פצעי פה נראים תופעה שולית וזניחה. אך שאלו נא את ר’ שמואל, אברך רציני ועסוק, שפתח באיזשהו שלב את פיו וצעק: “איני יכול יותר. הפצעים בפה ממררים את חיי!”. במה מדובר? בסך הכל ביבלות לבנות קטנות שהופיעו על הלשון, אבל ככל שהן קטנות הן מכאיבות ושורפות, בעיקר בזמן האוכל והשתייה ועוד יותר בשעה שר’ שמואל לומד או מוסר שיעורים בקול רם. והבעיה הגדולה: למרות כל המשחות והתרופות, הוא אינו מצליח להיפטר מהן. הן מרפות לתקופה קצרה וחוזרות שוב.
שומר פיו ולשונו
אפטות בפה הן תוצאה של זיהום מיקרובקטריאלי. המוקד הוא במעיים ובקיבה, בהם מתפתחים חיידקים ופטריות כתוצאה מאכילה לקויה. הללו מטפסים במעלה צינורות העיכול, ומגיעים לפה, ללשון ולשפתיים, שם הם מוצאים תנאי צמיחה נוחים עבורם – ומטרידים עבורנו…
זיהום אופייני כזה הוא הקנדידה אלבקינס – פטרייה המתיישבת במעיים כאשר מופר האיזון העדין בתוכם, לעתים כתוצאה מנטילה תכופה של אנטיביוטיקה, אשר מחסלת את החיידקים החיוביים השומרים על המעי, ופותחת את הפתח להשתלטותה של הקנדידה.
כאמור, למזון הנאכל ולצורת האכילה יש כאן תפקיד מכריע. אכילה של מאכלים מטוגנים בשמן מחומצן, כמו פלאפל, חביתה או צ’יפס, אכילת חטיפים חריפים, פירות וירקות חומציים או חריפים כגון חצילים, שום חי, עגבניות ירוקות, פלפל חריף, וכן פירות בוסריים מן הסוגים: אפרסמון, קיווי ופירות הדר – כל אלה יוצרים חומציות רבה במערכת, שפוצעת את ריריות מערכת העיכול ומאפשרת התיישבות חידקים ובקטריות.
אותה תוצאה נגרמת גם מ’אכילה עצבנית’ – כאשר בזמן האכילה אין מרגוע ומנוחה כי אם מתח ועצבנות, עולות חומצות הקיבה במעלה הקנה, מגיעות לחלל הפה ופוצעות את הריריות העדינות, וכך מתפתחים פצעי פה.
אלרגיה למזון אף היא עלולה להתבטא בפצעים בחלל הפה, וכך גם מחלות וליקויים במערכת העיכול, כמו מחלות עיכול כרוניות ואפילו עצירות.
גורם נוסף לזיהום הוא חדירה של מזהמים מבחוץ, על־ידי מגע יד מזוהמת או חפצים לא נקיים שמגיעים לפה בכל מיני אופנים. קחו לדוגמה את האם שמרימה את המוצץ של בנה היניק והחכים המתגולל על הרצפה, ומתוך עצלות להגיע לברז הקרוב, היא ‘מנקה’ אותו בפיה. המוני גורמים מזהמים המתיישבים כעת בפיה (וכן, גם בפיו של התינוק, שכן הרוק שלה אינו בדיוק חומר מחטא…) עלולים להפוך בהמשך לפצעי פה כואבים.
כמובן, שמעורבת בעניין גם מערכת חיסונית חלשה, שכן כאשר המערכת החיסונית פועלת ביעילות היא מטפלת באופן מיידי בבקטריות ובמיקרואורגניזמים הפולשים לגוף ומאיימים על רקמותיו. לכן, פצעי פה מהווים בדרך־כלל סימן גם לחולשה במערכת החיסון.
הכיב והמרכיב
סובלים מפצעי פה? זהו את הפצעים שלכם ואת מקורם
כיבים לבנים (שקועים) – תוצאה של קנדידה אלבקיניס ופרזיטים מיקרוסקופיים במעיים.
פצעים אדמדמים קטנים ומפוזרים על הלשון – נגרמים מחדירה של זיהום חיצוני לפה.
אפטות מוגלתיות לבנות (בולטות) – תוצאה של מערכת חיסון ירודה, של אלרגיה למזון ספציפי, או של אכילה עצבנית.
חתכים בשפתיים – סימן למחסור של ויטמין Bקומפלקס וויטמין 2K.
יבלות ורודות על החניכיים – תוצאה של זיהום מעיים בתקופת עצירות.
העבר רעה מבשרך
להקלה מיידית בפצעי פה כואבים, ניתן להשתמש בשמן שומשום, ולמרחו על הפצעים. ידועה גם העצה למצוץ חלב עזים הישר מעטיניה של הבהמה. ניתן לחטא את הפצעים ולהקל על התסמינים באמצעות פיזור של אבקת סודה לשתייה. יעיל מאד: לפתוח קפסולה של אסידופילוס – חיידקים פרוביוטיים, ולפזר את תכולתה בחלל הפה, וישירות על הפצעים.
אך כאשר הפצעים הופכים לתופעה כרונית, חשוב לטפל בשורש הבעיה, וכאן, כאמור, חשוב האבחון המדויק, שאינו תמיד פשוט.
מזהמי מעיים יטופלו על־ידי פורמולות צמחים. ניתן להשיג בבתי הטבע תערובות צמחים ייעודיות, שעשויות להכיל לענה, רוזמרין, קליפת אגוז פקאן, קליפות רימון וקליפות שקדים. הפורמולות עשויות להגיע ארוזות בקפסולות, ואז יש ליטול מהן שתי קפסולות פעמיים ביום, או בתפזורת לחליטה – שיש לשתות ממנה ארבע כוסות ביום.
חשוב מאוד לסלק את הקנדידה, שנודע לה תפקיד מכריע במקרים רבים של פצעי פה כרוניים. סילוק הקנדידה אינו משימה קלה, והיא דורשת שינוי תזונה: הורדת מאכלים מסוימים, והוספת מאכלים אחרים.
נמליץ לכם להוסיף לתפריטכם ולסדר יומכם: שמן קוקוס מכבישה קרה – שלוש כפיות ליום, ושמן אורגנו פראי חמש טיפות פעמיים ביום. כמו כן הקפידו לאכול מידי יום 50 גר’ של גרעיני אבטיח ו־-50 גרם של גרעיני דלעת. תבלו את הסלטים שלכם בשמן קצח, ואת תבשיליכם בכורכום. צמח קריספוס הינו תרופה טבעית יעילה ביותר לטיפול בקנדידה, אולם יש לדעת כיצד להשתמש בו.
לחיזוק מערכת החיסון טוב ומומלץ לאכול אוכמניות שלמות, לשתות מיץ רימונים, ולצרוך ויטמין C1000 מ”ג פעמייםביום. צמחי מרפא לחיזוק מערכת החיסון: אכינצאה, אסטרוגולוס, תה ירוק, שום ובצל כתושים היטב, מיץ כלורופיל (למשל מיץ עשב חיטה), ועוד.
חשוב לזהות אלרגיות למזון, שכל עוד שצורכים אותו ימשיכו להופיע הפצעים, וכמובן, לאמץ הרגלי אכילה בריאים ומתאימים. בעיקר להימנע מאכילת מזון שתסס, כמו גבינות, אשל, מעדני חלב, דברי מאפה שהותפחו בעזרת שמרים, וכל מאכל ומשקה המכיל סוכר.
בנוסף, טפלו בבעיות נלוות שעלולות אף הן לעודד הופעת פצעים. אם אתם סובלים מעצירות מעיים ייתכן וקיים קשר בינה לבין הפצעים בפיכם. טפלו בה: אכלו כל יום צלוחית של סלק אדום, פתחו את הבוקר בארבע כפות שמן זית. צרכו לחם מחיטה מלאה בלבד, והקפידו לשתות שני ליטרים של מים כל יום. אכילת שני גביעי יוגורט ליום יאוששו את אוכלוסיית החיידקים הטובים במעיכם, ויעודדו תהליך התרוקנות תקין. תוכלו להכין להם משרה לטיפול מיידי בעצירות: שש יחידות של שזיפים שחורים ו/או תאנים, מושרים בכוס מים למשך לילה. שתו את המים ואכלו את הפירות.
גם דלקות חניכיים מזינות את פצעי הפה וגורמות לזיהום הדדי. כך תטפלו בדלקות חניכיים: טלו מידי יום שתי קפסולות של ויטמין C 1000 מ”ג, וכן 120 מ”ג של Q10. הוסיפו שתי כפיות של שמן נבט חיטה. כמו כן, לעסו משך 10 דקות עלי כרוב, אבל אל תבלעו אותם. היעזרו גם בסילונית לשמירת היגיינת הפה. התזת זרמי מים בעזרת מכשיר זה עשויה לסייע בריפוי דלקות חניכיים.
התמידו בטיפול המתאים לכם משך 42 ימים, להפעלת תהליך ריפוי יעיל וארוך־טווח.