תפקיד הורידים הוא להחזיר את הדם, אחרי שימוש, עם כל הפסולת שנוצר בפעולת התאים (מטבוליזם), לכיוון הלב, הפוך מתפקיד העורקים שמזרימים את הדם עם חמצן וחומרי אנרגיה לרקמות.
כלומר, כיוון הזרימה הורידית הוא מכף הרגל כלפי מעלה לכיוון הלב, נגד כוח משיכה. הפעולה הזו מתאפשרת בגלל עבודה משותפת בין שרירי הרגליים שחולבים את הורידים בזמן הפעלתם (כמו הליכה, למשל) ובין מסתמים חד כיווניים שבדופן הפנימי של הורידים, אשר מאפשרים לדם רק לעלות לכיוון הלב ולא לזרום מטה לכיוון כפות רגליים.
למעשה, מחלת ורידים זו מחלת מסתמים. המסתמים נקרעים בגלל הסיבות שציינתי קודם (בעיקר נטייה גנטית) ואז הדם זורם (יותר נכון להגיד שהדם נופל) לכיוון כפות רגליים דרך הוורידים החולניים. הדם הזה, עם כל הפסולת, גורם ללחץ גבוה בתוך מערכת הורידים אשר גורם להתרחבות של ורידים שבולטים על פני העור (דליות ורידיות) וההסתברות של דם ורידי עם כל הפסולת גורם לכובד, עייפות,נפיחות וכאבים ברגליים, שהם הסימפטומים העיקרים של המחלה. ואם המצב לא מטופל, מופיעים שינויים בלתי הפיכים בעור, כמי שינוי בצבע וכיבים.
לפני שנים רבות ניסו לתקן את המסתמים אז ללא הצלחה. לכן הדרך הטיפולית ששלט בכל העולם היה ניתוח להוצאת הורידים החולניים (Stripping), דבר אפשרי מכוון שיש רזרבה מאוד גדולה של ורידים שתעשה את העבודה.
אבל הניתוחים כללו, ברוב המקרימים, הוצאת הוריד הראשי, על שם וריד ספנה (Saphena), ניתוח סטריפינג או שליפת הוריד והוצאת ענפיו שח וריד הספנה, פעולה שכללה החלמה די ארוכה ולא נוחה לחולה.
בשנים האחרונות, ניתוח סטריפינג הוחלפה בשיטות חדשות וחדישות שסוגרות את הוריד מבלי שיהיה צורך להוציאו ועם הזמן הוריד הסגור עובר תהליך של ניוון וספיגה, יש כיום חדשות שיטות למתרה זו: ניתוח בדבק (Venaseal), ניתוח לייזר(Laser), ניתוח גלי רדיו(radiofrequency ablation) , והזרקות קצף תחת הנחיית אולטרא-סאונד(Foam injections guided by US))
ניתוח לייזר היה הניתוח החדשני הראשון שהחליף בהצלחה את הניתוח הקלסי(stripping)
הניתוח הוא זעיר פולשני. באמצעות מחט המוכנסת לתוך הוריד בהנחיית US ודרכו מושחל סיב אופתי של לייזר. הסיב ממוקם במקום אנטומי מדוייק ומפיק קרן לייזר שמעלה את הטמפרטורה לתוך הוריד ל-240 מעלות צלזיוס שצורף את הוריד וסוגר אותו. הוריד הסגור עובר תהליך של ניוון וספיגה ובמשך הזמן נעלם.
ניתוח גלי רדיו: המכשיר גלי רדיו פותח לאחר שימוש במכשיר לייזר לניתוחי ורידים. בשיטה זו נסגרים הורידים החולים על ידי החדרת קטטר לתוך הוריד בהנחיית US. האנרגית גלי רדיו המופקת על ידי הקטטר, מחממת את דופן הוריד בטמפרטורה של 120 מעלות צלזיוס. הוריד נסתם ובמשך הזמן נספג ונעלם. הטכניקה דומה ללייזר, אבל בגלל שהטמפרטורה נמוכה יותר, יש פחות טראומה לרקמות מסביב לווריד, לכן יש פחות נפיחות וכאבים וזמן ההחלמה קצר יותר.
הניתוחים מתבצעים בהרדמה מקומית וטישטוש מה שמאפשר התעוששות מהירה והחולה משתחרר לביתו כשעה לאחר ניתוח ויכול לחזור לשגרת חייו כמעט באופן מיידית.
ניתוח דבק (Venaseal): שיטת הניתוח בדבק היא שיטה המודרנית ביותר לטיפול של ורידים באי ספיקה. מבוססת על זריקה של ע”ש Cyanoacrilate שיכול להדביק רקמות והוא לא רעיל.
בעזרה והכוונת מכשיר אולטרא-סאונד הודר קטטר מאוד דק לתוך הוריד החולה ודרכה מוזרק החומר שפועל כמו דבק מגע ולאחר מספר שניות הוריד נדבק שדופנות הפנימיים. הוריד נסתום עובר תהליך של ניוון ובמשל הזמן נשפג לתוך הגוף ונעלם.
מכוון שהפעולה לא דורשת פגיעה בטמפרטורה גבועה כמו שיטות אחרות, צכל התהליך מתבצע בדקירה אחת של הרדמה מקומית במקום החדרת הקטטר לכן לא דורשת טשטוש. כמו כן סגירת הוריד הי כמעט מיידית, לכן אין צורל בגרביים אלסטיות לאחר הפעולה.
הזרקות קצף תחת הנחיית US: בפעולה זו, מוזרק חומר מטרש לתוך הוריד תחת הנחיית US, החומר גורם לטראומה כימית לדופן הוריד שנסתם ומתנוון במשך הזמן. השיטה מיועדת לענפים של וריד הראשי . מחומר המוזרק Polidocanol, נמצא בשוק עשרות שנים.
