מאכל העל – שיבולת שועל

גם אתם שאלתם את עצמכם על שם איזה שועל קרויה שיבולת השועל? אז זהו, שיש כמה דעות בעניין. יש הטוענים שמקורו של השם בצורתה של השיבולת, אשר מזכירה את אוזן השועל. מקור אחר מצביע על חיבתם של שועלים להתחכך בצמח זה, ובדרך צחות ניתן לומר שהאוכל שיבולת שועל נוהג בעורמה חיובית; אוכל מעט, ומרוויח הרבה, ואם אוכל ממנה הרבה – מרוויח עוד יותר…

גם לשם העממי קווקר יש רקע: תמונת הרקע שעל קופסת הפח בה מכרו את שיבולת השועל, ששווקה תחת המותג”קווקר”‘. זוכרים את הקופסא ההיא, עם תמונה של איכר מקבוצת הקווייקרים   בארצות הברית? אולי הם הרבו לגדל קווקר…

כך או כך, שיבולת השועל היא אחת מחמשת מיני דגן. היא גדלה בכל רחבי הארץ ונפוצה גם באירופה. בסקוטלנד היא נחשבת למאכל עממי, ובשאר הארצות שימשה בעבר בעיקר כמזון סוסים. הסיבה לכך נעוצה בגרעין הקשה והעצי שלה, שאינו ניתן לשיוף ולקילוף כיתר הדגנים. עם התפתחות הטכנולוגיה פותחה שיטה מיוחדת לקילוף שיבולת שועל באמצעות חימום בקיטור. התוצאה היתה ה”קווקר הדק” – שיבולת שועל להכנה מהירה, שסופחת נוזלים ומתרככת כבר בתהליך ההכנה.

משחת על

הסוד הפחות ידוע על שיבולת השועל הוא סגולותיה בשימוש חיצוני: תכונתה האנטי דלקתית הפלאית המסייעת לריפוי העור. במקרים של אבעבועות רוח וגרד בעור מומלץ לשרות באמבט–

קווקר אשר מרגיע את העור ומסייע לריפויו ולייבוש מהיר יותר של הפצעים. שיטות הכנת האמבט מגוונות: יש הממליצים להזרים את המים דרך גרב מלא בפתיתי קווקר אינסטנט, אחרים מבשלים את הקווקר חצי שעה ומשתמשים במי הבישול, ואפשר גם פשוט לשפוך חצי כוס קווקר לאמבט המים הרגיל. 

מסכה של משחת קווקר הנמרחת על הפנים או על העור, עשויה לרפא פצעי בגרות, להרגיע עור שזוף ושרוף, לחדש את העור ולנקות את הנקבוביות. המשחה יכולה לשמש גם כקרם לחות: הבטא–גלוטן שבשיבולת השועל חודר לתוך העור ומספק לו נוזלים חיוניים, מה שמסייע בריפוי של יובש ושפשופים ומונע בריחת קולגן. למניעת קשקשים – ניתן לחפוף את השיער במשחת הקווקר לפני השימוש בשמפו. ראו מתכון למסכה של משחת קווקר במדור המתכונים המצורף. 

תועלות בריאותיות

שיבולת השועל-

-מפחיתה את הסיכון לסוכרת סוג 2

-טובה לעיכול תקין ולעצירות
מרגיעה ואנטי דיכאונית-
מסייעת בהפחתת כולסטרול גבוה בדם –

מפחיתה את הסיכון להתקפי לב-
-מגבירה ייצור חלב אצל מיניקות
-מסייעת להרזיה ולדיאטה
משפרת מצב רוח ואנרגיה-
-משפרת את איכות השינה
-מסייעת לתהליך צמיחת השיער (באכילה)

מרגיעה את העור ומחדשת אותו (במריחה חיצונית)-
 

מזון על

שיבולת השועל היא מזון דיאטטי בעל ערך קלורי נמוך ובעל אינדקס גליקמי נמוך גם כן, המאפשר פירוק איטי של הסוכר בדם ובכך גורם לתחושת שובע ממושכת, זאת הודות לתכולת הסיבים הגבוהה שבה. הדגן מכיל כמות גדולה של ויטמינים ומינרלים חיוניים כמו ויטמינים A,C,B1  ו-B2, חומצה פולית, סידן, ברזל ומגנזיום, המשפיעים לטובה על מערכות תפקוד רבות בגוף. במחקר שבו השוו את הערכים התזונתיים של מזונות שונים לחלב אם, שנחשב למזון תינוקות מושלם, עלה כי שיבולת שועל מבושלת היא המזון הקרוב ביותר לחלב אם מבחינת רכיבי התזונה. הרב ניסן מורגנשטרן, נטורופת ירושלמי ידוע הדוגל בהתאמת דגן לכל מטופל, מכריז על שיבולת השועל כמתאימה ומזינה עבור כולם.

שיבולת השועל עשירה בחלבונים יותר מדגנים אחרים, אבל כמו כל יתר הדגנים, היא עשירה בחומצה פיטית הקושרת את המינרלים ומונעת מהם להיספג, על כן מומלץ לאכול אותה עם חלב, העשיר בסידן. הסידן נקשר לחומצה הפיטית, מבטל את פעולתה, ומאפשר למינרלים המצויים בה להיספג בצורה אופטימלית. תוספת החלב משלימה את רכיבי התזונה החסרים בשיבולת השועל: חומצת האמינו ליזין וּויטמין B12. בכך הופכת את הדגן המיוחד הזה למזון מושלם מבחינה תזונתית לתינוקות, לילדים, למבוגרים ולמחלימים. מעניין לגלות כי המושג “דגני בוקר עם חלב” אינו המצאה מסחרית גרידא…

עבור הרגישים לחלב ניתן ליצור חיבור בין שיבולת שועל לשקדים או לחלב שקדים, שאף הם עשירים בסידן ועושים את העבודה. 

בכל מקרה, גם בלי החלב, שיבולת השועל מפחיתה את רמות הכולסטרול בדם ואת הסיכון למחלות לב וכלי דם. מחקרים רבים מצאו קשר בין צריכה של סיבים מסיסים לירידה באירועי מחלות לב כתוצאה מהשפעתם המיטיבה על פרופיל השומנים בדם. צריכה שלשלושה גרמים של סיבים מסיסים ביום עשויה להפחית את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם ב-27%. באופן ממוקד הראו מחקרים, כי לסיבים המסיסים המצויים בשיבולת השועל יש יכולת לסייע בהורדה של רמות הכולסטרול בדם ברמה של כ-15%. ההסבר לכך טמון ביכולת הסיבים המסיסים לקשור אליהם את חומצות המרה שבמערכת העיכול ולהגביר את סילוקן מהגוף. הכולסטרול משמש חומר מוצא לחומצות המרה בתהליך המתרחש בכבד. סילוקן של חומצות המרה מהגוף מגביר את השימוש בכולסטרול לייצורן מחדש של חומצות המרה, דבר הגורם לירידת רמת הכולסטרול בדם. 

מחקרים מהעת האחרונה מצביעים על מרכיבים נוספים בשיבולת השועל, כגון פרוטאין ונוגדי חמצון טבעיים, התורמים גם הם לבריאות הלב. הפעם הראשונה בה טען מנהל המזון והתרופות האמריקאי טענה בריאותית ספציפית לגבי מזון היתה בנוגע לשיבולת השועל: “צריכת סיבים תזונתיים מסיסים משיבולת שועל כחלק מדיאטה עם מינימום שומן רווי וכולסטרול, יכולה להוריד את הסיכון לחלות במחלות לב”.

הסיבים המסיסים בשיבולת השועל מתפרקים (חלקם באופן חלקי וחלקם באופן מלא) במעי הגס ע”י חיידקים המצויים שם באופן קבוע. שיירי הסיבים שלא עברו פירוק מגדילים את נפח המזון ומזרזים את קצב התרוקנות המעיים. בצורה זו מסייעים לירידה במשקל ומקטינים את הסיכוי להופעת מחלות מעי דלקתיות, לרבות דיברטיקוליטיס (דלקת בסעיפי המעי) וטחורים. הפירוק של הסיבים מהווה מקור אנרגיה לתאי הרירית של דופן המעי, ובכך מאפשר את תפקודו התקין בתהליכי הספיגה. הנאה מיתרונות אלו תתאפשר רק עם שתייה מספקת של שמונה עד שתים עשרה כוסות מים ביום. צריכת סיבים ללא שתייה עלולה לגרום לעצירות, לכאבי בטן ולגזים. 

גם במקרה של סוכרת קיימת ההשפעה המיטיבה של שיבולת השועל, ואף כאן היא טמונה בסיבים המסיסים. הסיבים המסיסים מאטים את ספיגת הפחמימות, ובכך מונעים עליות חדות ברמות הסוכר בדם. מחקר שנערך במשך 10 שנים הראה כי צריכה של מנה יומית של שיבולת שועל (משהו כמו כוס שיבולת שועל מבושלת) 2-4 פעמים בשבוע, מפחיתה את הסיכוי לסבול מסוכרת מסוג 2 ב-16%. כאשר מעלים את תדירות הצריכה ל-5-6 פעמים בשבוע, מפחיתים את הסיכוי ב-39%.

שיבולת שועל היא אחת התרופות הטובות ביותר להזנת מערכת העצבים, בייחוד במצבי לחץ וסטרס. היא משפרת מצבים של עייפות המלווה בדיכאון. אכילת הדגן מעלה במוח את רמת חומצת האמינו–טריפטופאן. הטריפטופאן הוא חומר מוצא לייצור הנוירוטרנסמיטור–סרוטונין, וכאשר רמות הסרוטונין מתאזנות אנו חשים רוגע. הדגן מתאים במיוחד אחרי לידה – מחזק את הגוף ומעודד ייצור חלב בקרב נשים מיניקות, ומועיל גם לסובלים מנדודי שינה; מחקרים הראו שצריכת קווקר בשעות הערב הביאה לשיפור באיכות השינה.

דגן על

בפועל, בגלל תכולת הגלוטן הנמוכה מאוד, מתקשה שיבולת השועל לשמש כבסיס בלעדי בלחמים ובמאפים. לעומת זאת, כאשר משלבים אותה עם קמח חיטה, למשל, היא מוסיפה טעם, בריאות ואווריריות ומשביחה את מרקם המאפה. המרקם הייחודי נוצר בזכות רב הסוכרים שבדגן המיוחד הזה, ההופכים לג’לטין במגע עם מים. בעקבות כך מתאימה שיבולת השועל גם להקרמה עדינה של מרקים, בתנאי שמשתמשים בכמות קטנה. הג’לטין הנ”ל אחראי גם למרקמה הסמיך של הדייסה הוותיקה, שכשמכינים אותה נכון היא מעדן של ממש.