השורש הרגשי  

חיים בן ה7 הגיע עם הוריו לקליניקה מכיוון שהוא חזר להרטיב בלילה לאחר 4 שנים שבהם הוא היה יבש. חיים הוא הבן השלישי במשפחה ועד לאחרונה היו לו שתי אחיות גדולות ממנו ואחות אחת צעירה ממנו. במהלך הפגישה הראשונה עם ההורים התברר שהרטבות הלילה החלו בסמוך ללידת אח קטן נוסף, ובהמשך הטיפול התברר שהילד חושש מאיבוד מקומו במשפחה. 

התברר שהילד חש פחד – פחד שלא “יראו אותו”, פחד שלא אוהבים אותו – פחד שהוא יאבד את ”מקומו” במשפחה. ואכן אחרי מספר מצומצם של פגישות בהם נפגשתי עם חיים ובהם עבדנו על שחרור רגש הפחד ורגשות נוספים שהוא חווה אחרי לידת אחיו – חיים חזר לעצמו וקם יבש.

 מהי הרטבה?

הרטבה מוגדרת כאיבוד שתן לא רצוני המופיע בילד מעבר לגיל המצופה להשגת שליטה על מתן השתן, המדובר בד”כ בגילאי 4-5 אבל התופעה יכולה להופיע בגיל יותר מאוחר. תופעה זו, פוגעת בביטחון העצמי ובדימוי העצמי של הילד.

הרטבת לילה היא הצורה השכיחה ביותר והיא מתבטאת בהשתנת כמות שתן גדולה במיטה בעת השינה. כשההרטבה מתרחשת בשעות היום היא מוגדרת כהרטבת יום. הרטבת יום  פחות שכיחה והיא מתבטאת כאיבוד שתן, לרוב, בכמויות קטנות פעמים רבות במשך היום.

הרטבה ראשונית היא מצב בו הילד לא הפסיק להרטיב מאז שנולד. כאשר ההרטבה מופיעה לאחר תקופה יבשה של לפחות 6 חודשים ויותר היא מוגדרת כהרטבה משנית.

מצפים מילד שיפסיק להרטיב באופן ספונטני בין גיל 2  – 4 . בגיל 4 25% מהילדים מרטיבים. בגיל 6 15% , בגיל 12 5% ומגיל 18 ואילך 2% עדיין סובלים מהרטבה בעיקר במשך הלילה. 

מהם הסיבות הנפוצות להרטבה?

1- להרטבת יש בסיס תורשתי מובהק. אצל כ- 75%  נמצאה הרטבה בעבר אצל אחד ההורים או האחים.

2- אצל חלק קטן מהמרטיבים יש סיבה אורגנית; כמו זיהומים בדרכי השתן או בכליות, תולעים, עצירות, וכו או בעיה מבנית במערכת.

כדאי לשלול סיבות אלו לפני שמתחילים לטפל בתופעה.

3- איחור בהתפתחות ובבשלות של מערכת העצבים המרכזית של הילד.

4- שינה עמוקה וקושי ביקיצה משינה במהלך הלילה. מדובר בילדים רגילים ובריאים שלא למדו להפעיל את מנגנון הרפלקסים במצב של שינה.

השורש הרגשי

הסיבות להרטבה הם מגוונות ולעיתים קרובות נובעות משילוב של כמה גורמים מהם פיזיולוגיות ומהם רגשיות.

הרטבת הלילה עלולות להיגרם בעקבות חשש של הילד ממקומו במשפחה כפי שראינו במקרה של חיים.

החשש יכול לנבוע משינוי במרקם המשפחתי או ממערכת יחסים וכמובן מטראומה. 

ישנו 2 סיבות נפוצות להרטבה: חוסר בהירות באשר למקום הפיזי בבית מופיע כגורם משמעותי כהרטבה.

ילדים זקוקים ל ”מקום” משל עצמם בבית כגון מיטה, מגירה, חפצים ובגדים אישיים, ולעיתים כהורים אנו לא מייחסים לכך מספיק חשיבות.

סיבה נפוצה נוספת להרטבת לילה היא הצורך לקרבה וקשר עם אבי המשפחה. במשפחות רבות האב עסוק או נעדר רבות מן הבית, ולפעמים הקשר בן האב לילד הוא מורכב.

מחקרים הראו שגורמים אלה גורמים לתסכול משמעותי אצל הילד והתסכול מתבטא בתופעת ה ”הרטבה”.

מתי כדאי לטפל?

גיל 4 הוא הגיל המומלץ להתחיל טיפול – בתנאי שהילד הוא בריא ובוגר וכאשר יש מוטיבציה של הילד ומשפחתו.

במקרה של מצוקה גדולה בעקבות התופעה, או במצב שיש לפתור את הבעיה כדי להכניס את הילד לגן – אפשר גם לטפל לפני גיל 4.

תופעה קשורה אך קשה מהרטבה:

תופעה קשה יותר מאשר הרטבה היא תופעת ההתלכלכות או האנקופרזיס,- חוסר יכולת לשלוט על מתן צואה. מצב זה נפוץ בילדים, וההערכה היא כי כ%4-1 מהילדים עד גיל 11 סובלים מתופעה זו. אצל 30% מהסובלים מאנקופרזיס מופיעה גם תופעת ההרטבה אך תופעת האנקופרזיס נחשבת לתופעה קשה ממנה.

תופעה זו גורמת לסבל רב לילד, להוריו ואף למשפחתו והקרובים אליו תחושות התסכול, האכזבה, חוסר האונים והזעם שההורה חווה הולכים וגוברים ולא פעם מובילים להתהוותה של מערכת יחסים שלילית בין ההורה לילד. אם הבעיה נמשכת ואיננה מטופלת היא עלולה ליצור מצבי נפש בעייתיים עם השלכות ארוכות טווח.

טיפים ושאלות נפוצות:

עד החתונה זה יעבור?

חלק מההורים מעדיפים לחכות ולתת לתופעה לעבור לבד. זוהי אפשרות טובה אם התהליך קורה מהר. אבל המשכות התופעה לאורך זמן עלולה לגרום לילד קשיים שהם מעבר לתחושת אי הנוחות, בהם קשיים חברתיים, והשפעה לרעה על הדימוי העצמי שלו. אם הילד או ההורים סובלים מתופעת ההרטבה אצל הילד, חשוב לטפל כדי שלא יווצרו תסכול ובעיות רגשיות נוספות .

איך אפשר לעזור?

– לתת לילד חיזוקים כגון מחמאות, מדבקות, מתנות קטנות כאשר הילד קם יבש.

– דמיון מודרך: ניתן לבצע תרגילי דמיון בו הילד מדמה מצבים בהם הוא מרגיש צורך להתרוקן ואז הולך לשירותים. חשוב לגמור את הדמיון עם הרגשה טובה – איך אתה מרגיש? שמח, מסופק, …

מה אסור לעשות?

– אין להעניש, להאשים או להשפיל את הילד כאשר הוא מרטיב, הדבר לא מועיל מחד גיסא, ומאידך גיסא הוא מוסיף לתסכול שלו וכך הופך הרסני.

– אם ההרטבה נובעת מטראומה – יש לתמוך בילד: לחבקו, להקשיב לו . 

– אין להכריח אותו לשתף או לדבר על הטראומה שהוא עבר, וכדאי לפנות לעזרה מקצועית.