אורגני – זה בטבע שלנו

זאת אומרת, לא לגמרי. לא כולנו זוכרים כמה ולמה, ולא יודעים לומר אם ההבדל הזה באמת מצדיק את הגיחה לחנות הטבע הדי רחוקה, או שווה את ההפרש הגדול במחיר. להפך, ביצי החופש נראות אפילו יותר קטנות, כאילו מישהו הטיל מצור על הלולים, והתוצרת האורגנית מזכירה את הירקות בסגנון אבסטרקט של ‘יבוא חו”ל’ מהשמיטה שעברה. שלא לדבר על הצמחונים ירוקי הפנים האלה, שנראים בעצמם כמו קישואים מהלכים.

משרד הבריאות גם הוא משחרר מדי פעם מחקרים או כתבות מנומקות, ובהן הוא מסביר לנו למה אין הבדל בין האורגני לתוצרת הרגילה, בתוספת מחקרים הממומנים, איך לא, על ידי התעשייה החקלאית הקונבנציונלית.

אז הוויכוח הזה לא הולך להיות קל. משני צדי המתרס עומדים אנשים שכבר צרודים מרוב שכנוע. הטבעונים והצמחונים, וכמובן בעלי חוות הבריאות, מוכנים להישבע בבטטות האורגניות כי רק האורגני יציל אותנו מאבדון. לעומתם עומדים רופאים, חוקרים וגם הדודה מירוחם, והם מבטיחים לנו שהכל דמגוגיה טבעונית שחוקה.

אנחנו נעשה את זה פשוט: נספר לכם מה אומרים אלה, ומה אומרים האחרים. ואתם תחליטו לבד כמו גדולים.

בעד: כי זה בריא יותר לכם ולסביבה

למה לבחור בתזונה אורגנית? הילה אפללו, נטורופתית, מטפלת, מרצה ומנהלת “חיים אורגניים”, מסבירה לנו למה כדאי:

היתרון הגדול ביותר של המזון האורגני הוא שהוא נקי משאריות חומרי הדברה, כימיקלים, הורמונים המוזרקים לעופות וגם לצמחים, שאריות תרופות, אנטיביוטיקה שניתנת לעופות ולבקר למניעת מחלות, דשנים כימיים והנדסה גנטית. מחקרים הראו כי השימוש בחומרי הדברה בגידולים רגילים הגדיל את השכיחות למחלות כרוניות, להפרעות קשב וריכוז, לאלרגיות, למיגרנות, ולמחלות ממאירות שונות, לבעיות פוריות ועוד.

חשיפה ממושכת להורמונים בתזונה מקושרת להתבגרות מוקדמת אצל ילדים ולמחלות הורמונליות שונות, שלא נדע. מניחים כי חשיפה ממושכת לאנטיביוטיקה במזון עלולה לגרום פגיעה כרונית באוכלוסיית חיידקי המעיים הטובים ולעודד יצירת חיידקים העמידים בפני אנטיביוטיקה. כל זה עושה את המזון האורגני לבריא הרבה יותר מהתזונה הרגילה.

שאלת היתרון של המזון האורגני עומדת בימים אלה במרכזו של ויכוח חובק עולם. ממחקרים אמריקאיים עולה כי גידולים אורגניים עשירים יותר בוויטמינים ובמינרלים, ולכן הערך התזונתי שלהם רב יותר, אבל הסיבה העיקרית לצריכת מזון אורגני היא היותו נקי מרעלים. ערכו התזונתי הוא בונוס.

חן גולן, מן הקורס של משרד הבריאות לחקלאות ביולוגית–אורגנית, מספרת לנו מה עושים בפועל בחקלאות האורגנית: בגידול הקונבנציונלי האינטנסיבי אין חשיבות לשמירה על הקרקע, ועם הזמן היא הולכת ומידללת מחומרים מזינים. יש חלחול מסיבי של חומרים כימיים – דשנים וחומרי הדברה – למי התהום. חומרים אלה מסוכנים מאוד לאדם, לבעלי החיים ולכל המערכת האקולוגית.

בחקלאות האורגנית, חומרי ההזנה שהצמח מקבל הינם חומרים טבעיים – קומפוסט, זבל בעלי חיים, קטניות המגודלות בין מחזורי הגידול ומזינות את הקרקע מחדש, ומינרלים ממקורות טבעיים בלבד. כן יש הקפדה על מניעת חלחול של חומרים למי התהום, כדוגמת חנקן שמגיע למים בצורת חנקות. ריכוז חנקות גבוה במים עלול לגרום למטהמוגלובינמיה אצל תינוקות (תופעה הידועה בכינויה “תסמונת התינוקות הכחולים”), שהיא הפרעה בקשירת החמצן בדם העלולה לגרום למוות. רמת חנקות גבוהה ידועה כמסרטנת, רח”ל. כך שמי שצורך מזון אורגני מציל גם את העם כולו מעוד כמה מיקרוגרמים של חנקות מסוכנות במי השתייה שלו.

ד”ר דוד שדה, נטורופת ומרצה ידוע, מוסיף לנו שמן למדורה: אם לא די בפוטנציאל המסרטן של חומרי ההדברה, באה לעזרתנו הביוטכנולוגיה – כלומר ההנדסה הגנטית – ומשפרת את תכונות הגידולים החקלאיים על ידי החדרת גנים לדי-אן-איי של הצמחים. לדוגמה, גנים של תרנגולות הוחדרו בתפוחי אדמה, ומזונות שעברו שינויים גנטיים מכילים לעיתים קרובות חלבונים שמקורם בחיידקים. כיום שני אחוז מכלל גידולי הסויה עברו תהליך שינוי גנטי. אף אחד אינו יכול להעריך מה תהיינה ההשפעות ארוכות הטווח של השינויים הגנטיים האלה. אנו שפני הניסיון, הנמצאים כיום בעיצומו של ניסוי שאת סופו איננו יודעים.

הינדוס המזון (GMO) מצליח להאריך את חיי המדף של המזון, להפיק פירות וירקות מחוץ לעונתם הטבעית ולגדל תנובה מרשימה ויפה, אולם כל זה על חשבון כמות הערכים התזונתיים (ויטמינים ומינרלים) שמכיל המזון וזמינותם.

במדינת ישראל, בניגוד למדינות מפותחות אחרות, אף לא חלה חובת סימון לתוצרת שעברה הנדסה גנטית. ואם מישהו תהה מה סוד קסמם של הירקות שצומחים על מדפי הסופרמרקט, שידע אחת ולתמיד: כמו לעופות, גם לירקות ולפירות מוסיפים החקלאים הורמונים ומים על מנת לנפחם ולגרום להם להיראות כמו דוגמנים של עץ הדעת.

נגד: אורגני – אינו הגדרת איכות

ד”ר ניבה שפירא, תזונאית קלינית ודוברת בעמותת “עתיד” של הדיאטנים הקליניים בישראל, טוענת כי המהפכה האורגנית היא ציון דרך חשוב בדרך לצריכת תזונה בריאה יותר. עם זאת, צריך לזכור שההגדרה של “אורגני” מתייחסת רק לדרך הגידול וייצור המזון ולא לערך התזונתי או הבריאותי שלו. נכון שיש יתרון בגידול טבעי של מזון – נקי מריסוסים, מאנטיביוטיקה ומחומרים לא רצויים אחרים, אולם צריך גם לזכור ש”אורגני” אינו הגדרה לאיכות התזונתית של המזון.

מחקרים רבים שהראו לאחרונה חוסר יתרון תזונתי למזון אורגני מבחינת רכיבי התזונה, בעיקר ויטמינים ומינרלים, אינם מפתיעים. ערכים תזונתיים אינם באים מעצמם. הצמחים ובעלי החיים נותנים רק מה שהם מקבלים, וכדי לקבל מזונות עם ערך תזונתי גבוה יש לכוון את תזונת הצמחים, כלומר את הדשן שלהם, ואפילו הוא כימי, בהתאם.

יש לזכור ש”אורגני” גם אינו שטר ביטחון היגייני. כמות החיידקים בביצים או בחסה אורגניות אינה בהכרח נמוכה יותר. אפשר ליצור מזון בריא ונקי ולספק לצרכן מידע על דרך גידולו, גם אם אינו עונה להגדרה המדויקת של מזון אורגני.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine  עוסק בשאלת חשיבותו של המזון האורגני לבריאות האדם. המחקר מראה כי למזון אורגני יש אמנם מספר יתרונות על פני המזון הלא אורגני, אך בשורה התחתונה, התועלת שבצריכת מזון אורגני איננה משמעותית. חוקרי אוניברסיטת סטנפורד בדקו כ-250 מחקרים והשוו את תכולת הנוטריאנטים (חומרי ההזנה) במזונות האורגניים מול אלה שבמזונות הלא אורגניים (פירות, ירקות, דגנים, בשר, ביצים ועוף). המסקנות היו עצובות: לא נמצאו הבדלים רבים בין המזון האורגני למזון הרגיל. המזון האורגני הכיל כמות פחותה יותר של שרידי חומרי הדברה בהשוואה למה שנמצא במזון הרגיל (30% פחות), אולם רמות שרידי חומרי ההדברה בשני המזונות היו בגבולות הטווח המותר מבחינה בריאותית.

יתירה מכך, הדעה הרווחת, כי מזון אורגני אינו מכיל כלל חומרי הדברה ודשנים כימיים היא מוטעית; מזון נחשב לאורגני כאשר בתהליך גידולו נעשה שימוש מופחת בחומרי הדברה. ההגדרות והתקנים הישראליים מעורפלים למדי ואינם כוללים מדדים או דרישות קבועים וברורים.

על מנת לקבל אישור לחומרי הדברה בחקלאות הקונבנציונלית, יש להוכיח כי חומרי ההדברה מתפרקים לפני השימוש, וכי הריכוזים של השאריות נמוכים באלפי אחוזים מריכוז שיש בו סכנה. לעומת זאת, המחקר המלווה את החקלאות האורגנית אינו מאפשר בדיקות שכאלו ומותיר ריכוזים שעלולים להיות מסוכנים; כך שהתגית “אורגני” עלולה להכיל הבטחה ללא כיסוי.

ההמלצות שלנו:

אחרי הכל, השאלה האם לצרוך מזון אורגני, היא שאלה של מחיר. האם באמת הבדל של פי שניים או שלושה במחיר של מזון אורגני בהשוואה למזון רגיל, אכן שווה את ההבדל של 30% פחות חומרי הדברה? התשובה נמצאת בכיס.

יש לזכור כי חלק מהמזונות שאנו צורכים הם נקיים יחסית. מפעם לפעם מתפרסמות רשימות של מזונות הנחשבים נקיים. אם התעניינתם, מדובר בבצל, תירס, אננס, אבוקדו, כרוב, אפונה, אספרגוס, מנגו, חציל, קיווי, מלון, בטטה, אשכולית, אבטיח ופטריות. אתם לא הולכים למות מרעב, אחרי הכל. 

יש גם רשימות שחורות של ‘מזונות מכוערים’ ומלאי חומרי הדברה. כן, גם התותים נמצאים שם. כמה עצוב. וגם תפוחים, סלרי, פלפלים מתוקים, אפרסקים, נקטרינות, ענבים, תרד, חסה, מלפפונים, אוכמניות, תפוחי אדמה, שעועית ירוקה וקייל… איך שורדים בלי קייל? 

צריכה נבונה תביא לכם הביתה מזונות נקיים באיכות גבוהה, ובלי צורך לשבור חסכונות בשביל מרק ירקות סטנדרטי.

כשיש פערי מחיר קלים בין המזון הרגיל לאורגני, כמובן אין צורך להתעקש לפרנס את החקלאות התעשייתית. אולם בסופו של דבר, חשוב לצרוך מזון מן הצומח בשפע. אם נתייחס למלפפונים כאילו הם עשויים מזהב ונצרוך ירקות כמו בתקופת הצנע, נחמיץ את הפואנטה. יש לזכור גם, כי כל המחקרים שסיפרו לנו בהתרגשות על היתרון הבריאותי הגדול של אכילת ירקות, התבססו על קבוצות מחקר שצרכו תוצרת רגילה, ולגמרי לא אורגנית. אחרי הכל, ירק הוא ירק.

עם זאת, בחישוב סופי, מזון אורגני אינו עולה הרבה יותר, אם מפסיקים לקנות את האוכל המוכן ואת המוצרים המעובדים שחוסמים לנו במקפיא את קו האופק, ועוברים לתזונה המתבססת על מזון טבעי ובריא.

וכמו שאומרת הדודה מירוחם, בבריאות לא חוסכים.