובחן הגדלה של הכבד. במצבים מסוימים, בבדיקות הדם תהיה עלייה באנזימי הכבד. כמו כן מצב זה לעיתים ילווה בפריטין גבוה בדם המעיד על רמת דלקתיות גבוהה בכבד. כאמור, מרבית מקרי הכבד השומני מתגלים בצורה אקראית כאשר עורכים בדיקות לבירור מצבים אחרים.
קיימות ארבע דרגות חומרה, כאשר בשלבים הראשונים ניתן לטפל ולהחלים בצורה מלאה:
דרגה ראשונה: כבד שומני/הסננה שומנית – הצטברות שומן של מעל כ־10% ממשקל הכבד ללא דלקת או הצטלקויות.
דרגה שנייה: סטאטוהפטיטיס – הצטברות השומן מובילה להתחלת תהליך דלקתי בתאי הכבד.
דרגה שלישית: פיברוזיס – התחלת הצטלקות תאי הכבד בנוסף לדלקת ולהצטברות השומן.
דרגה רביעית: צירוזיס – שחמת הכבד – הדרגה החמורה ביותר – מסכנת חיים ומחייבת טיפול רפואי צמוד.
תזונה ואורח חיים בריא למניעה וטיפול
הדיאטה הים־תיכונית היא המומלצת ביותר לטיפול בכבד שומני. הדגש הוא על שימוש במזון מהטבע ורכיבים טריים, כפי שנמצאים באגן הים התיכון, תוך הימנעות מעיבוד רב של המזון.
דיאטה ים־תיכונית:
הדיאטה הים־תיכונית המסורתית כוללת מגוון רחב של פירות, ירקות ודגנים.
הדגש העיקרי הוא על צריכת מגוון רחב של פירות וירקות בעונתם, ושילובם בכל ארוחה.
ירקות – ארטישוק, סלק, ברוקולי, כרוב, גזר, סלרי ועוד, וכן ריבוי של ירקות עליים ירוקים כגון רוקט, חסה, סרפד, ריג’לה ועוד.
פירות – תפוח, משמש, אבוקדו, דובדבן, תאנה, רימון, פירות הדר ועוד.
הדגנים המצויים הם דגנים מלאים, אשר לרוב עברו עיבוד חלקי בלבד, ונאכלים במידה מתונה.
דגנים – שעורה, כוסמת, בורגול, כוסמין, דוחן, שיבולת שועל, תירס, אורז ועוד.
הדיאטה הים־תיכונית עשירה בקטניות, המהוות מקור טוב לחלבון, לשומן ולסיבים.
ברחבי הים התיכון ניתן לראות שימוש נרחב בסוגי שעועית שונים, בחומוס, בעדשים, וכן נפוצה צריכת חופן אגוזים וזרעים ביום, שאינם קלויים ומומלחים.
ניתן לראות שימוש נרחב בעשבי תיבול טריים כגון בזיליקום, עלי דפנה, אניס, פלפל צ’ילי, ציפורן, שומר, שום, מיורן, רוזמרין ועוד. בדיאטה הים־תיכונית אין הגבלה על צריכת שומנים כללית, אלא דגש על איכות השומנים הנצרכים, כאשר המקור העיקרי הוא שמן זית כתית (שמן המורכב ברובו מחומצות שומן חד־בלתי־רוויות, ואינו מעובד מאוד).
ביצים – ישנה גם צריכת ביצים די קבועה, אם כי בדיאטה הים־תיכונית המסורתית ביצים אלו מגיעות מתרנגולות המלקטות חופשי, ולכן הן עשירות בחומצות שומן מסוג אומגה 3.
ברחבי אגן הים התיכון ניתן לראות כי צריכת דגים (כגון מקרל, הרינג, סרדינים, טונה וסלמון) היא חלק חשוב בדיאטה, ולעומת זאת יש מיעוט בצריכת בשר אדום, שאינה נהוגה יותר ממספר פעמים בחודש.
ישנה הימנעות ממוצרי בשר מעובדים כגון נקניקים, בייקון ודומיהם.
מים – שתיית מים קבועה בכמות מספקת.
הדיאטה הים־תיכונית אינה רק דיאטה, אלא דרך חיים, הכוללת אלמנטים נוספים מעבר למזון הנצרך, כדוגמת מנהגי האכילה: גודל המנה הטיפוסית המוגשת אינו גדול; המזון נאכל לאט, סביב שולחן ויחד עם המשפחה, תוך שיחה ושיתוף בחיים.
בין הקווים המנחים לדיאטה ניתן לראות כי באופן מסורתי תושבי אגן הים התיכון היו מאוד פעילים פיסית, ועד היום זוהי תכונה המומלצת לכל המעוניינים ליישם את הדיאטה הים־תיכונית.
כדי להשלים את הטיפול יציעו הנטורופתים תוספי תזונה או צמחי מרפא בהתאמה אישית:
צמחי מרפא לכבד
צמחי מרפא הם חלק חשוב בתהליך ההחלמה. למטופל מורכבת פורמולה המכילה שילוב של צמחים שונים ובריכוזים שונים המותאמים למצב הבריאותי. לכל צמח יש תפקידים שונים ותרומה שונה, עקב כך יש חשיבות בשילוב מדויק של צמחי המרפא על מנת לתת מענה נכון לפי המצב הבריאותי.
צמחים אלו מאופיינים בפעילות אנטי־דלקתית ספציפית לכבד, הם מסייעים בשיפור הפרשות מיצי מרה, זירוז פינוי רעלים, חיזוק התגובה החיסונית וכן פעילות המגינה על הכבד מפני נזקים שונים:
ארטישוק (Cynara), סכיזנדרה (Schizandra), גדילן מצוי (Sylibum) ועוד, ידועים ביכולתם לסייע במצבי דלקת בכבד ובסיוע בשיקום תאי הכבד.
תוספי תזונה
כורכום נמצא כיעיל בטיפול בכבד שומני, בשל התכונות האנטי־דלקתיות שלו והפחתת הצטברות שומן בכבד.
כמוסות שום עשויות להביא לשיפור בתנגודת האינסולין, לירידה בהיקף המותניים, לירידה במסת השומן ולעלייה במסת השריר.
גדילן – צמח ובו רכיב מרכזי בשם סילימרין בעל תכונות אנטי־דלקתיות, נוגד חמצון ובעל השפעה מטבולית מוכחת. מחקרים מראים שהשימוש בו עשוי לשפר את הפחתת הסננת השומן בכבד.
פטריית ריישי – לשיפור תפקודי הכבד ולהגברת נוכחות נוגדי החמצון בדם.
ויטמין D – לא נמצאו מחקרים שמראים שיפור במצב הכבד השומני באלו שהחלו ליטול אותו, אך בקרב אלו שאובחנו עם כבד שומני, נמצא רוב מובהק לסובלים מחוסר בוויטמין D. לכן ויטמין D אולי לא יהיה טיפול יעיל לכבד שומני, אך יכולה להיות לו תועלת במניעת המצב מראש.
אומגה 3 – נמצאה מחקרית כבעלת יכולת להפחתת הצטברות השומן בכבד.
ויטמינים E ו־C נחקרו ונמצאו כמפחיתים בכ־30% את הסיכון לתחלואה בכבד שומני בשל יכולתם לשפר את העקה החמצונית.
הפחתת סטרס
מתח וסטרס משפיעים על תפקודים מטבוליים שונים. יש להתאים דרכים שונות להפחתה ולניהול טוב יותר של הסטרס.
אפשר להבחין באיזו צורה המטופל מצליח להתמודד עם רמת המתח בשילוב כל דרך טבעית היכולה לסייע: צמחי מרפא, תזונה, טכניקות הרפיה שונות ועוד.
לסיכום:
הכבד הוא איבר חיוני שבריאותו ותיפקודו חשובים למכלול רחב של פעולות בגופנו, לכן הטיפול העיקרי בכבד שומני הוא באמצעות שינוי אורח חיים, תזונה, פעילות גופנית מתונה ושינה ראויה. טיפול בצמחי מרפא, תוספי תזונה, ובפטריית הלינג (ריישי).
השמירה על בריאותו היא שמירה על בריאותנו...
