קטגוריה: ספירת דם
ערך תקין במבוגרים: 4,500-11,000 תאים לממ”ק (יחידת נפח). אצל תינוקות וילדים בגיל הרך, ערכי נורמה עליונים גבוהים יותר.
מערכת החיסון היא המערכת המאפשרת לנו לבוא במגע עם העולם הסובב אותנו מבלי לחלות בוקר וערב.
מיליוני זני החיידקים והנגיפים הנמצאים סביבנו, היו יכולים להיות קטלניים אלמלא מערכת החיסון. מערכת החיסון מורכבת מאיברים שונים כדוגמת העור, היוצרים הפרדה בין העולם שבחוץ ובין גופנו, אך המערכת מורכבת גם מ”חיילים” פנימיים המסוגלים לזהות גורם עוין שנמצא בגוף – ולחסלו. “חיילים” אלו הם כדוריות הדם הלבנות. שמם ניתן להם כדי להבדילם מכדוריות הדם האדומות המכילות המוגלובין.
תאי דם לבנים נכנסים לפעולה ומתרבים כל אימת שגורם זר מבחוץ (חיידק או נגיף בדר”כ) חודר לגוף ומנסה לתקוף, או כאשר יש איום פנימי (תאים ממאירים למשל) המתפתח בגוף. כיוון שכך, הרי שאם נבחין בבדיקת דם (בכל ספירת דם נמדד הערך של כדוריות הדם הלבנות) כי מספר תאי הדם הלבנים גבוה מהרגיל, נוכל להסיק כי הגוף נלחם נגד גורם מסוכן כלשהו. כך יכולה בדיקת כדוריות הדם הלבנות להעיד על קיומו של תהליך דלקתי כלשהו המתרחש בגוף.
עלייה ניכרת במספר הלויקוציטים (לויקוציטוזיס) של מעל 30,000 תאים לממ”ק, או ירידה ניכרת של מתחת ל-2,500 תאים לממ”ק בתאים אלה (לויקופניה) , עלולות להעיד על מצבים פתולוגיים משמעותיים.
עלייה מתונה של לויקוציטים (11,000-17,000 בממ”ק) מצביעה בדרך כלל על מצבי דלקת ממקור חיידקי או נגיפי, כאשר רמת הלויקוציטים עולה עם חומרת ההדבקה או מעידה על מצבים חמורים יותר כמו מצבי רגישות–יתר ואלרגיות (כמו אסתמה), לויקמיה, עקה גופנית או נפשית קשה, נזק רקמתי נרחב כגון כוויות, נמק רקמתי, גידולים במח העצם, ממאירות בכבד ובמערכת העיכול, כשל כליות, שחפת, לופוס, תת–תזונה.
ירידה בספירה הלבנה יכולה לנבוע מנזק של מוח העצם כתוצאה מהדבקה חריפה, השפעת תרופות אחדות, לימפומה וממאירות עם גרורות למח העצם, טיפולי קרינה, פיברוזיס, מחלת כבד או טחול מוגדל.
אורך חיים כללי של תאי דם לבנים הוא בין יום אחד (נויטרופילים) עד 20-30 שנים (לימפוציטים).
מידי יום נוצרים בערך 1011 תאי דם (10,000,000,000) לבנים! יש מאזן תמידי בגוף בין ייצורם של תאי דם לבנים חדשים לבין סילוקם והשמדתם של כאלו שהגיע זמנם למות.
קיימים מספר תתי סוגים של תאי דם לבנים, והם: לימפוציטים, ניוטרופילים, מונוציטים, אאוזינופילים, באזופילים.
לכל אחד מתתי הסוגים הנ”ל תפקיד ספציפי בזיהוי ובחיסול הגורם המזיק. מנצלים את האפשרות לספור כל סוג, ואת העובדה שלכל סוג תפקיד מסוים, כדי לזהות את הפולש המאיים על הגוף.
נויטרופילים (Neutrophils)
מהווים בממוצע 40-75% מכלל תאי הדם הלבנים.
נוצרים במח העצם, אורך החיים שלהם במחזור הדם הוא מספר שעות. הנויטרופילים אחראיים בעיקר על השמדת חיידקים על ידי בליעתם ב”פגוציטוזה”. זהו תהליך שבו הנויטרופילים שולחים מעין זרועות לעבר הפתוגן (אותו הם מזהים באמצעות מולקולות סוכר הנמצאות על ממברנת הפתוגן), וכך “מחבקים” את הפתוגן (מחולל המחלה), בולעים אותו, מעכלים אותו בתוכם לחלקיקים – ובכך מנטרלים אותו. לפיכך, רמה גבוהה של נויטרופילים מעידה על קיומם של חיידקים בגוף.
לימפוציטים (Lymphocytes)
מהווים בממוצע 20%-40% מכלל תאי הדם הלבנים.
מיוצרים במוח העצם, ומהווים את המרכיב החשוב ביותר של את מערכת החיסון בגוף. יש לימפוציטים מסוג B ומסוג T. לימפוציטים מסוג B מבשילים במח העצם, בעוד שתאי T נודדים ממוח העצם עם זרם הדם אל בלוטת התימוס, ושם הם מבשילים.
הבשלתם של הלימפוציטים היא “חינוכם” לתפקיד שיועד להם. תאי B הם התאים שילחמו בגורם זה כמו חיידק, ויפרישו נוגדנים כדי לנטרל את פעולתו של אותו חיידק. יש מיליוני חיידקים שתאי B “מתחנכים” להכירם.
תאי T מבשילים בתימוס. בתימוס כל תא T מקבל זהות מסוימת ותפקיד מוגדר יותר בפעילות במערכת החיסון.
מונוציטים (Monocytes)
מהווים בממוצע 2.5%-8.7% מכלל תאי הדם הלבנים.
מבין תאי הדם הלבנים בדם הם הגדולים ביותר וחיוניים למערכת החיסון. למונוציטים חשיבות מרובה משום שהם אחראים לשפעול הראשוני של כל מערכת החיסון. תאי דם לבנים אלו אחראים על הריגת חיידקים, נגיפים ופטריות והם פועלים בתהליך הפגוציטוזה, שתואר בקשר לנויטרופילים.
אאוזינופילים (eosinophils)
מהווים בממוצע 0%-3% מכלל תאי הדם הלבנים.
תאים אלו נוטלים חלק בתגובה החיסונית של הגוף בעיקר בזיהומים טפיליים ובתולעים.
באזופילים (Basophils)
מהווים בממוצע 0.01%-1% מכלל תאי הדם הלבנים.
תאי דם לבנים ששכיחותם הנמוכה ביותר בדם. תפקידם העיקרי מתבטא בהרחבת כלי הדם בעת זיהום.
מערכת החיסון הינה, כמובן, מורכבת ומתוחכמת הרבה מעבר למה שנכתב פה. מדענים רבים עוסקים ללא לאות בחקר המערכת הנפלאה והכה חשובה הזו, וברצות ה’ – תתגלינה תגליות חדשות ומפתיעות, ותשפענה לטובת התפתחות טיפולים ותרופות למחלות חשוכות מרפא.
