רק ביציאה מביתה עם תום המפגש, מסוחררת כולי מקסמן של השעות האחרונות במחיצתה של האישה המיוחדת הזו, אני נותנת עיני בריצוף החצר הייחודי.
“את אבני ה’שבו’ הללו שיבץ כאן בעלי אל תוך שביל הכניסה, כסגולה לשמירה”, מסבירה ד”ר גבריאלוב לפני שהיא מנופפת לי בידה לשלום. ייתכן שאילו שמעתי הסבר זה כשעברתי על השביל לפני שעות ספורות – הייתי מגחכת. אך לאחר ההצצה המרתקת אל חייה של ד”ר גבריאלוב ואל עולמן הזוהר של אבני החושן, אני רק סוקרת את האבנים המשובצות מעשה אומן, ומהנהנת.
לא חסרים בעולם לבבות מאבן, זאת ידעתי משכבר. אך יש גם כמה אבנים, כך מסתבר, שבאמתחתן לב בשר.
אבני דרך
ד”ר גילה גבריאלוב, תושבת העיר גבעת שמואל, חולשת על ‘אימפריה’ של מרכז ללימודי תעודה, קורסים וסדנאות בהדרכתה וכן קליניקה פרטית מבוקשת לאבחון ולריפוי באמצעות אבני החושן, תוך התמחות בקריסטלים ובמינרלים.
בנוסף היא גם אם אוהבת לשישה ילדים שפרחו זה מכבר מן הקן (אחת מהן מאומצת, אך הד”ר מדגישה שאין בינה לבין ילדיה האחרים כל חילוק), ורעיה לבעל ייחודי בפני עצמו.
מר אריה גבריאלוב הינו אומן יודאיקה במגוון טכניקות. ביצירותיו, המתהוות בסטודיו שבעליית הגג בביתם, הוא משלב את מקורות הידע של רעייתו, ובסיועה מפיק ‘תכשיטי בריאות’: טבעות, שרשראות וצמידי כסף בהם משובצים אבני חן סגוליות.
“בעולם מצויים אלפי סוגים של אבנים”, מעניקה לנו ד”ר גבריאלוב מבוא קצר. “כל האבנים סביבנו שייכות לתחום הגיאולוגיה (חקר האדמה), בעוד קבוצה אחת הינה מיוחסת מאוד ובעלת ‘זכויות יתר’. כל אבן הנמנית עליה חייבת להכיל קריטריונים ספציפיים: צבע, מבנה, יופי וחוזק. קבוצה נבחרת זו שייכת לעולם הגמולוגיה (ג’ם-אבן יקרה, גמולוגיה – חקר אבני החן)”.
ד”ר גבריאלוב, שזכתה לחזור בתשובה לאחר התמקצעותה המדעית בתחום חקר האבנים, גילתה את סוד כוחן המרפא של אבני החן רק לאחר שנחשפה למקורות היהודיים בנושא.
“ברשותי אסופה של למעלה משלוש מאות עמודים של קטעים רבים ממקורותינו המתייחסים לכוחן העצום של אבני המרפא”, מעידה ד”ר גבריאלוב, אשר לה כיום לא מעט תלמידים המפיצים את מורשתה ברחבי העולם.
“אחד המקורות המרכזיים, הינו דבריו המפורסמים של רבנו בחיי ב’מדרש תלפיות’, המעיד כי כל האבנים היקרות בעולם – כולן ענפיהן, תולדותיהן ומשפחותיהן של י”ב אבני החושן. בהמשך הוא מפרט את כוחה הסגולי והרפואי של כל אבן ואבן.
בעולם הגמולוגיה ידוע שמו של חוקר בשם ‘מו’ שפיתח את סולם הקשיות, המדרג את חוזקן של האבנים על ידי שפשופן זו בזו. אבן היהלום מדורגת ראשונה, אחריה הספיר, אבן הרובי וכן הלאה. מרגש במיוחד היה עבורי לגלות כי הידע המקצועי שלו מוזכר מזמן בכתבים שלנו – ממש כולו!
אחד הדברים המדהימים בעיני היא הקורלציה בין הנוסחה הכימית של כל אבן, קרי, המינרל הספציפי האצור בה, לבין הנמסר אודותיה בכתובים”.
אפשר לקבל דוגמאות?
“ודאי. רבנו בחיי מעיד על אבן שהינה בעלת סגולה של חיזוק. בשמה המקצועי מכונה אבן זו בשם ‘המטייט’, ובידוע שאכן מכילה היא שפע של ברזל. ישנה אבן המתוארת כמסוגלת לשמחה. בספר ‘נחש הנחושת’ שהוא ספר לסגולות ורפואות וגורלות, כותב עליה הרב כתר שלום בן אברהם: ‘אבן משמחת ומונעת עצבות’. ואכן, נהנית אבן זו מריכוז גבוה של חומר הליתיום, שהוא חומר נוגד דיכאון שמשולב בתרופות הכימיות הניתנות לסובלים מהפרעה דו-קוטבית.
אבן התקומה, למשל, היא אבן האודם, מוזכרת כמסוגלת לשמירה עבור נשים במצבים מיוחדים, ואכן שני מינרלים באבן זו ידועים ברפואה כמסייעים בחיזוק המערכת הנשית. הגמרא במסכת שבת מציינת אבן זאת בעניין ההיתר המיוחד שניתן לאישה לטלטל אותה עמה מרשות לרשות בשל חשיבותה היתרה. גם הסטייפלר זצ”ל, אגב, היה ממליץ לנשים לשאת אבן זאת, בהזכירו כי אין לשכוח להסירה בדרך אל בית הרפואה, פן תעכב את המועד הרצוי…
האם את מודעת לכך, שבעיני אנשים מסוימים עדיין מעלה נושא הריפוי באמצעות אבנים תחושת חשדנות?
“למרות הפתיחות שחלה בשנים האחרונות, המתבטאת באינטגרציה הולכת וגדלה בין הרפואה המשלימה והקונבנציונלית, עדיין העיסוק בטיפול המשלים מעלה בי את ההרגשה של דג סלמון השוחה נגד הזרם… הזדמן לי לשוחח עם יהודי מאמין שהפגין כלפי עבודתי זלזול גדול. הסברתי לו כי התרופות הן של הקב”ה בכבודו ובעצמו כאשר אני רק השליחה, ושתחום הריפוי באבנים איננו מיסטיקה כי אם שילוב של ידע תורני ומדעי.
המלצתי לו לפתוח בעמודים ספציפיים את מסכת שבת, מדרש תלפיות, ספר שלטי הגיבורים לרבי אברהם הרופא, ספר נחש הנחושת, ילקוט מעם לועז ועוד ועוד, ולהיווכח במו עיניו כי חכמה זו מתבססת על ידע עתיק ואמין ביותר. אף אודות אברהם אבינו מצינו: ‘אבן הייתה תלויה בצווארו של אברהם אבינו וכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא. ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם תלאה הקב”ה בגלגל חמה’ (רשב”י במסכת בבא בתרא דף ט’ז). ואף כי דרשות רבות נדרשו אודות מדרש זה, מכלל הפירוש הפשוט לא יצא.
אנרגיות שחקו אבנים
“השם יתברך העניק לאבנים – ‘קריסטלים’ – בשמן הנוסף, תפקיד חשוב בעולמו, והריהן עובדות בפקודתו ללא הרף תוך תרומה אנרגטית כבירה לאיזון היקום”, מספרת ד”ר גבריאלוב. “באים הגשמים, השלגים והרוחות ומסייעים לנקותן ולטהרן. מפציע אור השמש ומטעין אותן מחדש.שכך נאמר במדרש בראשית רבה י”ד: ‘בשעת ירידת גשמים הכול מתברך, אף אבן טובה מרגשת ומקבלת כוח ומעלה’
“אבן חן אמיתית לעולם תשויך לאחת משבע צורות גיאומטריות קבועות, ותיהנה מייחוס למשפחת אבנים מסוימת הנושאת צורה אופיינית זהה. כל אבן ואבן מפיקה שדה אנרגיה המאוזן באורח טבעי ובכוחה לעורר יכולות נפשיות וגופניות ולהגבירן.
מדע הפיסיקה הקוונטית מגלה לנו את מה שהיהדות ידעה וסיפרה כבר מקדמת דנא: העולם הפיסי אינו מורכב, למעשה, משום ‘חומר’. המרכיב הבסיסי שלו הוא מהות שניתן לכנותה אנרגיה. בשל מגבלות חושינו אנו תופסים את העצמים בעולם כמוצקים וכנבדלים זה מזה, אך אם נחלק את החומר לחלקיקים ולחלקיקי חלקיקים, הרי שעם פיצוחו והבקעתו של האטום – יתברר כי החומר אינו אלא אנרגיה טהורה בלבד. העולם הפיסי כולו אינו אלא אנרגיה, כך שכולנו מאוחדים כחלקיו של שדה אנרגיה אחד עצום.
האנרגיה רוטטת בתדרי מהירות שונים ולכן איכויותיה שונות, קלילות או דחוסות. המחשבה היא צורה קלילה ועדינה של אנרגיה, ולכן היא יכולה להשתנות במהירות. החומר הדחוס משתנה לאט יותר, אבל אפילו אבן משתנה בסופו של דבר, ואפילו בהשפעת אנרגיה קלה כמו זאת של המים!
לכל מימוש פיסי קודמת מחשבה, המדמה את הצורה הפיסית המתוכננת. דימוי זה ממגנט את האנרגיה הפיסית ומכוון אותה לזרום באותה תבנית, עד כי בסופו של דבר הוא מממשה אף במישור הפיסי החומרי. גם כאשר איננו נוקטים פעולה פיסית ישירה כדי לממש את הרעיון, עצם הופעתו בתודעתנו היא אנרגיה שתהיה לה נטייה להגשים את עצמה לבסוף גם במישור המעשי.
מי שחושב ללא הרף על מחלה – ימצא עצמו חלילה חולה בסופו של דבר, ואם אתם מאמינים שאתם יפים – אתם נעשים יפים. הרגשות, המחשבות והגישות משפיעות גם על הביוכימיה ועל גופנו הפיסי.
על עיקרון זה יושב כל הריפוי המופלא של אבני החן. לאבני החושן, אותן נשא הכהן הגדול על חזהו, כוח עצום בריפוי פיסי ונפשי, ובהעברת תכונות נפש בלתי רצויות והפיכתן לחיוביות בס”ד, בדרך נפלאה וטבעית.
אנו מרגישים ומגיבים לקריסטלים וחשים באנרגיות התנודתיות של אבני החושן בזכות המבנה הקריסטלי המושלם שלהן, השולח תדרים מרוכזים וברורים. ברוב המקרים מציגים הקריסטלים דגם גיאומטרי מושלם המדגים באופן נפלא את הסדר בעולמו של השם יתברך. הם אינם רק שולחים תדרים קבועים ומושלמים, אלא גם מזרימים אנרגיה מרוכזת, כל אבן בהתאם למינרל שהיא מכילה. כל משפחת אבנים שולחת תדרים תנודתיים באורך המיוחד והאופייני אך לה, ממש כמו טביעת האצבעות האנושית הייחודית לכל אדם.
על ידי שימוש נכון ועם סייעתא דשמיא, ביכולתנו להביא את תכולת האנרגיה של האבן למערכת האנרגטית של האדם, לעזר ולתועלת. וכך כותב רבנו בחיי בפירושו לפרשת תצווה בפרק כ”ח: ‘אין לך כל אבן ואבן מן האבנים היקרות שלא תמשוך כוח עליונים’.
אבן בוחן
“גופנו מאופיין במרכזי אנרגיה שונים, שלכל אחד מהם תפקידיו הייחודיים. כשאנו סובלים ממחסום או מחסר, תדרי האנרגיה שלנו משתנים בהתאם. האבנים מכילות מינרלים הקיימים בתוך גופנו: ישנה אבן הנושאת מגנזיום, אחרת הנושאת ליתיום, עוד אחת הנושאת קלציום וכן הלאה. המינרל מעניק לאבן את צבעיה השונים, מה שמסייע למוח המקבל את השידור הצבעוני הזה, לבחור את המינרלים החסרים לו בכדי להתאזן. כך משמשות אבני החן, מתנתו של הקב”ה, ככלי לאבחון.
על פניו, כשניגש אדם לבחור אבן מתוך היצע כלשהו, מוחו המניפולטיבי מעניק לו שפע תירוצים וחיפויים לבחירה: הצבע החביב עליו, המגע הנעים וכדומה. האמת היא שהשדר הבא מן האבן הוא חזק עד כדי שהאדם נשמע לו בבלי דעת.
ככלל, אני מאמינה שעל אף שנדמה לנו כי אנו הבוחרים, למעשה האבן היא זו שבוחרת בנו… ילדה שהגיעה אלי לאבחון, ניגשה ונטלה חופן גדול של אבנים בעלות תכונה של שיפור נשימתי. בשיחה עם האם הסתבר כי היא סובלת מאסטמה. בעבר, כאשר חסר היה בגופו של ילד רך סידן, היה ניגש באופן אינסטינקטיבי לקיר האבן, מגרד ומלקק. היום, אגב, גם צבע הקירות הפך לסינתטי…
אבחון באמצעות אבנים לא דומה ל’קריאה בקפה’ ומובן שלא לאבחון קונבנציונלי. שלושה אנשים שונים יכולים לדווח על דכדוך עד דיכאון קל. הפתרון לא יהיה בצורת כדור אחיד הנוגד דיכאון אלא בירור של המרכז האנרגטי הנכון שיש לאזן. האם המקור הוא בראש? (מחשבות טורדניות) האם ברגש? (רגשות שליליים) כלומר בעזרת האבנים נגיע לשורש הדברים, ובו נטפל”.
מנין הוודאות כי האבנים המוכרות היום הן אכן אותן אלו אליהן התייחסו חכמינו במקורות?
“חז”ל נתנו סימנים מובהקים לחלק מן האבנים עם אמצעי בדיקה בהירים, בנוסף לתיאור צבען וצורתן האופיינית. כדי לזהות את אבן ‘עין החתול’, למשל, יש לקחת בד פשתן, לעטוף את האבן היטב ולהבעיר את הבד. אם הפשתן נשרף מסביב אך לא במרכז האבן, סימן שזו האבן המקורית (מופיע ב’שלטי הגיבורים’, ‘נחש הנחושת’ ועוד). אמנם, על שלוש מתוך 12 אבני החושן אכן קיימים חילוקי דעות.
לצורכי בדיקות איכות אני אף נעזרת בשירותי המעבדה הגמולוגית, לאימות איכויות האבן ומקוריותה על פי מבחן מוליכות חום, קשיות, הגדלה מיקרוסקופית פי 30 כדי לוודא שהאבן לא עברה תהליכים כמו צביעה או הקרנה רדיואקטיבית שנועדו לייפותה אך תוצאותיהם מזיקות. חשוב למי שתר אחר אבנים טובות בחנויות לדעת, כי ישנן אבנים סינתטיות המיוצרות במעבדה, והינן נטולות כל תכונת מרפא. אגב, מחירן של אבני חושן מקוריות ואיכותיות בימינו עשוי להגיע למיליוני דולרים”.
בית מרקחת אבנים
“כדי למצות את התועלת שניתן להפיק מאבני החן, ועל מנת להביא את תכולת האנרגיה של האבן למערכת האנרגטית שלנו, קיימות מספר צורות של שימוש. האחת, נשיאת האבנים עצמן, על הרכביהן השונים המותאמים לכל אדם, כשהן מוצמדות לבגד הפנימי. כמו כן ניתן להניחן בבית, לטיהור המרחב הקרוב.
יש להעביר את האבנים תהליך חד שבועי של טיהור, המשחזר את תנאיהן בטבע – את הגשם המטהר ואת השמש מעניקת האנרגיה – ומטעין אותן בכוחות מחודשים: שטיפתן תחת זרם מים תוך כוונה שבס”ד הכוח שהטמין הקב”ה בהן יעמוד לעזר ולתועלת, וחשיפתן לאור יום חיצוני לשלוש שעות.
דרך נוספת היא באמצעות שיקוי, המקל במיוחד על ילדים. אני מכינה אותו באמצעות הנחת האבנים הרצויות בכלי שקוף המכיל מים מסוננים. התדרים האנרגטיים של המינרלים המרוכזים עוברים אל תוך המים הסופחים אותם, וכעבור יממה ניתן לשתות אותם. מובן כי אין בתמציות אלו כל חומר כימי או נלווה, והן מסוגלות לאזן חוסר איזון חשמלי במערכות שלנו. יש גם אפשרות של הפקת ‘קוקטייל’ המורכב מן האבנים הספציפיות אותן בוחר המטופל עצמו, ולמעשה משלב מספר תמציות יחד.
נתיב טיפולי נוסף נמצא בשימושי, והוא כלי הדמיון המודרך, תוך שימוש באבן מופלאה במיוחד המכונה אבן ‘הגנרטור’ (קוורץ – קריסטל), שלה תכונות של העצמה: יצירת תוספת כוח והענקת טוהר מחשבתי והרמוניה”.
ברשותה של ד”ר גבריאלוב (המגלה לנו ב’סודי סודות’ כי היא עצמה סובלת מהיפראקטיביות ומהפרעות של קשב וריכוז; “כל שריטה אצל המטפל מועילה בסופו של דבר למטופל…” היא מתרצת בחיוך.) שלל ערכות המכילות שילובים מינרלוגיים של אבנים שונות למטרות ספציפיות, וכן מבחר תמציות ריפוי: לריכוז ולביטחון, להצלחה ולפרנסה, לרוגע, לשלווה ולמניעת דיכאון, לגמילה מהתמכרויות, תחליף לריטלין, לריפוי דלקות אוזניים ולמניעת ניתוחי כפתורים, למניעת הרטבת לילה, לשיכוך כאבים ועוד ועוד. בידי הד”ר עדויות רבות להקלה משמעותית בשלל שימושים אלו.
“בייחוסי הריני נצר לסבא שהיה חסיד טשורטקוב. במהלך השנים יצרתי קשר קרוב עם הרבנית קנייבסקי, זכר צדקת לברכה, שהייתה עבורי כאם רוחנית נערצת וכחמצן ממש, ולצדה נהגתי להתפלל את תפילת המנחה באופן קבוע. לפני מספר שנים שאלתי לעצתה בבעיה בה נתקלתי: יש לי ערכת אבנים המסוגלות לשלום בית. הן פועלות את פעולתן כאשר נושאים אותן הבעל והאישה במקביל. במקרים רבים הנשים חפצות לשתף פעולה, בעוד הגברים מסרבים…
‘תאמרי לנשים למסור לבעליהן שהאבנים הן סגולה לפרנסה’, הייתה תשובת הרבנית החכמה. ‘והרי זה שקר לבן!’ תמהתי. ‘לא ולא’, מחתה הרבנית, ‘זוהי אמת לבנה, שהרי כבר הורו לנו חז”ל כי אם יכבד הבעל את אשתו גם פרנסתו תתברך!…’
אגב, יש אבן המסוגלת, אכן, לפרנסה. תיאורה של אבן ממשפחת הקריזובריל, המכונה ‘עין החתול’, מופיע בספר ‘שלטי הגיבורים’ לרבי אברהם ב”ר דוד הרופא שהיה חכם ורופא מומחה. (נולד בצפון איטליה בשנת ש”ב, לפני למעלה מ-400 שנה). בספר זה הוא מפרט את אבני החושן וסגולותיהן. במדרש תלפיות ערך ‘אבנים’ נכתב כי ‘אף אם נגזר על האדם עניות, אבן זו תביא לו עשירות'”.
ואם הזכרנו את חוכמתה של הרבנית ע”ה, נציין כי בבית בנם של הרב והרבנית קנייבסקי בבני ברק הוקם גמ”ח לאבנים להורדת צהבת יילודים. האבן הנקראת ‘ג’ייד’, מטהרת את הדם ובכך מאזנת את ערכי הבילירובין. ר’ חיים קנייבסקי שליט”א, המשמש כסנדק מזה שנים רבות, נעזר בגמ”ח זה. לפי דברי הד”ר, בסיעתא דשמיא אין ברית הנאלצת להידחות לאחר השימוש באבן זו”.
כעת נעשינו מעט סקרנים לברר, אם יורשה, באילו אבנים הד”ר עצמה נוהגת להיעזר?
“אשתף בשמחה. אני נושאת על גופי באורח קבע לפחות חמש אבנים שונות: אבן ה’רוז-קווארץ’ המסוגלת לאהבה עצמית, אבן ה’רודנהייט’ המפוגגת מועקות, אבן ה’שבו’ המעניקה שמירה והגנה ללב, אבן ה’לפידולייט’ ואבן ה’רודוקורסייט’.
אני צורכת בכל יום קוקטייל המורכב מארבע תמציות שונות: האחת לאיזון סוכרתי, מונעת כמיהה לסוכר ולמוצריו ותורמת לאיזון האינסוליני, תמצית לאיזון התיאבון – מרסנת ומונעת התמכרויות לפחמימות, תמצית ‘זהב’ לרוגע, לשלווה וליכולת הכלה, ותמצית ‘פוקוס’ המסייעת להגברת יכולת המיקוד והריכוז”.
מבט ממיס אבנים
כמומחית שביצעה במשך שנים רבות הערכות שווי של אבנים טובות בבורסה ליהלומים, עבור לקוחות פרטיים (כבעלי ירושות) ואף בשירותה של משטרת ישראל (כביצוע הערכות לשלל גנוב), וכן כבעלת דוקטורט נוסף במדעי ההתנהגות – נהגה הד”ר לנדוד ברחבי העולם הגדול לצרכי מחקר או מתן הרצאות. “ד”ר לגמולוגיה היא גם ד”ר לסבלות”, מתבדחת גבריאלוב, המתארת כיצד היא גוררת עמה למרחקים אבנים מסיביות תוך אסטרטגיות מורכבות.
באחת הנסיעות, לפני למעלה מעשרים שנה, הזדמן לד”ר גבריאלוב להתארח מטעם עבודתה בביתו של יהודי חסיד חב”ד, ר’ נתי שלוש ז”ל. המארח המסור הציע אז לחבורת אנשי האקדמיה ששהתה בביתו להצטרף עמו לנסיעה לבית הרבי מלובוויטש זצוק”ל בברוקלין.
“לא רציתי כלל להצטרף, בעוונותי העדפתי אז ללכת לצפות בהצגה טובה…” משתפת ד”ר גילה. “לבסוף מצאתי עצמי מצטרפת בעל כורחי, מייחלת שיהיה הערב הזה כבר מאחורי. לצד נוכחים רבים הצטופפתי בפתח הבית כאשר הרכב המיוחל הגיע.
הרבי יצא מן המכונית והעביר את מבטו על הקהל, כשהוא מפנה לכיווני מבט נוקב ביותר. רק לאחר זמן רב הצלחתי להגדיר את המבט הזה, שלאמתו של דבר ממש חדר לתוכי. התחלתי ללכת בעקבותיו פנימה אל תוך הבניין, לא מתיקה עין מן הרבי שבינתיים שוחח עם מספר אנשים. לפתע הסתובב לכיוון בו עמדתי, מחייך את חיוכו הבלתי נשכח.
אותה שעה לא היו ברשותי הסופרלטיבים הראויים, היום אני יכולה לנסות לומר שהיה זה כמראה מלאך ד’ צבקות… נותרתי מאחור נפעמת, פורצת בבכי עז. עד היום אני מצטמררת למול הזיכרון הזה. כל הדרך חזרה לא יכולתי לפצות את פי. למחרת כבר שבתי ארצה, משיגה שתי תמונות של הרבי ותולה אחת בבית ואחת במשרדי באוניברסיטה. אחת הקולגות שעבדה לצידי שבה בוקר אחד מרוגשת למשרד: “אל תשאלי, גילה, אתמול הלכתי ברחוב בתל אביב, ובאחת החנויות גיליתי תמונה גדולה של הסבא שלך!…”
אמנם, למרות החוויה הראשונית העזה, לא חלה אצלי באותה תקופה כל תזוזה בכיוון של התחזקות בקיום מצוות. לאחר כשנתיים וחצי קיבלתי צלצול המודיע לי כי בתי, ששהתה אז בקנדה לצורך לימודיה, נפצעה באורח אנוש בעקבות תאונת דריסה מרכבו של גוי שיכור.
השעה הייתה אמצע הלילה ובכל זאת לא היססתי מלחייג לרב שלוש, מתארת לו את המצב הנורא: “רוץ לרבי שלך ותתחנן אליו שיציל את הבת שלי, הרופאים טוענים שהגיע הזמן להיפרד ממנה, אבל אני איני משלימה עם רוע הגזירה”.
החסיד הנאמן מילא את בקשתי, יצר קשר עם הרבי ושב אלי עם מסר ברור ומרגש: “הבת תהיה בריאה בעזרת ה’, ואף יותר מאי פעם”. מרגע זה היה בי הביטחון המלא שהכול יהיה בסדר, ואכן, ברוך ה’ כך בדיוק היה. לאחר שניסחנו מכתב של תודה הגיע מענה נוסף עתיר ברכות, ותחת החתימה הופיעה המלצת הרבי: ‘מציע לשמור שבת’. בהמשך המליץ לי הרבי זצ”ל להכניס קדושה בעיסוקי עם אוצרות האדמה, בהיוודעות לכוחן האמיתי של אבני החן.
זהו, מאז הכול היסטוריה… אגב, עם תחילת התשובה לקחתי את ברכת ‘אשר יצר’ והדפסתי אותה בשלל צבעים, מדביקה אותה בהתלהבות עצומה על מסדרונות האוניברסיטה. הברכה הזו, לדעתי, היא תמצית הסתכלות האמת על החיים, בהם שום דבר אינו מובן מאליו.
למרות המשפחה המורחבת שאיימה כי עתיד להקיץ הקץ על הקריירה שלי, וכי בצעד כזה ארחיק ממני חלילה את ילדי, נותרה המשפחה מאוחדת, ברוך ה’. כיום נערך בביתי אחת לשבוע שיעור קבוע ללימוד ספר התניא הפתוח לקהל הנשי, אותו מוסר הרב צפריר אנוש. לרבי נותר מקום יקר השמור בלב”.
אבן, נייר ומשקפיים
ד”ר גילה עומדת לערוך בי כעת את אבחונה המקצועי. הגיעה שעת מבחן: האם תקלע אבן האבחון של הד”ר אל מטרתה? האם הגיע הרגע המיוחל בו סבך ענייני הגופניים והנפשיים – יותר סוף סוף…?
ד”ר גבריאלוב מפנה אותי אל השולחן הרחב הצמוד אל קיר הקליניקה, על גבו מוצב מעמד מרובה תאים המאוכלסים במאות אבני חן מחוספסות, עגלגלות, משוננות או מפוספסות.
“בחרי לך מספר אבנים ה’מדברות’ אליך”, מדריכה אותי ד”ר גילה. “האבחון הוא מעמד אינטימי. גם ילד צעיר אשאיר לבדו כדי לאפשר לו מרחב חופשי של טבעיות, ולכן אעזוב כעת את החדר. טלי לך את פרק הזמן ואת כמות האבנים שתרצי”, היא מפטירה ויוצאת את הדלת.
האם הזדמן לכם אי פעם להשקיף על ילד הנותר לבדו מול מדף המתוקים במכולת…? לא האמנתי שזה קורה לי, אבל לגמרי לא קל היה לי להשביע את עיני ואת חושי למול ססגוניותן המרהיבה, המנצנצת בחלקה, של מגוון קרוצות המינרלים העצום שמולי: אחדות מהן הרמתי ומשמשתי, משיבה אותן למקומן בתחושת מבוכה של חוסר שייכות, על אחרות רק העברתי אצבע מלטפת, כמו מבטיחה להן בלבי שאולי, מי יודע, אולי עוד אי פעם נזכה… אך כמה מהן כמעט ותבעו ממני בשפתן הדוממת בעלות, וכמו נדבקו מעצמן אל כף ידי: “אותנו את בוחרת – תרצי או לא תרצי…” מתוחה משהו התיישבתי, ממתינה ל’גזר הדין’.
ד”ר גבריאלוב המתמהמהת מחוץ לחדר מאפשרת לי גם סקירת מערכות כללית של רחבי הקליניקה: שולחן עבודה מסיבי נטול כל ציוד ממוחשב (טוב, בשביל זה מעסיקה הד”ר מזכירות בעמדת הכניסה), חלון ויטראז’ משובב עין (“עבודת יד של בעלי”), תמונה גדולה של הרבי מלובוויטש תחת ויטרינה פינתית משולשת, מדף ספרות מקצועית שבקצהו מיקרוסקופ כבד רושם, והמון, אבל ה-מ-ו-ן אבנים.
אחת המזכירות בה נתקלתי בעת בואי, ‘מתגנבת’ פנימה, מציגה עצמה כתלמידה לשעבר ומבקשת להדליף פרט חשוב: “תרשמי לך שאין כבית הזה לחסד, לצדקה ולמעשים טובים. מלבד האנרגיות הטובות של האבנים סביב, מצויות פה עוצמות של נתינה שקשה להקיף”. רשמנו? רשמנו.
סוף סוף פוסעת הד”ר תמירת הקומה פנימה ונוטלת מן הארון אבן סלע אפרפרה וסתמית במבנה ביצתי. היא אוחזת בה משני צידיה ומפרידה אותם לרווחה: פנימה נגלים פתע מעגלי צבע מפותלים, מהממים!
“אני מכנה אותן ‘אבני ה-‘וואו’…”, מספרת גילה בחיוך ופונה אל תלולית האבנים הקטנה שהערמתי על שולחנה. היא מיטיבה את משקפיה העגולים והמוזהבים, שולפת דף נייר המכיל שרטוט בסיסי של גוף האדם ‘מבותר’ על ידי מרכזי האנרגיה השונים, ואחר מסבירה:
“תוך התבוננות במקבץ האבנים הנבחר, כאשר כל אבן משויכת למקטע אחר בגוף ובנפש ובכך מתארת את מצבו ותכונותיו, נפרש מולי כעין צילום רנטגן של מצבו הגופני והנפשי של האדם ללא כל צורך באימפרוביזציות: האבן אומרת את שלה בדיוק רב, ומעידה על ההיעדר של כל אדם, או לעתים אף על שאיפותיו הכמוסות”.
בסיס, טבור, מקלעת השמש, לב, גרון, עין שלישית וכתר: האבנים לא תאפשרנה לכם לשמור מן הד”ר כמעט שום דבר בסתר… את פרטי האבחון שלי לא כאן הבמה לפרוש, רק אפרגן לד”ר את המסקנה המחמיאה הנ”ל: אילו הייתה אימי תחי’ מתבוננת בדיאגנוזה הסופית, ייתכן מאוד שהייתה מצליחה לזהות בה את דיוקנה של ביתה אף בלא כל פרט מזהה נוסף… הד”ר מציידת אותי בעצות, הכוונות ואיחולים לעתיד, ולי לא נותר אלא ללחוש ‘אמן’.
הצרי אינו אלא אבן
“יעקב אבינו החולם כשהאבן למראשותיו, יהושע המבקיע את אבני חומת יריחו, דוד המנצח את גוליית בעזרת אבן הנחל, לוחות הברית המסותתים מאבן הספיר, בניין המקדש בקרוב בימינו… כל סיפורי הגאולה שזורים באבנים טובות”, טוענת ד”ר גילה בלהט. “בלשון הזוהר הקדוש מסמלת האבן אף את השכינה עצמה: על הפסוק ‘ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן’ מפרש הזוהר הקדוש (חלק ב’ דף קע”ז): ‘זו היא השכינה הנקראת אבן בחן, אבן ישראל שגוללים אותה ומכניסים אותה בגלות…'”
“כשיבנה בית המקדש”, אומרת ד”ר גילה בקול כוסף, “הלוואי, כך מייחלת אני, שירשו לי לבוא ולנקות את המקום בו יתבצע פיטום הקטורת, על הנוסח שלו אני חוזרת שלוש פעמים ביום, מונה בכל פעם באצבעותי: ‘הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף’ זוהי הלא אבן הענבר, היא השרף הנוטף מעצי האורן, תרופה מעולה לסיפוח כאב….”
איי איי, כשתבוא הגאולה, כשתבוא הגאולה… אזי ללא ספק תיגול מעל לב כולנו אבן גדולה.
והשב כוהנים לעבודתם…
סגולת אבני החושן
מובא בזוהר הקדוש: “פליאה גדולה וחכמה רבה יימצא בסוד י”ב אבני החושן… אבנים עליונות יקרות… בשעה שהכהן הגדול היה שם אלו י”ב אבנים ולבש אותם בחושן ואפוד אז שרתה עליו השכינה, ואלו י”ב אבנים מפותחות בשמות כל השבטים וכל שבט ושבט נחקק על אבן אחת. והאותיות היו משוקעות באבנים וכשהאבנים האירו, היו האבנים בולטות לחוץ והאירו על כל מה שהיו צריכים”.
אודם – שבט ראובן: שומרת במצבים מיוחדים ומקלה בעת ישיבה על המשבר.
פטדה – שבט שמעון: מעוררת צמיחה רוחנית, משפרת תיאבון.
ברקת – שבט לוי: מסמלת שפע, ממריצה פעולת המוח.
נופך – שבט יהודה: מעוררת, אנרגטית.
ספיר – שבט יששכר: אבן האמת, צחות המחשבה והחכמה.
יהלום – שבט זבולון: אבן העושר ואומץ הלב, מסירה פחדים.
לשם – שבט דן: אבן ההצלחה, ממריצה ומושכת ממון.
שבו – שבט נפתלי: מגינה מעין הרע, מאסונות וממזיקים.
אחלמה – שבט גד: משרה רוגע ושלווה, אומץ לב וכוחות נפש.
תרשיש – שבט אשר: סופחת נוזלים מהגוף ומטהרת מחשבה.
שוהם – שבט יוסף: לשליטה עצמית ולבריאות כללית טובה.
ישפה – שבט בנימין: הנושא אבן זו קונה לו שם ושכל טוב.
