שימו שומשום

טחינה רכה, חלווה מתוקה ושומשום קלוי מעל הסלט, ממעדני המטבח שלנו, אותם למדנו להכין – תתפלאו לשמוע – דווקא מן הערבים השכנים… השומשום בעל ערך תזונתי גבוה ומוסיף לארוחה הרבה בריאות בדרך פשוטה וקלה ליי(שומ)שום. אז – שימו שומשום..

השומשום בשמו הבוטני נהגה בשין ימנית ובחולם. “סומסום” הוא הכינוי העממי. זרעים קטנים וקלילים, הנוטים לעוף ברוח מצויה, ומרוב קלילות גם קשה לייבש אותם כדי לאחסנם כראוי. קצירתם מתבצעת – מעניין לדעת – עוד לפני ההבשלה, כדי לתפוס את הזרעים לפני שהם בוקעים מן התרמילים. באפריקה גדלים זרעי השומשום בר ובהודו גדל הזן המתורבת. פעם גידלו אותם גם בארץ, כשמיסי הייבוא היו גבוהים.

המומחים הגדולים לענייני השומשום הבהיר והטחינה הם הערבים והיא נפוצה כמאכל עממי בארצות המזרח התיכון. באירופה וארה”ב, לעומת זאת, היא נדירה ויקרה. בארץ השתלבה הטחינה כמטבל פופולארי, וניתן למצוא מגוון רב של חברות המייצרות טחינה גולמית, כששיטות ההכנה משתנות מחברה לחברה ומשפיעות על רמות הסידן והמגנזיום וכן על שאר הערכים התזונתיים. כדאי לבדוק לפני שקונים.

השומשום – לתשומת לב

ערכם התזונתי של גרגרי השומשום גבוה במיוחד. הם מכילים סידן יותר משיש בחלב, ברזל יותר משיש בבשר, ותכולת החלבון שבהם גדולה מאחוזי החלבון שבביצה.  הטחינה היא מאכל חובה לסובלים מאלרגיה או רגישות לחלב, כי היא מסייעת להם למלא את מצבורי הסידן ולהוסיף גם ויטמינים ומינרלים נוספים. יש לציין, כי אחוזי המגנזיום שבשומשום גבוהים בצורה משמעותית, ומדובר במינרל חשוב במיוחד שחסר לאחוזים גבוהים באוכלוסייה. למגנזיום חשיבות רבה בתהליכי הרפיית וכיווץ שריר. הוא מינרל החיוני לבקרת הפעילות התוך-־תאית, ליצירת עצמות ושיניים ולהעברת אותות עצביים. הוא מפעיל אנזימים רבים ויש לו חשיבות בהעברת סידן ואשלגן דרך קרום התא. כמו כן, צריכת כמויות גדולות של מגנזיום עשויה לסייע לסובלים מנדודי שינה.

בשומשום אחוזי שומן גבוהים, אך מדובר בחומצות שומן חד בלתי רוויות מסוג אומגה תשע 9 אשר מסיעות מסייעות בהורדת רמת הכולסטרול בדם ואינן מתחמצנות, שומן בריא שמומלץ להגדיל את צריכתו ביחס לסוגי שומנים אחרים בכדי לאזן כולסטרול, להוריד לחץ דם, ובעצם “‘לתקן” ‘ ככל הניתן את נזקי השומן הרווי. בנוסף מכיל השומשום חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה שלוש 3 ושש ו־6 אשר הגוף אינו מסוגל לייצר בכוחות עצמו.

יישומים תרופתיים

ההיסטוריה של השומשום כצמח מרפא כבר רשמה את דפיה בזמן המצרים הקדמונים והבבלים, שהשתמשו בו כדי להאריך נעורים ולשפר את מראה העור והשיער. החיילים הרומאים אכלו שומשום בדבש כמקור זמין לכוח ואנרגיה, ומה שחיזק את חיילי האימפריה הרומאית הגדולה – כדאי לתת לו צ’אנס… בעשרים השנים האחרונות, התבצעו גם מחקרים קליניים שהוכיחו כי זרעי שומשום מוכרחים להיות במזווה שלכם, לעת צרה. לפניכם חלק מסגולות המרפא של השומשום:

שמן שומשום נגד סוכרת: מחקר שפורסם בשנת 2011 בכתב העת Journal of Nutrition מוכיח, כי שמן שומשום שיפר את האפקטיביות של גליבן (תרופה נגד סוכרת סוג 2). במחקר שפורסם בשנת 2006 בכתב־ עת אחר, ניתן שמן זרעי השומשום לחולי סכרת מבוגרים שסבלו גם מלחץ דם גבוה. הם השתמשו בשמן זה כשמן המאכל היחיד שלהם. לאחר תקופה, דווחו דיווחו החולים על איזון רמות הסוכר ולחץ הדם גם יחד. 

ואכן, השומשום יעיל נגד לחץ דם גבוה. במחקר המתואר להלן, הוריד שמן השומשום את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי לערכים תקינים. זה קורה כנראה בגלל הפפטידים בשומשום שפועלים בדומה לתרופות מרשם להורדת לחץ דם גבוה.

שמן השומשום מסייע גם בטיפול נגד נגד דלקת חניכיים, , עששת ונסיגת חניכיים. אויל פולינג עם שמן זרעי שומשום היא אחת השיטות העתיקות היעילות לבריאות הפה והחניכיים במשך אלפי שנים במסורת הרפואה ההודית המסורתית הידועה כאיורוודה. . השהיית שמן שומשום למשך כמה דקות בפה מונעת עששת שיניים, ריח רע מהפה, חניכיים מדממות, יובש בגרון, ונסיגת חניכיים. מחקר קליני מאשר כיום שאויל פולינג דומה לשטיפה עם כלורהקסידין. שמן שומשום מסוגל להפחית צמיחת חיידקי סטרפטוקוקוס הקשורים בהיווצרות פלאק אבנית ומשקעים סביב צוואר השן וכך למנוע למנוע דלקת חניכיים ומחלות חניכיים.

השומשום גם משמש בטיפול טבעי נגד דיכאון. חומר בשם ססמול – sesamol sesamol מציג אפקט שקיים גם בתרופות נוגדות דיכאון. ייתכן גם כי השמנים הטובים בזרעי השומשום מסייעים למוח לייצר את חומצות השומן הנחוצות שלו (לדיכאון יש רכיב ביוכימי במוח, לרוב מחסור בסרוטונין או חוסר איזון בחומצות השומן). ססמול גם הוכח כחומר מגן מפני נזקים לדנ”א הנגרמים על־ ידי קרינת גמא ולכן הוא מגן מפני התפתחות מחלות ממאירות. בהשוואה למלטונין, הוא גם נמצא פי 20 יעיל יותר בחיסול רדיקלים חופשיים. יתר על כן, הוא מכיל חומר פיטואסטרוגני בשם “ססמין” המעכב תאים ממאירים מסוגים שונים. הססמין גם נחשב לחומר אנטי־ אוקסידנט רב־ עוצמה שעשוי למנוע ספיגת כולסטרול ולהקטין את ייצורו בכבד.

ניתן להשתמש בשומשום טחון מעורב במים לחבישות חיצוניות של העור במקרה של כיבים, כוויות וצריבות. עיסה זו מועילה גם לטחורים. לעיסה יסודית ובליעה של כף שומשום על בסיס יומיומי מסייעת להסדרת המערכת ההורמונאלית. 

שימושים ואופני יישום

קליית גרגרי השומשום מסייעת למצות את טעמם. ניתן לקלות אותם במחבת ללא שמן במשך מספר דקות עד שהם מתחילים להפיץ ריח נעים ומזהיבים קלות. לאחר הקלייה מקובל לפזר את השומשום על סלטי ירקות חיים שונים, בעיקר כאלה המכילים כרוב לבן קצוץ. מובן שניתן גם ללעוס אותם כמו שהם – כחטיף.

טחינה גולמית היא אחת הדרכים הנפוצות ביותר לשיווק שומשום. מקורה של המילה “טחינה” בשפה הערבית. הטחינה נטחנת באבני ריחיים או בשיטות מודרניות שונות ומתקבלת עיסה חומה בהירה, דביקה ושומנית, רב־ תכליתית. שיטות הטחינה משתנות כאמור ומשפיעות על איכות המוצר. השיטה הרווחת כיום היא טחינה של הגרעין לאחר הסרת קליפתו, כשלטחינה “‘מלאה” ‘ מוסיפים לאחר הטחינה את הקליפות, שנטחנו בנפרד. לטחינה המלאה, או במהדורה המלאה ביותר דלה: חמאת השומשום, צבע אפרפר וטעם מריר מעט הנוצר מן החומצה האוקסלית, המצויה באחוזים נמוכים בקליפה. חומצה זו מפריעה מעט לספיגת הסידן, אך מאידך, כמויות הסידן שבטחינה מלאה גבוהות פי שמונה 8 מאשר בטחינה רגילה. (מדובר באחוזי סידן גבוהים יותר מאשר בחלב!), והיא מכילה גם את הסיבים התזונתיים של הקליפה. 

אז אם אתם מסוגלים לאכול טחינה משומשום מלא – תקבלו מלא בריאות במתנה. ואם לא – אל תתייאשו! השתמשו בטחינה הגולמית הרגילה ותיהנו גם כך מאחוזי ספיגת סידן גבוהים, וממגוון היתרונות הבריאותיים של השומשום!!

מה עושים עם טחינה גולמית? ראשית לכל: טחינה. סלט הדגל שאי אפשר בלעדיו… טחינה ביתית עדיפה פי כמה על טחינה מתועשת שכמויות הטחינה בה מועטות והיא מכילה תוספות של חומרי הסמכה ושומנים בלתי בריאים. הטחינה היא אחד הסלטים הקלים ביותר להכנה, עם אפשרויות גיוון רבות בטיבול כמו טחינה ירוקה עם פטרוזיליה, טחינה אדומה עם עגבניות מיובשות, וטחינה חלבית בטעם מיוחד המתקבלת בתוספת של יוגורט במקום המים. 

טחינה גולמית אפשר לפזר מעל  לגלידה או לגרנולה, וניתן להשתמש בה להסמכת מרקים או ל”‘הדבקת” ‘ קציצות ופשטידות במקום ביצים, ובכך להקפיץ את ערכו התזונתי של המאכל. ומובן וכבובן שאפשר להכין בקלות רבה ממרח חלווה טבעי המורכב מטחינה גולמית מעורבת עם דבש או סילאן, ממש כמו החיילים הרומאים, בזמנו. בתיאבון!

טחינה טיפ:

כדי ליצור טחינה לבנה ואוורירית במיוחד מומלץ להשתמש במים קרים מאוד.

לשייק פירות מעודן:

להכניס לבלנדר 1/4 כוס טחינה גולמית, 1/2כוס חלב ופירות העונה לפי הטעם לרסק הכל יחד ולהגיש קר.

להכנת קרעפט– אבקת חיזוק טבעית:

לקלות: שומשום, גרגרי פשתן, גרעיני דלעת, גרעיני חמניה ואגוזים, לטחון היטב את השומשום והפשתן (עדיף במטחנת קפה), להוסיף את יתר החומרים ולהמשיך לטחון. לשמור בתוך סגורה במקרר,ולהוסיף ליוגורט כל יום כף אחת -לחיזוק ולמניעת אנמיה.