זיהומים פטרייתיים בעור האדם

פטריית הפניצליום למשל התגלתה לפני יותר ממאה כמייצרת את הפניצילין והיא אחת מהאנטיביוטיקות הראשונות שהתגלו ולאחר מכן יצרו באופן תעשייתי..

רק כמה עשרות זני פטריות בלבד יכולות לגרום לתופעות שונות באדם ואולם זיהומים פטרייתיים בדרך כלל נגרמים על ידי מספר זני פטריות בודדים. 

מחלות וזיהומי עור בשל פטריות שכיחות מאוד ויכולות להפיע בכל גיל ובכל אזור בעולם. התופעות השכיחות הן זיהומי עור שטחיים הפוגעת בעור, ציפרנים שיער וריריות (בסיכום זה לא ארחיב בנושא פטרת הריריות והקנדידה). 

את הזיהומים הפטרייתים בעור האדם אנו מחלקים לפי מיקום התופעה בעור, הגורמים המעוררים יכולים להיות דומים כגון חוסר אוורור, לחות, הזעה וביגוד אטום.

פטרת עור הקפלים והמפשעות

קפלי העור, בעיקר המפשעות ובין העכוזים אבל גם קפלי עור אחרים נוטים להיות לחים, חמים ופחות מאווררים. התופעה נפוצה יותר בחולי סוכרת, אך גם צעירים ומבוגרים שהביגוד לגופם אטום, הדוק או סנטטי בעונות חמות. היות ואלו תנאי גידול טובים המעודדים התפתחות פטרת בשכבות העור החיצוניות, מופיעה תפרחת לרוב אדמדמה, לעיתים מכוסה או בגבולה קשקשת.

התפרחת יכולה להתפשט גם לכיוון העכוזים.

התלונות המלוות הן גירוי, דגדוג, גרד ולעיתים גרד עז, יכול להפריע לתפקוד ופעילות יומיומית.

הטיפול: מכוון גם לסיבה וגם לזיהום הפטרייתי. בפטריות נטפל במשחות נוגדות פטרת במריחה, יש בבתי המרקחת תכשירים מרובים רובם דומים. לשלב הראשוני של הגרד לעיתים משתמשים המשחות המשלבות בתוכן גם נוגדי פטרת וגם סטרואידים לטיפול בשלב המגרד הראשון, בהמשך קרמים נוגדי פטרת במריחה.

ואולם טיפול זה אינו מספיק היות ויש צורך לטפל בשינוי הרגלי לבוש, אוורור וייבוש העור בכדי למנועה חזרת התופעה. כלומר שימוש בלבנים מבד סופג ומאוורר, וביגוד יותר דק. 

פטרת עור הגוף

פטרת עור הגוף יכולה להיות דומה לזו הקודמת בעור המפשעות, עם אזורי עור ורודים אדמדמים, מעגליים או דמוי קשתות וגלים.גם כאן יש קשקשת בתוך או בגבול נגעי העור. התפרחת הפטרתית יכולה להיות מלווה בגרד עז, קבוע או לסרוגין, ויכולה אפילו לפגוע בזקיקי השער ולשבור אותן.

המראה של תפרחת תלוי בזן של הפטריה שמתפתח בעור, אחד הזנים המוכרים בקבוצת הילדים יותר הוא זן שמידבק מפרוות כלבים וחתולים נגועים. זן זה כשמתפתח בעור נראה כמטבעות ורדרדות יבשות ומקושקשות.

לעיתים קרובות קשה לאבחן את פטריית העור ומאובחנת בטעות כאקזמה, אלרגיה וכו. שימוש במשחות לא מתאימות יכול לשנות את מראה התפרחת ולהטעות עוד יותר באבחון ולדחות בשל כך את הטיפול המתאים.

בנוסף טיפול מאוחר כשהתפרחת כבר מפושטת עלול להיכשל ונדרש לטיפול פומי ( כלומר לתרופת בבליעה כנגד פטריות).

טיפול: שימוש בסבון נוגד פטרת אחת ליום, מריחת קרם נוגד פטרת אחת – פעמיים ליום למשך כשבועיים שלשה. באם אין הטבה לשקול טיפול תרופתי , בהתאמה למידת סבל של ה טופל.

היות וגם כאן יש משמעות ללחות עור, שימוש בביגוד אטום וחוסר אורור יש לטפל גם בזה.

באם מדובר בפטריות שמידבקות מבעלי חיים יש צורך גם לאתר את החתול ואו הכלב ולטפל בו בכדי שלא ידביק ילדים אחרים.

“פטריית השמש” זיהום  פטרייתי שטחי לרוב מופיע בעור הגב וחזה עליונים, בעיקר במבוגרים צעירים.

מראה התפרחת כמטבעות בגוון ורדרד על חום ולעיתים ככתמים לבנים יבשים ומעט מקושקשים, חלקם מתאחדים למשטחים גדולים. בתקופות לחות יחסית כלומר בעת הקיץ, או במטופלים שנוטים להזעה מרובה, התפרחת מתעוררת ומתפרצת. לעיתים קרובות בעת שינוי עונה או אקלים התפרחת מוטבת וכמעט נעלמת ללא טיפול.

הטיפול: סבון הדומה לשמפו כנגד קשקשים המכיל מרכיב אנטי פטרייתי, עיסוי קרמים נוגדי פטרת ולעיתים טיפול תרופתי קצר. היות והתופעה חוזרת ומתחדשת מידי תקופה, יש צורך לחזור על הטיפול

פטרת עור הקרקפת הפנים ואזור הזקן

זיהום פטריית בקרקפת אינו שכיח, מופעי בעיקר בילדים ונדיר במבוגרים. באזור הפנים ואזור המזוקן ייתכן ותופיע גם במבוגרים.

קיימות שתי צורות לזיהום זה, האחד תורה “יבשה” שאינה דלקתית, נראית כתפרחת ואזורים המכוסים יובש, קשקשת דקה ובאזורים אלו רואים גם שערות שבורות. הסיבה לשער השבור הוא פלישה לש פטרת לזקיק השערה.

הצורה השנייה של הפטרת בקרקפת היא הצורה הדלקתית, הנגעים בעור מודלקים, העור יכול להיות נפוח, לעיתים גם עם שלפוחיות, השער שבור מהסיבה שהוזכרה קודם. 

פטרת עור הקרפקת מלווה גרד עז, לעיתם בשל הגרד יש זיהום חיידקי שמטעה ומבלבל ועלול לדחות את האבחון הנכון. טיפול מאוחר בעיקר אם התופעה דלקתית ומלווה בהתקרחות עלולה להסתיים בהצטלקות וכאן גם לאחר טיפול תרופתי ייתן התקרחות מקומית קבועה.

הטיפול: הטיפול במקרם של זיהום פטריית בקרקפת מתחיל מאבחון, האבחון ע”י רופא מנוסה יכל להיות קל, ואולם יש צורך בביצוע משטח ותרבית במעבדה לזיהוי זן הפטרייה.

ככלל טיפול מקומי אינו יכול לרפא פטרייה בעור הקרקפת, לעיתם טיפול מקומי במשחה וסבון מצליח להבריא זיהום פטרייתי של עור הפנים. לפטריה בעור הקרקפת הטיפול הוא תרופתי בבליעה בנוסף לשמפו ומריחת משחה או ג’ל. 

לילדים יש צורך בהכנה מיוחדת של התרופה לסירופ (שם התרופה המקובלת גריפולין), את המינון ייקבע רופא העור או רופא הילדים. הטיפול לרוב ארוך ונמשך כחודשיים תמימים. הטיפול מסתיים אם יש החלמה בעור ולאחר חזרה על תרבית מהעור לוודא כי התופעה חלפה לחלוטין. הטיפול לרוב תחת מעקב בדיקות דם

פטרת עור כף הרגל

תופעות של גרד לחות ותפרחות שכיחות מאוד בכל גיל, יותר בילדים ואנשים שפעילים פיסית, מי שנועל נעליים אטומות בעיקר שעות ממושכות ללא אורור. התופעות אינן בהכרח דווקא בשל זיהום פטרייתי, תפרחות אדמדמות, נפיחתו ובצקת חוזרת שוב ושוב בשל הזעת יתר וחוסר אורור.

תנאים אלו של לחות עם תנאי גידול טובים לפטריות עור וכול יכולות להוסיף ולהחמיר את התלונות.

המראה האופייני של פטרת עור כף הרגל מתחיל ביובש, חריצים ולעיתים אדמומית בקפלים בין אצבעות הרגל, בהמשך יובש וקשקשת מתפשטים ויכולים לצפות כמעט כל עור כף הרגל.

לעיתים קרובות כאשר פטרת עור כף הרגל אינה מטופלת למשך שנים, הזיהום הפטרייתי מתפשט ומעוות את ציפורני הרגליים . יש להדגיש כי התופעה מתפשטת לאט במשך שנים.

טיפול: שימוש בסבון נוגד פטרת אחת \פעמיים ליום, מריחת קרם נוגד פטרת אחת – פעמיים ליום למשך כשבועיים שלשה. לרוב בתחילת טיפלו משתמשים בקרמים משולבים עם סטרואיד  חלש\ בינוני לטיפול בגרד. באם אין הטבה לשקול טיפול תרופתי , בהתאמה למידת סבל של ה טופל.

היות וגם כאן יש משמעות ללחות עור, יש להקפיד על החלפת נעל לסנדל או נעל מאווררת יותר, הסרת נעלים ורחיצה. כטיפול מונע ניתן להשתמש באבקת טלק\ או תכשירים משולבים עם הוגדי פטרת לייבוש העור. 

פטרת עור כף היד

פטרת עור כף היד לרוב נגרמת מאותם זני פטריות הפוגעים בעור כפות הרגלים וציפורניים, המראה של התפרחת מזכיר אקזמה יבשה שאינה מוטבת במשחות לחות וסטרואידים מקומיים. הרמז לאבחון הוא באם מתחיל זיהום פטרייתי באחד מציפרני היד.

האבחון נעשה בעזרת תרבית במעבדה, והטיפול דומהלזה שייפורט בהמשך כטיפול לפטרת ציפרני הרגל.

פטרת ציפרניים

פטרת ציפרני הרגליים מתחילה לרוב בקצה ובזוית ציפורן אחת, בהמשך בצורה איטית מתפשטת לציפרנים נוספות. לרוב מתחיל מציפרני הבהונות אשר צומחות לאט יותר. המראה של פטרת ציפורן הוא בהתחלה של ציפוי לבנבן או שבירות לבנבנה, או כתם צהבהב בזוית או על הציפורן. באם נבדוק את עור כף הרגל נמצא בנוסף יובש וקשקשת גם בין האצבעות כעדות לפטרת העור.

פטרת ציפרנים בדרך כלל אינה גורמת לכאב או גרד, תופעות אחרות גורמות לתלונות אלו, כלומר פטרת עור כף הרגל גורמת לגרד וציפורן חודרנית או יבלות גורמות לכאב.

טיפול לפטרת ציפרנים שטחית יכול להצליח בטיפול מקומי ( משחה, לק, טיפות) באם הפטרת שטחית והחלתית. פטרת ציפרנים ממושכת, בעיקר אם הציפרנים מעובות , וגסות נזקקת לטיפול תרופתי.

משך הטיפול תלוי במהירות צמיחת הציפורן, לרוב 3-5 חודשים. לפני תחילת הטיפלו יש לבצע תרבית במעבדה לאבחן זן הפטרייה וכן לבצע בדיקות דם לפני ובמהלך הטיפול לתפקודי כבד וספירת דם.

יש להדגיש כי התרופות המודרניות כנגד פטרת העור וציפורן, לרוב אינן גורמות תופעות לוואי וסיבוכים בעיקר אם מטופלים תחת מעקב רפואי מסודר. הטיפולים התרופתיים אסורים בהריון ובהנקה.