חודש טבת.
חורף שאמור להיות בשיא.
את בשיא כלשהו?
בשיא טוב הכוונה. למה לשאול על שיאים? מה הבעיה בשגרה פשוטה בקו ישר?
אז חלילה לי לגרום לך להבין שאת צריכה להמציא מחדש את הגלגל של חייך.
כמה שאני אוהבת חדשנות, איכשהו כשזה מתקרב לחיי הפרטיים אני מוצאת את עצמי קצת סולדת מזה. אבל אני מדברת על שיאים אחרים.
את בעבודה מוצאת את עצמך מחדשת את עצמך? מחדשת את התוכן, את העשייה, משתדרגת?
גם בבית, בשיגרה עם ילדים. מה יכול להיות? ארוחות, כביסות, ניקיונות, שיעורי בית ועוד מלא מטלות… מה יש לחדש?
לא מזמן שמעתי מכמה נשים על עייפות. הן לא אמרו לי שהן עייפות אבל כל ההוויה שלהן דיברה שעמום.
נו כמה אפשר לאכול סלטים ופירות ולדבוק באותו תפריט דל ריגושים?
האמת שהן צודקות וגם טועות.
כשאנחנו בהתחלה, בהתחלה של תוכנית פרטנית או קבוצתית, לא משנה, את בהישרדות.
ברור ופשוט שהגוף והנפש שלך עוברים טלטלות יומיומית.
רמות הסוכר שלך שהשתוללו כל יום, חוגגות שיאים חדשים על חשבון השיגרה המשוגעת והעייפות הלא מאוזנת שלך.
ופתאום יום למחרת את מחליטה ללמד אותן לקח.
זו אמת עגומה, ונשים לא מבינות למה הן לא יורדות. כי בחשבון פשוט זה נשמע מאוד הגיוני, בואי נעביר קלוריות מפה לשם וזה אמור להתקזז, ולהיעלם. ולהתבטא בסופו של דבר בסימן ירידה במשקל.
אז נעשה רגע סדר כדי שנעבור לשלב הבא.
ההבנה ההכרחית שאמורה להיות לך היא-
הגוף שלך בנוי למסת קלוריות ומזון כל ארוחה. באופן מחולק, מאוזן ורצוף.
אם אני מחליטה לאכול דאבל בורגר כי לא אכלתי כל היום, ואני מדמיינת גם ירידה במשקל למחרת, זה לגמרי גול עצמי.
אם למשל אכלתי 2 פרוסות כוסמין לארוחת בוקר, זה נהדר ממש. הגוף יפיק מזה את המיטב. לאנרגיה, לחילוף חומרים ועוד.
אבל אם כבר החלטתי על כמות גדולה יותר, מעבר, זו כבר תהיה מעמסה על הגוף, וחלק מהכוסמין יהפוך לשומן . ומעמסה על הגוף זה אומר תחושה של עייפות שמלוות אחרי הארוחה.
אבל מה פירוש, זה בריא, לא?
ומה בעיה שאני אוכל ארוחת בוקר גדולה, אם עד הצהריים המאוחרים חוץ מקפה ועוד קפה אני לא מכניסה עוד אוכל? – אולי פרי וכמה שקדים ואגוזים.
אז שימי לב.
זה לא מאוזן ונכון. זה שהתרגלנו לחיות כמו משוגעות, להיות סתם סופר וומן על חשבון עצמינו, כדאי לשנות את המשוואה מהר.
אני אוכלת כל כמה שעות. מאוזן.
סנדוויץ כוסמין עם חביתה וכמה ירקות חתוכים. אם את בעבודה את לא צריכה להתפנק על סלט קצוץ ומתובל. אם יש לך זמן להכין לעצמך, אני מצדיעה לך וגם שיא המעודדת. אבל למי שהזמן מוגבל והכוחות יותר מוגבלים אז בפשטות.
לקחת גמבה, מלפפון, גזר עגבנייה, פטריות, חסה חתוכה , כרוב , שומר…
לא את כל הרשימה את מביאה איתך לעבודה.
תבחרי שלוש ירקות, תחתכי לך בגדול. ותאכלי עם הכריך.
מבטיחה לך שאחרי 3 ירקות, שעולות לך 0 קלוריות ביחד עם סנדוויץ’, את לא מסוגלת להביט לכיוון המטבח של העבודה אפילו בצחוק.
אבל למרות שאת מלאה את לא שפוכה מעייפות בשום צורה. את סופר רעננה ואנרגטית ובעיקר מאוזנת.
שעתיים שלוש אחר כך, תכיני לך כוס תה חמה, יש כל כך הרבה סוגים בסופר. התה מחמם וממלא ומפנק. ותוסיפי לך איזה פרי. עם כמה שקדים, גם, עד 8. כי מעבר לך זו כבר מנת שומן כפולה ואז שוב, זה מעמיס על הגוף ומשמין.
אבל עזבי משמין… הגוף לא זקוק לזה!
את חושבת שאת צריכה, אבל באמת שסתם שוב התרגלנו לאכול מעבר למה שאנחנו צריכות כי איבדנו את הקשר לגוף, לתחושה ולצורך האמיתי. המדויק.
ושוב שעתיים שלוש אחרי מגיעה ארוחת הצהריים. זו בהחלט הארוחה העיקרית של היום, וכדאי שהארוחה העיקרית הזאת תישאר בשעות הצהריים.
הארוחה הזאת כוללת מנת חלבון גדולה – עוף / בשר / דגים, ביחד עם מנת חלבון, וירקות חיים או מבושלים, או גם וגם.
שימי לב.
בחלבון הגדול לרוב אני לא מידי מוטרדת אם תחרגי, למשל אם יצא לך לאכול גם משולש עוף וגם שוק, או 2-3 שוקיים, או 5-6 קיצות בשר או עוף או מנה גדולה של דג. כי החלבון בסופו של דבר הוא הדלק שמניע את קצב חילוף החומרים ולכן, עדיף שתחרגי בחלבון ולא בפחמימה או בשומן.
לעומת זאת אם את מוסיפה לעצמך אורז או קוסקוס, שימי לב, פה לשים לב.
שימת לב חשובה, כי כשנכנסים לקצב של חילוף חומרים מתחילים לקלוט את הדקויות של מזונות, איך הם משפיעות על הירידה במשקל, על ההרגשה הכללית, על ההיקפים ועוד.
אם אוכלים חלבון גדול כמו בשר, אפשר באותה ארוחה לוותר על מנת השומן.
נכון שאנחנו מדברות על תפריט מאוזן שמכיל את כל סוגי אבות המזון, פחמימות, חלבונים ושומנים, אבל פחמימה יכולה להכיל גם פחמימה וגם חלבון- למשל קינואה, חומוס, שעועית, או כוסמת.
אז צריך למצוא את האיזונים הנכונים גם בסוגי המזונות וכך לבנות תפריט.
נשמע מידי מתמטי וטבלאות אקסל?
זה הרבה יותר פשוט מזה, אני מבטיחה.
זה לרוב האוכל שאנחנו מבשלים לילדים שלנו, רק שאנחנו צריכות ללמוד מחדש מה זה נקרא לפנק אותם ואותנו.
אפשר להכין פיצות, רק שיהיו מקמח כוסמין או מלא, שיכילו מלא ירקות פרוסים דק מעל הרסק, ולא חייב גבינה צהובה בכמויות, אפשר בעדינות ואז לשים לילדים צלחת ירקות חתוכים, מטבל של גבינות בצלחת לנגב עם הפיצה. זה ממש אחלה וטעים.
והנה ארוחת מפנקת רק בניסוח אחר.
וכשאני אומרת מטבל גבינות גם זה לא לתלות גבינה בחיתול ולאפוף אותה עם שמנת 30 אחוז שומן. זה לערבב גבינה לבנה עם מעט שמיר קצוץ ושום כתוש, גבינה אחרת לפזר זעתר ומעט שמן זית, גבינה אחרת עם זיתים פרוסים.
אפשר לעשות מראש ולשמור כמה ימים, ומיום ליום הגבינות משתבחות בטעם.
גם אם מדברים על מרק כתום, מסכימה איתך שזה יותר שואו אם תכניסי שמנת לבישול ותגישי עם עלי בזיליקום וגבינה פטה מפוררת מעל.
אבל, בואי, זה פספס את המטרה.
מה הגשת לכם לאכול? מרק כתום שזה שיא הבריאות לחורף בתוספת כולסטרול טהור בכמות גבוה.
שלא תטעי, אין לי שום בעיה שתכיני את זה פעם ב… לפינוק כזה. ממש מפרגנת לך מכל הלב ובלי טיפת ציניות.
אבל למה להפוך ארוחות פשוטות, בריאות ומזינות, לקטסטרופה “פוטוגנית” על בסיס יומיומי?
נכון.
זה טועם טוב יותר.
נראה טוב יותר.
אבללל ברגע שזה עובר את הוושט, הגוף שלך נאנח ונאנק על מה שמחכה לו.
אז את צודקת שאת משועממת.
אבל אני גם ממש מבקשת שתנסי למצוא אלטרנטיבה יותר מעניינת מתמרים ושקדים כדי לפנק את עצמך במשהו מתוק.
ושזה יהיה מעשה ידייך.
עצם העשייה לעצמך, מרגשת ומעניינת, ומעוררת אותך לחפש שיאים חדשים.
לא חסרים מתכונים קצרצרים איך עושים מטעמים. בריאים, קלילים ממוצרים שנמצאים על כדור הארץ.
