עונת הסתיו – כך נדמה – היא אפורה, מעציבה משהו, ימים שהעצים משליכים עליהם, אך אם נצא מעט לשדות ולהרים נמצא שם את הצמחים הפורחים עתה למרות התנאים הקשים.
פריחת הסתיו בארץ מורכבת מצמחים שהתמחו לפרוח דווקא בעונה זו, וכן מקבוצות אחדות נוספות: פרחי-קיץ שטרם הבחינו שהקיץ נגמר, פרחי-חורף שהקדימו ופרחים הפורחים כל השנה אולם הקבוצה המיוחדת לעונה זו, רבים ממיניה מתהדרים בפרחים בולטים ויפים במיוחד.
ברבים מפרחי וצמחי הסתיו, המוכרים יותר או פחות, נמצאות סגולות מרפא ייחודיות הניתנות לשימוש מעשי.
נכיר כאן שניים מן המובהקים שבהם:
החצב
- החצב הוא הבולט המפורסם והמקדים בפורחי הסתיו, עת תשש כוחה של החמה.
החצב המצוי נפוץ ברב אזורי הארץ, בשדות בור ובשולי שדות.
מבנה:
הבצל של החצב (בצל – גבעול קצר ומעובה הטמון באדמה ונושא עלים בשרניים הקרויים גלדים) הוא הגדול בבצלים של צמחי-הבר בארץ, ללא כל מתחרים. קוטרו עשוי להגיע עד 25 ס”מ. הבצל טומן בחובו סגולות מרפא, אך, זהירות! המגע עימו מסוכן (כפי שיפורט בטבלה).
בראשית עונת הגשמים מתוך עוגת הבצל מלבלבים עלים רחבים, הנובלים בראשית הקיץ, ולקראת הסתיו בוקע עמוד תפרחת שגובהו בים 50-100 ס”מ
הצמח במקורות:
החצב אינו מופיע בתנ”ך אך מוזכר בגמרא במספר מקומות:
במסכת בבא-בתרא כתוב (בתרגום מארמית) “מהו חצב? שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ” (נו, ע”א). בצלי החצב מעמיקי שורש ו”חוצבים” מטה, ולכן משמשים כסימני גבול בין חלקה לחלקה.
במסכת ביצה כתוב “החצב קוטע רגליהם של רשעים” (כה,ע”ב), ומסבירים, שמי שהעז והסיג גבול רעהו, יעלה אח”כ החצב ויעיד כמאה עדים על העוול שנעשה, וירשיע את הפולש לשדה לא לו.
במסכת שבת (קכח, ע”א) מסופר שנוח לקח עמו לתיבה חצבים, מפני שהם “מאכל לצבאים”. עלי החצב מכילים גבישים מחטניים צורבים, ועל כן מקובל שחיות השדה נמנעות מהם. אך הצבאים אוכלים עלי חצב, ואף להוטים אחריהם.
שימושי מרפא:
חלקי צמח החצב הם רעילים לאכילה, אך ברפואה העממית הוא מועיל לשימושים חיצוניים, טיפול בוורידים בולטים ברגליים, בגידולי עור, בכאבי גב וכאבי פרקים.
| הבעיה | אופן השימוש בצמח |
| וורידים בולטים ברגליים | מבשלים 4-5 בצלי חצב ב-3 ליטר מים. עם עליית האדים, מורידים את הסיר ומניחים אותו על מקור אש נמוך בין שני שרפרפים; יושבים על שרפרף אחד ומרימים את הרגליים על השרפרף השני כך, שהאדים העולים מן הסיר יחלפו בין הרגליים.
כל טיפול כזה נמשך כ-5 דקות. |
| גידולי עור | מטגנים גלד בצל חצב בשמן זית, טובלים תחבושת בשמן ומניחים על האזור הנגוע. (כמובן, לאחר קירור) |
| כאבי גב ופרקים | סוחטים 3 גלדי בצל חצב, עד לקבלת כמה טיפות מוהל, מספיגים אותן בצמר גפן ומורחים בזהירות על הגב והפרקים הכואבים. |
| אזהרה! בכל טיפול בבצל החצב יש להימנע מלגעת בו בידיים. הוצאתו מהקרקע וההתעסקות בו תתבצע אך ורק בכפפות גומי אטומות! | |
צפורני החתול – קלנדולה
ציפורני-חתול מצויות הוא מין הנפוץ בכל אזוריה הימתיכוניים של ארצנו, והוא חודר אף למדבר, וניתן למוצאם בצידי-דרכים בין האביב לסתיו.
מקור שמו העברי של הצמח, ציפורני חתול, נובע מהעובדה שפרותיו של ציפורני החתול, כפופים כלפי המרכז ודומים בצורתם זו לציפורניים שלופות של חתול.
העלים מסודרים על הגבעול בצורה לוליינית (מסורגים), הם פשוטים, ומכוסים במעט שערות. פרחי התפרחת הם צהובים – כתומים. יש להם ניחוח פיקנטי
שימושי מרפא
פרחיהם של צמחי ציפורני החתול ידועים בסגולותיהם המרפאות. הוא מחדש רקמות עור ומאחה פצעים. הוא בעל תכונות אנטי-דלקתיות, מחטאות והנוגדות חיידקים ופטריות. באפשרותו להפסיק דימומים קלים. מְשַׁתֵּן, חוסם ומקריש, קוטל פטריות, מחזק עצמות, מרפא פצעים, וכן נגד הקאה, הרעלת עופרת, שטף-דם פנימי.
הוא מכונה “צמח עזרה ראשונה” בשל סגולות נוספות רבות שיש לו.
שיטת הריפוי הטובה ביותר, היא על בסיס מיצוי אלכוהולי, במהלכו משרים את הפרח במשך שלושה שבועות במיצוי אלכוהולי של 70% כאשר החומרים הפעילים של הפרח עוברים לתמצית הרפואית.
