אני יכולה להגיד לך, שעם קשר ובלי קשר לדיאטה ולבריאות, הרבה פעמים פשוט צריך לבקש. להתפלל על עצמך שתרצי לרצות לשנות.
שתתני לעצמך מקום של כבוד, של גאולה.
זו אינה גזרת הכתוב שאם יש היסטריה ופאניקה את חייבת לזלול חבילת בייגלה.
אם את מרגישה צורך למשהו, תבדקי מה זה.
ויכול להיות שעצם ההתבוננות בתוכך ויצירת מרחב בעבורך – היא זאת שתיתן את המענה האמיתי.
הרי אנחנו אלופות בלהשתיק את מה שמתחולל בפנים.
רגשות כמו כאב, לחץ, פחד ועוד, מקבלים מיד מענה תזונתי מחפיר.
לא לזה התכוונה הנפש שלך! אני חותמת לך!
היא ביקשה התבטאות, לא השתקה.
ויש הרבה דרכים מכובדות להתבטא.
להכיר/להזכיר לך ולי? אז הנה.
שיתוף עם בורא עולם. מי שמתנסה בזה לא צריכה פסיכולוגים.
דיבור עם אחות/חברה/מישהו קרוב שמבין ומקשיב לך באמת.
יציאה להתאוורר.
שינה טובה.
כוס קפה במרפסת עם עצמך ועם בורא עולם. בלי הטלפון.
ועוד…
ובכלל, התקופה המשוגעת הזאת תעבור, אבל מה יישאר לך ממנה?
נס.
נס להתנוסס. להעלות את עצמך מעל.
להחליט שלמרות הכל את מתחילה עכשיו, או ממשיכה מהיכן שהרמת ידיים, או חוזרת מפסק הזמן הבלתי מתורץ מספיק שעשית לעצמך.
ושימי לב, יקירה: מי שמסודרת מבחינה תזונתית, גם אם היא אינה מאה אחוז וגם לא תשעים – היא הרבה יותר חזקה, מפוקסת ומיושבת.
למה?
פשוט מאוד, זהו מעגל שמזין את עצמו. באופן ציורי, כמו אבן שנזרקת למים, שיוצרת עיגול בתוך עיגול בתוך עיגול.
מי שמעמידה גבולות לעצמה – הגבולות שומרים עליה. זו תנועה בנפש שאת מחזקת בתוכך. איפוק ושליטה. וזה משפיע על תחומים רבים.
כשיש לנו מחויבות ברורה, אנחנו מגלות בעצמנו כוחות נפש שמזינים אותנו באושר, בסיפוק ובכוח. רגשות מסוג כזה שלא תמצאי בתוכך כשתשבי עם אבטיח ומלון על חוף הים.
אז בטח עוברות לך מחשבות… את מנסה לדמיין את עצמך עושה את זה ולא מאמינה.
יקירתי, תבקשי על עצמך. לא שתרדי במשקל. בשביל זה יכולת לעשות מאתיים דיאטות וגם לצלוח בהן לא רע. תבקשי שתעלי על הגל אחת ולתמיד, בלי שאחרי איקס זמן תעלי את הכל בריבית דריבית.
אני לא באה להתגאות חלילה, כי עד היום אני מגדירה את עצמי בצד המתמודד, שעוד לא ניצח את תאוות האכילה. כנראה עד מאה ועשרים.
מה שנקרא: ‘אין סודות למי שרזה’…
אבל צלחתי הרבה דברים אחרים, כמו להישאר במשקל טוב ואפילו לרדת עוד, כבר שלוש שנים.
ובתוכן ילדתי את בני, ואחרי הלידה שקלתי פחות מלפני תקופת טרום־הלידה.
הכל אפשרי, מותק שלי.
בצעדים.
לפעמים בצעדים קטנים ולפעמים בצעדים קטנים יותר, אבל תמיד להתקדם.
יש תקופות לסנדוויצ’ים ויש תקופות שאת מלאת השראה לבישולים ולאפייה.
יש תקופות ליציאה ולהליכה, ויש לריקודים בבית ולהליכון.
יש ימים שיש חשק לכבוש עוד יעד ועוד הרגל, ויש תקופות של לשמור על הקיים עם התרופפות קלה במשמעת. אלו החיים. אבל שהמבט לאחור יהיה תמיד עם התקדמות כללית קדימה.
אני חמש שנים בתהליך של מודעות לאכילה.
אל דאגה, אני לא חיה את זה 24/7. זה רק אמצעי, לא מטרה בפני עצמה.
אבל אם אשווה לך את זה לאמצעי כמו כסף, למשל, נבין שתינו שצריך כסף כדי להתקיים, והיום צריך הרבה יותר מקצת כסף כדי להתקיים. ככה גם לגבי התזונה שלך.
נכון שמשקל עודף הוא האיתות החיצוני שמניע אותך לחשוב מה הלאה, אבל האיתות הפנימי של הנפש שלך זועק הרבה יותר.
וזה מה שלא משאיר אותך במנוחה.
נכון שממש ממש לא מתחשק לך תפוח?
ונכון שסביר להניח שאת קוראת אותי עם איזה ופל ביד או כל עוגייה אחרת?
את יודעת שאם תחליטי לסובב במו ידייך את הגלגל, ובאופן מעשי ממש, להניח לשבוע את כל ה’דליקטס’ המפוקפק הזה בצד, ותתני לגוף שלך מעדנים וממתקים כדוגמת פירות, את תופתעי עד מאוד להיווכח כמה את מאושרת, וכמה עוד יותר מפתיע שאת חושבת באופן אוטומטי על פירות.
פשוט הזכרת לגוף שלך שיש עוד אופציות. הוא כבר שכח שזה קיים בתפריט ושכח בכלל שיש כזה דבר מושלם. פרי. מתוק, מלא ויטמינים ומינרלים, סיבים, מים, סוכר מותאם לגוף. עוד מיליון דברים שאי אפשר לפרט. באמת מיליון.
את לא מאמינה.
את יודעת שהוויטמין C שנמצא בתפוז ובודדו לך אותו בקפסולה, הוא אחד מיני אלפי אלפים מרכיבים שיש בתפוז?
כי אם היו מבודדים את כל הבריאות שבתפוז ליחידות היו מגיעים לפחות ל־10,000. לדעתי אפילו יותר.
איפה זה ואיפה הקפסולה. יותר רחוק משמים וארץ.
משהו מופלא שאלוקים ברא בשבילנו.
אני מאחלת לכל אחינו בריאות, שלום ושמחה מתוך ביטחון בהשם.
אשמח לשמוע אותך במייל או בפלאפון
0546789540
יש אפשרות לליווי אישי פרטי ביחד איתי. צרי איתי קשר.
