כולסטרול טוב ועוד יותר טוב
רוצה לדעת אם יש לך באמת בעיה עם כולסטרול? מסתבר שהתמונה אינה שחור ולבן כמו שהרופאים מציגים אותה…
תרופות להורדת כולסטרול ידועות בהשפעתן השלילית על איכות החיים. בראש ובראשונה הן מונעות מאנרגיה נצרכת להיכנס לתאים, ובכך גורמות לאדם הרגשת עייפות לאחר מאמץ פיזי, גם כשאינו אינטנסיבי, כמו הליכה בחוץ. מסתבר שמנגנון יצירת הכולסטרול בגוף ומנגנון הכנסת האנרגיה לתאים עובדים על אותו עיקרון, ולכן אם צריך לדכא את אחד מהם, השני גם כן מדוכא כתוצאת לוואי.
איך תוכלו לדעת מה מצבכם בהקשר לכולסטרול על פי בדיקות הדם שלכם? ויותר חשוב – מה אפשר לעשות כדי להינצל מלקיחת התרופות להורדת כולסטרול ביום מן הימים?
אם עוד לא התחלתם לקחת תרופות נגד כולסטרול – המידע הזה שווה זהב ויכול להוסיף לכם עוד שנים רבות של איכות חיים.
אם כבר התחלתם לקחת תרופות להורדת כולסטרול, המצב מורכב יותר, שכן גמילה מתרופות אלו אינה פשוטה, וצריכה להיעשות בצורה זהירה ואיטית מאוד. ובכל אופן, תמיד אפשר לשפר.
לפני שנתחיל, הנה כמה עובדות על הכולסטרול.
מסתבר שכולסטרול הוא אחד החומרים הכי חשובים בגוף שלנו, ובלעדיו לא היינו יכולים להתקיים שנייה אחת!
1. כולסטרול הוא חומר המוצא לוויטמין D. הגוף מייצר ויטמין D מכולסטרול. הטריגר לייצור הוא חשיפה לקרני השמש, שפוגעות בכולסטרול בעור.
2. הכולסטרול הוא חומר מוצא לאסטרוגן, טסטוסטרון ופרוגסטרון. הגוף מייצר אותם מכולסטרול.
3. כולסטרול הוא חומר המוצא לקורטיזול (הורמון הסטרס, שגם הוא אינו חומר רעיל. הגוף צריך קורטיזול כשצריך להפעיל מצבי סטרס בגוף).
4. הוא חומר מוצא לאלדוסטרון – הורמון שמווסת יתר־לחץ־דם.
5. הכולסטרול עוזר ליצור מבנה קשיח מעט של מעטפת תאי הגוף שלנו (ממברנת התא), כדי שהתא יהיה יותר יציב.
6. הכולסטרול הוא מרכיב מהותי במלחי המרה שחשובים לעיכול שומנים.
7. מחקרים מראים שהכולסטרול אחראי על איתות בין תאים, על העברת אותות עצביים ועל טרנספורט של חומרים בתוך התא .
8. ציפוי תאי העצב שלנו עשוי מחומר מבודד, כדי שההולכה של הסיגנל העצבי לא תצא החוצה. אותו חומר מבודד מורכב משומן ומכולסטרול . אז כבר הבנתם עד כמה הכולסטרול הוא חומר חיוני וקריטי לחיים.
ובכן, מהיכן אפשר לקבל כולסטרול?
למעשה, הגוף שלנו מייצר כולסטרול בעצמו! כזה חומר חשוב ובסיסי לחיים, אינו יכול להיות תלוי בתזונה חיצונית.
מבחינה תזונתית, כולסטרול נכנס אלינו לגוף רק על ידי אכילת חלבון מן החי, ורק חלבון מן החי (בשר, עוף, ביצים, דגים ומאכלי חלב)!
שאלתם את עצמכם פעם אילו מזונות מכילים כולסטרול טוב?
התשובה היא ששום מזון בעולם אינו מכיל כולסטרול טוב.
האמת היא יותר גדולה – מסתבר ששום מזון בעולם גם אינו מכיל כולסטרול רע.
בטבע – אין כולסטרול רע. בטבע יש רק סוג אחד של כולסטרול והוא אינו טוב ואינו רע.
אבל… אם תעיפו מבט בבדיקות הדם שלכם, תראו כמה וכמה סוגים של כולסטרולHDL : וגם ,LDL כולסטרול כללי non-HDL ועוד.
בתכל’ס, אם יש רק סוג אחד של כולסטרול, מה פשר כל השמות השונים והמשונים בבדיקות הדם?
כדי להבין זאת, צריך להבין איך הכולסטרול מגיע אל התאים בגוף, ומתוך כך נבין את שמותיו המגוונים שאנו רואים בבדיקות הדם.
נתחיל עם הבעיה:
לכולסטרול יש בעיה להגיע לתאי הגוף, מכיוון שהכולסטרול הוא מולקולה מסיסת שומן, והדם, כידוע, הוא מימי. חמישים אחוז מהדם הם מים.
אז מה הפתרון לבעיה הזאת? ‘מונית’ – חומר שיסיע את הכולסטרול לתאים, ובשמו הרפואי: .LDL
כן, .LDL אותו כולסטרול שזכה לשם “הכולסטרול הרע”.
ה־LDL הוא בעצם מבנה חלול שמסיע בתוכו כולסטרול שיוצא מהכבד, שיוכל להגיע לתאי הגוף שמאוד זקוקים לו.
בעצם, ה־LDL הוא בעל תפקיד חשוב מאוד. בלעדיו הכולסטרול לא היה יכול להגיע לתאים!
אז למה הוא זכה לשם “כולסטרול רע ?”
מסתבר שחלק מאותם “נהגים” שנקראים ‘LDL’ אינם מגיעים ליעדם. הם קיבלו כתובת מדויקת לאן להגיע, אך אינם מגיעים. הם עוצרים בשוליים, עוצרים בצד.
מכירים את התופעה? נהג אחד עצר בצד, פתאום נוצר פקק של סקרנים לראות מה קרה.
עוד מולקולה נעצרת ועוד מולקולה נעצרת, מצטברת, עוצרת בשוליים… העורק מוצר מיום ליום, עוד מילימטר ועוד מילימטר.
והשאלה שנשאלת היא – למה? למה הכולסטרול אינו מגיע ליעדו?
טוב, למען האמת, המציאות היא מעט טובה יותר מהמחזה המתואר לעיל, מכיוון שרוב רובם של ה־LDL מגיעים ליעדם בלי שום בעיה! הם קיבלו מהכבד כתובת שאליה עליהם להגיע, והם מגיעים לאותו תא בלי שום בעיה!
רק מיעוט קטן מהם אינו מגיע – ושוקע בעורקים. בגלל הנטייה של המיעוט הקטן לשקוע בעורקים ולא להגיע ליעד – כל ה־LDL זכו לשם המפוקפק ”הכולסטרול הרע” .
התופעה הזאת מוכרת, הגוף יודע שחלק מ”נהגי המוניות” אינם ממושמעים ואינם מגיעים ליעד, ובמקום זאת עוצרים בשוליים ומצֵרים את העורקים, ולכן פיתח פתרון לבעיה.
הכבד מייצר עוד סוג אחר של כדור שומן, גם הוא חלול. הוא נקרא בשם”HDL” .
כן ,HDL ,הכולסטרול שזכה לשם “הכולסטרול הטוב”.
תפקידו של ה־HDL הוא לצאת מהכבד בעודו חלול, לעבור בכל הגוף ולאסוף איתו את כל ה־LDL שלא הגיעו ליעדם.
ל־HDL אפשר גם לקרוא “פקחי הניקיון של העורקים” .
אלה שניים מהסוגים השונים של הכולסטרול שאתם יכולים לזהות בבדיקות הדם שלכם.
אבל השאלה הכי חשובה היא – מדוע לא כל ה־LDL מגיע לתאים? מדוע חלקו שוקע בעורקים?
התשובה היא שבזרם הדם שלנו נעים גם רדיקלים חופשיים.
רדיקל חופשי הוא מולקולה מחומצנת. כמו שמן שהתחמצן ואנחנו אכלנו, או זיהום אוויר שנשמנו וכדומה.
הרדיקלים החופשיים הללו הן מולקולות שמחמצנות תאים שונים בגוף.
כאשר רדיקל חופשי פוגש ב־LDL הוא מחמצן אותו, ומתברר שהנטייה של LDL מחומצן ופגום לשקוע בדופנות העורקים גדולה במאות אחוזים לעומת LDL רגיל שלא עבר חמצון.
כולסטרול מחומצן נוטה לחדור אל תוך הדופן של העורק ולעבות אותה על חשבון החלל של העורק, כך העורק נהיה צר יותר ויותר.
אבל צריך להבין, ה־LDL אינו אשם! האשם הוא אותו רדיקל חופשי שחמצן אותו!
אז אם נצליח להפחית את תהליך חמצון הכולסטרול, נעצור ונקטין מאוד את השקיעה שלו בסייעתא דשמיא.
שוב: עיקר המטרה שלנו היא למנוע את חמצון הכולסטרול!
זה אפילו הרבה יותר חשוב מאשר להוריד את הכולסטרול בדם!
אז איך מונעים את חמצון הכולסטרול?
1.• קודם כל נמנעים מעישון, הן באופן אקטיבי והן באופן פסיבי! עישון מכיל המון רדיקלים חופשיים, לכן מי שמעשן יש לו סיכוי לחלות במחלות לב במאות אחוזים יותר לעומת אדם שאינו מעשן.
2.• נמנעים מאכילת מזון תעשייתי, במיוחד מזון עתיר בסוכר. מנחשים למה?
כי כשרמת הסוכר בדם עולה, חלק מהגלוקוז נדבק, נצמד לחלבון. מתברר שחלבון שנדבק אליו גלוקוז הופך להיות הרבה יותר רגיש לחמצון.
3.• תזונה עשירה בפירות, ירקות, נבטים ועלים ירוקים – מכילה הרבה נוגדי חמצון. מגוון גדול ככל האפשר יעזור לנו למנוע את החמצון של הכולסטרול.
4.• שומרים על רמת סוכר תקינה. אדם שקיבל את התגית של חולה סוכרת, הסיכוי למחלת לב אצלו עולה פי־שלושה, משום שכל הכולסטרול שבדם שלו כעת יכול להתחמצן ביתר קלות ולשקוע בעורקים כתוצאה מכך.
5.• מקפידים על פעילות גופנית. פעילות גופנית חשובה, בין היתר, כי היא מאזנת רמות סוכר. אחד האתגרים בחיים הוא להגיע לרמות סוכר נמוכות.
6.• שומרים על שלווה ורוגע – מסתבר שסטרס מכלה נוגדי חמצון!
7.• צורכים מאכלים מקבוצת המאכלים שנמצא שנוגדי החמצון שבהם יודעים לנטרל דווקא את הרדיקלים החופשיים שמחמצנים כולסטרול:
– רימון או מיץ רימון.
– קליפות ענבים אדומים או יין אדום – ענבים אדומים אין כל השנה, אך יין אדום יש, והוא מופק מהקליפות.
– שורש ליקוריץ – אחד החזקים והמרוכזים בנוגדי החמצון הספציפיים הללו שמנטרלים את אותם רדיקלים חופשיים שמחמצנים דווקא כולסטרול .LDL
ונעבור לבדיקות הדם:
תוצאות רצויות בבדיקת דם:
HDL רצוי – מעל 55
מתחת ל־40 מוגדר כמסוכן
40-55 בינוני ולא מומלץ
בסביבות 80 ומעלה – יש סיכון כמעט אפסי למחלות לב.
ככל שה־HDL יותר גבוה – יותר טוב!
LDL- – הרמה האופטימאלית אינה ידועה.
אם הוא נמוך מדי – עולה הסיכון לדיכאון.
אם הוא גבוה מדי – ודאי לא טוב.
היום מקובל ש־LDL עד 126 נחשב כתקין.
מי שבסיכון מוגבר (או סובל מסוכרת או טרום־סוכרת), עדיף שיהיה לו בין 70-100.
הגיעה אלי מטופלת שהרופאה רשמה לה תרופות להורדת כולסטרול בעקבות בדיקת דם בה יצא הכולסטרול הכולל 229. חשוב לציין שבעניין כולסטרול כל הרופאים מחויבים לרשום תרופה כאשר הוא עולה על 200, זוהי ההוראה של איגוד הלב העולמי והרופאים כפופים אליה.
אך למעשה, כשהסתכלתי לעומק, גיליתי מחזה אחר לגמרי!
הכולסטרול הכללי בבדיקה זו הוא אמנם 229, אבל אסור לשכוח שהוא כולל בתוכו גם את הכולסטרול הטוב!
הכולסטרול ה”רע” הוא בסך הכל 131.6 מ”ג/ד”ל
והכולסטרול הטוב הוא 78!!!
אני חייבת לומר שנדיר לראות אנשים עם כזו רמה גבוהה של כולסטרול טוב.
כלומר, ללקוחה הזו יש הרבה מאוד פקחי ניקיון בעורקים.
בהתחשב בעובדה שלא כל הכולסטרול הרע שוקע בעורקים (אלא אחוז קטן ממנו), הטיפול העיקרי באותה אישה יהיה למנוע את חמצון הכולסטרול, ולהמשיך את החיים בשמחה.
בהערת סוגריים אני רוצה להוסיף ולומר שכמות הכולסטרול הטוב (והרע) שיש לנו בגוף הוא 99% תורשתי. כמעט ואין לנו שליטה עליו.
עם זאת, יש דברים שהוכחו מחקרית כמעלים כולסטרול טוב, ומורידים כולסטרול רע.
פעילות גופנית אירובית לדוגמה, הוכחה כמעלה כולסטרול טוב.
הימנעות מחלבון מן החי, לדוגמה, מורידה כולסטרול רע.
אבל צריך לזכור, שהתורשה היא החזקה בנושא הכולסטרול.
אז אם יש אדם עם תורשה של HDL (כולסטרול טוב) נמוך, באזור ה־40, הוא כנראה לא יוכל להעלות אותו ל־90 באמצעות פעילות גופנית, אלא הוא יעלה אותו במעט, באופן יחסי. אולי יוכל להגיע ל־55, שזה יפה מאוד בשבילו.
מובהר בזאת כי המידע שנמסר כאן הוא מידע כללי אינפורמטיבי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ רפואי או התוויה רפואית לנקוט פעולה מסוימת ו/או להימנע מנקיטת פעולה מסוימת. כמו כן, אין לראות במידע המתקבל משום ייעוץ רפואי, והוא אינו מחליף ייעוץ רפואי. למען הסר כל ספק, אין לבצע על סמך המידע המתקבל ע”י כל שינוי במינון התרופות שרשם רופא אחר כלשהו או להימנע מקבלת טיפול רפואי כזה או אחר המוצע על ידי רופא אחר כלשהו.
