כל אדם יש אזורים חלשים יותר אזורים חזקים יותר, ולא משנה כרגע הסיבה. חשוב לדעת שתמיד האזורים החלשים יותר יגיבו, למרות שלא תמיד נבין את הקשר בן הגורם לתוצאה. כל בעיה שמתגלה באחת ממערכות הגוף היא שילוב של בעיה כללית – פיזית או רגשית, עם נטיה לחולשה במערכת הספציפית שגרמה לבעיה לבוא לידי ביטוי דווקא במערכת זו.
נושא ההרטבה נושא רגיש שמדובר הרבה, ויותר ממה שמדובר אינו מדובר, כי הסובלים מן הבעיה שומרים על שתיקה שמעצימה את הסבל. אנשים מגיל ינקות ועד 20 + סובלים מהבעיה. חשוב מאד לדעת שיש לה סיבות.
הסיבות עלולות להיות פיזיות, כמו גרוי יתר שנובע מתולעים,פטריות ולפעמים אפילו תזונה לא נכונה המשפיעה על חוזקה או חולשתה של המערכת. יש דברים שנראים פעוטים אך מחוללים שמות. לכן שעל אף שזה נראה דבר אולי פעוט הוא יכול לעשות שמות והייתי מציעה להורים לא לזלזל אם מזהים תולעים, למשל, ולטפל. אצל חלק קטן יחסית של הסובלים יש בעיות מבניות שהן מורכבות יותר לטיפול, וקימות גם בעיות שאינן קשורות ישירות אך משפיעות וגורמות להרטבה כמו בעיות הורמונליות, שרירים חלשים ועוד.
מן הצד השני אנחנו רואים השפעה ישירה של מצבים רגשיים על הרטבה. אחת התגובות הישירות שנראה במצבי סטרס, טראומה, אובדן או פרידה – היא שהילד התחיל להרטיב… במקרים כאלו מומלץ לא לדחות ולטפל מידית. אפשר לבחור בכל דרך טיפול ובלבד שהעניין יטופל. החל מפרחי באך שיכולים לתת מענה מעולה, וכלה בטיפולים רגשיים מסיביים יותר בהתאם גיל הילד
הנכון ביותר בעיני הוא השילוב בין השניים, כיון שכפי שפתחתי ואמרתי, תמיד המקומות שיפגעו הם אלו החלשים יותר. אצל אחד תיגרמנה בעיות עיכול או נשימה, ואצל רעהו תתפתח הרטבה. לכן נכון לחזק את המקום מבחינה פיסית בעזרת רפלקסולוגיה,ביקום,וכדומה, בשילוב עם טיפול רגשי שיעלים את הבעיה השורשית. יש טיפולים שמשלבים את שניהם, למשל טיפול רפלקסולוגי שמחזק את המערכת וגם משחרר רגשית, בפרט אם משלבים בו שמנים אתריים.
אינה דומה, אפוא, הרטבה אצל ילד אחד למשנהו, אף אם הם גדלים באותו בית. נכון יהיה לאבחן אותם בצורה מדויקת, לאתר את הגורמים העיקריים המשפיעים, ולטפל בהתאם.
