ויהי עור

“נולדתי בחיפה כבת להורים מסורתיים, אך עזבתי את הבית בגיל צעיר ללימודי פנימייה של בית הספר ‘בית יעקב’ בכפר חסידים, והמשכתי ללימודי הוראה לגיל הרך ברכסים”, מספרת הגב’ דלית זהרון. את דלית, מאירת הפנים והשלווה, בעלת הקול הרוגע כאגם, אני פוגשת במרכז הטיפולים שהקימה, מכון ‘תורת העור’ הממוקם בביתה הירושלמי, על עורק התחבורה הראשי, סמוך לצומת בר־אילן.

“מיסודי הייתי ילדה רוחנית, רגישה לפרטי פרטים. גם היום עודני משתדלת לטפח ולהגדיל את רגישותי כלפי הנשים עימן אני עוסקת, שומרת על זווית מבט לא ביקורתית ובלתי שיפוטית. בריות רבות ברא הקב”ה בעולמו, ולכולן נתונה אהבתו. כמו כלים בתזמורת, בנוי כל אחד מאתנו באופן שונה, מעניין וייחודי. החכמה היא ללמוד לנגן על כולם…” 

פנים מול פנים

כיום, לאחר קרוב לשלושים שנות לימוד, ניסיון והתמקצעות, משמשת הגב’ זהרון, אם לחמישה וגם סבתא, במספר כובעים מגוונים. לאחר ארבע שנות לימודי רוקחות קונבנציונלית ועבודה בתחום (“המקצוע היה מדי עסקי וציני עבורי. מכרתי תרופות שלא באמת האמנתי בהן, נושכת את השפתיים שלא לשדל את האנשים לקנות פחות…”) עברה זהרון לתחומי הרפואה המשלימה: רוקחות הוליסטית ומודעות, קוסמטיקה אורגנית טבעית וכן קוסמטיקה פרא־רפואית, דרמטולוגיה, עיסוי במגע ובשמנים, דיקור סיני, רפואה הודית, פסיכותרפיה רגשית, פודיאטריה (מדע כף הרגל), הוראת פילאטיס ועוד. 

“החיים של היום, כפי שאני רואה אותם, שונים ברמה של פער תהומי מן החיים של פעם”, משתפת זהרון. “הציפיות של כל אישה צעירה הנישאת, למשל, הן עצומות. בנות הסמינר מדמות בליבן כיצד הכול עומד להיות מושלם, כשהבעל תמיד יהיה רכון על תלמודו והילדים ילכו תמיד בתלם ויובילו בהצטיינותם. החיים, שמתגלגלים לפעמים אחרת לגמרי, מולידים תסכול עז שהופך לייאוש. אני מלווה נשים בתחנות רבות של חייהן, וחווה עימן את הדילמות הרבות הצצות בדרך. השאיפה שלי היא להעניק להן. מעבר לטיפול הפיזי, גם להטעין אותן בכוחות לקראת ההתמודדויות הרבות שבקשר עם ההורים, בחיי הנישואין, בגידול הילדים ובכל החזיתות בהן הן מתמודדות”. 

כיבוי עורות

“תורת העור כרוכה בתורת הנפש”, אומרת הגב’ זהרון. “כל בשורה קטנה, משמחת או מעציבה, משפיעה על העור, שמצטמרר, נעשה חידודין או מתמלא זוהר. כפי ששיבה נזרקת בשיער בשל ידיעה לא טובה, כך משתקפת הנפש גם בעור, המשתנה בכל רגע. 

“נשים רבות מציבות סדרי עדיפויות שנראים נאצלים, אך לטווח הרחוק הם בלתי אפשריים. קודם הבעל, אחר כך הילדים, והאישה עצמה אי שם בסוף הרשימה, סובלת מהזנחה עצמית. ישנו שלב שבו עלולה אישה ששכחה את עצמה, לעמוד מול שוקת שבורה, בתחושה שיצאה נפסדת מכל הכיוונים. בעלה עשוי להיות אברך מן השורה שלאו דווקא צמח להיות מן הגדולים והמלומדים שבדור, הילדים גם הם רגילים למדי, והיא עצמה מגלה לפתע כי היא הולכת ומזדקנת – איננה אותה נערה שהייתה… ומה יצא מכל חלומותיה, עבורם נתנה את שנותיה היפות? וזה כואב! נשים נופלות בדעתן. פעמים רבות מגיע המשבר באזור גיל הארבעים. החיים מורכבים, עמוסים ומעייפים, וציפיות העל גורמות לאכזבה משתקת ומייאשת”, מספרת זהרון מנסיונה.

“קשה עד בלתי אפשרי לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, ונשים רבות נופלות מול הקונפליקט הזה. אם בחרת לתת את כל כולך לבית עד כדי מחיקה עצמית – הבית משגשג בסייעתא דשמיא, אך את מוצאת עצמך מרוקנת. אם טיפחת קריירה מצליחנית – היא עלולה ליטול את חלקם של הילדים. העולם היום מתעתע, מעניק אשליה שניתן לאחוז את החבל משני צידיו. האמת היא ששום דבר אינו מושלם, מלבד בורא העולם לבדו.

“חכמת נשים בנתה ביתה, אבל בנדבך הראשון – את נפשה היא”, מבהירה הגב’ זהרון. “מי שלא עושה כן, מגיעה לסחרור ולאפיסת כוחות. נשים מגיעות אליי מעולפות, מותשות, במצב של אס. או. אס. ‘מה לא עשיתי נכון?’ ‘אני מרגישה שאיבדתי את האיזון’ ‘לא מוצאת לעצמי מקום’… נשים רבות עובדות מסביב לשעון, לעתים בתנאי שכר נמוך, ומצויות במעגל בלתי פוסק של נתינה: יולדות ב”ה לעתים קרובות, מחתנות, וכל מערך הבית על כתפיהן. אישה מגהצת, מחליפה טיטול ובוחשת בסיר בנשימה אחת. פתאום מתחילה המכונה לחרוק, והגוף כמו זועק: ‘יש לי רק שתי ידיים, ואת זורקת לעברן כל כך הרבה פקודות, תני לי קצת רגיעה…’

“‘כמה פעמים בשנה, תני קצת מזור לגוף הזה’, אני אומרת להן. כשישנה מודעות שהשחיקה עלולה להביא לידי חולי, זהו כבר תחילת הפתרון. ‘קודם אני, לפני כל בני הבית?’ הן תוהות, ‘האמנם?’ ואני עונה באמצעות המשל הידוע, כי כאשר הכוס מלאה עד גדותיה, היא נשפכת! יש לה למי ויש לה מה לתת. כמה יפה כוס היין של הקידוש כשהיא כולה שופעת! אך כוס מועטת אין בה די כדי להרוות את האחרים. כשיש טעינה, יש נתינה. וכשאישה מגיעה לסיפוק עם עצמה ומרגישה שמחה, בשבילי זה מרגיש כמו להחיות עולמות שלמים.

“בסביבות גיל ארבעים מתפתח מעין דיאלוג פנימי המוביל למשבר”, טוענת זהרון. “יש כבר מקצוע ביד, הילדים גדלו, יש בית וגם קצת יותר בינה, הכול נראה טוב ומסודר – ופתאום מתחילים לחוש את תהליכי הבלאי של הזקנה, ולהרגיש באופק את מיעוט זמן החיים… המפגש עם תהליכי ההזדקנות יוצר משבר שעלול ללכת ולהתחזק, אם לא שנשכיל להתחזק נגדו. אחת התפילות האהובות עליי לקוחה מנוסח תפילת המוסף של ראש השנה ויום הכיפורים: ‘אדם יסודו מעפר וסופו לעפר… משול כחרס הנשבר, כחציר יבש וכציץ נובל, כצל עובר…’

“באמת, הזקנה לא קופצת עלינו בן יום. הנכון ביותר הוא לכבד אותה, לעטוף ולאהוב. וזה נכון אפילו בנוגע לכתמי העור שמותירה ההתבגרות ל’מזכרת’, אלו כתמים שאינם יושבים בקדמה, בעילית של העור, אלא בשכבות התחתונות, ולפיכך קשה מאוד להסירם. הכתמים הללו מלמדים אותנו שיש דברים שמוטב להשלים אתם מאשר להלחם. כך השם רוצה, דור הולך ודור בא…”

מזון מת 

“העולם היום מוצף חולאים”, אומרת גב’ זהרון. “בראשם המחלה הידועה, ניוון שרירים, סכרת ובעיות בלחץ הדם. לפני שלושים שנה היה הרבה פחות שפע, הרבה פחות תעשייה וצריכה, וגם הרבה פחות בעיות בריאותיות. הטכנולוגיה של היום מעודדת אותנו שלא לקום כלל מהספה. נוסעים לעבודה ברכב, אוכלים אוכל זמין מכל הבא ליד, סובלים מסטרס ומעורקים מלאים שומן וטרגליצרידים, והכול נראה בהתאם: שרירי היציבה חלשים, שרירי הבטן רפויים, השומן מצטבר על השרירים והגוף מתקפל קדימה. ‘אני לא אוכלת כלום, ממה אני משמינה?’ שואלות אותי נשים רבות. צריך לדעת שרצון הבורא הוא שנדאג לתחזוק הגוף שנתן לנו, שנקיים את ‘אדם לעמל יולד’. כל פעילות גופנית היא טובה, בתנאי שיש עימה התמדה. למערכות הגוף ניתנה יכולת תיקון עצמית מדהימה. הגוף מסוגל להיבנות מחדש: שיקום הרקמות, חידוש מתח השרירים, אפילו המימיקה של הפנים.

“היום, כשהעולם מוקף בטון, נדמה שכמעט נעלם הטבע… בעבר נמדדה הצלחתו של רופא הכפר על־פי בריאות התושבים. היום נאמדת הצלחת הרופא כפי מספר המרשמים שהוא נותן! בזמננו כבולות ידי הרופאים לתאגידי התרופות הגדולים, המתגמלים אותם. מוקמים יותר סניפי קופת חולים, יותר בתי מרקחת, אך יותר ויותר אנשים נעשים חולים! אותי זה מזעזע. 

 “‘ונשמרתם’ זה לא רק לכביש!” מתריעה זהרון, “איננו מספיק מודעים לעובדה שהאוכל שאנו מניחים בעגלת הסופר יכול חלילה להרוג אותנו… ההיגיון הבריא נלקח בשבי בידי תעשיית המזון, שמייצרת לנו מזון יש מאין. אז מה לאכול? – שואלים אותי. פשוט, מה שהשם ברא! אם זו בריאה נקייה של השם, אני אוכלת. אם לא כן – ישר לפח! כל מה שיד אדם עיבדה הוא בעיניי מזון לא אמיתי, מזון מת. 

“אני עצמי משתדלת לצרוך מזון טבעי לחלוטין. במטבח אין לי צורך לבלות זמן רב, האוכל ברובו חי, מרוסק או מאודה. לאחר הקימה בבוקר ולאחר התפילה, שבה אני משתדלת להודות להשם על כל הטוב שנתן לי, אני מבצעת תרגילי פילאטיס כשעה, ואחר כך מכינה לי שייק עשיר וטרי. עם זאת, אני מרשה לעצמי פה ושם לחרוג מהמשטר. הטעימה כשמה כן היא, טעימה… אך מי שיודע מראש שעלול לאבד שליטה, מוטב לו שלא יתחיל. כמאמר חז”ל: מרעיבו, שבע. משביעו, רעב…” 

מהפיל לפילאטיס

“הפילאטיס הוא תוכנית עבודה לשרירים, לגידים ולרקמות, בה השקעתי כחמש שנות לימוד. מטרתה לתקן תהליכים שהתעוותו, כגון חוסר יציבה וחוסר בשלות, בגוף ובנפש. הפילאטיס נוסד בידי רופא גרמני עבור חיילים שאיבדו איברים חיוניים כגפיים עליונות ותחתונות בעקבות המלחמה. תהליך זה הוא איטי ומתחשב, הגוף עצמו אינו רוצה שישנו אותו בכוח. כדי לשבור גוש של קרח לא נכון יהיה לנפץ אותו בהנחתת מכת טוריה, שתפזר אותו לכל עבר. הפתרון הוא המסה בחום, וזוהי תמצית השיטה. מחממים את השרירים ומותחים אותם. איבר אחר איבר חוזרים לחיים, הנשימה משתפרת, הגוף שב ליופיו, לקלילותו, מתחדשת זרימת הדם בעורקים. שאיבה אחת של הלב, והדם מתפשט בכל האיברים. מתקבל גוף אתלטי, יציב ומתוח. בעיניי זהו חלק משלמות הגוף והנפש”.

את שיעורי הפילאטיס שהיא מעבירה, פותחת הגב’ זהרון בעשרים דקות של לימודי תודעת הנפש, מתוך הספר ‘נפש החיים’ לרבי חיים מוולוז’ין, ומתוך כתבי הרמב”ם. “האתגר שהכי מדבר אליי”, משתפת גב’ זהרון, “הוא להורות דרך חיים. לשכלל בקרב הנשים את יכולת השליטה העצמית שלהן. ‘איך יכול להיות שאני מנהלת עסק גדול/חולשת על משרד מצליח, ובכל זאת איני מצליחה לשלוט על פה אחד כזה קטן?’ שואלות אותי נשים המעוניינות בשינוי. ‘הצלחתי!’, ‘התגברתי!’ הן מילות המפתח שלהן אני מחכה, הן הממלאות אותי סיפוק בשליחות”.

דשים בעקבים

אחת מהתמחויותיה של דלית זהרון, כפי שהוזכר, היא תחום הפודיאטריה, תורת כף הרגל. 

“זוג הרגליים, ובפרט כפות הרגליים, מקבלות מרוב האנשים יחס מזלזל שלא בצדק”, טוענת זהרון, ולרגל חשיבות הנושא מסכימה גם לפרט: “גורבים גרביים ודוחפים את כף הרגל לאיזו נעל שרוצים. מעמיסים עליהן עודף משקל, ועומדים עליהן שעות רבות. זהו מתכון בדוק לבצקות, ולזרימת דם עייפה ואיטית. כך מאפשרים ללחות, לפטריות, ליבלות ולזיהומים להתפשט. מה שמתקבל זה עור מכווץ ולא אחיד, ציפורניים מזוהמות, עיוותים בכף הרגל ותחושת עייפות וכאב. אני חושבת שחסרה הערכה מצד רובנו, למתנת הרגליים הבריאות שקיבלנו”.

בשלב זה, כמראיינת, אני בהחלט חשה הקלה על כך שכפות רגליי נותרות תחובות עמוק בנעליהן. ישנם אזורים שעדיף לא ‘לרגל’ בהם… 

לתיקון המצב, מעניקה זהרון טיפים מאמתחתה: “ראשית יש לבדוק את כפות הרגליים מכל חשש לבעיה רפואית. שנית, להימנע מצעידה על עקבים, הנוגדים את מבנה קשת כף הרגל ומסבים נזק. לפחות אחת לחודש, כדאי להעניק לרגליים טיפול יסודי: לטבול אותן במלחי אמבט המכילים מינרלים, ומסייעים להפגת העייפות ולהקטנת נפח הדם (המומלצים ביותר הם מלחי ים המלח), בתוספת של שמנים לריכוך (הנחיה מפורטת במסגרת). כשהעור מרוכך, קל יותר לטפל בציפורניים. קרם עשיר על כף הרגל וצעידה בבית בגרבי כותנה, ייצרו בע”ה תחושת ראשוניות וחיבור לקרקע, שהשפעתה מייצבת ומיטיבה. אגב, מומלץ להיזהר מצעידה יחפת רגליים במקומות ציבוריים שבהם אנשים רבים מהלכים ברגלים חשופות ורטובות. הרצפה במקומות כאלה עלולה להיות קרקע פורייה להידבקות בפטרת ובשלל מחלות זיהומיות. 

“לדעתי, הבריאות מתחילה ברגליים, הרבה יותר מאשר בפנים”, מסכמת זהרון. “משם היא מטפסת בהדרגה מעלה מעלה”. 

עיצוב פנים 

מיומנויות עשירות וידע רב אצורים ברשותה של הגב’ דלית זהרון. במכון שבניהולה היא מספקת מעטפת טיפולים מרשימה.

מטיפולים קוסמטיים פרא־רפואיים, עבור דרך עיסוי, אבנים חמות ושמנים ארומטיים, ועד דיקור סיני ופענוח בדיקות דם. 

“במהלך הטיפול, בין קרם הזנה למסכת פנים, תחת מנורת חימום מיוחדת ובה מעגל עשוי נחושת, המטהרת את הדם בגוף, ובליווי מוסיקה מדיטטיבית מרגיעה, מרשות לעצמן הנשים המטופלות להתרפות ולהתרגע, וחלקן אף פותחות את צוהר ליבן. מטפל חסר לא ייטיב לסייע, אך אם טעון המטפל באנרגיית נתינה, יש בכוחו ליטול ‘אחד חלקי שישים’ ממחלתו של המטופל. אני חשה כל מטופלת באופן עמוק ביותר”. 

את מלאכת הדיקור הסיני, ממשילה זהרון ל”הסרת אבני נגף החוסמות את זרימת הנהר, לצורך חידוש האנרגיה החיונית”.

מה ההבדל בינך לבין כל קוסמטיקאית קונבנציונלית אחרת?

“ראשית אציין, כי אני חשה כבוד גדול והערכה לרפואה הקונבנציונלית, במיוחד לתחומי מצילי החיים כגון הכירורגיה, מחלקות הטראומה למיניהן ועוד. הרפואה המודרנית רגילה לקחת חלק מקולקל, לתקן אותו ולהשיבו למקומו, ויש לה הידע והאפשרויות לכך. הרפואה ההוליסטית, לעומתה, לוקחת את הסך השלם, את הגוף על כל בעיותיו. אלמלא מאבקי האגו, לא הייתה כל התנגשות בין הגישות הללו. הרי מול עיני המומחים משני צידי המתרס עומדת רק טובת החולה, וכל שיטה יכולה לעשות את מה שהיא יודעת עבורו. 

“בעבודתי אני משתדלת לחבר בין העולמות, וללכת על שביל האמצע. אינני נמנעת משימוש או מכירה של מוצרים קונבנציונליים על בסיס כימי לאלו הדורשות זאת, אך בהחלט מניחה את המגוון הענק של מוצרי הטבע בשורה הראשונה. מניסיוני, החומרים הטבעיים עובדים הרבה יותר יפה, וגם מונעים את גירוי העור. אמנם טווח הפעילות שלהם קצר, עד שלושה חודשים טרם יפוג התוקף, כשאחרי כן הם הופכים למים או מתעפשים, אך זה בעצמו מהווה לעתים יתרון, כי זה ממריץ להשתמש בהם בהתמדה. ההכנה שלהם נקייה ובטוחה, וכך הלקוחה יודעת בדיוק מה נכנס לה לעור”.

במכון ‘תורת העור’, אליו חוברת מעבדה ביו־כימית, מפיקה זהרון בסיוע צמד רוקחות נוספות המועסקות על־ידה, את כל מוצרי טיפוח העור בייצור עצמי, מחומרי גלם טבעיים בלבד. החל מקרם לחות ושמנים לעיסוי ולהרחה, עבור לסבונים מוקשים וכלה במשחות רפואיות למחלות עור שונות (על סבון פחם כבר שמעתם? נשמע מוזר אמנם, אך מועיל לבהרות בעור ומעודד פיגמנטציה!). 

“בסיסי הקרמים השונים הם בדרך כלל שמנים העשויים משקדים, אגוזי מקדמיה, שומשום, זרעי ענבים ומשמש”, חושפת זהרון סודות מקצוע על קצה השפופרת, “ואילו התמציות מופקות משלל סוגי פירות, ירקות, עשבים ותבלינים”.

אני נוטלת לידי מספר בקבוקונים מן המדף, מרחרחת ומתפעלת מן הניחוח המקורי, המשכר, התואם בשלמות את הכיתוב שעל התוויות. כך אני שולפת צנצנת פילינג מלון־מלפפון, בקבוקון קרם אנזימים דובדבני, קרם אלוורה ירוקה, שמני הדרים, לחות רימונים, מנטה, ענבים, דונג דבורים, אבקות חוואר ועוד. הפסד ריחני ביותר לתתרנים…

עורי וישעי

פרק נכבד בתחום טיפולי העור שמור למסכות הפנים. “שגרת הטיפוח היומית, הכוללת סבון פנים, חלב פנים, לחות וקרם לילה וסרום, היא כעין ‘טקס’ החוזר על עצמו בוקר וערב”, מסבירה דלית, “מסכות הפנים הן טיפול משלים לתחזוקת העור. הן משמשות כזריקת מרץ המשתלבת בשגרה על־ פי הצורך האישי. חשוב שכל אחת תדע להגדיר את סוג העור שלה, כדי להגיע להתאמה נכונה של רכיבי המסכה. המלצתי היא להשתמש במסכה כפעם עד פעמיים בשבוע. פחות מזה יהיה בלתי אפקטיבי, ויותר מזה עלול להתיש את העור ואף לגרום לפעולה הפוכה.

“מסכת פנים עשויה להשיג מטרות שונות, וישנם בהתאם לכך סוגים נבדלים של מסכות, שכדאי להכירם.

“יש מסכת ניקוי שתפקידה לספוח תאים מתים, שומן ולכלוך. לעתים מוסיפים לה גרגירי פילינג – קילוף, הגורמים להשלת תאים מתים ולחשיפת עור חדש. מסכת ניקוי תהיה עשירה בוויטמינים ובשומנים כאבוקדו, טחינה, דבש ומעט לימון. 

מסכת הזנה ולחות מתגברת את הצורך של העור היבש, מטפלת בעמימות ובקמטים, והכרחית לעור בוגר. מסכת מיצוק מטפלת ברפיון עור הפנים. היא עשירה בחומצות שומן כאומגה 3 ואומגה 9 המחזקות את התאים, ועשויה מבננה, יוגורט ודבש. 

מסכת זוהר מיועדת לתוספת יופי, לאפקט מתיחה מיידי, המעניק לעור הפנים מראה זוהר מיד לאחר הטיפול. היא מועילה גם לקמטוטי עיניים. מסכות זוהר עשירות בחומצות ובוויטמיןc , המעכב תהליכי הזדקנות. הן מופקות משמן זית, מלח ים, מים ושפע לימון. 

יש גם מסכה טיפולית, שתפקידה לשקם את העור מנזקי כתמים, נקבוביות פעורות, פצעים, אדמומיות יתר וכו’, ולהשיב לו את זוהרו האבוד על־ידי מתיחת אקספרס. מסכה טיפולית עשירה ברכיבי קרישה, הזנה וחמצון, ומועילה גם לרגיעת הנפש. מכילה חלבון ביצה, מיץ לימון ודבש.

“את מסכות הפנים יש להתאים לעונות השנה. בעונה החמה תתאמנה בדרך־כלל מסכות ניקוי, ואילו בעונה הקרה עדיפות מסכות הזוהר. לפני השימוש מומלץ להשתמש בפילינג עדין, שמעצים את אפקט המסכה. את השאריות לא לזרוק… מרחו אותן על גב כף היד, לתוספת לחות וזוהר”.

קצת התמצאות: מה ההבדל בין מוצרי היום לבין מוצרי הלילה?

“קרם לילה וסרום לילה מיועדים בעיקר לשכבת הגיל הבוגרת, ויכילו חומרים פעילים בריכוז גבוה יותר (מכונים בשם ‘ניואייג’- מעכבי הזדקנות).

“הסרום הוא פורמולה עשירה בוויטמינים, ששתיים עד שלוש טיפות ממנה מספיקות. ממש כשם שנוטלים את הוויטמינים פנימה, כך יש צורך להזין בהם גם את העור. ויטמין e, המעניק אנרגיות ודואג לשימון, ויטמיןc , המחדש ומתקן את נזקי הרדיקלים החופשיים ועוד. הסרום משלב סוגי ויטמינים שונים, המותאמים לסוג העור: שמן, יבש, מעורב או רגיש.

“האדם, שרוב גופו עשוי מים, זקוק להרוויית התאים ולשימונם. לחות איכותית מונעת את בריחת הנוזלים מהעור. ביום יש למרוח לחות המופקת מוויטמינים על בסיס מים, ואילו בלילה יש למרוח קרם המופק מוויטמינים על בסיס שמן. לעור הנוטה לשומניות למשל, אתאים קרם המכיל ויטמינים כמו מנטה, המכווץ את הנקבוביות, או כמו אצות ים טחונות, בתוספת שפע מים”. 

מכון הטיפולים של הגב’ זהרון מציע גם מגוון פתרונות לסובלים ממחלות העור השונות, כאקנה, סבוריאה יבשה או שמנה (קשקשת מודלקת בפנים), פסוריאזיס (יובש ואדמימות מוגברים), קופרוז (כלי דם מפוצצים תחת העור. יוצרים מראה המזכיר קורי עכביש), שושנה ועוד. 

אחד המוצרים הייחודיים ויוצאי הדופן המוצעים במסגרת המכון הוא קרם/סבון המופק מחלב… נאקה! “הנאקה, כבן זוגה הגמל, מצליחה לשרוד בתנאי מדבר קשים. החלב שלה, שהוא חלב טמא, כמובן, ואסור למאכל עבור כל אדם בריא, מותר לשימוש חיצוני. זהו חלב סמיך, עכור ובעל ריח דומיננטי בלתי נעים, אבל הוא מחולל פלאות במחלות עור שונות כפסוריאזיס, סבוריאה ועוד.

“אגב, גם בשימוש פנימי יש לו כוח רפואי עצום, והוא עשוי לחולל פלאות בקרב חולי ניוון שרירים וחולים במחלות ממאירות. לכן יש המתירים לשתותו לרפואה במצבי פיקוח נפש ובמחלות קשות. כמובן, יש לשאול שאלת חכם בכל מצב”. 

מעור פנים 

“אדם שמסתובב ממורמר, כעוס על עצמו ועל העולם, ילך בסחיבת רגליים, וישדר אי־מיקוד במטרה”, אומרת הגב’ זהרון. “אדם עצוב עם דימוי עצמי נמוך, יגלה אף סימני הזדקנות מהירים יותר. אישה אופטימית אמנם לא בהכרח תימלט מייסורים, אך צורת המחשבה החיובית שלה תעזור לה ‘להחזיק’ את הנפש, להתעצם כנגד המחשבות המקטינות. ‘למה זה קורה רק לי?’ ‘תמיד אני המפסידה…’ הן מחשבות מן הסוג המקטין, והפכן במחשבות כגון: ‘מה אני אוהבת בעצמי?’ ‘איך אחזק את עצמי?’ ההבדל בין שתי הגישות מוצא ביטוי בכל הגוף: ביציבה, בהליכה, בברק בעיניים, וכמובן כמובן, במראה עור הפנים”.

הוצאה לעור

מתכוני מסכות פנים להכנה ביתית

ניתן להכין מסכת פנים טבעית, ממוצרי מזון־על המצויים בבית.

מערבבים את כל הרכיבים, מניחים את התערובת על עור נקי ולח, ושוטפים כעבור 10 דקות. 

מסכת ריכוך – עשירה בוויטמינים ובשומנים, המרככים, מזינים ומחליקים את העור: רבע אבוקדו מרוסק דק, כף טחינה גולמית, כפית דבש ומעט לימון.

מסכת הזנה – עשירה בחומצות שומן חיוניות וויטמינים שתורמים לחיזוק התאים ולשמירת הלחות בעור: בננה מרוסקת+כף יוגורט+כף דבש.

מסכת מתיחה אקספרס – עשירה ברכיבי קרישה (ממש כמו הבוטליניום בהזרקה), הזנה וחמצון: חלבון ביצה מקושקש+2 כפיות מיץ לימון+כפית דבש. יש לשטוף רק לאחר שהתערובת נקרשת.

מסכת זוהר – עשירה בחומצות ובוויטמין סי, המעכבים תהליכי הזדקנות בעור: מיץ מלימון שלם+כפית מים+רבע כפית מלח+רבע כפית שמן זית.

טיפ זוהר מבית זהרון: 

את השהות עם מסכת הפנים מומלץ לנצל להרגעה, מנוחה והרפיה, המעצימות את התודעה, את הנפש ואת הנשמה גם יחד! 

עלייה לרגל

5 עצות לטיפוח כפות רגליים מושלמות

1.  טבלו את כפות הרגליים באמבטיית מים פושרים בתוספת מספר קוביות קרח+מלח גס (לטיהור ולכיווץ כלי הדם)+פלחי לימון (להבהרת העקבים, הנוטים להשחיר/להצהיב).
2. לאחר פעולת ריכוך זו קצצו את הצפורניים.
3.  הסירו עור קשה בעזרת… פומפייה!
4.  מרחו קרם טיפולי להשלמת הטיפול ולקבלת עור רך ונעים.
5.  להעצמת הפעולה, עטפו את כפות הרגליים בשקית או בניילון נצמד (אפקט החום פותח את נקבוביות העור ומסייע לעושר הקרם לחדור אל הרגל), ומעליה גרבו גרבי כותנה למשך 10 דקות.
6.  הסירו את הגרביים, את שאריות הקרם החדירו ביסודיות, לא לשכוח בין קפלי האצבעות. 

התוצאה בסייעתא דשמיא: עור רך כשל תינוק.