היום, אפילו המחקר המדעי מרכין ראשו בפני קדירת המרק של סבתא ומתייחס ברצינות ל’פניצילין היהודי’. המרק, אגב, מזוהה אמנם עם המטבח היהודי, אולם הוא חוצה תרבויות: מרק העוף מן המטבח האירופאי עם הקניידלעך, מרק עוף תימני עם חווייג’, מרק עוף איטלקי עם אורז, מרק עוף יווני עם חצילים… אפילו הסינים, חסידי האורז והאצות, מייחסים למרק העוף תכונות רפואיות שונות, ומשלבים אותו כחלק מההתוויה הרפואית למחלות השונות.
המדע צועד בעקבות הסבתא, ובשנים האחרונות הסתקרנו חוקרים רבים, מרביתם יהודים, באשר לאמת סביב המיתוס של מרק העוף: האם המרק באמת עושה את העבודה ועוזר לגוף להתמודד עם מחלות חורף?
מי בא אתנו?
במאה ה־12 גילה חוקר ורופא יהודי בשם משה מיימונידס כי למרק העוף תכונות רפואיות לשיעול ולאסטמה. יש להניח כי מרק העוף היה נפוץ בתרבות היהודית עוד הרבה לפני כן. כבר בכתבי הרמב”ם מובא כי מרק עוף טוב לכל אדם.
היום גם המדע מתגייס לטובת מרק העוף. באחרונה פרסמה רשת סי־אן־אן את האסמכתא הרשמית לכך: חוקרים מאוניברסיטת נברסקה בדקו ומצאו כי למרק העוף יש תכונות אנטי־דלקתיות מוכחות. ד”ר רנארד, חוקר מחלות ריאה באוניברסיטה הנ”ל, הלך על זה עד הסוף: המרק נחקר בתנאי מעבדה ופורק למרכיביו. (המרק שבו השתמש היה מרק עוף יהודי אשכנזי מסורתי, עם קניידלעך.) מן המחקר עלה בבירור כי במרק העוף המסורתי יש רכיבים הגורמים לתאי הדם האדומים הנגועים בווירוסים להתחדש. הניסוי לא עבד כמובן על מרקי אינסטנט מקופסה.
ואם אתם עדיין מפקפקים, שימו לב לממצאים הבאים: מחקר שהתבצע באוניברסיטת ucla מעלה, כי בעת בישול העוף במרק מתרכב חומר כימי הדומה בהרכבו לחומר הכימי הנמצא בתרופות נגד שיעול וברונכיטיס!
רופא יהודי אחר מבית החולים ‘הר סיני’ במיאמי גילה, כי לאדים היוצאים מתוך מרק העוף הביתי יש השפעה ברוכה על הגרון והריאות, וכי הם מומלצים לסובלים מקשיי נשימה ושיעול.
יש מי שחושב אחרת?
ד”ר אולגה רז, דיאטנית קלינית מהמובילות בארץ, מנהלת היחידה לתזונה ולדיאטה במרכז הרפואי ‘איכילוב’, טוענת כי מה שמעניק למרק העוף את היתרונות הקסומים שלו הוא בעצם המכלול של הירקות הנמצאים בו. באגודת ידידי המרק חברים אדון סלרי וגברת פטרוזיליה, מר בצל וחבר גזר, ולפעמים גם הזוג הטרי כרוב וכרובית. אוסף חגיגי של ירקות שורש ועשבי תיבול, כל אלה עוזרים לנקז את הנזלת והליחות ולכייח.
יש לזכור, כי מרק עוף מכיל נוזלים – דבר משמעותי במיוחד בתקופת החורף, שבה לא חשים בצמא ולכן לא צורכים כמות מספקת, וכן מלחים – בעיקר נתרן (מן העוף) ואשלגן (מן הירקות שבמרק). מלחים אלו חיוניים לגוף, בעיקר בחורף, שבו נוטים לאכול פחות ירקות טריים.
אסנת בוברוב, דיאטנית מבית ‘לייף’, מצטרפת וטוענת כי מרק העוף נהנה ממוניטין מוצלחים. הסבתות אכן צדקו. מרק עוף אמנם מסייע באיזון טמפרטורת הגוף ובשיפור התחושה הכללית אצל אנשים שסבלו ממחלות חורף שונות – במיוחד אם מישהו טרח והכין עבורם את המרק… אולם את תכונות המרפא ניתן לייחס לירקות השורש ולמינרלים, והגודש באף מוקל באדיבות האדים העולים מצלחת החרסינה המעוטרת של סבתא.
גם הנטורולוג ד”ר גדעון רון משמיע צליל זר במקהלת המהללים: “מרק העוף הוא פאסה”. ד”ר רון הוא מומחה לרפואה סינית העוסק מזה 35 שנה ברפואה טבעית, חי במושב הטבעונים אמירים שבגליל ומיישם את משנתו על עצמו ועל בני משפחתו. דעתו על האנטיביוטיקה של סבתא ועל המחקרים השונים ברורה: “מרק עוף הוא הפסולת של התרנגולת”.
סליחה?
כן. כשעוף חי, הוא אוכל ומפריש רעלים. כשהוא נשחט, הרעלים שלא הופרשו נשארים ברקמות. בזמן הבישול מתרחש תהליך אוסמוזה שבמהלכו יוצאת חומצת השתן של התרנגולת שלא הופרשה לתוך מי המרק. אלה הם רעלים ואנו שותים אותם לתאבון.
בכלל, בזמן מחלה מוטב לא לאכול, מכיוון שהגוף צריך להפנות את האנרגיות למלחמה בפולשים הזרים. בזמן מחלה, כל מה שהגוף רוצה הוא לנוח ולהתנקות בשקט. כל בעלי החיים בטבע מפסיקים לאכול כשהם חולים. מי שלא יכול לצום, שישתה מיצים טבעיים, או תה צמחים, או מים עם לימון וטיפת דבש. מי שלא יכול לעמוד גם בזה, שישתה מרק ירקות. אבל בכל מקרה חלבונים מן החי, כמו עוף וביצים, לא מומלצים. הם יוצרים חומצה שמפריעה לריפוי.
אז לאן הולכים מכאן?
בינינו, יש מי שיוותר על מרק העוף המסורתי בגלל כתבה בעיתון? אין לנו אשליות. אז לפחות נמליץ לכם להפוך אותו לכמה שיותר בריא למשתמש:
הכניסו המון ירקות, בעיקר ירקות שורש, והרבה עשבי תיבול. להם ניתן לייחס בלי פקפוק את כל תכונות המרפא שרק תרצו. אפשר גם להמציא כמה חדשות, הכל ילך. ובכלל, כל מה שיש במקרר יכול למצוא דרכו למרק. למרק עוף יש עוד סגולה נפלאה – לחדש ירקות כמושים שאיבדו את החן הטבעי: במרק לא רואים עליהם את זה. ואל תניחו לירקות להתבשל עד שיצא להם המיץ – אחרת מולקולה של ויטמין לא תישאר לכם בפנים. בשלו את הירקות עד לריכוך, ודי. חבל על הגז. את הפטרוזיליה ושות’ עדיף להוסיף לקראת סוף הבישול.
מתוך אינספור הגרסאות של מתכוני מרק עוף (יש אנשים שעשו עליו כמעט דוקטורט) בחרו את אלה המשתמשים בחלקים פחות שומניים של חלקי עוף – וללא עור כמובן. השתדלו לזרוק לתוך המרק הרבה עצמות. אלה ייתנו את האפקט המתאים ללא שומן רווי. כן הימנעו מלטגן את הירקות לפני הבישול. חבל להרוס את כל הדברים הטובים האלה בגלל תוספת טעם מפוקפקת.
מלבד זאת נסו את העיקרון של ‘מרק מסמר’ (זה של האורח הרעב, שהבטיח לבעלת הבית הקמצנית כי יוכל להכין מרק ממסמר, וכדי להשקיט את המסמר המקרקש בסיר המבעבע – צריך היה להוסיף מעט ירקות, עלים, תבלינים, ועוד מכל הבא ליד במטבח). – אפשר להכניס למרק המון תחליפי טעם, למשל גרגרי תירס (לא מקופסה! אנחנו לא בעסק של לרמות), ובעיקר עשבי תיבול. נסו גם עלה דפנה אחד או שניים ואחר-כך תתקשרו למערכת להודות לי. הוסיפו גם 2-3 שיני שום. השום הוא אנטיספטי, קוטל חיידקים ומבריח וירוסים, ובכלל טוב נגד עין הרע.
ועכשיו אני ממש מסתכנת בחיי – אבל אומר את זה ויהיה מה שיהיה: ותרו על קניידלעך ושקדי מרק. אלה יכניסו למינוס את כל היתרונות הבריאותיים שאולי תפיקו מן המרק. ואם בלי קניידלעך ממש ממש אי אפשר, השתמשו בקמח מצה מחיטה מלאה. להשיג בכל סופרמרקט מצוי.
ובעיקר – בשלו סיר גדול, שיספיק לכוווווווולם.
