מועצת הפֵּרות ממליצה: כל הזמן, והרבה. זוכרים את הפרסומות של “אשכוליות או לא להיות”? עד כדי כך.
זהו, שיש כאלה שבטוחים שזו ממש לא הגזמה.
מחקר שבוצע בקולג’ האוניברסיטאי של לונדון והתבסס על נתוני הבריאות של 65,226 אנגלים – עד האחרון שבהם – בין השנים 2001 ל-2013, העלה נתונים שכדאי לכם לפגוש:
החוקרים גילו שאכילה של למעלה משבע מנות של פרי וירק ביום מורידה את הסיכון למות ממחלות שונות ב-42%. 7 מנות ביום מורידות את הסיכון למות ממחלות ממאירות ב-25%, וממחלות לב ב-31%.
ד”ר וויליאם קאסטלו, מנהל מרפאת הלב המפורסמת פרמינגטון שבמסצ’וסטס (ארה”ב), הכריז שפירות הם המזון הטוב ביותר שאנו יכולים לאכול כדי להתגונן מפני מחלות לב.
פירות מכילים בִּיּוֹ-פְלַבְנוֹאִידִים (לא להיבהל, זו מלה נחמדה ממפלגת הירוקים, שמתכוונת לתאר משפחה רחבה של כ-4000 רכיבים טבעיים, אשר מקנים בין השאר את הצבע האופייני לפֵרות, ירקות וצמחים. לביופלבנואידים השפעה נוגדת חמצון חזקה, ותכף נסביר מהם נוגדי חמצון, וזאת בנוסף ליכולתם לשפר את הטמעתו של ויטמין C בגוף.) אלה מונעים מהדם להפוך לסמיך ולחסום את כלי הדם. הם גם מחזקים את נימי הדם החלשים שכמעט תמיד גורמים לדימומים פנימיים והתקפי לב.
הפירות מכילים תערובת מופלאה של רכיבים תזונתיים טבעיים, טהורים, עשירים, מגוונים וזמינים. הם מכילים שפע של מינרלים וויטמינים, נוגדי חמצון, חלבונים וחומצות שומן חיוניות. יש להם תפקיד משמעותי בשמירה על חיוניות ועל בריאות הגוף, באספקת חומרי תזונה ואנרגיה גופנית זמינה ובהאצת תהליך ניקוי הגוף מרעלים.
הפרי הוא בעל תכולת המים הגבוהה ביותר מבין יתר המזונות. פירות מכילים שמונים עד תשעים אחוז מים. למים תפקיד משמעותי בסילוק חומרי הפסולת הרעילים המצטברים בגוף. מלבד היותם סייעים לניקוי הרעלים, הם גם אינם משאירים חומרי פסולת בתהליך עיכולם.
בפרי הנצרך באופן נכון יש את היכולת לנטרל את עודף החומציות שנוצר בגוף, ועל ידי כך לסייע לו להפוך לבסיסי. תפקוד אופטימלי של הגוף זקוק לסביבה בסיסית, שהיא המפתח לבריאות טובה.
הבטחנו שורת מידע בנוגע לנוגדי חמצון: נוגדי החמצון – או בשמם הגנדרני: אנטי-אוקסידנטים – הם מעין חיילים טובים שנלחמים בחומרים מזיקים, המכונים רדיקלים חופשיים. הרדיקלים החופשיים נוצרים בגוף באופן טבעי כתוצר לוואי של תהליכי החיים שבהם מעורב חמצן.
רדיקלים חופשיים הם מולקולות בעלות אלקטרון שאין לו בן זוג, לכן הוא גונב אלקטרון ממולקולה אחרת ובכך הורס אותה. תהליך זה נקרא תהליך ההתחמצנות, שלו יש קשר ישיר כמעט עם כל מחלה כרונית.
ללא מזונות המכילים נוגדי חמצון בדיאטה שלכם, אתם יכולים למצוא את עצמכם בבעיה. רמת האנרגיה שלכם תהיה ירודה ואתם עלולים לסבול ממערכת חיסונית חלשה. נזקי חמצון מצטברים תורמים להאצת תהליכי הזדקנות, למחלות לב וכלי דם, לסרטן ל”ע, לפגיעה בראיה, פגיעה בזיכרון, בתפקודי המוח ועוד.
תזונה עתירת פירות וירקות תשנע לתוך גופכם את אוגדת הלוחמים הקטנטנים האלה – נוגדי החמצון – ותציל אתכם מאוסף ההורוסקופים המחריד הזה. שווה.
לא היינו רוצים לסתור את עצמנו אחרי ה’אודָה לפרי’ שנשאנו קודם, אבל יש כאלה שאומרים אחרת. או יותר מדויק, מדברים בווליום נמוך קצת יותר.
פירות מכילים כמות רבה יחסית של סוכר. בפרי ממוצע יש כ-2 כפיות סוכר; בפרי גדול יותר, כמות הסוכר מכפילה את עצמה. אז אלה שמאמינים שפרי זה בריא, ושהרבה פירות = הרבה בריאות, כדאי להם לזכור שהרבה פירות = הרבה סוכר = הרבה קלוריות.
תכולת הסוכר בפרות מיובשים גדולה עוד יותר: פי 3 או 4 מאשר בפירות טריים במשקל מקביל. טעמו החמוץ של הפרי אינו מצביע על כמות סוכר פחותה, מאחר שהחמיצות נובעת מנוכחות חומצות אורגניות הממסכות את טעמו של הסוכר.
הסוכר העיקרי בפרות הינו הפרוקטוזה, שספיגתו מהירה במיוחד. עודף פרוקטוזה גורם לעליה בשומני הדם (טריגליצרידים). צמצום בצריכת הפרות מוביל לשיפור משמעותי ברמות הטריגליצרידים תוך מספר שבועות בלבד.
כאמור הפרי מכיל הרבה סוכר פשוט – גלוקוז ופרוקטוז. הלבלב שמרגיש את העליה החדה בסוכר בדם, מפריש אינסולין על מנת לאזן אותה. הפרשה גבוהה של אינסולין עלולה להוריד את רמת הסוכר בדם אל מתחת לנורמה ולהוביל לצריכה מוגברת ומזיקה של פחמימות.
מיץ פירות עוד פחות מומלץ לשתיה, שכן הסיבים התזונתיים, יקירי הדיאטניות, נשארים בתוך המסננת של המסחטה ומורידים איתם שאולה את כל הפוטנציאל הבריאותי הגלום בהם. גם רמת הויטמינים נמוכה יותר במיץ הפרות מאשר בפרי עצמו, שכן ויטמינים מתפרקים במהירות במגע עם חמצן. בנוסף, כוס מיץ פירות מכילה כ-8-6 כפיות סוכר (פרוקטוזה בעיקר), מה שתורם לעליה חדה של סוכר בדם ולשאר ההשלכות המפורסמות של צריכת סוכר גבוהה.
שלא לדבר על פירות הטובעים בהררי קצפת, או מבושלים למוות בחברת סירופ סוכר ורוטב יין עם קינמון.
“פרות מכילים כמות גדולה של סוכרים, שאינם טובים לכולם, בוודאי לא בכמות גדולה,” מסכמת מריאנה אורבך, דיאטנית בכירה בשרותי בריאות כללית, “פרי אחד עד שלושה ליום לאדם בהחלט יכולים להיות מנה טובה, מעבר לכך זה כבר מיותר. לירקות יש אותם המרכיבים ללא הסוכר, והם עדיפים”.
הסתייגות נוספת נוגעת לתזמון לא נכון של צריכת פרות. רוב האנשים לא מודעים לכך שמרבית עיכול הפרי נעשה במעיים ולא בקיבה. אכילת פרי בתוך הארוחה או לאחריה, כשהקיבה עמוסה בחלבונים ובפחמימות, היא במקרה הטוב חסרת תועלת. נטורופתים טוענים כי החומציות שנכנסת לקיבה בסיום תהליך העיכול הראשוני של ארוחה חלבונית, מתסיסה את העיסה ופוגמת בספיגת החומרים החיוניים, וישנה סכנה לתופעת רקב במעי.
בקיצור, הם אומרים, צרכו אותם במחשבה.
וההמלצה שלנו?
קודם כל, פרגנו לעצמכם את מתנות הטבע כשהן במיטבן – פרות בשלים, טריים, לא מיובשים/ מרוסקים/ קפואים/ אפויים או כל סוג התעללות אחר.
שנית, זכרו שבכל צומת שבה יש לכם בחירה בין פרי לבין שקית חטיפים, העדיפו את הפרי. סוכר או לא סוכר, בפרי יש גם ויטמינים, מינרלים, פיטוכימיקלים וסיבים, ואתם לא פראיירים לוותר על כל אלה.
התחילו את הבוקר שלכם בפרות. זה ישלים את מחזור הניקוי של הגוף שמתחיל בלילה הקודם, ויעניק לכם אנרגיה זמינה להמשך היום. וזה רעיון קצת יותר טוב מלמלא את גופכם על הבוקר בכמות עצומה של קפה ולחם בחמאה, שיידרש כל היום כדי לעכל אותם.
כמו כן, אכלו מגוון של צבעים וסוגים (שלושה צבעים של תפוחים לא נחשבים למגוון). אל תקלפו! נוגדי החמצון האגדיים נמצאים בקליפה או סמוך לה.
גם סוכרתיים יכולים להנות מפרות – הסתפקו במנה או שתיים ביום, ומומלץ לשלב לצד הפרי כמה אגוזים או שקדים לא קלויים כדי לווסת את עליית הסוכר.
אכלו את הפרות בעונתם – פרי בעונתו הוא מושלם לצריכה, הוא מכיל את רכיבי התזונה שלהם זקוק הגוף באותה עונה, ואשר הגוף ערוך לעיכולם. פירושו של דבר ויתור על פרות מיובאים, משומרים, ששהו בקרור.
כדי למנוע התנגשויות עיכול, המתינו כשלוש שעות אחרי הארוחה העיקרית. העצה שלנו – הפכו את הפרות לארוחה בפני עצמה. בתפריט המערבי הטיפוסי נדחקו הפרות למעמד של קינוח, חטיף או מאכל של בין לבין, וזה מחדל שכדאי לתקן. מדובר במזון נפלא, איכותי, יפהפה, בעל יתרונות בריאותיים משמעותיים, וקל הכנה בנוסף לכל – שכדאי להעניק לו צ’אנס אמיתי.
