השינויים והחדשנות שעוברים על העולם אינם פוסחים גם על הפן הטיפולי. הטיפול הדינאמי, שהיה עד העשורים האחרונים הכלי היעיל והפתרון הנכון לכל מכאובי הנפש, פחות מוערך בדור האינסטנט. למה להתייגע בחפירות העבר, במקום לפקוח עיניים לעתיד? שיטות טיפוליות החלו לפרוח, והשנים הוכיחו את יכולותיהן. לא בכל מקרה, לא לכל מצב, אבל במקרים שכן – הכלים הללו מקצרים דרמטית את התהליכים, ומביאים את המטופל למקום טוב יותר, בונה יותר, מאיר יותר.
אין ספק שבראש הרשימה בולטת שיטת ה־CBT. קצרה, ממוקדת ומועילה. הגב’ יהודית בייטלר (yuditbaitler@gmail.com), יועצת ופסיכותרפיסטית בשיטת ה־CBT, מספרת על השיטה, מפרטת את השלבים ומדגימה בהצלחות מהקליניקה.
אחרי הפעולות
“שיטת הטיפול CBT היא שיטת טיפול התנהגותית קוגניטיבית. שמה הוא ראשי תיבות שנגזר מהמילים האנגליות: Cognitive behavioural therapy (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). הבידול המודגש של השיטה מיתר שיטות הטיפול הפסיכולוגיות הוא השילוב בין קוגניציה (חשיבה), פעולה והתנהגות.
ליאו בק, מייסד ומפתח השיטה, היה פסיכיאטר אמריקאי בשנות ה־70. על פי מחקרו הסיק בק שטיפול התנהגותי יכול להיות יעיל במקרים מסוימים, כמו דיכאון והתמודדויות נוספות. הוא הדגיש שאת השינוי ניתן ליצור על ידי רכישת מיומנות שליטה עצמית, ושינוי של מחשבות והתניות מגבילות. בתחילה התמקד בערוץ ההתנהגותי, ועם הזמן התווסף הערוץ החשיבתי, שהוא רב־משמעות בטיפול.
המעלה הגדולה היא, שמדובר בטיפול קצר־מועד – 8-10 מפגשים בסך הכל, וההצלחה עומדת ביחס הפוך. השיטה הוכחה באופן מחקרי כיעילה מאוד לטיפול בחרדות, באובססיות, בדיכאון, בטראומה, בהפרעות אכילה וכן בחוסר ארגון על בסיס רגשי.
המטפל מעניק כלים להתמודדות בחרדה ובהשלכות הנגרמות ממנה, כמו הימנעות במצבים שונים, או לחילופין – התמודדות עם תגובות בלתי נשלטות שהוא נוקט כתוצאה ממנה. בטיפול מתייחסים למצוקה כפי שהיא נראית על פני השטח. לדוגמה: האדם חש דפיקות לב מואצות, אינו יכול לישון, קשה לו לתפקד בחיי היום־יום. כל אלו הם הסימפטומים של הבעיה, בהם מטפלים ואיתם מתמודדים עד שהקושי חולף.
מחקרים הראו שהטיפול בסימפטומים מאפשר לפתור גם את שורש הבעיה, למרות העיסוק ‘רק’ בסימפטומים. הדבר מחדד את הגישה היהודית שמלמדת שמעשים חיצוניים יכולים להשפיע גם על הפנימיות, כפי שאומר הרמב”ם: “אחרי הפעולות נמשכים הלבבות”.
כפי שציינתי, אופן הטיפול הוא בשני ערוצים מקבילים: ההתנהגותי והקוגניטיבי.
בערוץ ההתנהגותי לומד הלקוח להתמודד עם החרדה המלווה את ההפרעה. יש לציין שחרדה (גם אם אינה מגיעה להתקף חרדה) היא בסיס להפרעות ההתנהגות.
ההתמודדות מתבצעת בשני מישורים: הרפיה נשימתית וקבלת החרדה בצורה תהליכית.
רק לאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בחשיפה התנהגותית לחוויות שאנו חרדים מהן”.
אפשר דוגמה?
“בהחלט.
אם אני חרדה לעלות על מטוס, הרי שהחשיפה ההתנהגותית תגרום לי באופן תהליכי להתקרב אט אט אל כל הנוגע לטיסה עד שארגיש בטוחה לטוס. השיטה הזו יעילה מאוד, כיוון שככל שמתקרבים אל נשוא החרדה ולא בורחים ממנו, כך מצליחים למגר את הבעיה”.
עבודה על המחשבה
ויש גם עבודה בערוץ הקוגניטיבי.
“השיטה טוענת שמחשבה מובילה את הרגש וההתנהגות של האדם ובכך יוצרת את המציאות שלו. שינוי חשיבה משפיע דרמטית על הרגש ובעקבותיו גם על ההתנהגות.
עברתי ברחוב, למשל, וחברתי לא אמרה לי שלום. אם המחשבה שלי תהיה: היא לא אוהבת אותי / היא כועסת עלי – הרגש שיעלה יהיה רגש של עצבות או רגש של דחייה. באופן טבעי, ההתנהגות שלי תהיה בהתאם: או שלא אדבר איתה יותר, או שכשאראה אותה שוב מיד אתקיף אותה. לעומת זאת, אם המחשבה שלי תהיה: זה לא אישי, אולי היא טרודה במשהו ולא הבחינה בי – הרגש יהיה בהתאם, וכשאפגוש אותה בפעם הבאה אדבר אליה כרגיל. אולי אפילו אשאל אתה האם הייתה טרודה והאם אפשר לעזור לה.
ההדגמה שלעיל מוכיחה שהמחשבה מנהלת את רגשותינו והתנהגותנו. לכל אדם יש דפוס חשיבה אופייני שמוביל אותו לטוב ולרע, ועל כן צריך לכוון את המחשבה שתהיה יעילה ומקדמת וכך תשתנה המציאות שלנו.
כשאדם מודע כיצד הוא חושב ומהן סוג המחשבות האוטומטיות שלו, הוא עשוי לשנות במודע את דפוס החשיבה שלו, את פעולותיו ואת חייו.
חשוב להבין שהאדם חושב הרבה מחשבות אוטומטיות ביום־יום שלו, והן תוצר של דפוס חשיבה שהתקבע כתוצאה מחוויות שחווה בילדות וכתוצאה מעמדות שהקנו לו בעבר. לדוגמה: אם אדם חווה תאונה בילדות והיא השאירה בו חוויה לא נעימה, הוא יכול לחשוב: הכביש מקום מסוכן – העולם מקום מסוכן.
לפעמים זו צורת חינוך שהביעה חששות ויצרה אצלו דפוס חשיבה לא יעיל שמלמד: צריך להיזהר.
החרדה שמא אגיע לחוות חוויות לא נעימות שמזכירות לי את העבר, יוצרת הימנעויות בחיי היום־יום של האדם, והוא נמנע מלהגיע למצב של החוויה המוקדמת ונשאר ‘תקוע’ בתפיסה המוקדמת.
אם נתייחס לתאונה שהובאה לעיל, יכול מאוד שהוא יימנע ולא יעבור בכביש הזה, ואם זה כביש מרכזי, תיגרם לו אי־נוחות גדולה עד כדי אי־תפקוד תקין בחיי היום־יום.
בין הכלים שאני, כמטפלת, נותנת, מצוי כלי המודעות למושג ‘מחשבה מובילה רגש מובילה התנהגות'”.
מטפלים בעיוותים
“כשמדברים על חשיבה אוטומטית, רצוי לדעת שיש עשרה סגנונות חשיבה הכובלים את האדם ותוקעים אותו בחיי היום־יום. אחד מהם הוא הפרפקציוניזם – הכל או לא כלום. החשיבה של האדם מתוכנתת לכך שאו שהוא מושלם, או שאינו שווה כלום. אדם כזה לא ייגש למבחן אם אינו בטוח שישיג מאה אחוזי הצלחה, או לא יבצע מטלות בבית אם לא יהיה בטוח שהוא יסדר את הבלגן בצורה מושלמת.
אלו עיוותי חשיבה שניתן לשלוט בהם.
בסגנונות חשיבה לא יעילה, האדם מזהה איזה סגנון משקף אותו – יכולים להיות מספר עיוותי חשיבה – ואז המטפל מלמד אותו כיצד לשנות את החשיבה ש’תוקעת’ אותו.
אני אישית מטפלת, בנוסף לכך, גם בשורש הבעיה, על ידי חשיפה בדמיון לעבר – חזרה לחוויה בעבר שגרמה לדפוס החשיבה הבלתי־יעיל להתקבע.
דרך המודעות למה שקרה בעבר, וליכולת של האדם בהווה כבוגר, הוא מסוגל לתרגם את הדברים באופן שונה ממה שהתרחש בילדות.
וליצור שינוי מהותי.
הקליניקה מייצרת דוגמאות רבות של מטופלות שבס”ד נחלצו מהמצב שגרם להן מצוקה גדולה, ויצאו מאפלה לאורה ממש בעקבות הטיפול היעיל והממוקד.
הייתה אצלי נערה שבזמן הקורונה לא הלכה ללימודים בכלל. גם כשחזרו לשגרה היא המשיכה לשהות בבית ולא לצאת ממנו מרוב חרדה. על ידי הטיפול התחילה בהדרגה להגיע לבית הספר ולשהות בו זמן מוגבל שהתרחב והלך עד לסוף הטוב. כמובן, היא חזרה להיות תלמידה חרוצה ופעילה.
כיום, על אף שהמצב גם כן מאיים ומעורר חרדה, היא פועלת לפי הכלים שלמדה ומתמודדת עם החרדה בהצלחה. ברוך השם, היא ממשיכה את חייה בצורה תקינה.
במקרה נוסף הגיעה נערה עם חרדה חברתית. היה לה קשה להגיע לבית הספר ולהיות שותפה לפעילויות.
לאחר שמונה מפגשים למדה להתגבר על החרדה על ידי חשיפה התנהגותית מתאימה ורכישת מיומנויות שלימדו אותה כיצד להתחבר, איך ליזום שיח חברי ואיך לא לברוח מהמערכה. היא הפנימה מהי חשיבה יעילה לגבי החברות וההתייחסות שלהן כלפיה. כיום היא מתפקדת יפה ויש לה חברות קרובות שהן שותפות לפעילות החברתית שלה.
הייתה גם אשה שפחדה ונמנעה מנסיעה באוטובוס במשך עשר שנים, כיוון שאחותה נהרגה בפיגוע. בתחילה הייתה סקפטית ביותר ולא האמינה שתוכל להתמודד עם השינוי. “עשר שנים לא הצלחתי לעלות על אוטובוס”, טענה במפגש הראשון, “ושמונה מפגשים ישנו זאת?”
אבל הלא ייאמן קרה. בחשיפה איטית ומותאמת, בהתאם לשיטה, היא עלתה על אוטובוס והחלה ‘לחיות’, כלשונה. נפגשנו כשנה לאחר הטיפול, והיא תיארה לי בשמחה שגם למקומות מרוחקים היא נוסעת באוטובוס ואינה מפחדת”.
כשהשגרה מופרת
“לצערנו, אנו בתקופה לא פשוטה. המצב מאיים ומסוכן, עדיין יש אזעקות, טילים ורקטות ואנו בעיצומה של מלחמה קיומית. יש חרדות, ולכאורה אלו פחדים אמיתיים שגורמים לנו להיזהר, להישמר, לברוח למרחב המוגן. במצבי חרום יש לחץ ומתח בשל הרבה אי־ודאות. בזמנים כאלו אדם צריך להיתפס ליציב ולמרגיע, למה שנותן לו תחושה של שליטה בחייו.
כל אחד יודע מה מרגיע אותו. האחד אוחז בתפילה, השני חייב להיות מעודכן, השלישי מרגיע את עצמו על ידי הליכה או התעמלות, הרביעי חייב להיות בחברת האנשים הקרובים אליו – כל אחד לפי מה שמתאים לו.
אבל אם אדם מתקשה לחזור לשגרה ויש לו ביעותי לילה או התקפי חרדה, הוא מתקשה לתפקד בחיי היום־יום ונמנע מפעולות הכרחיות ונדרשות, כאן הוא צריך להסתייע בטיפול שיעזור לו להתמודד עם החרדה ולחזור לתפקוד יעיל ומועיל.
בתפילה לימים רגועים ושקטים”.
