החום – מחלה או החלמה?

ואילו הרפואה הטבעית רואה במחלה חלק מדרכו של הגוף לשמור על בריאות. בהנהגות הבריאות בשער הרביעי כותב לנו הרמב”ם:  ” לו תיזהר ותשמור בתכלית כוונתך, אי אפשר מבלי מקרים קטנים שיתחדשו תמיד בגוף האדם והמשל: פעם ירכך הטבע מעט ופעם ייבש מעט, או ירגיש מעט כאב בראשו, או יכאב לו מקום אחד מגופו כאב מעט, וכיוצא בהם” מחלה היא חלק מתפקודי הגוף ואין לנו דרך להימנע ממנה. מרגע שאדם נולד ועד 120 הגוף בונה תאים חדשים ומפנה את אלה שסיימו את תפקידם. המחלה היא פעולה מבורכת שעושה הגוף כדי לעזור בפינוי פסולת שהצטברה בו. בריאות היא לא העדר מחלה. ג’יימס ס. תומסון, שפיתח את שיטת הריפוי הטבעי וניהל את “קינגסטון קליניק” – בית המרפא ובית ספר לרפואה טבעית באדינבורג בירת סקוטלנד מבהיר בהקדמתו לאחד מספריו ” בריאות אמתית אינה מצב שלו, בדרך כלל, נכון יותר לתארה כדינמיקה של פעילויות, שלעיתים באה לידי ביטוי בצורה אלימה. רבים מפרשים ‘התרגשות’ גופנית זו שלא כהלכה.”                                               

כותב הרמב”ם “שכל החולי הבא על האדם מגיע בשל ריבוי הפסולת והלחות הרעות”  ועוד כותב הרמב”ם “שאדם שקם מחוליו הוא כתינוק שנולד” לאחר שמסתיימת עבודת הניקוי – המחלה, הגוף חוזר למצבו הבריא ונקי מפסולת. 

ההבנה שמחלה היא תהליך חיובי שעושה הגוף שלנו מובילה להבנה שכל התסמינים שמלווים למחלה גם הם לתועלת ולעזרה לגוף. כשיוצאים מתוך הנחה שאין דבר בעולם שאין לו תכלית, ניתן להבין שגם לעליה בטמפרטורת הגוף, לחום בזמן מחלה יש תפקיד. הטמפרטורה הטבעית של גוף האדם היא בין 36-37 מעלות צלזיוס. עלית החום אינה מסוכנת ואינה מצביעה על חומרת המחלה. לחום מספר

תפקידים:                                                                           

התפקיד החשוב ביותר של החום הוא לעצור את התרבות החיידקים.                  

החום הוא זה ששולט בכמות החיידקים שלא תגיע למצב שעלול לסכן אותנו.

החיידקים בניגוד לקונוטציה השלילית שהם מעלים, הם ידידינו. אנחנו צריכים את החיידקים לפעולות של פרוק פסולת ופינויה, ללא חיידקים לא יהיה מי שיפרק ויפנה את הפסולת, ככל שיש יותר פסולת בגוף תהיה התרבות גדולה יותר של החיידקים על מנת שתתאפשר פנויה של כמות פסולת גדולה. אבל, אסור לנו לתת להם להתרבות ללא פיקוח. לכל זן של חיידק יש את המיקום בו הוא פועל ולכל חיידק יש את הטמפרטורה שבה הוא לא יכול יותר להתרבות יותר. ולכן, לכל מחלה יש חום אופייני לה. לדוגמא: בשפעת החום בד”כ יגיע ל38.5 מעלות, באנגינה החום יעלה ל – 39.5 מעלות ולפעמים אפילו יותר. רמת החום בכל מחלה מלמדת אותנו על סוג החיידק שפועל בה. לפעמים כל מה שאנחנו “רואים” כלפי חוץ זה חום ולא ממש מצליחים להבין מה בדיוק הפעולה שעושה הגוף. תמיד החום יהיה פעולת תמיכה בתהליכים שעושה הגוף. הבנה של תפקידו החשוב של החום בעצירת התרבות החיידקים מובילה אותנו למסקנה שהורדת החום ע”י תרופות תפגע ביכולות הגוף לסיים את תהליך הניקוי – המחלה. הורדת החום תגרום לאחת או יותר מכמה אפשרויות, או שהמחלה תמשך יותר זמן, או שהיא תחזור שוב אחרי תקופה קצרה, או שהמחלה תסתבך כי הורדנו את הפיקוח על החיידקים והם מתרבים ללא הגבלה.             כותב הרמב”ם ומבהיר בהנהגות הבריאות בשער הרביעי:  “והשמר מאד מאד, שלא תתחיל לרפאות זה, ולא תמהר לקחת הרפואות שמתכוונים להסיר בהן זה החולי המועט – וזה, כי הטבע מספיק בהדומים לאלו הדברים, ולא יצטרך לעזור ברפואות, 

אלא ישאר עם הנהגתו הבריאה והטובה. כי אתה כשתקח לרפאות אלו המקרים הקטנים, הנה אתה בין שני דברים: או שתהיה פעולתך טעות, ויהיה זה ההפך ממה שרצה אותו הטבע, ותפסידהו וירבה הנזק – או שתהיה פעולתך ישרה, ותשיב את הטבע את פעולתו הטבעית – ותלמד טבעך העצלות ותשיבו שלא יעשה מה שראוי, כי אם בעזר מן החוץ… כבר התבאר, כי הטוב להניח לטבע, וכן ראוי שיעשה לכל דבר שאין סכנה בו”.           פרופסור רוברט מנדלסון, הרופא האמריקאי הנודע, כותב בספרו “איך לגדל ילד בריא (למרות הרופא)” בפרק שמוקדש לנושא החום “החום הוא אמצעי הגנה של הגוף נגד זיהומים, ועל-כן יש להניח לחום להגיע אל סיומו הטבעי בלי כל תרופה או טיפול אחר, שמיועד להוריד את החום. החום אינו מזיק לילד ואינו מהווה סיכון לחייו. חום אינו דורש התייחסות רפואית כלשהי” 

 ד”ר מתיאו קלוגר, פזיולוג בכיר באוניברסיטת מישיגן כתב ספר שהתבסס על מחקריו “החום ותפקידו בריפוי מחלות, היערכות מחדש” שאין להוריד חום כל עוד הוא אינו עולה על 40 מעלות צלזיוס, משום שהחום מחזק את המנגנון החיסוני ומפעיל אותו. עלית חום הגוף מונעת התפשטות של מחלות זיהומיות.  תאי הדם הלבנים מתרבים מגבירים את פעילותם ככל שהחום עולה.    

 תפקיד נוסף של החום הוא להוריד לנו את התיאבון.  במצב של חום נהרסים האינזימים שדרושים לעכול, ולא מופרשים מיצי עיכול.  מערכת העיכול היא המערכת שצורכת הכי הרבה אנרגיה בגוף וכשהיא עובדת אין אנרגיה מספיקה למערכת החיסונית. יום יומיים לפני הופעת החום ירד לנו התיאבון על מנת של יהיה מזון במערכת העיכול שהחום יעלה. זו הסיבה שילדים בעיקר, מקיאים בזמן מחלה, למערכת העיכול אין את האפשרות לטפל באוכל.

בצום יש עליה גדולה בכמות החומרים ממערכת החיסון. לדוגמא: אינטרפרון הוא חומר חיסוני רב עוצמה כנגד זיהומים שנוצר בגוף רק בצום. במצב של חום מן הראוי להימנע מאכילה ולהרבות בשתיית מים או תה צמחים פושר ללא סוכר. ניתן לשתות מיצי פרות ולאכול פרות במידה ומתעורר תאבון. הפרות לא מעמיסים על מערכת העיכול ונותנים אנרגיה זמינה לגוף.                                                   

תפקיד חשוב נוסף של החום הוא לדאוג “להשכיב אותנו במיטה“.  אדם חולה חייב מנוחה מוחלטת על מנת לאפשר למערכות הגוף להתמודד עם המחלה. בכדי שמערכת החיסון תעבוד ביעילות אנחנו צריכים מנוחה ושינה. ובאמת אנחנו רואים שבדרך הטבע חולה ישן הרבה. במרוץ המערבי המודרני אין לנו “זמן” להיות חולים. ואנחנו משתמשים בתרופות רבות ושונות על מנת לדכא את תהליך המחלה ולא להרגיש את התסמינים המלווים לה כדי שלנוכל להמשיך בשגרת היום יום הרגילה. באותה מידה נדכא תסמיני מחלה אצל ילדים כדי לאפשר להם ללכת כשיגרה למוסדות החינוך שלא נפסיד ימי  עבודה.

חום אצל תינוקות

כל האמור לעיל אינו תקף שמדובר בתינוקות. אצל תינוקות התאים מאוד רכים ורגישים

חום עלול חלילה “לבשל” את החלבונים ולגרום לנזקים קשים ובלתי הפיכים ואפילו למוות. אחד הסיבוכים למחלות חום אצל תינוקות זה חרשות. במצב של חום אצל תינוקות חובה לפנות מיד לרופא מטפל. מתחת לגיל חודשיים להגיע בדחיפות לחדר מיון.

ובכל זאת איך אפשר להקל מסבלו של החולה ללא פגיעה במהלך תקין של המחלה.

האמצעים העומדים לרשותנו הם רטיות או אמבטיות של מים פושרים.

את הרטיות במחלות חום נשים סביב המותן. ניקח בד כותנה ברוחב של כ- 10 ס”מ (ניתן לגזור מחיתול בד או פלנל או מסדיני כותנה ישנים) נרטיב אותו במי ברז ונסחט. הרטייה צריכה להיות לחה לא נוטפת מים. את הרטייה הלחה נכרוך סביב המותן (בגובה הטבור)

לפחות סיבוב אחד שלם, ומעליה נכרוך צעיף צמר או כותנה.

איך “עובדת” הרטייה? אמרנו שתפקיד המחלה להוציא פסולת. מי שעובד קשה בתחום הוצאת הפסולת הן הכליות הנמצאות בקו המותן. הרטייה מקררת את אזור המותן, מכיוון שאחד מתפקידי הדם לשמור על טמפרטורה יציבה בגוף, מיד יוזרם הרבה דם לאזור ויעזור לכליות בעבודתן. הרטיות גם ישמרו על החום יציב, והן גם מאוד מרגיעות.

לסיכום:

החום המלווה למחלה אינו מסוכן, אינו מצביע על חומרת המחלה והורדה שלו תפגע בתהליך הניקוי של הגוף.

טיפול במחלה ללא הורדת חום מצריך תשומת לב אינטנסיבית למצבו של החולה ביום ובלילה. בכל מצב בו החולה אפטי- אינו מגיב לסביבה, יש לפנות במידית לטיפול רפואי.

המאמר הנ”ל אינו הוראות טיפול במחלות חום ואינו בא להחליף טיפול רפואי אלא כיוון  הסתכלות וחשיבה שונה על כל נושא המחלות. בכל מצב של מחלה יש לפנות לרופא או למטפל טבעי.