לכל חומר ביקום יש תדר. כל חומר פולט גלים, ומהירות זרימת הגלים בשנייה שהוא פולט היא התדר של החומר. לשמש יש תדר. הצבעים שאנו רואים הם תדרים באורך גל מסוים; לכל צבע יש אורך גל שונה, שאנו קולטים אותו כצבע שונה. התדרים מתפשטים באוויר בתוך השדה האלקטרומגנטי של כדור הארץ. רפואת התדרים מתבססת על קליטת התדרים, הבנת השדר שהם נושאים עימם, והיכולת לאזנם.
רפואת התדרים היא מדע חדש, יחסית, אך הרפואה המסורתית עושה שימוש נרחב בקליטת תדרים. הא.ק.ג. בודק את גלי הלב, סדירותם ואורכם, ונותן לרופא תמונה על תקינות פעילות הלב; האולטרסאונד קולט גלי קול, ממיר אותם לתמונה ומראה האם הרקמה תקינה; המוניטור בודק את הפעילות הגלית הרחמית ואת גלי הלב של העובר; מכשיר א.א.ג בודק את הפעילות החשמלית של המוח ואת תגובות אזוריו השונים לגירויים; מכשיר א.מ.ג בודק את הפעילות החשמלית של השרירים. מכשיר התדרים אף הוא ממיר את גלי הקול לתנועה, וכך ניתן לאבחן האם התדר מאוזן או לא.
המטופל עוטה על עצמו סדין השזור סיבי מתכת דקים ועדינים מאוד. הסדין מחובר בכבל למכשיר התדרים הפועל על סוללה של 9 וולט. כאשר המכשיר פועל הוא מזרים זרם חשמלי עדין לסדין, וסיבי המתכת שבו יוצרים שדה אלקטרומגנטי סביב המטופל. שדה זה מקרין את התדרים של הגוף, ובמקביל, ניתן גם להזרים דרכו תדרים לגוף, על־מנת להביאו לפעילות חשמלית תקינה, כלומר לתדר הנכון.
תדרים אטופיים
כאמור, הגוף פועל במערכת אלקטרומגנטית. החשמל הזורם בגופנו מפעיל את השרירים, את התאים, את הרקמות ואת האיברים. כל איבר מורכב מרקמה וכל רקמה מורכבת מתאים רבים.
בכל תא יש גרעין, וסביבו נוזל תוך־תאי, בו יש אברונים שאחראיים על ייצור אנזימים וחלבונים אחרים. את כל אלה מקיפה מעטפת התא. מעטפת התא היא בררנית, כלומר, מאפשרת לחומרים לצאת דרכה מן התא או להיכנס אליו. דרך תעלות המעטפת יוצאים חומרים שנוצרים בתא כמו חלבונים, אנזימים ורעלים, ונכנסים חומרים המיועדים להפעיל את התא כגון הורמונים. מה שפותח את התעלות או סוגר אותן הוא תדר, פעימה חשמלית הפועמת בקצב מסוים.
לכל רקמה ולכל איבר יש תדר ספציפי המיוחד לו. חוקרים מצאו שגם לתת־רקמה ולכל חלק של איבר יש תדר שונה. הפתחים נפתחים ונסגרים בהתאם לתדר המיוחד של אותה רקמה, תת־רקמה, איבר או חלק ממנו.
האנזימים הנוצרים בתא אחראים להיווצרות הורמונים, המפעילים איברים ומערכות. כאשר התדר משובש התעלות אינן נפתחות בקצב הראוי, וההורמונים אינם מבצעים את פעולתם. גם חומרים שצריכים להיכנס לתא אינם נכנסים, וחומרי פסולת שצריכים לצאת מהתא נשארים כלואים בתוכו ומשבשים את פעילותו. שיבוש בהתקפלות החלבונים בתא גורם להיווצרות חלבון זיהומי שנקרא “פריון” המפריע לתפקודם התקין של הרקמה, האיבר או תת־האיבר. במציאות אנחנו מזהים מצב זה כמחלה.
דלקת עור אטופית היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את הגוף, במקום לתקוף ולחסל מחוללי מחלות חיצוניים. מחלה זו עלולה להיות מוחמרת על־ידי גורמים אלרגניים. רקע של לחץ נפשי יכול להחמיר את המופעים של המחלה. כמו כן יש גם מעורבות של מחוללי מחלות שונים המשפיעים על העור, כגון וירוס הרפס סימפלקס ואחרים.
העור הוא האיבר הגדול ביותר שלנו. הוא מורכב מכמה שכבות שלכל אחת מהן תפקיד משלה ותפקוד שונה. מכשיר התדרים יאבחן איזו שכבה בעור נפגעה. אטופיק דרמטיטיס פוגע בשכבות העליונות של העור, אך גם הן מורכבות מתתי־שכבות. כאשר התדר של שכבת העור משובש, התעלות אינן נפתחות בקצב הנכון ובתאי שכבת העור העליונה נכלאים חומרים רעילים, המשבשים את פעילותם. בלוטות השומן אינן פועלות כשורה, והדבר מתבטא בעור יבש, מגורה, בתפרחת ואף בפצעים דמוי כווייה.
אחד הטיפולים הביתיים שנמצאו כיעילים הוא סירוק העור פעם ביום, הגורם לרעלנים להשתחרר מהגוף. לפי האמור נבין, כי סירוק העור יוצר תנועה חשמלית עדינה שבמקרים קלים עוזרת לשחרר רעלים ולפתוח את התעלות.
אנחנו עושים זאת באופן ספונטני ללא חשיבה, כאשר ילד בוכה ואנחנו מחבקים אותו ומלטפים אותו, במיוחד באזור הרקה מהאוזן לכיוון הפנים. מעניין לדעת, כי ליטוף זה יוצר פעילות חשמלית עדינה, בעקבותיה מופרשים הורמונים האחראיים על תחושת הרוגע. זו גם הסיבה לחשיבותו של המגע בקשר שבין אם לילדה. ולכן חשוב להדגיש את מרכזיותו של המגע בקשר שבין האם לילד וחלקו הדומיננטי בהרגעתו ובמתן תחושת השייכות והביטחון בתקשורת שביניהם.
טיפול בכל התדרים
בטיפול, אנו מזרימים את הקצב החשמלי הנכון שפועל על רקמות העור השונות. גם הגורם הרגשי המעורב במחלה זוכה לטיפול, באמצעות הזרמת קצב חשמלי לאיזון המערכת הסימפתטית והפראסימפתטית – מהמוח ועד איברי המטרה שאחראיים לתגובות הלחץ והסטרס, ולהפעלת המערכות האחראיות להרגעה.
טיפול התדרים עובד גם על הגורם האלרגי. המכשיר יכול לזהות את האלרגנים אליהם הגוף מגיב, כך שניתן להימנע מהם, ובהמשך הוא פועל גם לנטרול האלרגיה באמצעות איזון התאים במערכת החיסון האחראיים על התפתחותה.
אלרגיה היא תופעה העשויה להתבטא ברמות שונות. הרמה המסוכנת ביותר תכלול תגובה קשה של קשיי נשימה כתוצאה מהתנפחות הסמפונות, צרידות, נפיחות בשפתיים ובנחיריים. מצב זה הוא סכנת חיים מיידית, והוא מחייב פינוי מהיר לבית החולים הקרוב ביותר.
רוב האלרגיות אינן מגיעות לרמה זו, והן כוללות תופעות כמו ליחה מוגברת, תפרחת עור וכדומה, כשההבדל הוא במהירות הופעת התגובה. ישנן אלרגיות היוצרות תגובה מיידית עם החשיפה לאלרגן, באחרות מופיעה התגובה תוך כמה שעות, ויש אלרגיות בהן מתפתחת התופעה רק כמה ימים לאחר החשיפה. אלרגיות כאלה קשות יותר לאיתור ולזיהוי. מכשיר תדרים מזהה באיזו רמה אלרגית מתפקד המטופל ובהתאם לזה מועבר התדר החשמלי הנכון, המביא, תוך סדרה של טיפולים, לנטרול האלרגיה ולפעילות תקינה של העור.
כאשר התעלות בתאי מערכת העור העליונה נפתחות ונסגרות בקצב הנכון, הרעלים שהיו בתא מתנקזים ממנו, חומרים שצריכים להיכנס לתא נכנסים לתוכו ומאפשרים לתהליכים חיוניים להתרחש בתוך התא. המערכת כולה עובדת נכון יותר, והתוצאה בשטח היא היעלמות המחלה או הפחתה משמעותית של הסימפטומים, שהופכים להיות לא מטרידים.
