ממחר דיאטה

מאזן האנרגיה היומי הוא הקובע אם נעלה במשקל או נרד – מסביר ד”ר עקיבא קורל, חבר הוועדה לעידוד פעילות גופנית במשרד הבריאות. ההשמנה היא, בפשטות, הצטברות של עודף שומנים בתאי רקמת השומן, מעבר לנדרש לשם תפקודו התקין של הגוף. זהו מאזן קלורי חיובי, שלמרבה האירוניה ממש אינו חיובי מבחינתנו. במקרה זה, כל עודף של 7,000-7,700 קק”ל שווה לקילוגרם אחד נוסף של שומן. (קלוריה היא כמות האנרגיה הנצרכת כדי להעלות ליטר מים במעלת צלסיוס אחת).

בהתאמה, כאשר כמות הקלוריות הנכנסת פחותה ממה שהגוף צורך בפועל, נוצר בגוף מאזן קלורי שלילי. וכאן השלילי הוא סיבה למסיבה, שכן במקרה זה הגוף מאבד מרקמת השומן שלו. כל גרעון של כ־7,000 קק”ל ישחרר קילו אחד מיותר מן המחסנים.

השיטה הקלורית מתבססת על העובדה שגופנו זקוק לאנרגיה זמינה לתפקודיו הבסיסיים. את האנרגיה הוא לוקח מהמזונות השונים, הכוללים פחמימות, חלבונים ושומנים. החישוב מתבסס על כך שבגרם חלבון או פחמימה יש 4 קלוריות, בגרם שמן 9 קלוריות ובגרם אלכוהול 7 קלוריות.

ספירת הקלוריות נחשבת השיטה העיקרית להורדה במשקל, והיא הבסיס לרוב תכניות ההרזיה וקבוצות התמיכה המוצעות בשוק. ספירת הקלוריות אינה עונה רק לשאלה “כמה אכלתי?”, אלא גם משמשת כנוגש או שוטר חרש: כשאתם סופרים קלוריות אין לכם סיכוי להתגלץ’ במקרה לתוך עוגת קצפת או ליפול לתוך סיר הבשר. אתם מוציאים לעצמכם את כל הטעם בחישובים: ביס של פיצה – זה 32 קלוריות? 53? לאיזה מחשבון להאמין? ומה עדיף, עוגיה קטנה או תפוח גדול? ואולי נוותר הפעם על כף השמן בסלט, עם 85 הקלוריות בקשיש, ונצא להליכה בתור פיצוי? ומה אפשר לדחוס בחצי הקלוריה שנשארה מהמאזן היומי? שקד מרק אחד? תה עם גרגר סוכר? ריח של לחמניה טריה?

השיטה הקלורית מזכירה לנו גם כן לשלב פעילות גופנית, שאף היא שותפה ביצירת מאזן קלורי שלילי. בניגוד לחשבון הבנק, כאן ההוצאות צריכות להיות גבוהות מההכנסות. הדיאטה הקלורית מונעת ירידה דרסטית כמו גם אכילה מופרזת. היא גם אינה מטילה אמברגו על כל המתוקים והחטיפים – הם פשוט עולים על המשקל אחד אחד.

השתכנעתם? יופי. כי יש כאלה שממש לא מסכימים עם השיטה.

ספירת קלוריות או נקודות, לדעתה של הדיאטנית הקלינית איזבלה שני, היא צורת משטר רודנית שבה אנו כובלים את עצמנו מרצוננו הטוב, מוּנָעים מתכתיבים חיצוניים של מראה ומקובלות חברתית.

אכילה על־פי תפריט קבוע יוצרת תחושה של הגבלה, וגם תחושה של ‘שעמום’ באוכל, ללא הגיוון שבארוחות הרגילות. ומה עושים עם כל ‏הפיתויים שמסביב? התפריט יכול לשמור עלינו מפניהם לתקופה מוגבלת של צייתנות. זה לא ‏יכול להימשך זמן רב. וכאשר נפלנו בפח עם נגיסה אחת מיותרת של תפוח, הרי אז יוצאים כל השדונים הפנימיים ‏שלנו במחול מטורף של שיפוט, ביקורת והאשמה. בשלב זה כל הגבולות נפרצים לחלוטין ‏ומתחיל תהליך של פיצוי על כל החסכים… זה השלב שבו יוצאים לאור כל השוקולדים מכל הסליקים הסודיים, זו גם שעתם הגדולה של הגלידות, המוסים והצ’יפסים נוטפי השמן. כך אנו מחזירים לעצמנו את כל הגירעונות, עם ריבית והצמדה.

כל אחד יודע עבור עצמו מה הוא אוהב לאכול ומתי וגם כמה. הנחיה חיצונית ומגבילה מרחיקה אותנו מנטילת האחריות לגופנו, ויותר מכך, יוצרת תהליך של ביטול עצמי.‏‎ ‎כיצד יכול גורם חיצוני להכתיב לנו ‏מתי נכון לאכול, מה לאכול בכל יום ויום, ובעיקר: כמה פרוסות לחם לצרוך כדי לשבוע?

בשיטת אכילה כזו אין לגיטימציה לאכילה מתוך רעב, ואין גם שובע ‏אמיתי. בדרך זו אנו מוסטים ‏מהתחושות הבסיסיות שלנו שעליהן, כך אנו לומדים, אין ניתן לסמוך עוד. זהו ‏שיאה של הפקעת השליטה העצמית שלנו על הגוף ותחושותיו – כאשר איננו מאמינים עוד לאותות של ‏גופנו אנו, ומכבים את המנגנונים הטבעיים של רעב ושובע. תחושת הרעב נתפסת כתחושה שלילית, מזיקה. תחושת השובע, לעומתה, נתפסת כמותרות, כתחושה אסורה. אנחנו אומרים לעצמנו “איך הרשיתי לעצמי ליפול ככה?”. חוסר הקשבה זה למנגנוני הגוף יוצר תחושה של ניתוק, והיא היא זו המביאה בסופו של דבר לאכילה רגשית בלתי נשלטת.

אמנם חישוב קלורי או ספירת נקודות, עושים לנו סדר בתפריט, אך בו בזמן הם גוזלים את תחושת החרות ביחס לענין. קלוריות הן ערך מדיד וקל לחישוב. זהו מדד חיצוני הקובע מסגרת נוקשה המגדירה כמה עלינו לאכול. אך האם כל הימים שלנו נראים אותו דבר? האם הפעילות שלנו זהה מדי יום? הדרישות האנרגטיות שלנו משתנות, וכך גם הדרישות הפיזיולוגיות, הרגשיות, מידת התיאבון ועוד.

הפסיקו לספור קלוריות! קוראת גם יעל דרור, דיאטנית קלינית ודיאטנית ספורט. באמצעות ספירת קלוריות נוכל אולי להפחית במשקל, אך זאת לא תהיה הרזיה אמיתית לטווח ארוך, כי בסופו של דבר הגוף יאט את קצב חילוף החומרים בהתאם (ב־20-30%! וזו לא הגזמה, כך מוכח במחקרים). במקום עיכול תקין ומזורז, הגוף ייצמד לכל קלוריה ויוציא לה את המיץ, וכדי להמשיך לרדת במשקל נצטרך לקצץ עוד יותר בכמות הקלוריות הנכנסת, והתפריט הקודם כבר לא יעשה את העבודה.

כאשר הגוף אינו מקבל את אבות המזון בכמות ובאיכות הדרושות לו, הוא נכנס למצב של רעב סמוי, ולכן אנו נשארים רעבים ולא מסופקים, עד שנמאס לנו ואז אנחנו “שוברים את כל הכלים”.

אז מה כן? נמשיך להשתולל ולראות מספרים הולכים וגדלים על המאזניים? ודאי שלא. אבל בואו נבין פעם אחד ולתמיד איך הדברים עובדים: הגוף לא ניזון רק מקלוריות נטו לצורך אנרגיה, אלא מכל יתר אבות המזון: חלבונים, שומנים, פחמימות, סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים, אנזימים ומים. ולכן, לא די לקצץ בכמות האנרגיה הנכנסת: צריך לדאוג שהיא תהיה אכן זמינה לגוף ועשויה מחומרים איכותיים. תזונה כזו, גם אם תהיה עשירה בשומנים, בקלוריות ובחלבונים – לא תוריד את קצב חילוף החומרים אלא להיפך: תייעל אותו ותספק לגוף אנרגיה איכותית ומיטיבה.

ולצורך ההסבר: אם נחליט לחיות על דיאטה של 1,000 קלוריות ביום (אל תיקחו זאת כהמלצה, כן?), ונצרוך את כל ה־1,000 משוקולד למשל, הגוף לא ישרוף שומן – מכיון שאין לו חסר קלורי מאגף השומנים. במקרה כזה הוא ישרוף דווקא רקמת שריר, שכן אין לו מספיק חלבונים כדי לתחזק אותה. אנו נרד במשקל, רק מכיון שאיבדנו מסת שריר, אבל לא ניפטר מעודפי השומן. וכבונוס, נרגיש חולשה וחוסר מוטיבציה, לצד ירידה בריכוז, נשירת שער, או פגיעה ל”ע במערכות הגוף השונות. לעומת זאת, צריכה של קלוריות מפירות וירקות תספק לגוף חומרי מזון חיוניים, בעוד הסיבים התזונתיים ימנעו מהגוף לנצל את כל הקלוריות שבפרי וישאירו אותנו עם תחושת שובע נהדרת.

אז איך יוצאים לדרך?

ספירת קלוריות עשויה להיות בסיס טוב להתחלה, אבל חייבים לזכור שאיכות הקלוריות משמעותית יותר לחילוף החומרים – וכתוצאה מכך לירידה במשקל – מאשר הבדיקה האובססיבית של כל ביס במחשבון הקלוריות.

התייחסו לגוף שלכם בכבוד: הוא אינו פח אשפה לכל הג’אנק שמוכרים לכם בסופר, במעדניות ובחנויות המזון המהיר. ספקו לו את מה שהוא זקוק לו באמת: מזון בריא ואיכותי, המבוסס על דגנים מלאים, חלבונים, פירות וירקות, קטניות ואגוזים.

ותרו על חטיפי אנרגיה, על לחם קל ועל ממתיקים מלאכותיים – ומיותר לומר על משקאות דיאט – הם לא יובילו אתכם לשום מקום. הם רק יגבירו את החסך האנרגטי של הגוף וישאירו אתכם בנקודת ההתחלה. קמח לבן, סוכרים ואוכל מעובד – אאוט. הוציאו אותם מהבית, לגמרי. מה תגישו לאורחים? דייסת קוואקר כמובן.

שמרו על הרגלי אכילה נכונים שיחזירו לכם את השליטה על מנגנוני הרעב והשובע: אכילה אטית, מרוכזת, עד תחושת שובע. לא כדאי ‘להתפוצץ’, גם אם לא נעים לסרב לדודה.

ירקות ופירות – חופשי, און דה האוס.

ותיהנו מהתהליך. התוצאות יגיעו מתי שהוא, אבל על הדרך תרוויחו עוד כמה דברים טובים, שבינינו, שווים יותר ממידה אחת פחות בחצאית.

קיץ בריא וקליל!