השלב הראשון בטיפול במצבי אלרגיה השונים הוא בראש ובראשונה אבחון!
אבחון נכון ומדויק במרפאת האלרגיה על ידי רופא מומחה באלרגיה יכול פעמים רבות לשלול חשד לאלרגיה, לתת פתרון נכון למצבי חירום, לאפשר הימנעות מתגובה מסכנת חיים על ידי זיהוי מוקדם של מחולל אלרגי ולהציע טיפול נכון ואף ריפוי ממצבי אלרגיה במצבים מסוימים.
בשורות הבאות אתייחס ל”מה אפשר” ו”מה אי אפשר” לעשות במצבי אלרגיה שונים.
אלרגיה לתרופות וביחוד אלרגיה לפניצילין – מצב זה הוא הדוגמא הטיפוסית לכך שילדים ומבוגרים רבים מסתובבים עם “כותרת” בתיקם הרפואי של אלרגיה לפניצילין כאשר למעשה הדבר נרשם ללא אבחון מסודר, ופעמים רבות מדובר בתגובה של תופעת לואי לטיפול תרופתי או פריחה שהופיע בזמן טיפול בפניצילין בעת מחלת חום אצל ילדים. חשוב לדעת – אלרגיה לתרופות בכלל ולפניצילין בפרט קיימת והיא יכולה להיות מסכנת חיים! על כן, בכל מצב של חשד לאלרגיה לתרופה מסוימת או לאנטיביוטיקה מסוג פניצילין יש להתייחס לכך בחומרה ואין ליטול בשום פעמים ואופן טיפול עם התרופה החשודה למחוללת אלרגיה (חשיפה לא מבוקרת כזאת יכולה להסתיים במוות) וזאת עד לשלילית האלרגיה על ידי רופא מומחה לאלרגיה. אבחון מדויק במרפאת האלרגיה יכול לשלול אלרגיה לתרופה (בדרך כלל לפניצילין) ובכך אפשר טיפול באנטיביוטיקה פשוטה וללא כל סכנה.
ברוב המקרים לא קיים טיפול לאלרגיה לתרופות והטיפול העיקרי הינו הימנעות מחשיפה לתרופה שלה האדם אלרגי. חשוב שאדם יידע לאיזו תרופה הוא אלרגי וימסור זאת לכל גורם מטפל בכל מסגרת (לתרופות שונות פעמים שמות שונים שיכולים להכיל את התרופה לה האדם אלרגי). ברוב התחומים קיימים תחליפים טובים וזה הפתרון הנפוץ ביותר לאדם האלרגי. במקרים מסוימים בהם לא קיים תחליף טוב לתרופה לה האדם אלרגי ניתן ליצור תחת השגחה במרפאת האלרגיה תהליך של חשיפה מדורגת ואיטית המאפשר פעמים רבות את מתן התרופה לתקופה מסוימת (לרוב מדובר במצבים מסכניי חיים כגון טיפול בסרטן או בזיהומים קשים).
אלרגיה לארס דבורניים – אבחנה מדויקת שאדם סובל מאלרגיה לעקיצה של דבורת הדבש, צרעה או דבור הינה חיונית ביותר והיא נעשית במרפאת האלרגיה על ידי תבחינים מיוחדים לזיהוי אלרגיה זו. מכיוון שאדם לא יכול להימנע מרצונו מלהיעקץ ולהיות בסכנת מוות בכל רגע נתון, כל אדם הסובל מאלרגיה כזו (בדומה לאלרגיות מסכנות חיים אחרות כגון אלרגיה למזון) נושא עמו תמיד טיפול למצב חירום הכולל כדורים אנטיהטמינים למקרה של תגובה קלה ומזרק אדרנלין אוטומטי (“אפיפן”) להזרקה עצמית במקרה של עקיצה והתפתחות סימנים מסכניי חיים.
אנו ממליצים לכל אדם שנמצאה אצלו אלרגיה לארס דבורניים לקבל טיפול של “חיסונים”, אימונוטרפיה לארס אותם דבורנים להם הא אלרגי. הטיפול הזה ניתן בזריקות של מינונים נמוכים של ארס הדבורניים הולכים וגדלים לרוב בזריקות שבועיות למשך מספר חודשים (קימות גישות של שלב ראשוני מהיר שיכול להמשך ימים במקום חודשים) ועד להגעה ל”מנת אחזקה”, לרוב כמות ארס השווה לשתי דבורים, הניתנת בזריקה אחת לחודש לתקופה של כ 5 שנים.
הטיפול ניתן רק במרפאת האלרגיה תחת השגחה רפואית צמודה למניעה וטיפול במקרה של תגובה לטיפול עצמו. כבר לאחר שנה של טיפול זה רוב המטופלים “מוגנים” מעקיצה מקרית של דבורה/צרעה/דבור, ולמעשה בסוף הטיפול, כעבר 5 שנים מוגנים מתגובה מסכנת חיים לעקיצה דבורניים לשנים רבות (ובחלק מהמקרים לכל החיים).
אלרגיה לאלרגנים נשאפים – אסטמה, נזלת אלרגית ודלקת לחמיות אלרגית – גם במקרה זה המפתח הינו באבחון. אדם הסובל מתסמינים נשימתיים כגון אסטמה או נזלת בעיקר באביב (“קדחת השחת” ) או דלקות עיניים באביב (“אביבית”) קרוב ודאי שסובל מאלרגיה לפריחה עונתית (בארץ בעיקר עשבי בר שונים ופריחת הזית) וזאת לעומת אלו הסובלים תסמינים כל השנה ורבים הם אלרגיים לקרדית אבק הבית. העיקרון המוביל בטיפול באלרגיה הינו פעמים רבות המנעות כל הניתן מחשיפה לאלרגן, כך אדם שתגובותיו קשורות לאפיתל חתול (“שערות חתול”) עדיף שלא יגדל חתול בביתו. לעומת זאת מעט מאוד ניתן (אם בכלל) לעשות כדי להימנע מחשיפה לאבקנים של פריחות עונתיות, לכל היותר ניתן להזהיר האדם האלרגי מעונת פריחה הקרבה ובאה ואולי להמליץ לבחור העצים והשתילים ששותל בגינתו בהתם לאלרגיה ממנה סובל. לגבי האלרגיה הנפוצה לקרדית אבק הבית, אמנם קשה מאוד “להפטר” מקרדית האבק אולם טיפול סביבתי נכון בבית בעיקר בחדר השינה הכולל: ניקיון במים של רצפת החדר, העדר שטיח ורהיטים צוברי אבק, הימנעות משימוש בשמיכות צמר, הוצאה מהחדר של בובות פרווה וחפצי נוי פרוותיים, טיפול במסנני המזגן בחדר ושימוש בכיסוי דוחה אבק למזרן ולכריות יכולים להקטין מאוד את החשיפה לקרדית אבק הבית. הנדבך השני של הטיפול באלרגיה לנשאפים הינו טיפול תרופתי מתאים במשאפים לאסטמה, תרופות אנטיהסטמיניות וספריי לאף לנזלת אלרגית וטיפות עיניים כאשר קימות תרפות נוספות לאיזון וטיפול במצבים קשים יותר שלא מגיבים לטיפול הסטנדרטי או בתקופות של החמרה. בדומה לטיפול שתואר לעיל, גם במקרה של אלרגיה לנשאפים ניתן לשלב טיפול דפיניטיבי על ידי “חיסונים” – אימונוטרפיה. מדובר בחשיפה הדרגתית בזריקה תת עורית של האלרגן או מספר אלרגנים להם האדם נמצא כרגיש תחילה פעם בשבוע למשך כ 5 חודשים (עליה הדרגתית במינון הניתן) ועד למנת אחזקה אותה נותנים אחת לחודש למשך 3-5 שנים. הטיפול רק במרפאת האלרגיה תחת השגחה רפואית לטיפול מיידי בתגובות היכולות התרחש בזמן הטיפול. טיפול זה יכול לגרום להעלמות כמעט מוחלטת של תסמיני האלרגיה ב 70-80% מהמקרים של נזלת אלרגית.
קיימת גישה חדשה של מתן הטיפול האימונוטרפי בטיפות תחת הלשון או כדורים בניגוד לטיפול השבועי /חודשי בזריקות. טיפול זה ניתן בביתו של המטופל ולא במרפאת האלרגיה. הטיפול ניתן כיום בחלק מהמדינות באירופה ואינו קיים בישראל בשלב זה.
אלרגיה למזון – במשך שנים רבות לא היה קיים טיפול לאלרגיה מסכנת חיים זו. אבחון של ילד שקיים חשד שסובל מאלרגיה למזון הינה בעלת חשיבות מכרעת. חשיפה למזון שילד אלרגי אליו, ולו בכמות מזערית, יכולה להסתיים באסון מצד שני הימנעות מיותרת מחשיפה למזונות יסוד כגון חלב, ביצים, סומסום יכולה לפגוע בהתפתחותו התקינה של הילד. אלרגיה מוכחת למזון שייכת לקבוצת האלרגיות מסכנות החיים, מכאן שילדים ומבוגרים בעלי אלרגיה למזון מסוים מונחים להימנע לחלוטין מכל מזון המכיל או עשוי להכיל את המזון האלרגי ובמקרה של חשיפה בשוגג טיפול באנטיהסטמינים לתסמינים קלים או זריקת אדרנלין אוטומטית (“אפיפן”) במקרים של תסמינים קשים. אלרגיה למזון אצל ילדים (כגון אלרגיה לחלב, ביצים, סויה וסומסום) חולפת פעמים רבות עם הגיל (לרוב עד גיל 5) ועל כן מעקב ובדקות תכופות במרפאת האלרגיה חשובים ביותר לניטור מצב האלרגיה. לאחר שטסטים במרפאת האלרגיה מוכיחים כי נראה שאלרגיה חלפה/”נעלמה” יוזמן הילד לבדיקת “תגר” בו מתבצעת חשיפה הדרגתית תחת השגחה רפואית צמודה למזון האלרגי, בסוף בדיקת תגר כזו ניתן לסכם אם הילד אכן איננו סובל יותר מאלרגיה למזון או לא. במקרים מסוימים ניתן לבצע סוג של “חיסון” לחלק מהמזונות, (בעיקר חלב) על ידי חשיפה הדרגתית מתמשכת למזון האלרגי. הטיפול הנ”ל נחשב עדין טיפול ניסיוני וניתן, שלא במסגרת סל הבריאות, בלק ממרפאות האלרגיה בארץ.
אלרגיה למגע– אלרגיה למגע מייצגת קבוצה של תגובות עוריות למגע צמוד עם חומר הגורם לגירוי העור. אלרגיה זו מאובחנת במרפאת העור עם “תבחיני מטלית”, מדבקות שמודבקות לרוב על הגב למשך 48-72 שעות. בתבחין זה ניתן לאתר חומרי יסוד המצויים בקרמים, סבונים, קוסמטיקה, לבוש ותכשיטים והנמצאים במגע הדוק עם העור של האדם. האבחון מאפשר לאדם האלרגי לאתר ולהימנע ממגע עם תכשירים המכילים החומר אליו הוא אלרגי. למעשה במקרה זה הימנעות הינה הטיפול היחידי המומלץ לאחר אבחון מחולל האלרגיה. הטיפול בגירוי העור (האקזמה) לאחר שזו נוצרה הינו במשחות מקומיות שונות (לרוב שחות רחבות טווח הכוללות סטרואידים, אנטיביוטיקה ואנטיפיטריאטיים).
