אנחנו משתדלים להעניק להן את הכבוד הראוי ערב ובוקר פעמיים בכל יום, לצחצח כהלכה ולשמור על שגרת טיפול נאותה. אבל למרות הכל – לפעמים השיניים הן מקור לכאב לא קטן, בפה וגם בכיס.
דלקת חניכיים, נסיגת חניכיים, עששת ו־ BLACK LINE– ארבע בעיות מוכרות יותר ופחות, כל אחת וסיפורה האישי.
מאז שאני זוכרת את עצמי – מסביב לשיניים יש “עסק”. היה המלאך ששם הפתעה מתחת לכרית בכל “אירוע נפילת שן”, הייתה אילנה, רופאת השיניים הקשישה שביקשה לפתוח פה ענק כמו של אריה, והיה, כמובן, טקס הצחצוח הקבוע בכל ערב, שממנו היינו משתדלים לחמוק ככל שיכולנו…
גדלנו, גם השיניים גדלו ואיתן הבעיות. ניקוי אבנית, אורתודנט וטיפול שורש הם מושגים ששגורים בכל פה בעל שיניים, ומי מדבר בכלל על הגיל השלישי, שם הבעיות הופכות מורכבות בהרבה.
פרופ’ איתן מיזיריצקי, יושב ראש לשעבר באיגוד הישראלי לשיקום הפה, חבר הנהלת האיגוד האירופאי לשיקום פה וחבר הנהלת האיגוד הבינלאומי לרפואת שיניים דיגיטלית מעניק לנו רקע קצר: “השיניים הן החלק הקשה ביותר בגוף האדם. החלק העליון של השן, זה שאנחנו רואים, נקרא ‘כותרת השן’. החלק שמסתתר בתוך הלסת הוא שורש השן, והחלק שמחבר בין השורש לכותרת מכונה ‘צוואר השן’.
השן מורכבת מכמה שכבות:
אמייל – החלק החיצוני, הלבן ביותר. האמייל מורכב בעיקר מפוספט הסידן – מינרל סלע קשה. דנטין – שכבה שנמצאת מתחת לאמייל. הדנטין עשוי תאים חיים שמפרישים חומר מינרלי קשה. מוך – המבנה הפנימי הרך והחי של השיניים. כלי דם ועצבים עוברים דרך מוך השיניים. צמנטום (שכבת מלט) – רקמת חיבור שמחברת את שורשי השיניים בחוזקה אל החניכיים והלסת.”
רק כשמשהו מתחיל לחרוק, אנחנו מבינים על מה צריכים להודות ועד כמה…
BLACK LINE / או – לא כל מה ששחור הוא חור
הוא היה ילד מטופח: המכנסיים תמיד תאמו לחולצה, הציפורניים גזוזות, הפנים נקיות, והשיניים – על השיניים היו כתמים שחורים ולא אסתטיים בכלל. אמא המסורה והטובה הייתה מקפידה לצחצח איתו שיניים פעמיים בכל יום, ממתקים הוא קיבל רק בשבת, אבל לשיניים זה לא הפריע, והכתמים השחורים והלא נעימים ליוו אותו כמו סימן היכר מעצבן…
בטח גם לכן יצא להיתקל בילד כזה. חמוד, חינני ומטופח – עם סימנים שחורים על השיניים. אם הוא מספיק קרוב אליכן ביררתן אצל אמא שלו אם זה לא יורד בצחצוח, או ידעתן להמליץ על משחה פלונית שתעשה פלאים, אבל כנראה אף פעם לא עשיתן היכרות עמוקה עם תופעת ה־BLACK LINE.
“התופעה, שנקראת בשפה עממית BLACK LINE, היא תופעה נפוצה למדי, ולמרבית הפלא רואים אותה לעיתים קרובות אצל אנשים שדווקא מקפידים על היגיינת הפה”, פותח ד”ר חיים נוימן. “יש תאוריות רבות על הסיבה שגורמת לכתמים להיווצר, אחת מהן טוענת שהם בעצם סוג של מתכת שנוצרת על השיניים כאינטראקציה של שני גורמים: מימן גופרתי – שנוצר על ידי חיידקים שבסביבת השיניים בפה, וברזל שנמצא ברוק ובנוזל החניכיים”.
יש מה לעשות?
“למעשה, אין הרבה מה לעשות מול התופעה, מלבד להקפיד ללכת לשיננית מדי תקופה, על מנת שתנקה את השכבה השחורה שנוצרה”, אומר ד”ר נוימן, ומבהיר שאמנם יש כאן בעיה אסתטית, אבל מבחינת בריאות השן לא צריך לחשוש כי הדבר אינו פוגע בשלמותן של השיניים.
“אבל מהניסיון שלי”, הוא ממשיך, “יכולים להיות פתרונות אינדיבידואליים לכל אחד. יהיו כאלו ששימוש במשחות שיניים המכילות טריכלוזן (כגון ‘קולגייט טוטאל’) ימנע את התפשטות הכתמים או אפילו יאט את הקצב, ולעומתם יהיו אנשים שלהם דווקא שימוש במשחת שיניים צמחית שנקראת ‘פאראדונטקס ג’ל עם פלואור’ יעזור”.
ד”ר גרינבאום מרחיב על התופעה: “שקיעת פיגמנט שחור או חום על השיניים בקרבת החניכיים מגיעה פעמים רבות כתוצאה של הרכב חיידקים בפה: פלורה אוראלית המכילה בקטריות היוצרות פיגמנט כהה ומשקיעות אותו על גבי השיניים. זה לא קשור לעששת ואפילו להיפך – לפעמים זה יכול להעיד דווקא על פה בריא ונטול עששת.
באופן תיאורטי, הפתרון הוא פשוט לשנות את פלורת החיידקים שבפה, אבל למעשה זהו דבר קשה עד בלתי אפשרי. לעיתים נדירות נטילת אנטיביוטיקה ארוכת־טווח (כמו למשל זינט או כפלקס) קוטלת את הפלורה במעיים ובפה, ולאחר סיום קבלת התרופה, הפלורה החדשה שנוצרת היא בעלת הרכב שונה מהקודם וכך כבר לא נוצרים אותם כתמים שחורים ומציקים.
אבל כמובן, מומלץ להינע מנטילת אנטיביוטיקה ככל הניתן, כי הנזקים שהיא עלולה להביא, בדמות פטריות במקומות שונים ועוד, עלולים לגבור על התועלת. מה גם שלא בטוח שנטילת האנטיביוטיקה תעזור”.
נסיגה בשושנים סוגה
זה התחיל מכאב קל בחניכיים, מעט אדמימות ורגישות קלה לקור ולחום. היא לא התייחסה. בהמשך, בכל צחצוח שיניים היה נוצר דימום קל שנעצר מיד. היא רשמה לעצמה לקבוע תור לרופא השיניים שלה. אבל רק כשהשן הקדמית התחילה להתנדנד, ביום לא בהיר בכלל, היא נלחצה ופינתה את הזמן כדי לטפל בעניין. אבל כבר היה מעט מאוחר.
“נסיגת חניכיים היא תופעה נפוצה אצל אנשים רבים באוכלוסייה, בכל הגילאים”, פותח פרופסור איתן מיזיריצקי. “נסיגת חניכיים – כשמה כן היא, מאופיינת בנסיגה של רקמת החניכיים העוטפת את השן לכיוון שורש השן. ככל שנחשף יותר שטח שן, כך הסיכוי להתרבות חיידקים גדולה יותר. נסיגת חניכיים יכולה לגרום לעששת חמורה וכתוצאה מכך לחורים בשיניים, לכאבים חזקים, לרגישות יתר לחום ולקור, להרס שורש השן ואף לאיבוד שיניים, אם מזניחים את הבעיה.
הסימנים של נסיגת חניכיים הם דימום בעת צחצוח או אפילו סתם במהלך היום, רגישות לחום או לקור בעת שאוכלים אוכל קר או חם, חניכיים אדומות או נפוחות, ריח וטעם רע מהפה ומראה של שיניים גדולות מהרגיל.
יש כמה דברים שעלולים לגרום לתופעה: צחצוח שיניים בצורה אגרסיבית והצטברות של אבנית היוצרת רובד חיידקים בחניכיים, גירוד בעזרת הציפורניים או בחפץ זר, טיפול אורתודנטי ליישור שיניים, נסיגה טבעית כתוצאה מגיל מבוגר, מבנה לסת עם עצם דקה סביב השיניים ועוד.
סיבות נוספות עשויות לכלול תורשה (גנטיקה אחראית לשליש מבעיות החניכיים), הזנחת ההיגיינה של חלל הפה והשיניים, ומחלות חניכיים שגרמו לזיהום ובעקבות זאת לנסיגת חניכיים.
בקרב אנשים צעירים שסובלים מנסיגת חניכיים בגיל מוקדם יחסית, הסיבה היא בדרך כלל צחצוח שיניים לא נכון. כאשר מדי יום מצחצחים בחוזקה, אזי לצד שחיקה של האמייל בשן מדובר בטראומה מתמשכת לחניכיים, והחניכיים בתגובה הולכות ונסוגות”.
ומה הטיפול?
“נסיגת חניכיים ניתן למנוע בעזרת אימוץ הרגלים של שמירה על בריאות הפה והשיניים מגיל צעיר”, מבהיר הפרופסור. “צחצוח נכון של השיניים, שימוש קבוע בחוט דנטלי, הסרת אבנית מהשיניים באופן שוטף, בדיקות שגרתיות אצל רופא שיניים וניקוי אצל שיננית. בכל מקרה שבו מתחילה נסיגה מקומית בחניכיים, צריך לפנות מיד לבדיקה ולאבחון. ככל שהנסיגה תאובחן בשלב מוקדם, ניתן יהיה לטפל בה ולהימנע מטיפולים מורכבים כגון ניתוח להשתלת חניכיים”.
דלקת חניכיים – זה לא כזה מדליק!
היא נחשבת לאחת הבעיות הנפוצות בעולם. לפי הסטטיסטיקה, אם עד היום לא סבלתם מדלקת חניכיים יש לכם סיכוי סביר להיפגש איתה בעתיד הקרוב או הרחוק. יותר מכך – אצל חלק מהאנשים לא תלך הדלקת אלא תישאר כבעיה כרונית שעלולה להשפיע על המשך החיים.
אז בואו נכיר לעומק את האיום ונלמד לזהות כמה שיותר מוקדם את סימני האזהרה. כך נדע לטפל בו כשהוא עוד פשוט יחסית – לפני שיחמיר ויהפוך לבעיה מורכבת הרבה יותר:
“כפי שכולנו יודעים, בפה של כל אדם חיים חיידקים שניזונים משאריות מזון שנותרות בו”, מסבירה ד”ר נירית תג’ר-גרין, מומחית למחלות חניכיים ברשת ‘כללית סמייל’ וחברת סגל בבית הספר לרפואת שיניים של אוניברסיטת תל־אביב. “עם הזמן, רובד החיידקים הזה מסתייד והופך לאבנית – שהיא הגורם המרכזי שמשפיע על התפתחות הדלקת.
מערכת החיסון מזהה את החיידקים שהצטברו כאויב, מנסה להילחם בהם וכך נוצרת הדלקת, שלמעשה מזיקה יותר מאשר החיידקים…
הגורמים לדלקת הם רבים, כאשר בראש ובראשונה נמצא חוסר שמירה על היגיינת הפה. גם עישון, לחץ נפשי, מחלת הסוכרת, נטילת תרופות מסוימות ותקופות של טרום־לידה עשויות לתרום את חלקן לבעיה.
מכיוון שמדובר בבעיה נפוצה כל כך, אנשים מבחינים בדימום או בנפיחות אך חושבים שזה מצב שגרתי שאינו צריך לעורר בהלה רבה מדי. הנטייה הטבעית של רבים היא להגיע למרפאת השיניים רק כשמופיעים כאבים משמעותיים – אבל לפעמים אז זה כבר מאוחר מדי והנזק יכול להיות משמעותי מאוד”, מזהירה ד”ר תג’ר-גרין, “אם לא מטפלים בדלקת חניכיים בזמן, היא יכולה להפוך למחלת חניכיים כרונית (פריודונטיטיס). במצב כזה, הדלקת כבר מובילה להרס עצמות הלסת שתומכות בשיניים, מה שמחליש את האחיזה בהן ויכול לגרום להן להתנדנד, לשנות עמדה או לפעמים אפילו לנשור.
במצב כזה נראה בפה ‘כיסי חניכיים’, כלומר, מרווחים בין השיניים והחניכיים בנקודות החיבור ביניהן. לפעמים תהיה אפילו נסיגת חניכיים – בחלל הפה יתגלו שורשי השיניים ויופיע משולש שחור בין השיניים שנוצר כתוצאה מהיעלמות הפפילה – אותו משולש חניכיים שהיה בין השיניים. מראה השיניים ישתנה וידמה כי בסיס השיניים הוא בעל צורה ארוכה ומתכנסת”.
מחלת חניכיים היא מצב בלתי הפיך. גם אם נטפל בו, הפגיעה בעצמות הלסת תישאר ותחייב מעקב קפדני כדי לשמור על השיניים. לכן אסור להזניח את הפה כאשר מופיעים סימנים של דלקת חניכיים.
מה הסימנים?
“הסימנים שלה מזכירים את אלו של נסיגת החניכיים. אחרי הכל – שתי הבעיות הללו מיודדות יותר ממה שהיינו רוצים…
חשוב לדעת שדלקת חניכיים בדרך כלל אינה גורמת לכאבים. התסמינים הבולטים ביותר שלה כוללים נפיחות, אודם בחניכיים, ריח רע מהפה שאינו חולף לאורך כל שעות היום, ודימום – בעיקר בצחצוח השיניים אך גם בנגיסת מזון מעט קשה”.
פריודונט – נעים להכיר
לא, זה לא שם של מחלה, או לחילופין בעיה נוספת שקשורה בשיניים ועדיין לא נתקלתם בה. מדובר ברופא המתמחה בטיפול בבעיות חניכיים. אם אבחנתם בעצמכם חלק מהתסמינים של דלקת חניכיים, כדאי לכם לגשת אליו לטיפול.
בשלב הראשון הוא יבצע צילום סטטוס של חלל הפה. זהו צילום שבוחן כל שן בנפרד מכמה זוויות כדי להעריך בצורה המדויקת ביותר כמה אבנית יש עליה, האם העצם נהרסה ובאיזו רמה ומהו מצב השורשים שמחזיקים את השן.
על פי האבחנה הוא יקבע את הטיפול המתאים, שיכול לכלול כמה גורמים:
טיפול שיננית – טיפול הסרת אבן אצל שיננית מוסמכת נחשב יעיל בהתגברות על דלקות חניכיים קלות. זהו טיפול מהיר שאורך עד עשרים דקות ומומלץ לבצע אותו גם בשגרה פעמים בשנה – גם כשלכאורה מרגישים שהכל תקין בבריאות הפה.
הקצעת שורשים – זהו ניקוי מעמיק יותר מזה של השיננית, שמבוצע על ידי פריודונט מוסמך. במהלך הטיפול מחלקים את הפה לארבעה אזורים – ובמשך שניים עד ארבעה מפגשים מנקים בכל פעם אזור אחד כדי להסיר ביסודיות את רקמות הדלקת והאבנית גם בכיסי החניכיים.
החלפת כתרים או שתלים – לעיתים, כתרים או שתלים שאינם מתוחזקים כראוי יכולים לעורר בעיות בחניכיים ולכן לעיתים יהיה צורך להחליפם באחרים. ההחלטה תתקבל תוך דיון בין הפריודונט לבין הרופא שיבצע את שחזורי שיניים.
ניתוחי חניכיים – אם כל השלבים הקודמים לא הניבו את התוצאות הרצויות – ניתן גם לבצע ניתוחים לשיקום רקמות החניכיים והעצמות שנפגעו כתוצאה מהדלקת.
עששת – השן הלא מתאוששת…
על הדלקת אמרנו שהיא נחשבת לאחת הבעיות הנפוצות בעולם, אבל העששת זכתה במקום הראשון בבעיות השיניים של היקום כולו!!!
העששת נחשבת לבעיית השיניים הרווחת ביותר בעולם, כאשר למעלה מתשעים אחוז מהאנשים סבלו, סובלים או יסבלו ממנה בעתיד.
בקצרה, מדובר במחלה שנגרמת מפעילות של חיידקים שניזונים משיירי המזון שנותר על השיניים, כשלא מנקים היטב בתום הארוחה או בסוף היום. החיידקים האלה מפרישים חומצה שממיסה את האמייל וחודרת אל הדנטין. כשנוצר מגע עם הדנטין – אנחנו מתחילים להרגיש כאב.
במצב של עששת נוצרים אזורים רקובים על גבי השיניים. הם מתפתחים לנקבים זעירים או לחורים. היא תוצאה של שילוב מספר גורמים וביניהם: תחזוקת ניקיון לקויה של השיניים, אכילת ממתקים וחטיפים ושתיית משקאות המכילים סוכר.
אם לא הבנתם את זה עד עכשיו – מדובר פשוט בחורים בשיניים…
מעניין לציין כי העששת נפוצה כל כך על אף שהיא ניתנת למניעה כמעט מוחלטת בשלב ההתחלתי שלה: היא נוצרת כאשר על פני השיניים מצטבר רובד שמורכב מחיידקים וחלבונים מהרוק. החיידקים שנמצאים ברובד על פני השיניים מפרקים את הסוכר מהמזון שאנו אוכלים לחומצות פשוטות. החומצות גורמות להוצאת מינרלים מהשכבה החיצונית וממיסות את חומר השן. אבל אם הרוק מנטרל את החומצה – המלחים חוזרים, שוקעים ומשלימים בהדרגה את השכבה המומסת.
הבעיה היא רק כאשר תכיפות ומשך התקפות החומצה חורגות מיכולת הגוף לבנות מחדש את זגוגית השן (אמייל). רק אז נוצר הפגם העששתי.
והטיפול?
אל תזניחו! אל תחכו שיכאב, ואל תסתמכו על ראייה שטחית שלכם. פעם בחצי שנה גשו לביקורת במרפאת השיניים. את החורים קל יותר לסתום כשהם קטנים ולא כואבים. טיפולי שורש הם עניין כואב ומסובך בהרבה, שמציק מאוד גם לארנק.
כמה מסובך – ככה פשוט…
מסגרת
המדריך המלא לבחירת מברשת שיניים ומשחה
מברשת השיניים ה’מודרנית’ הומצאה רק בשנות השלושים המאוחרות של המאה העשרים, אבל מגוון אמצעים לניקוי הפה היו בשימוש עוד לפני תקופת ההיסטוריה הכתובה. בחפירות ארכיאולוגיות שנעשו בכל רחבי העולם התגלו קיסמי שיניים, מקלות לעיסה, זרדי עצים, רצועות פשתן, נוצות ציפורים, עצמות בעלי חיים ומחטי דורבן.
מברשת השיניים הראשונה הומצאה ככל הנראה בסין. הסינים לקחו זיפים מצוואר של חיות בר וקיבעו אותם בעצם בעל חיים או במבוק כדי שישמשו כמברשת שיניים. השימוש בזיפים אלו נמשך עד שהוחלפו בסיבי ניילון ב־1938.
המברשת הראשונה שהשתמשה בסיבי ניילון נקראה “מברשת השיניים הפלאית של דוקטור ווסט”.
מעניין מה היה אומר אותו דוקטור בעל מברשת השיניים הפלאית אם היה רואה בסופר את מדף משחות השיניים והמברשות, העמוס בעשרות סוגים של מברשות ומשחות, כאילו כל אחד מחזיק באמתחת מאגר של מאות שיניים מסוגים שונים, הזקוקות לצחצוח יומיומי…
