שאלות בהלכה – תרופות בשבת

האם מותר ליטול תרופות בשבת?

שאלה:

לקראת תקופת החגים הקרבה, רציתי לשאול, כיצד עלי לנהוג עם תרופות טבעיות ותוספי מזון שאני וילדי נוטלים? זאת משום החשש, כי הימנעות מנטילתם  משך שלושה ימים רצופים של חג ושבת, למשל, עלולה לפגוע בתהליכי הריפוי.

תשובה:

אסור להשתמש בתרופות בשבת וביום טוב, משום גזירה שגזרו חז”ל – “שמא ישחוק סממנים” – כלומר: בעבר היו מייצרים תרופות ע”י טחינת עלים ותבלינים שונים (בדומה לתרופות המבוססות על צמחים בימנו), גזרו חז”ל איסור גורף על נטילת תרופות, התקף כלפי כל סוג של תרופות, גם בדורנו, כשתרופות מיוצרות בבתי חרושת.

האיסור לקחת תרופה בשבת נוגע לכל חולה או אדם הסובל מכאבים, כל עוד לא נכנס להגדרה של “נפל למשכב” – כלומר, מתקשה להתהלך בשל חוליו, או שנחלש כל גופו מחמת כאביו. 

חולה שיש בו סכנה, או חולה שאם לא ייקח את התרופה עלול להגיע למצב סכנה – בוודאי מותר לו לקחת את תרופותיו, ולא ניכנס במסגרת זו לפרטי ההלכות הנוגעות לכך. 

קטן (עד גיל 9 – 10) דינו כחולה שאין בו סכנה, והגזירה אינה חלה עליו.

מה לגבי ויטמינים לחיזוק או ריפוי, תוספי מזון, תרופות טבעיות שונות, ומיני מאכלים שיש בהם יכולת ריפוי, הבראה או מניעת מחלה?

השו”ע כותב שני כללים בדין נטילת תרופה בשבת(סימן שכח): 

1. “כל אוכלים ומשקים שהם מאכל בריאים – מותר לאכלן ולשתותן, אף על פי שהם קשים לקצת בריאים ומוכחא מלתא דלרפואה עביד (כלומר: ברור שהוא עושה זאת לצורך רפואה), אפילו הכי שרי (מותר).” 
2. “וכל שאינו מאכל ומשקה בריאים – אסור לאכלו ולשתותו לרפואה. ודוקא מי שיש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא, אבל אם אין לו שום מיחוש, מותר.”

ומדייק ה’מגן אברהם’, כי מותר לבריא שאין לו שום מיחוש לקחת תרופה, אך ורק אם מטרתו בנטילתה הוא משום רעב או צמא, אבל אם מטרתו לחזק מזגו – עדיין היא נחשבת כתרופה עבורו, ואסור לו. 

נמצא, כי יש לבחון כל מין של תוספי מזון, לפי שני קריטריונים:

1. האם ישנם גם אנשים בריאים האוכלים מאכל זה, או שותים משקה זה? אם כן – הרי כלל אינו נחשב תרופה, גם אם האדם עצמו, או אפילו כל סביבתו, משתמשים בו כתרופה והוא לעולם לא יאכל אותו כמאכל.

כך למשל, מותר לשתות מיני מיצי פירות או חליטות צמחים, שנועדו למטרות ריפוי שונות, להרזיה, לאיזון סוכר, לריפוי כבד, וכדו’ מותר גם לאכול מיני ירקות, פירות תבלינים ואף אצות ים, גם אם מטרת האכילה אינה אלא רפואית.

מסיבה זו, יש שמתירים לקחת קפסולות שהם תחליף למאכל מסוים, כגון כדורי תמצית שום, שמן אורגאנו וכדו’ – שהרי אין בהם אלא תמצית מאכל מסוים, שאנשים נמנעים לאוכלו מפני טעמו או ריחו, ועל כן נחשבים אף הם למאכל בריאים.

גם לגבי קפסולות של ויטמינים ומינרלים שונים, שכלל אינם מאכל, יש שסברו שכיום, שאלפי אנשים בריאים ברחבי העולם שתמשים בהם יום יום כאוכל נוסף, ויש שנוטלים אותם במקביל להמעטה באכילה, כתחליף למזון – גם הם נחשבים ל’מאכל בריאים’, ומותרים גם לחולים במקצת. זו דעתו של בעל ה’ציץ אליעזר’, אך רבים חולקים עליו, ורואים את כדורי הוויטמינים כשייכים לסיווג הבא.

• במקרה שאין מדובר ב”מאכל בריאים”, ייבדק הקריטריון השני: האם מטרת השימוש היא לרפואה?

על כן, בתוספי מזון כאלה שאינם “מאכל בריאים” – כלומר, איש לא יאכל אותם לשובע או לרוויה, יש להבחין בין סוגים שונים:

• אדם שלוקח תוסף ברזל /  B12 / סידן / אומגה 3, וכיוצא באלה – לצורך חיזוק במצבי חולשה או ריפוי – הגרש”ז אוירבאך והגר”מ פיינשטיין כתבו לאסור, כי מטרת נטילתם היא “לחזק מזגו”, כמבואר ב’מגן אברהם’ לאיסור. (ולדעת ה’ציץ אליעזר’ מותר)
• אדם שאינו חלש כרגע, רק נוטל תוספי מזון לחיזוק בעלמא ולמניעת מצבי חולשה, כמו נשים במצב מיוחד הנוטלות מולטי ויטמין למניעת חסרים,  אנשים הנוטלים פרוביוטיקה על בסיס קבוע, ודומיהם – נחלקו פוסקי דורנו: הגרש”ז אוירבך אוסר, על פי דברי ה’מגן אברהם’ שלעיל, ואילו  רבי משה פיינשטיין זצ”ל מתיר, שהרי האדם בריא, וממילא אין זו כלל תרופה עבורו, ואינה נועדת אלא למנוע מצבי חולשה.
• רפואה מונעת, על כל סוגיה, מותרת בשבת. וכשם שמותר לאכול מאכלים המבריאים את הגוף, מה שמונע מחלה עתידית, כן מותר גם לקחת תרופות המונעות מחלה, כגון תרופות לחיזוק המערכת החיסונית למניעת שפעת, וכדו’.
• תרופות ותוספים להרזיה מותרים בשבת, כי אינן מטפלות בחולי.

סיכום למעשה:

• אדם שסובל מכאבים, או חולה במקצת, אך מסוגל להסתובב כרגיל, אסור לו לקחת שבת תרופות משום סוג: קונבנציונאלי, צמחי, הומיאופתי או אחר, וכן אסור לו להשתמש במשחות, בשמנים וכיוצא באלה.  
• מאכלים ומשקים בעלי סגולות בריאותיות – מותר לאוכלם או לשתותם בשבת, גם אם מטרתו לרפואה בלבד.
• נחלקו הפוסקים לגבי כדורי ויטמינים, מינרלים ודומיהם, ומכל מקום, אם אינם באים לטיפול בחולשה או בעיה, וכל מטרתם לשמור על בריאות הגוף – מותר לרוב הדעות.
• תרופות שאינן נועדות לריפוי, אלא להרזיה, או למניעת מחלות – מותרות בשבת.
• אין כל איסור לתת תרופות לילדים קטנים, ובכלל זה: משככי כאבים, תוספי מזון מכל סוג ולכל מטרה, תרופות לקשב וריכוז, וכל תרופה נחוצה אחרת.

מקורות:

אגרות משה – או”ח ח”ג סימן מ”ד

ציץ אליעזר – חלק יד סימן נ’

מנחת שלמה – חלק שני, סימן ל”ד 

ברכה לאברהם, בשם הג”ר אשר וייס, עמ’ 143

שמירת שבת כהלכתה – פרק ל”ד הערה פ”ה, פרק לז, אות ב

אורחות שבת – פרק כ’, אות קכ”ט, ובהערה קפ”ו שם, וכן אות קנ”ח,