בשביל החלב

חלב הוא אחד ממוצרי הצריכה השנויים ביותר במחלוקת. 

הסבתות שלנו כמובן בעד. ההיגיון הבריא בעד. תנובה בעד. בעיקר היועץ הכלכלי שלה. רופאי הילדים גם כן בעד:

“החלב מכיל כמות נאה של חלבון, הוא בעל זמינות ביולוגית גבוהה, ונספג בגוף בצורה טובה.” דעתו של צביקה קורן, מומחה לתזונה טבעית. “בחלב פרה אפשר למצוא ויטמינים ומינרלים כמו סידן, זרחן ומגנזיום.” יופי, למה לא? מי לא בעד מגנזיום?

גם האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים חיזקה את הטענות בנוגע ליתרונות החלב עם פרסומו של נייר עמדה לפני כשנתיים, ולפיו מומלץ מאד לשלב חלב ומוצריו בתפריט היומי של ילדים. 

“אין ספק שהחלב נמצא על הכוונת מטעמים כלכליים,” כך ד”ר גילה רוזן, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית בבית החולים רמב”ם. עבודת הדוקטורט של ד”ר רוזן עסקה בחוסר סידן בקרב מתבגרות, והמסקנה שלה היתה ברורה וחד-משמעית: לא מומלץ להסיר את מוצרי החלב מהתפריט של מתבגרים. “אין חלופה שהיא מספיק בריאה ועשירה,” אומרת ד”ר רוזן, “היתרונות עולים על החסרונות הלא רבים. בכל מה שקשור לצמיחת העצם, אין מוצר אחר שמספק את כמויות הסידן המומלצות. אי אפשר ללכת נגד המדע”. 

הסידן מדברי חלב נספג ביעילות גבוהה יחסית למזונות אחרים, גבינה מכילה חלבון איכותי וקל לעיכול, ויטמיןB12   שניתן לקבל רק ממזונות מן החי, וויטמיני B נוספים, לצד ויטמינים A + D , אשלגן וחברים.

הויטמין D שבחלב, כמו מעט סוכר החלב שבדברי חלב מוחמצים (יוגורט וגבינה), מסייע לספיגת הסידן. זאת לעומת ירקות עליים למיניהם וגם אגוזים, שקדים וקטניות, המלאים אמנם בסידן אולם לעומת זאת עתירים גם בחומצה אוקסאלית המפריעה לספיגת הסידן. דברי חלב עשירים במרכיבים נוספים החיוניים לבניית העצמות והשיניים, כגון אשלגן, אבץ, זרחן (שבניגוד לדעת המתנגדים נמצא בדברי חלב בכמות החיונית לספיגה), פלואור וחלבון מהחי, שגם הוא עוזר בספיגה, שוב, בניגוד לדעת המתנגדים. בנוסף, החלבונים של מי הגבינה במוצרי חלב חשובים במיוחד לאנרגיה של התאים.

מחקרים רבים מצאו שמוצרי חלב מפחיתים לחץ דם (בייחוד את הערך הגבוה – לחץ הדם הסיסטולי), מורידים את רמת הטריגליצרידים בדם ואת רמת הסוכר, ועוזרים בהפחתת משקל. מידת התועלת עולה עם צריכת יותר מוצרי חלב.

ובונוס קטן לבעלי אג’נדה דיאטטית: מחקר נוסף שפורסם לאחרונה בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition מצא כי צריכה של חלב דל שומן בשילוב מיץ פירות הובילה לשיפור תחושת השובע ושמירה על רמת האנרגיה בקרב גברים ונשים שסבלו ממשקל עודף.  יפה.

כמובן, על כל מחקר שמעיד לטובת החלב, יש כמה שיוצאים נגד.

בואו נתחיל בקל: חלב הוא מקור מצוין לאלרגיות.

ציפי קדוש, נטורופטית ומרצה לרפואה טבעית במכללת רידמן, מסבירה: בני האדם אינם בנויים לצרוך חלב פרה. חלב פרות נועד לעגלים.
“גם בטבע, משפחת היונקים שאנחנו נמנים עמה עוברת לתזונה צמחונית אחרי ההנקה. בני האדם הם היחידים הממשיכים לצרוך חלב גם לאחר תקופת הגמילה. אנו איננו בנויים לעכל חלב פרה, וודאי לא חלב מפוסטר המקשה את הספיגה. אנחנו אמנם נולדים עם האנזים המפרק את סוכר החלב, אבל ברגע שאנחנו נגמלים מחלב האם, יכולת ייצור האנזים הולכת ופוחתת. מהסיבה הזאת כמעט כל האוכלוסיה רגישה לחלב בצורה כזו או אחרת.”

צריכת חלב נקשרת גם לאסתמה, אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור), שלשולים, עייפות, חוסר ריכוז, כאבי ראש, כאבי שרירים ועוד רשימה ארוכה של צרות.

הלאה: מחקר האחיות של הרווארד, האיגוד הגבוה ביותר בארה”ב לדרמטולוגיה, אשר מומן לא פחות ולא יותר על ידי מועצת החלב, שהיא ארגון הגג של התעשיינים, העלה קשר ברור בין צריכת חלב להתפרצויות כבדות של אקנה, שדרשו התערבות רפואית משמעותית.

ומה באשר להפחדות על בריחת סידן?

אז הנה: חלב ומוצריו הנם מזונות חומציים, אפילו מאד. הגוף שלנו יודע איך להתמודד עם החומציות, אבל מה, במקרים של עומס יתר, כשרמת ה-ph בדם בסיכון, על הגוף להשתמש במאגרי מינרלים בסיסיים כדי לנטרל את החומציות הזאת. המינרלים האלה הם אשלגן, נתרן, מגנזיום וכמובן סידן. כך, שיש בחלב עוד דברים חוץ מסידן, והם למעשה מונעים את ספיגתו בגוף. סטטיסטית, הדנים והנורבגים, שיאני העולם בצריכת חלב, הם גם שיאני העולם בבריחת סידן. אוכלוסיות אפריקאיות לעומת זאת, שהמזון שלהם צמחי לגמרי, אינן סובלות מחוסר סידן גם במצבים של תת תזונה.

נייר עמדה חדש של רופאים בכירים בהרווארד אשר פורסם בכתב העת היוקרתי JAMA Pediatrics קובע שבניגוד לדמגוגיה של מועצת החלב, חלב אינו מסייע במניעת אוסטאופורוזיס.

פרופ’ וולטר ווילט, ראש מחלקת התזונה בהרווארד (ואחד החוקרים החשובים בעולם בתחום התזונה) לא מסתפק בכך, והוא מפרט ממצאים מטרידים ביותר המוכיחים כי חלב גורם לסרטן.

אפילו “הקרן העולמית לחקר הסרטן” ו”הארגון האמריקאי לחקר הסרטן” מגדירים חלב ומוצריו כגורמים המעלים סיכון לסרטן.

ויפן תוכיח. מוצרי החלב לא היו נפוצים ביפן עד מלחמת העולם השניה, אז החלה יפן לייבא פרות אמריקניות וטכניקות ייצור חלב, וחוק חדש, שנכנס לתוקפו ב-1954, חייב בתי ספר לוודא שתלמידיהם ישתו 200 מ”ל חלב בכל ארוחה בבית הספר. במקביל עלו שיעורי התחלואה בסרטן באוכלוסיה באחוזים מטורפים.

ארצות שאין בהן חלב כחלק מהתזונה, שכיחות הסרטן הקשור להורמונים יורדת ב-70 עד 90 אחוז. בסין שבה אין מוצרי חלב בתפריט, שכיחות של סרטן האופייני לנשים הוא אחת ל-10,000, בישראל לעומת זאת, השכיחות היא אחת ל-8 או 9 (מכירים את הפרסומת ‘אחת מתשע’?). פי 1,000! ובכן, מיליארד סינים לא טועים.

אותם מחקרים מוכיחים קשר בין צריכת חלב לבין המגמה המדאיגה של התבגרות מוקדמת אצל ילדים, בעיקר אצל בנות. בדיקות אצל ילדים ומתבגרים הראו כי ריכוזם של ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון בגוף עולה באופן ניכר לאחר שתיית חלב פרה. הורים, לפחות שתדעו את הנתונים.

אז מה עכשיו? 

קודם כל, חשבו על הדברים. מיתוסים מנופצים הם לא עניין קל. עשו את השיקולים שלכם. אולי יתאים לכם מעבר לחלב עזים, רצוי אורגני, בשל הניקיון היחסי שלו מאנטיביוטיקות ומעיבוד תעשייתי. צריכה של מוצרי חלב (3%-5% שומן) במקום חלב ניגר גם היא תמזער נזקים.

רצוי גם להרחיב את התזונה למקורות נוספים של חלבון וסידן: בכוס אחת של שיבולת שועל למשל. יש 5.5 גרם חלבון – וכן 4 גרם סיבים. ירקות עליים, אגוזים וקטניות מכילים כמויות נדיבות של סידן וחלבון. שימו לב, תחליפים כמו חלב סויה לא יתרמו לכם הרבה בריאות אם הם עתירים בסוכרים ובכל מיני תוספים עם שמות מוזרים.

ההמלצה שלנו: לנסות. מה תפסידו? שבועיים-שלוש של מניעה יתנו לכם תמונה מהימנה יותר של השפעת החלב על איכות חייכם ובריאות ילדיכם. זמן קצר כזה לא יחולל שום נזק, ולעומת זאת יאפשר לכם לחוות את הדברים על בשרכם. מרגישים טוב יותר? החלב כנראה הוא השעיר לעזאזל. אין כל הבדל? המשיכו לשתות את הקפה שלכם בנחת. ככה, הפכו את עצמכם לקבוצת מחקר. הגוף שלכם לא ישקר לכם.