ויטמין D

ערכים: 

רמה תקינה: 30 ננוגרם למ”ל דם, ומעלה.

חסר יחסי: 20-30 ננוגרם למ”ל דם. 

חסר: פחות מ־20 ננוגרם למ”ל דם. 

*ננוגרם  (-מיליארדית הגרם) לכל מ”ל דם. 

מי אני, ויטמין D?

ויטמין D הוא הורמון שומני, המיוצר בגוף, בשכבות העמוקות של תאי העור, כאשר כולסטרול הוא חומר המוצא + קרני שמש  UV מסוג B. ויטמין D עשוי להתקבל בגוף גם ע”י ספיגה ממזון או מתוסף. 

ישראל היא מדינה שטופת שמש. עם זאת, מחקר שנערך בישראל מראה, שמרבית אוכלוסיית ישראל נמצאת במצב של מחסור בוויטמיןD . תופעה זו מתרחשת עקב עיור, בנייה גבוהה, זיהום אוויר, שימוש בלתי מושכל בתכשירים מונעי שיזוף ואורח חיים עסוק שמונע זמני חשיפה סבירים לשמש.

כשמדברים על ‘ויטמין D’ מדברים בעיקר על D2, D3. כאשר ההבדל ביניהם מינורי מבחינה כימית.  ויטמיןD2  מקורו בצמחים, שמרים ופטריות, בעוד שוויטמין D3, מיוצר בעור של בני אדם ובעלי החיים, וזו הפורמולה המומלצת לצריכה. 

תפקידו העיקרי של הוויטמין הוא ויסות המטבוליזם (חילוף החומרים) של הסידן והזרחן ושמירה על ריכוזם בדם. ויטמין D מסייע לסידן ולזרחן המתקבל מהמזון להיספג טוב יותר לדם, ולכן צפוי שאנשים בעלי חסר בוויטמין D לא יספגו מהמזון מספיק סידן (גם אם הם צורכים אותו בכמות מספיקה!) ולכן יסבלו ממחלות הקשורות בדדלול העצם (אוסטאופורוזיס) והשריר. במחקר שנערך בצה”ל נמצא כי ריבוי מקרי שברי מאמץ היה בקרב חיילים עם רמת ויטמין D נמוכה.

שורה ארוכה של מצבים ומחלות קשורה  לחסר בוויטמיןD , וישנם ניסיונות להוכיח ירידה בתחלואה או שיפור בפרוגנוזה עם השלמת החסר. ביניהם: מחלות לב וכלי דם, מחלות ממאירות, סכרת, מחלות הקשורות במערכת החיסון (הנקראות “מחלות אוטואימוניות”), מחלות זיהומיות, מחלות נפש כמו דיכאון וטרשת נפוצה. 

העיבוד הכימי של ויטמין D

אחרי הייצור בתאי העור או הספיגה במעי,  מגיע ויטמין D לזרם הדם ומשם לכבד. בתוך תאי הכבד עובר הוויטמין תהליך עיבוד  כימי  (הידרוקסילציה) ונעשה ל־-OH-D‏25, הנקרא קלצידיול (Calcidiol), וזוהי הצורה העיקרית של ויטמין D שנבדקת במעבדה, כי היא מבטאת בצורה הטובה ביותר את מאגרי הוויטמין בגוף.  בשלב האחרון הוויטמין עובר עיבוד נוסף ונעשה לצורה פעילה המשמשת את צרכי הגוף. 

הגורמים המשפיעים על מצב ויטמין D בגוף

1. 1. פיגמנטציה של העור – אנשים כהי עור זקוקים לחשיפה ארוכה יותר לאור השמש, כיוון שהמלנין בעורם הוא בכמות רבה יותר, מה שמפחית את כמות הקרינה הנבלעת, ולכן הם זקוקים למשך זמן ארוך יותר מבהירי עור. לאנשים בהירים, ההמלצה היא לחשוף את הידיים והרגליים לשמש למשך כ־20-30 דקות בטווח השעות 10:00-15:00 בתדירות של 2-3 פעמים בשבוע. לעומת זאת, אצל אנשים כהים יותר נצרכת חשיפה ארוכה פי 5 עד פי 10.
2. תרבות התנהגות – השימוש כיום במסנני קרינה כהגנה מפני סרטן העור חוסם את קרני ה־UV מהשמש הנחוצות לייצור ויטמין D בגוף. גם לבוש מלא ממעיט את האזורים החשופים לקרינה. לכן, מרבית האוכלוסייה אינה מייצרת בעור מספיק ויטמין D בהשפעת קרני השמש. 
3. גיל – עם הגיל יורדת היכולת של העור לייצר ויטמין D. היכולת לייצר ויטמין D בעור של אדם בן 70 יורדת בכ־75 אחוזים לעומת אדם צעיר.
4. מיקום גיאוגרפי – אנשים המתגוררים באזורים שיש בהם פחות שמש צפויים גם לייצר פחות את הוויטמין. 
5. עונות השנה – בחורף מידת החשיפה לשמש יורדת, כי שעות האור מתקצרות והאנשים מכוסים בבגדים כהגנה מפני הקור.
6. תזונה – קשה לספק ויטמין D מהמזון, כי הוא נמצא באופן טבעי במזונות מועטים בלבד ובכמות מזערית. לכן כיום מעשירים בוויטמין D גם חלק ממוצרי החלב. 
7. נטילת תרופות הפוגעות בספיגת הוויטמין, לדוגמה: תרופות להרזיה ותרופות להורדת רמת הכולסטרול. 
8. 

אז כמה לצרוך בהתאמה אינדיבידואלית? 

הכמות הרשמית המומלצת כיום לאדם בוגר ולתינוק היא 400 יחב”ל (יחידות בינלאומיות), אך ממחקרים חדשים עולה כי הכמות האפקטיבית היא 1,000-2,000 יחב”ל  ויטמין D ביום. כאשר 1 מיקרוגרם ויטמין D = 40 יחב”ל. כשנוטלים תוסף מומלץ לצרוך אותו עם הארוחה העיקרית של היום ולכלול איתו רכיב שומני כלשהו (כך לפי מחקר). 

הדרך המומלצת ביותר לשמירה על רמות תקינות היא בדיקה תקופתית של ויטמין D פעמיים בשנה: בסוף החורף ובסוף הקיץ, כך אפשרי יהיה לכוון את הצריכה  המתאימה יחד עם שימוש מושכל בשמש. בהתאם לתשובת המעבדה ימליץ לכם הרופא על מינון התוסף. והחשוב ביותר:  הקפידו ליטול את התוסף לפי המינון שהומלץ לכם. אל תזניחו!