קומתו של אדם כבוגר נקבעת על ידי ארבעה שלבי גדילה: בתקופת החיים העובריים, בתקופת הינקות, תקופת הילדות ותקופת ההתבגרות עד להגעה לגובה סופי. בדומה למירוץ שליחים, כל תקופה תלויה בתקופה שלפניה ולא ניתן לפצות באופן מלא על חסר בתקופה מסוימת. מכאן גם החשיבות הרבה למעקב גובה ומשקל בכל אחת מתקופות אלו. בתקופה העוברית מעקב הגדילה נעשה על ידי רופא נשים ובהמשך במסגרת טיפת חלב ואצל רופא הילדים. מטרת המעקב היא לאתר את הילדים עם בעיה בדפוס הגדילה. לרוב יהיה זה רופא הילדים או אחות טיפת חלב אשר יבחינו בשינויים בדפוס הגדילה של ילדך.
קומה נמוכה של הילד היא סיבה שכיחה לדאגת ההורים ופניה לרופא הילדים ולאנדוקרינולוג ילדים. הרופא יבצע מדידה של גובה ומשקל וימקם על אחוזונים לפי גילו המדויק של הילד. קומה נמוכה תוגדר כשגובהו של הילד באחוזון 3 ומטה. הפרעה בגדילה תיתכן גם בילדים גבוהים אצלם יש ירידה מתמשכת בקצב הגדילה ולכן ירידה באחוזוני הגובה לאורך חודשים. במקרים אלו יש מקום לביצוע בירור רפואי.
מטרת הבירור הראשוני היא לאבחן אם ישנה בעיה רפואית ברקע המתבטאת בהפרעה בגדילה – דוגמת מחלת צליאק, מחלת מעי דלקתית , נחירות ליליות/הפסקות נשימה בשינה, או הפרעה בתפקוד בלוטת התריס. בחלק מהמקרים הללו אין תסמינים נוספים מלבד עיכוב בגדילה ולכן חשוב לברר זאת על ידי בדיקת דם פשוטה במסגרת קופת החולים.
הפרעה בגדילה וקומה נמוכה בבנות עשויה להיות ביטוי של חסר חלקי או מלא בכרומוזם X, מצב הנקרא תסמונת טרנר. בגילאים הצעירים הקומה הנמוכה עשויה להיות ביטוי יחידי, יש חשיבות גדולה לאבחון כיוון שבגיל ההתבגרות ואילך יתכנו ביטויים רפואיים נוספים שיש צורך לעקוב אחריהם וניתן לטפל בהם. לכן כל הבנות בעלות קומה נמוכה מתבקשות להשלים במסגרת הבירור בדיקת קריוטיפ המדגימה הרכב כרומוזומים, גם בדיקה זו כרוכה בדגימת דם פשוטה לביצוע.
לא כל מקרה של קומה נמוכה הוא תוצאה של הפרעה בגדילה. ישנם ילדים שגדלים באחוזון נמוך בהתאם לגובהם של הוריהם ואף אחד מהם אינו סובל מבעיה רפואית כלשהיא. ישנם ילדים שגדלים לאורך אחוזון גובה נמוך במהלך הילדות, מתבגרים בגיל מעט מאוחר יותר ובסופו של דבר מגיעים לגובה תקין בבגרותם. זאת ניתן לקבוע רק בתום הבירור. קומה נמוכה של ההורים אינה סיבה להימנע מבירור וטיפול בילד כיוון שבמקרים רבים לא אובחנה הסיבה הרפואית לגובהו הנמוך של ההורה, ולו אובחן ניתן היה לטפל בהתאם ולשפר את גובהו כבוגר. חשוב לזכור כי ניתן להשפיע על הגובה רק עד סיום ההתבגרות, לאחר מכן אין טיפול רפואי תרופתי שיכול להשפיע על הגדילה לגובה.
בילדים בעלי קומה נמוכה או בעלי קצב גדילה איטי הגורם לשבירת אחוזוני גובה, לאחר שנשללה מחלה במערכת העיכול או מחלה דלקתית כרונית, יש מקום להרחבת הבירור והערכת הפרשת הורמון גדילה. בדיקה זו מבוצעת בצורת תבחין במסגרת המכון האנדוקריני. ילדים בהם אובחן חסר של הורמון גדילה יתבקשו לבצע בדיקת הדמיית ראש (MRI) שתדגים את בלוטת ההיפופיזה המפרישה הורמון גדילה.
הורמון גדילה הוא אחד הטיפול המרכזיים הניתן בהפרעות גדילה. הורמון גדילה מופרש באופן טבעי בגוף ע”י בלוטת ההיפופיזה, בעיקר בשעות השינה בלילה. הורמון זה משפיע על מערכות שונות בגוף,בגיל הילדות וההתבגרות הוא מעודד גדילה של לוחיות הגדילה בעצמות וכך מביא להתארכות העצמות ולגדילה לגובה. בילדים בהם יש חסר של הורמון גדילה נצפית גדילה איטית מהצפוי לגילם. בילדים אלו מתן טיפול בהורמון גדילה מתקן את ההאטה בגדילה ומחזיר אותם לאחוזון הצפוי לפי גובה ההורים.
הורמון גדילה ניתן כטיפול גם בהפרעות גדילה בהן אין חסר בהורמון גדילה, דוגמת בנות עם תסמונת טרנר, ילדים שנולדו קטנים לגיל ההריון ולא השלימו את הפער לאחוזון 3 בגובה עד לגיל 4 שנים, ילדים עם תסמונת פרדר-ווילי וילדים עם כשל כלייתי כרוני. גם בילדים נמוכי קומה בהם נשללה כל הפרעה רפואית ניתן לטפל בהורמון גדילה ובתנאי שגובהם נמוך מאחוזון 3 לגילם. הטיפול בהורמון גדילה ניתן בזריקה תת עורית יומיומית, המתן פשוט ומבוצע בביתו של הילד, לרוב לפני השינה. הטיפול ניתן עד לסוף תקופת הגדילה לגובה- בממוצע עד לגיל 17 שנים בבנים וגיל 15 שנים בבנות. את הטיפול בהורמון גדילה מומלץ להתחיל מוקדם ככל הניתן שכן טיפול הניתן לאורך זמן ארוך יותר מביא לשיפור משמעותי יותר בגובה הסופי.
הטיפול בהורמון גדילה ניתן מזה שנים רבות ונחשב בטוח לשימוש, תופעות הלואי הן נדירות. חשוב שהטיפול ינתן בהתויה מתאימה ובמינון המתאים להתויה כדי להמנע מהשלכות לא רצויות. חשוב שיבוצע מעקב עקבי במרפאה האנדוקרינית, אחת ל-4 חודשים, לאורך תקופת הטיפול כדאי לעקוב אחר התועלת של הטיפול ולאתר תופעות לואי בשלב מוקדם אם ישנן. הטיפול בהורמון גדילה עשוי להביא להחמרה של עקמת אם ישנה, כפי שגדילה מואצת בגיל ההתבגרות מביאה להחמרה של עקמת. לכן בכל בדיקה במרפאה האנדוקרינית יבדוק הרופא אם ישנה הטיה של עמוד השידרה ובמקרה וישנה יפנה ליעוץ של אורטופד מומחה בתחום. הטיפול בהורמון גדילה עשוי לגרום להופעת כאבי ראש חזקים, מופיע ביחוד בתחלת הטיפול, מסיבה זו בהתחלת הטיפול מבוצעת העלאה הדרגתית במינון עד למינון הטיפולי המתאים. הטיפול בהורמון גדילה עשוי לגרום לעליה ברמות סוכר בילדים בעלי נטיה משפחתית לכך, לפיכך מבוצע מעקב מתאים וניתנת הדרכה להמנע מריבוי ממתקים.
תזונה בריאה ומאוזנת חשובה ביותר לגדילה התקינה של הילד. יש לדאוג לצריכה מספקת של קלוריות, חלבון, ברזל וויטמינים, יש להפחית בצריכת מזונות מעובדים, ממתקים ושתיה ממותקת. בילדים בעלי משקל נמוך ורושם שהתזונה הלקויה משפיעה לרעה על הגדילה, לאחר שנשללה בעיה רפואית במערכת העיכול ניתן יעוץ דיאטנית לגבי העשרת התזונה במזונות עתירי קלוריות וחלבון. ניתן להעשיר את התזונה גם על ידי הוספת תוספי תזונה מתאימים המיועדים לילדים וניתנים בצורת משקה. קיימים סוגים שונים של משקאות, מומלץ על יעוץ דיאטנית לשם שילוב המשקה המתאים בכמות המתאימה לילד.
במסגרת היחידה האנדוקרינית בבית החולים “דנה-דואק” לילדים במרכז הרפואי תל אביב אנו מציעים שירות של צוות מומחים רב- תחומי: אחיות שימדדו את הילד והוריו בצורה המדויקת ביותר, דיאטניות מומחיות לילדים שיבצעו הערכה תזונתית של הילד וימליצו על תזונה אופטימלית ורופאים מומחים בתחום. הרופא יאזין בסבלנות לרקע הרפואי של ילדכם, יבחן את אחוזוני הגובה והמשקל, יבדוק את ילדכם, יבחן את בדיקות המעבדה וצילום כף היד ובתום הבירור יסביר בצורה מפורטת ומובנת על מצב גדילתו של ילדכם ועל האמצעים המומלצים להשגת גדילה בריאה ומיטבית.
ד”ר אביבית ברנר, רופאה בכירה, היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים, ביה”ח “דנה-דואק” לילדים, המרכז הרפואי תל-אביב ע”ש סוראסקי.
ד”ר יעל לבנטל, מנהלת היחידה, היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים, ביה”ח “דנה-דואק” לילדים, המרכז הרפואי תל-אביב ע”ש סוראסקי.
