אופן בדיקת האפונה
אפונה יבשה:
- בעת הקניה רצוי לבדוק: שהשקית נקייה ומראה חדש, שלא נראים חרקים בשקית ואין הצטברות חרקים לבנים בתחתיתה, ושלא נראים גרגרים מנוקבים.
- מסננים מעל משטח לבן חלק ומתבוננים בנשורת. אם מבחינים בתולעים זעירות או בכיני ספרים (שהן יצורים זעירים בצבע קרם או אפור), אין להשתמש באפונה היות שקשה לנקותה באופן מוחלט.
- מפזרים חופן גרגרים על משטח לבן חלק ובודקים בין הגרגרים אם מצויים חרקים או תולעים. עיקר הבדיקה היא בין הגרגרים אך יש גם לשים לב אם מצויים גרגרים מנוקבים. כך בודקים את כל כמות הגרגרים.
- אם בשלב הקודם נמצאו חרקים או גרגרים מנוקבים יש לערוך בדיקה נוספת: שוטחים בכל פעם מעט גרגרים על כף היד ומתבוננים בצדם הגלוי אם ישנם גרגרים מחוררים. מניחים את כף היד השנייה מלמעלה, הופכים את הידיים ובודקים גם מן הצד השני. כך בודקים את כל הכמות. אם נמצאו שלשה גרגרים מנוקבים ראוי שלא להשתמש במוצר.
שימורי אפונה:
אפונה משומרת בדרך־כלל נקייה היות ועוברת תהליכי ברירה ואין חיוב לבדקה. לעיתים נדירות יכולה להימצא תולעת גדולה, כגון חילזון, שקל להבחין בה בין הגרגרים. כתם חום כעין חלודה על הגרגר אינו סימן לנגיעות, אך נקודה שחורה החודרת לעומק הגרגר עלולה להיות סימן לנגיעות.
אפונה מטיב ירוד: לשטוח שכבה דקה של גרגרים ולהתבונן אם מצוי בין הגרגרים חרק או גרגרים מנוקבים.
אפונה קפואה:
דינה כשימורי אפונה.
ברכת האפונה במצביה השונים (ע”פ ‘לוח ברכות’ המבוסס על ‘וזאת הברכה’ מאת הרב מנדלבוים שליט”א):
מרק אפונה:
אם האפונים נימוחו – ברכתו שהכל.
אם האפונים ניכרים – ברכתו בורא פרי האדמה.
מרק אפונה עם קרוטונים:
קרוטונים שברכתם ‘המוציא’ (רוב הקרוטונים ברכתם ‘המוציא’ אלא אם כן עברו טיגון בשמן עמוק או התבשלו בתוך סיר המרק) – אם הם בכמות של יותר מכזית – ברכת המרק ‘המוציא’. אם הם פחות מכזית – ספק, ויאכלם בסעודה.
קרוטונים שברכתם מזונות – אם עיקר כוונתו גם לקרוטונים כגון שהם בכמות חשובה, מברך ‘בורא מיני מזונות’ ופוטר בזה את הכל. ואם עיקר כוונתו למרק, כגון שיש מעט קרוטונים, מברך שתי ברכות: הברכה הראויה למרק, וברכת ‘מזונות’ על הקרוטונים. ואם הקרוטונים הם בכמות זעירה, ולא חשובים כלל אלא שאוכלם כיוון שהם על כל פנים שם, כגון שיש קובייה או שתיים של קרוטונים במרק, הם בטלים למרק, ואינו מברך עליהם כלל.
סלט אפונה בטעם כבד – טחון:
אם לא ניכר תואר האפונים – ברכתו ‘שהכל’.
אם ניכר תוארם – ברכתו ‘בורא פרי האדמה’.