מחבר: מערכת בוסתן

שלוש מערכות מסייעות לאדם מבוגר בריא לשלוט בשתן במהלך השינה: הורמון ה ADH מווסת את הפרשת השתן באופן שההפרשה בלילה מועטה יותר מאשר ביום, וכך יכול המבוגר הבריא לישון שנת לילה רצופה ללא צורך לרוץ באמצע לשירותים. במצב רגיל שלפוחית השתן אף היא גדולה דיה כדי להכיל כמות מסויימת ונורמלית של שתן, וגם אם המערכות הללו לא מנעו את הצורך להתפנות – המבוגר הבריא מצוייד ברפקלס עצבי השולט על שלפוחית השתן בזמן השינה ומעיר אותו במקרה הצורך. הרטבת לילה מבטאת חוסר בשלות של אחת המערכות הללו. זה יכול להיות חוסר בהורמון ה- ADH , הגורם להפרשה רבה יותר של שתן,…

קרא עוד

הגורמים להרטבת לילה הינם רבים ושונים. להלן נציג בקצרה  חלק מהם, על מנת להבין כיצד מטפלים בהרטבה באמצעות רפלקסולוגיה וסוג’וק. מערכת מתן השתן היא אחת המערכות הגוף המופעלות בתדירות גבוהה בגוף, ונראית מערכת  פשוטה וזורמת, אך בפועל לא כך הם הדברים. שלפוחית השתן מופעלת על ידי מערכת מורכבת של שרירים ועצבים סנסוריים ומוטוריים.  המאפשרים  שליטה רצונית במתן השתן. המערכת ההורמונאלית מפרישה בזמן השינה את  הורמון ה ADH שאחראי על משק המים בגוף. הפרשת הורמון זה בזמן השינה גורמת להפחתת כמות השתן המיוצרת בלילה ומונעת את הצורך לקום לשירותים במהלך השינה. הפרשה לא מספקת של הורמון זה תביא לשלפוחית מלאה שתגרום…

קרא עוד

התפתחות רגילה ו’נורמלית’ של תינוק בעצם מתרחשת מאליה, בדרך הטבע, מי בקצב מהיר יותר ומי פחות ורק במקרים חריגים מתגלה בעיה רצינית שיש לתת עליה את הדעת באופן יותר ספציפי. אין צורך ללמד את התינוק להרים ראש או להתהפך במיטה ואפילו לא לשבת או ללכת. הוא לומד זאת מהתבוננות בסביבתו. ואז מגיע זמן הגמילה. לפתע נדרשת התערבות הורית, הדרכה, ליווי וניתן לומר שהבית כולו מושפע מכך ש’כאן גומלים פעוט’. גיל הגמילה על פי רוב הינו גיל הנקרא באנגלית (ובצדק…) terrible two`s, בו הפעוט מתחיל לבחון גבולות, לנסות את הוריו ולראות כמה מעשיו משפיעים עליהם ומאד מרוצה מעצמו כשזה כך… אפשר…

קרא עוד

עם הגיל מתפתחת ההכרה ובד בבד מתחזק הגוף ועמו מערכת האיברים וערוצי האנרגיה, ואט אט  נעלמות להן בעיות ‘תינוקיות’ שונות כמו כאבי בטן, וגם מערכת החיסון מתחזקת. אצל ילדים מרטיבים, מערכת השתן לא התחזקה מספיק, והחולשה במערכת זו מובילה לשליטה מופחתת על הסוגרים. חולשת כליות  מה גורם להתעכבות בהתפתחות מערכת זו? הרפואה הסינית מייחסת לכליות את השליטה במערכת השתן. הכליות בראייה הסינית מופקדות על פלג הגוף התחתון ובכלל זה כמובן השליטה על הסוגרים. שורשם של היין והיאנג, שעל פי הרפואה הסינית אחראים על תפקוד הגוף ואיזונו, הוא בכליות. היין אחראי על החומר, הגוף והפיזי, והוא מפעיל הזנה, קירור ולחלוח בנוזלים.…

קרא עוד

השורש הרגשי   חיים בן ה7 הגיע עם הוריו לקליניקה מכיוון שהוא חזר להרטיב בלילה לאחר 4 שנים שבהם הוא היה יבש. חיים הוא הבן השלישי במשפחה ועד לאחרונה היו לו שתי אחיות גדולות ממנו ואחות אחת צעירה ממנו. במהלך הפגישה הראשונה עם ההורים התברר שהרטבות הלילה החלו בסמוך ללידת אח קטן נוסף, ובהמשך הטיפול התברר שהילד חושש מאיבוד מקומו במשפחה.  התברר שהילד חש פחד – פחד שלא “יראו אותו”, פחד שלא אוהבים אותו – פחד שהוא יאבד את ”מקומו” במשפחה. ואכן אחרי מספר מצומצם של פגישות בהם נפגשתי עם חיים ובהם עבדנו על שחרור רגש הפחד ורגשות נוספים שהוא…

קרא עוד

כתבה זו מיועדת לסייע לאותם הורים להבין טוב יותר את הבעיה ולהתמודד איתה באופן יעיל יותר.  ננסה לתת מענה לשאלות הנפוצות, לנפץ כמה מיתוסים ולהאיר את הנושא מכל היבטיו. סוגי הרטבה הרטבת לילה מוגדרת כשחרור לא רצוני של שתן במצב של שינה, מעבר לגיל 4. כאשר ההרטבה מתרחשת במצב של ערות היא מוגדרת כהרטבת יום. תופעת הרטבת יום שכיחה הרבה פחות מהרטבת לילה. מבחינים בין הרטבה ראשונית – הילד מעולם לא הפסיק להרטיב, להרטבה שניונית – היתה הפסקה בהרטבה לתקופה של 6 חודשים או יותר ואחר – כך חלה רגרסיה. סיבות לנסיגה יכולות להיות לידת תינוק במשפחה, שינוי גיאוגרפי, משבר…

קרא עוד

הרטבת – לילה הינה שחרור בלתי רצוני של שתן בזמן שינה. היא נובעת  מליקוי במערכת הרפלקסים המפקחת על השליטה  בשלפוחית השתן. בניגוד לאמונות רווחות היא אינה נובעת משינה עמוקה, משינויי טמפרטורה, מעודף שתייה, מאי הליכה לשירותים לפני השינה , מלחצים נפשיים, מחוסר אחריות של הילד, או מחוסר בהורמון כלשהו. חלק מהגורמים הנ”ל עשויים להשפיע על חומרת הבעיה אך אינם גורמים לה כשלעצמם.  עזבו אותו יש לזכור כי ילד רגיל אשר אינו מרטיב חי בחופשיות מחלטת: שותה כאוות נפשו, יכול לישון עמוק מאד, חשוף  למזגן בקיץ,  עובר מגוון של חוויות רגשיות, לא מתייחס כלל  לשלפוחית, ולא בהכרח מקפיד להתפנות לפני השינה …

קרא עוד

ובכן, זהו באמת פתרון קל, אבל לא ממש מומלץ, ולמה? תרופות להורדת חום נלחמות במערכת החיסונית. היא מעלה את החום, והן מורידות אותו בכוח. זה גם לא בריא, ויותר מזה: גם לא יעיל. בטווח המיידי החום יורד בדרך־כלל. בטווח הארוך – הוא ימשיך לעלות שוב ושוב, כי מערכת החיסון זקוקה לחום הזה לצורך פעילותה התקינה. אם ניעזר בשיטות טבעיות להורדת החום, לעומת זאת, נשיג את ההקלה בתחושה, אבל במקביל נאפשר למערכת החיסון להמשיך להילחם במזהם. בנוסף, הניסיון מראה כי הורדת חום בדרך טבעית היא דבר יציב יותר. מכירים את החום העקשן הזה, ששלוש שעות וחצי אחרי האקמול כבר עולה, ואז…

קרא עוד

החורף מתקרב ואיתו מחלות החורף המוכרות המלוות בחום, ולעתים בחום גבוה, שמכניס אותנו, האמהות, ללחץ. מחלות אלה הן מסוג שפעת, דלקת גרון, דלקת אוזניים, ברונכיטיס, דלקת ריאות ווירוסים למיניהם. והדילמה התמידית מלווה אותן: להוריד את החום או לא? חם וטוב? החום כשלעצמו הוא טוב. הוא מראה על מערכת חיסון חזקה שפועלת במלוא העוצמה ונלחמת בווירוסים או בבקטריות שחדרו לגוף. חום נמוך (37.2-37.4) מראה על מערכת חיסון חלשה. החום הורס את הווירוסים או את הבקטריות, מזרז את חילוף החומרים, מסייע לפינוי פסולת מהגוף וכך הוא תורם להחלמה.  עם זאת, החום עלול להזיק בשני מישורים: חום גבוה מייבש את הגוף, ומעל 38…

קרא עוד

ד”ר מוטי חיימי, מומחה ברפואת ילדים ובהמטו־אונקולוגיה במרכז בריאות הילד של קופת חולים הכללית בחיפה ההגדרה המקובלת לחום היא טמפרטורת גוף מעל ל־38 מעלות, הנמדדת רקטלית (בפי הטבעת). חום מעל ל־38.5 מעלות (ויש הטוענים מעל ל־38.8 מעלות) נחשב לגבוה – במיוחד אצל תינוקות, אך גם אצל ילדים. את החום ניתן לחוש במגע עם עורו של הילד, וניתן למדוד אותו במדויק באמצעות מדחום. ייתכנו פערים של כחצי מעלה עד מעלה במדידת הטמפרטורה המתקבלת ממדידה בפה, באוזן, מתחת לבית השחי או ברקטום. לכן בתינוקות נהוג למדוד את החום בפי הטבעת, ואצל ילדים גדולים יותר – דרך הפה. אלה הצורות המדויקות והאמינות ביותר.…

קרא עוד