מרגישים רעבים רגע אחרי שסיימתם ארוחה דשנה? מחפשים שוקולד בכל מחיר ואינכם מסוגלים להפסיק לחשוב עליו? התחלתם לאכול מתוך שובע – ואתם אוכלים ואוכלים עד שלא נותר פירור, והופכים את הארונות לחפש ‘עוד’? – כנראה שאתם במצב של ‘אכילה רגשית’, ואתם עלולים להמשיך ולהמשיך עד כדי בחילה, וגם לאחריה… כי מה שחיפשתם אינו שובע כי אם סיפוק, ואין לכם סיכוי להשיגו גם אם תמשיכו ותאכלו סופרמקט שלם.
מה קורה לכם? – כפי שהוסבר בכתבה הקודמת, מתח ורגשות שליליים גורמים למוח להפריש קורטיזול, שיוצר דחף למאכלים עתירי פחמימות, מלח ורמה גבוהה של שומן. המאכלים הללו שייכים בדרך־כלל למשפחת המאכלים המזיקים, שגורמים לעלייה במשקל ולסיבוכי בריאות נוספים.
אכילה בחברה גם היא יכולה להיות רגשית. האכילה מהווה ערוץ לתקשורת עם הסביבה, היא דרך להיות חלק מהקבוצה ומרגיעה את העצבים המתוחים מהמערכה החברתית. לכן, אכילה בסביבה חברתית לא טבעית יכולה לגרום לאנשים לאכול יותר מדי או לאכול, בניגוד לתכניתם, אוכל לא בריא שיגרום להם לעלות במשקל תחת הירידה שכה רצו בה.
שעמום גם הוא מייצר צורך לאכול. אם הסימן לכך שאתם משועממים הוא פתיחה חוזרת ונשנית של המקרר ונבירה במזווה, בתקווה שאולי הפעם יהיה שם משהו חדש ומעניין… גם אתם לוקים באכילה רגשית.
שימו לב, מותר ובריא לאכול פה ושם גם כשלא רעבים, בתנאי שהאכילה היא מרצון, ושהרווח שהיא משיגה עבורכם שווה את המחיר. המחיר של אכילה לא מאוזנת הרי עלול להיות כבד: סוכרת, מחלות לב, והרבה קודם: בוז עצמי ודימוי גוף שלילי. האם הוא שווה לכם?
אם התשובה שלכם היא לא, ובכל זאת אתם אוכלים… אז אינכם אוכלים מתוך בחירה, ובעצם כלל אינכם חווים את האכילה עצמה.
אפשר לעשות ‘סוויץ’?
אפשר, אבל לא באמצעות עוד דיאטה…
כדי לעצור את האכילה הרגשית עליכם קודם־כל ליצור מודעות לעצם האכילה. עד היום ניסיתם להימנע מאכילה בכוח, וכשלא הלך הפעלתם עוד כוח. נכון? אבל בכך הרחקתם את עצמכם עוד ממערכת יחסים בריאה וטובה עם המזון שאתם אוכלים ועם חוויית האכילה. הקשר הזה הוא האתגר הראשון שלכם. רק הוא יאפשר לכם לשמור על המשקל שאתם רוצים בו לאורך זמן.
דרך אחת למודעות כזאת, היא עריכת בדיקה עצמית, בכל פעם שאתם הולכים לחפש ‘משהו’ במטבח. שאלו את עצמכם: האם אתם צמאים? האם אתם עייפים? האם אתם משועממים? ואולי באמת אתם רעבים?
איך תדעו שאתם רעבים? זה פשוט. בדקו: האם אתם חשים התכווצות קיבה, מה שמכונה ‘בטן מקרקרת’ – או אולי זה הראש שדוחף אתכם לאכול, לאכול על מנת לאכול? האם אתם אוכלים את זה כעת כי זה באמת טעים לכם – או שאתם מחפשים משהו לאכול, ולא משנה בכלל מה?
אל תימנעו, בינתיים. אבל תהיו מודעים. חשוב שתהיו פשוט מודעים.
דרך נוספת להגיע למודעות, על דרך החיוב, היא להיות ‘נוכחים’ יותר באכילה, לחוות את האוכל עצמו, להיות ערניים למה שאתם אוכלים, לאכול מתוך מצב פנימי של מודעות קשובה (“mindfullness”).
חשבו על המזון לפני שאתם אוכלים אותו, חשבו על איך הוא נברא. עצרו והתבוננו בו: איך הוא נראה? איזה צבע יש לו? הריחו אותו ונסו להגדיר: מה ריח לו? טעמו בקצה הלשון, בנגיסה קטנטונת: מה הטעם שאתם מרגישים? הרגישו אותו בפיכם: איזה מרקם יש לו? לעסו ובדקו: מה השתנה במרקם? מה מרגישים עכשיו? איזה קול יוצרת הלעיסה?
נוכחות באכילה יוצרת מודעות טובה, כל החושים שותפים וחשים מה הגוף אכל, כמה, וכמה הוא שבע. בצורה כזו מפחיתים מתח, מורידים את רמת הקורטיזול, והגוף מתאזן רגשית ובא על סיפוקו.
נסו וספרו לנו מה זה עושה לכם. בעזרת ה’ נמשיך הלאה יחד – בכתבה הבאה.
