בכתבות הקרובות נסקור את מבנה מערכת העיכול, פעילותה, תרומתה לחיינו ולבריאותנו, ונלמד כיצד לייעל את פעילותה.
כמה עובדות מעניינות על מערכת העיכול שלנו:
- מערכת העיכול היא צינור המתחיל בפה ואורכו הוא כ 11- 9 מטר.
- תהליך העיכול מתחיל כבר בפה בעת הלעיסה.
- בלוטות הרוק בפה מייצרות כ- 1.5 ליטר רוק ביום.
- הקיבה היא האיבר הראשון המקבל את המזון הלעוס ובה מתחיל פירוק החלבון.
- הקיבה יכולה להכיל כליטר מזון.
- קיימים איברים המשתתפים בעיכול המזון למרות שאינם חלק מצינור העיכול והם: לבלב, הכבד וכיס המרה.
- ספיגת חלק מרכיבי המזון במעיים מושפעת על ידי הכליות.
- עיכול ארוחה דשנה יכולה להימשך עד 48 שעות.
- בעת השינה פעילות מערכת העיכול פוחתת ולכן בלילה המזון מתעכל בצורה מעטה ומכאן ההמלצה לאכול מעט בשעות הערב והלילה. ארוחת ערב הנאכלת בסמוך לשינה מקשה על פעילות הקיבה, בייחוד כשאנו נשכבים לשנת הלילה. ארוחה המתקיימת באופן קבוע פחות מ-3 שעות לפני השינה מקושרת להיווצרות של בקע סרעפתי.
- זכרו: לא פחות מהרכב הארוחה ואיכות המזון – חשוב מה אנו סופגים ממנו!!! בכך נעסוק בכתבות הקרובות.
אין ספק כי מזון איכותי משפיע על בריאותנו טוב יותר ממזונות מעובדים וזוללי ויטמינים ומינרלים. אין ספור מחקרים עדכניים בשילוב ידע מסורתי המתועד מימי הרמב”ם מראים כיצד למזון השפעה חשובה על חיינו, בריאותנו, על רמת האנרגיה והחיוניות, ועל מניעה של מחלות רבות. המלצותיהם של אירגוני הבריאות העולמיים הן לצרוך 7 מנות פרי וירק ביום, בשילוב של אגוזים, קטניות (חומוס, שעועית, עדשים וכד’…), קמח מלא, נבטים ופטריות.
מה קורה אם מערכת העיכול שלנו לא מפרקת את המזון כראוי? מה יעלה בגורלם של כל רכיבי המזון המופלאים הללו? הם יספגו במידה מועטה ויופרשו אל מחוץ לגוף!
פרוביוטיקה, ואלה התופסים עלינו טרמפ…
רכיבי מזון רבים מיוצרים עבור האדם בתוך מערכת העיכול על ידי החיידקים הידידותיים (פרוביוטים), יכולתנו להתקיים כרוכה בנוכחותם בגופינו.
לאורך כל צינור מערכת העיכול (כולל בפה) קיימים מאות סוגים של חיידקים, וירוסים, פטריות ועוד. כל אלה מכונים: פלורה. הפלורה במערכת העיכול צריכה להיות מורכבת מ- 80% חיידקים ידידותיים, והיתר הם “תופסי טרמפ” כגון: קנדידה ופטריות אחרות, חיידקים מזיקים (הליקובקטר-פילורי), ותולעים, אמבות ומרעין בישין נוספים. הבראת מערכת העיכול, והגוף בכללו, קשורה בקיום פלורה ידידותית עד כמה שניתן.
חיידקי המעיים נמצאים בנוסף למעיים גם על עור הגוף, בדרכי השתן ובמערכות נוספות. את החיידקים הפרוביוטים אנו מקבלים באופן יומיומי מהמזון על ידי צריכה של יוגורט ביו (רצוי אורגני שאינו מכיל הורמונים), גבינות הנוצרות מיוגורט, גבינת “לאבנה” לדוגמה, ירקות מוחמצים בבית, מזונות מותססים לדוגמה: כרוב כבוש. חיידקים פרוביוטים נמצאים באויר סביבנו, מה שמאפשר לייצר בכל בית ירקות מוחמצים וחמצת שיאור. בישול וחימום של מזון הורג חיידקים אלה, כמו גם שטיפה של ירקות ופירות, המסירה מעלייהם חיידקים טובים. אכילה של סיבים ופטריות מזינה ומחזקת את אוכלוסיית החיידקים הטובים במעיים.
במצבים מסוימים אנו יש ליטול אותם בצורה של תוספי מזון.
לחיידקים הפרוביוטים יתרונות רבים לבריאותנו:
- מייצרים עבורנו ויטמינים במערכת העיכול – ויטמיני B, ויטמין K
- לא מאפשרים לגורמים מזיקים להתקיים במערכת העיכול כגון: הליקובקטר-פילורי, קנדידה, טפילי מעיים, וירוסים וחיידקים הגורמים לכאבי בטן וגזים.
- משתתפים בפירוק ועיכול המזון – מפרקים לקטוז, ורכיבים נוספים הגורמים לגזים בתינוקות ומבוגרים כאחד.
- מייצרים רכיבים מזינים לתאי המעיים על מנת שיוכלו להתחלק ולהתרבות ובכך לשמור על בריאות צינור העיכול, ומכאן חשיבותם הגבוהה בתינוקות לילדים קטנים.
- בעלי תפקיד חשוב כחלק ממערכת החיסון של המעיים.
- מעכבים ומונעים זיהומי פטריות על העור והציפורניים, אטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור), דלקות בדרכי השתן ועוד.
נוכחות החיידקים הטובים במערכת העיכול מצטמצמת כאשר נוטלים אנטיביוטיקה, הורמונים וסטרואידים. משאפים מכילים סטרואידים (קורטיזון) ידועים כמעודדים היווצרות של פטריות בחלל הפה.
צריכה מרובה של פחמימות מזוקקות וסוכרים, תוך מיעוט באכילת פירות, ירקות וקמחים מלאים – פוגעת באוכלוסיית החיידקים החיוביים של פלורת המעיים.
לשימור הפלורה הידידותית במעיים נודעת השפעה מכרעת על בריאות הגוף. כדאי, על כן, להקפיד על נוכחות של מזונות פרוביוטים בתזונה. השלמה של פרוביוטיקה בצורת תוספים עשויה להועיל לרוב חלקי האוכלוסיה, מתינוקות וילדים, ועד לאוכלוסיה מבוגרת שפעילות מערכת העיכול שלה אינה תקינה בגלל הגיל ובגלל שימוש כרוני בתרופות.
קיים שוני בהרכב אוכלוסיית החיידקים הטובים בין תינוקות וילדים עד גיל 3 לבין מבוגרים, ועל כן קיימים מוצרים פרוביוטיים ייעודיים לתינוקות וילדים המגיעים באבקה, שניתן לערבה בתוך מזון לא חם (שעלול להרוג את החיידקים). צורת מתן זאת עדיפה על מתן בסוכריות גומי או סוכריות אחרות.
במבוגרים הפרוביוטיקה מגיעה בצורה של כמוסות הניטלות בבליעה. מומלץ לבחור תוסף פרוביוטי בו כמות החיידקים בכמוסה גבוהה מ-10 ביליון (מליארד) חיידקים, ושמכיל לפחות עשרה זנים שונים של חיידקים.
נטילת פרוביוטיקה חשובה במיוחד לאנשים המטופלים באנטיביוטיקה. יש להקפיד על הפרדה של שעתיים לפחות בין נטילת האנטיביוטיקה לנטילת התוסף הפרוביוטי, ולהמשיך את נטילתו כ-3 שבועות לאחר סיום הטיפול האנטיביוטי, על מנת למנוע שגשוג של פטריות במעיים ובאזורים שונים בגוף.
נטילה של פרוביוטיקה מומלצת במיוחד בתקופה שלפני הלידה, וכן במצבי עצירות, מחלות של מערכת העיכול, וריבוי גזים ונפיחות במערכת העיכול.
אין הגבלה של זמן על נטילת התוסף. ניתן ליטול תוספים פרוביוטיים במשך חודשים ושנים ללא חשש מ”התרגלות של מעיים” או פגיעה בתפקודי הגוף, שהרי את חיידקים אלו חייב גופנו לקבל ממקור חיצוני והם אינם מיוצרים על ידו. לציבור הסובל מזיהומי פטריית קנדידה, גזים, נפיחות, שפשפות פטרתיות על גבי העור ורגישות פטרייתית באזורים חיצוניים ופנימיים – מומלץ ליטול פרוביוטיקה לפרקי זמן ארוכים, ולשלב טיפול נטורופתי.
קיימת חשיבות גבוהה בנטילת פרוביוטיקה אצל אנשים הסובלים מעצירות כרונית (אגב, עצירות ניתן לפתור. זה לא גזר דין לכל החיים!) חוסר הריקון גורם לרקב במעיים, המביא לתסיסה מוגברת וריבוי רעלים. הפרוביוטיקה מסייעת לצמצם את התסיסה והרקב, בכך שהיא נלחמת בחיידקים פתוגניים (מעודדי חולי) ופטריות הנמצאות בדרך קבע בצינור העיכול.
הקיבה
הקיבה היא האיבר הראשון המקבל את המזון לאחר שעבר פירוק מכאני על ידי השיניים בתהליך הלעיסה. כבר תוך לעיסת המזון מופרשים על ידי הרוק אנזימים, המתחילים בפירוק העמילנים (סוכרים). לכן לעיסה יסודית של המזון חשובה לתהליך העיכול. איכלו בסביבה רגועה, שבו בשקט בזמן האכילה והשתדלו לא להתעסק בדברים אחרים או בעבודה.
הקיבה היא איבר שרירי המכיל ריכוז גבוהה של חומצה, שתפקידה הוא פירוק הראשוני של המזון, בייחוד של החלבונים. בקיבה מתחיל תהליך הספיגה של ויטמין 12B ושל המינרלים. בקיבה נספגים נוזלים מהמזון (מים, מי מרק) ואלכוהול.
כאשר המזון מגיע לקיבה, מפרישה הקיבה חומצה לעיכול המזון, ובעקבותיה מופרש בקיבה האנזים פפסין שתפקידו לעכל את החלבון בקיבה, ובנוסף מופרש חלבון בשם הגורם הפנימי (IF) שתפקידו להיקשר אל הויטמין 12B ובכך למנוע מחיידקים לא ידידותיים במעיים מלהיקשר אל הויטמין ולנצל אותו לצרכיהם. 12B נספג בסוף המעי הדק אך תחילת הכנתו לספיגה מתרחשת כבר בקיבה.
אנשים הנוטלים תרופות סותרות חומצה מסיבות שונות, מפחיתים בכך את ספיגת ויטמין 12B. בנוסף, נגרמת ירידה בספיגת המינרלים (ברזל, אבץ, מגנזיום, סידן, סלניום ועוד…). במצבים כאלה חשוב ליטול מולטי ויטמין-מינרל על מנת שלא יווצרו חסרים בגוף. שימוש ממושך בתרופות סותרות חומצה מעודד התפתחות של חיידק הליקובקטר – פילורי בקיבה, ומחזק את יכולתו ליצור כיבים.
בנוסף הפחתת החומצה תורמת לתחושת כבדות ועייפות לאחר ארוחה, ולנפיחות של הבטן כתוצאה מחוסר הפרשת חומצת קיבה, הגורמת לשהייה ממשכת של המזון בקיבה ולירידה ביכולת הקיבה לעכל את המזון.
בחלק מהציבור קיים מצב בו הקיבה אינה מייצרת מספיק חומצת קיבה גם ללא שימוש בתרופות סותרות חומצה, מצב זה מוגדר כ- היפוכלורידיה. המזון אינו מתעכל כראוי בקיבה, הבטן מתנפחת בסיום הארוחה, תחושת כבדות וצרבת המופיעה כ- 3 שעות מסיום הארוחה.
אנשים הנוטלים תרופות סותרות חומצה או הסובלים מחסר בחומצת קיבה מומלץ להוסיף אנזימים מהמזון בשילוב של נבטים עם כל ארוחה. אכילת חתיכה קטנה מפרי הפאפאיה (העשיר באנזים פפאין) בסיום הארוחה משפרת את העיכול, וגם אבוקדו מכיל אנזימים המקלים עליו. ניתן להשתמש בכמוסות לעיסה של פרי הפפאיה לשיפור העיכול. לועסים טבליה (היא מעט מתוקה) בסיום הארוחה, ותוך עשרים דקות תחושות הכבדות והנפיחות מצטמצמות עד נעלמות. כמוסות הפפאיה מסייעות גם במקרים של צרבות. לעיסה של שתי כמוסות תמגר בדרך כלל את הצרבת.
רבים סובלים מעודף ייצור של חומצות בקיבה, הנגרם בעיקר כתוצאה מלחץ ומתח בחיי היומיום, מאכילה בסמוך לזמן השינה, ומצריכת מזונות חריפים, מרגרינה, מזונות מטוגנים או עשירים בשומן (בורקסים, מאפים מוכנים, פלאפל, שווארמה, פיצה, גבינה צהובה מותכת, חטיפים מלוחים), וכן משקאות קלים מוגזים, המכילים חומצה בתוכם. מצב זה עלול לגרום לדלקת ברירית הקיבה (גסטריטיס), כיבים (אולכוס) ובקע סרעפתי. במצבים אלה נוהגים לרשום תרופות סותרות חומצה לנטילה ארוכת טווח הפוגעת בעיכול ובספיגה של המזון.
במצבים בהם העיכול בקיבה חלש מומלץ להקפיד על חלוקה של המזון היומי ל- 5 ארוחות קטנות ביום, על מנת לא להעמיס על הקיבה, ובעת הצורך להשלים עם אנזימי עיכול.
הפרדה בזמן הארוחה בין מזון חלבוני (בשר, עוף, מוצרי מלב וקטניות) לבין פחמימות ( אורז, תירס, תפוחי אדמה, בטטות, מוצרים מקמחים – כפסטות, פתיתים, לחם) מקלה מאוד על העיכול בקיבה. הפחמימות סופחות חומצה המיוצרת על ידי הקיבה ובכך גורמת לליקוי בעיכול המזון ולשהייתו זמן רב יותר בקיבה. הפרדת מזונות מתועדת במאה האחרונה כתורמת לבריאות מערכת העיכול ולמניעת מחלות.
עצירות
עצירות מוגדרת כמצב בו אדם אינו מפנה את מעיו לפחות פעם ביום באופן טבעי. עצירות שכיחה מאוד בקרב האוכלוסיה, בעיקר בקרב נשים ובשכיחות עולה בקרב ילדים.
גורמים לעצירות:
- חוסר שתיה. במצב של חוסר בנוזלים הגוף מושך נוזלים ממערכת העיכול, דבר הגורם למזון המעוכל להתקשות ו”להתקע”.
- תזונה דלה בסיבים תזונתיים – מיעוט בצריכת ירקות ודגנים מלאים וריבוי קמח לבן.
- שימוש במשלשלים – רבים מנסים ליטול חומרים משלשלים על מנת לייעל תהליכים של ירידה במשקל. הדבר אינו יעיל מאחר והמשלשלים פועלים בעיקר על המעיים הגסים שם אין ספיגה של מזון, השומן והפחמימות נספגים במעי הדק. השימוש במשלשלים יוצר עצלות של המעי, כלומר מרגיל אותו שלא להתרוקן ללא רכיבים המגרים אותו לפעול, והדבר יוצר התמכרות ותלות.
- תת פעילות של בלוטת התריס – מאטה את פעילות מערכת העיכול וגורמת לספיגה לקויה של רכיבי מזון.
- שימוש בתרופות – סותרי חומצה, תרופות למערכת העצבים (תרופות לדיכאון, חרדות), תרופות מסויימות לאיזון לחץ דם ועוד.
מערכת העיכול הינה מערכת המתחדשת כולה כל שלושה חודשים, לכן ניתן ללמד אותה לעבוד שוב בצורה תקינה ומאוזנת ללא שימוש בחומרים משלשלים.
עצירות היא מצב פתיר לחלוטין, הקפדה על סיבים, שתיה ופרוביוטיקה תסדיר את פעילות מערכת העיכול. בטיפול נטורופתי ניתן לאזן את פעילות מערכת העיכול על ידי שימוש בוויטימנים וצמחים שיאפשרו למערכת העיכול לשוב לפעילותה התקינה והמאוזנת.
בכתבה הבאה נדון בעיכול המזון במעיים, ספיגת המזון, טיפול בקנדידה ותולעי מעיים בילדים.
