ברזל הינו אחד היסודות הנפוצים בטבע, אך נדרש לגוף בכמויות מעטות מאוד. למרות זאת, הוא חשוב מאוד לתפקוד תקין. למשל, הוא נושא חמצן בגוף ומשמש כמסייע לאנזימים חשובים. סך הברזל בגוף אדם בוגר הוא 4.0-4.5 גרם, 65% מסך זה יהיה נתון בתוך ההמוגלובין.
כאשר צריכת הברזל בתזונה יורדת מתחת לרמה הנדרשת ליצירת תאי דם אדומים, מתדלדלים מאגרי הברזל בגוף ומתפתחת אנמיה (-אין מספיק ברזל בגוף, ולכן אין יכולת ליצור מספיק תאי דם אדומים). יש כמה סוגי אנמיה, ואנמיה זו שייכת לסוג אנמיה הנובעת מייצור מופחת / לקוי של המוגלובין/כדוריות דם אדומות. סוג אנמיה זו מתרחש בין היתר כתוצאה של חוסר ברזל, ונקרא “אנמיה מיקרוציטית“. תסמיני אנמיה זו הם: חיוורון, עייפות, סחרחורת, בלבול, חוסר ריכוז ועוד.
המעבדה הקלינית יכולה למדוד שלושה מאגרים עיקריים של ברזל בגוף, המכילים יחד כ־90% מכלל מטען הברזל בגוף.
המוגלובין (Hb/Hemoglobin)
קטגוריה: ספירת דם מלאה – Complete blood count, CBC
ערכים תקינים – גברים: 14-18 גרם לכל דציליטר דם. נשים: 12-16.
בילדים וילודים הערכים שונים.
המוגלובין הוא חלבון הבנוי מארבע תת־יחידות. לכל תת־יחידה קשורה קבוצת הם (Heme) ובמרכזה מצוי אטום הברזל, שחיוני לקשירת החמצן באופן הפיך. כלומר, על אטום הברזל שבהמוגלובין לקשור אליו חמצן בריאות ולשחררו ברקמות הגוף. כדוריות הדם האדומות מהוות כעין ‘שק’ המאחסן כמות רבה של מולקולות המוגלובין.
מעניין לציין, כי המוגלובין אצל עוברים הינו בעל זיקה גבוהה יותר לחמצן משל המוגלובין האם, כך מתאפשר לו לקבל את כל כמות החמצן הדרושה לו להתפתחות תקינה. מספר חודשים לאחר הלידה הוא משתנה להמוגלובין רגיל.
ערכים נמוכים של המוגלובין יכולים להתקבל גם במצבים שלא על רקע חוסר בברזל (כמו הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות), אולם בכתבה זו נתמקד באנמיה על רקע חוסר בברזל.
הבדיקה: פריטין (Frittin)
קטגוריה: המטולוגיה בדם
ערכים תקינים: גברים: 25-274 ננוגרם לכל מ”ל דם. נשים עד גיל 50: 11-122, ומעל גיל 50: 14-186.
פריטין מהווה מעין ‘מחסן ברזל’. הוא חלבון שנמצא בתוך התא, נפוץ ברוב האורגניזמים, ותפקידו לאחסן ברזל בתוך התא בצורה לא רעילה (ברזל חופשי הינו רעיל) ולשחררו בצורה מבוקרת כשיש צורך בברזל. רוב הפריטין נמצא בתוך התא, אולם כמות מעטה ממנו יוצאת אל הדם, ולפיה ניתן להעריך כמה ברזל יש בתאים.
פריטין הוא חלבון העולה בכל מצב של סטרס, ולכן יעלה במצבים רבים ומגוונים – דלקת, זיהום, גידול, תריסיות־יתר, ועודף ברזל (מצב רעילות). בנוכחות מצבים אלה, אם קיים חסר ברזל הוא לא ישתקף ברמת הפריטין.
ערכים נמוכים יכולים להעיד על חוסר ברזל. זהו המדד הכי מדויק לחוסר ברזל, והוא יורד הרבה לפני שמופיעה אנמיה.
הבדיקה: ברזל הקשור עם טרנספרין – Iron
קטגוריה: כימיה בדם/המטולוגיה בדם
ערכים תקינים: גברים: 65-175 מיקרוגרם לדציליטר. נשים: 50-170.
הערכים שונים בילודים, תינוקות וילדים.
בדיקת ברזל בדם בודקת את רמת הברזל יחד עם החלבון הנושא אותו, טרנספרין.
טרנספרין הינו חלבון הנמצא בפלזמת הדם.
כל מולקולת טרנספרין קושרת אליה 2 אטומי ברזל (למשל, מברזל שהתקבל במערכת העיכול) ומשנעת אותם אל ומהרקמות העיקריות הקשורות עם מטבוליזם של הברזל: הכבד, הטחול ומוח העצם.
באנמיה מחוסר ברזל תתקבל בדרך־כלל התמונה הבאה: המוגלובין נמוך, רמות פריטין נמוכות כביטוי לירידה במאגרי הברזל, רמות טרנספרין גבוהות כניסיון פיצוי על חוסר ברזל.
כאשר תמונת הדם והיחס בין הערכים שונה, הדבר מאותת לכיוון של גורמים אחרים לאנמיה, שצריכה נוספת של ברזל לא תועיל להם.
חשוב שהאבחון ייעשה ע”י רופא כדי לדעת שאכן מדובר באנמיה מחוסר ברזל. גם הטיפול באנמיה זו תלוי בגורם למחסור בברזל ובחומרת האנמיה.