קידוש והבדלה בבית החולים
קידוש במקום סעודה
קידוש בשבת בלילה מדאורייתא, וביום מדרבנן. חז”ל תיקנו את ברכת הקידוש על כוס יין, וכן תיקנו שצריך לקדש במקום הסעודה ובזמן הסעודה, כלומר, שלא יפסיק בין הקידוש לסעודה, ויש אופנים שאין יוצאים ידי קידוש, כדלהלן:
א. לכתחילה יש לאכול לפחות כזית פת (לחם שברכתו ‘המוציא’) כדי לצאת חובת קידוש במקום סעודה. אם קשה אכילת הפת, אפשר לצאת במזונות (עוגות), ואם אי אפשר במזונות אפשר לצאת בשתי רביעיות יין. כלומר, שמלבד רוב כוס של קידוש ישתה עוד רביעית יין או מיץ ענבים. ואם גם זה קשה לו, די שישתה רביעית יין או מיץ ענבים של כוס קידוש. אבל בשמיעת הקידוש בלבד בלי לאכול לאחר קידוש אין יוצאים ידי חובת קידוש.
ב. יולדת בליל שבת שלא שמעה קידוש, או שמעה קידוש אלא שמצבה לא אפשר לה לאכול וממילא לא יצאה ידי חובת קידוש, ומאוחר בלילה מסוגלת כבר לאכול או לשתות, חייבת, כמובן, לקדש על יין או על מיץ ענבים קודם לאכילה או לשתייה, ואם אין יין או אינה יכולה לשתות יין, אפשר לקדש על הפת אפילו שאינה שלמה, ואומרת את כל נוסח הקידוש, ובמקום ברכת ‘בורא פרי הגפן’ מברכת ברכת ‘המוציא’. אם אינה יכולה לאכול פת או מזונות, אלא רק דברים קלים כגון מרק וכדומה (כלכלה רכה), ואינה יכולה לקדש על הפת וגם אין לה יין לקדש עליו, יכולה לסמוך על תפילת שבת שהתפללה והזכירה את קדושת שבת. אם עדיין לא התפללה או שאינה מסוגלת להתפלל, יכולה לאכול ולשתות, ולמחרת תעשה קידוש בלי אמירת ‘ויכולו’.
ג. יולדת המשלימה ביום שבת את קידוש ליל שבת יוצאת בזה גם חובת קידוש של יום השבת.
ד. אם שוהים מבקרים בבית החולים בזמן קידוש, אסור ללוותם לאחר קידוש לפני הסעודה מחוץ לחדר שקידשו בו, משום הפסק בין קידוש לסעודה.
ה. יש להיזהר שלא לצאת מהחדר בין קידוש לסעודה, ובדיעבד אם חזר למקום הקידוש, יצא ידי חובה.
הבדלה
א. נשים חייבות בהבדלה כבקידוש, ויש סוברים שנשים פטורות מהבדלה, לכן רצוי שתצא חובת הבדלה על ידי איש המבדיל לעצמו ומוציא בזה גם את הנשים.
ב. אם לא שמעו הבדלה יכולות להבדיל וגם לברך ברכות ‘מיני בשמים’ ו’בורא מאורי האש’.
ג. בעל המבקר בבית החולים אצל אשתו, או כל איש הבא לבקר לאחר שהבדיל בבית והאישה עדיין לא יצאה ידי חובת הבדלה, מן הראוי שהאישה תבדיל לעצמה ולא על ידי מי שכבר הבדיל. ואם קשה לה עשיית ההבדלה, יכול האיש להבדיל לאשה על אף שהבדיל כבר בבית.
ד. אם לא הבדילה במוצאי שבת מכל סיבה שהיא, יכולה להבדיל עד סוף יום שלישי ואינה מברכת על הבשמים ועל הנר.
ה. יולדת במוצאי שבת ולא שמעה הבדלה ואין לה ממי לצאת חובת הבדלה וקשה לה להבדיל לעצמה, מותר לה לאכול ולשתות, וביום א’ תעשה או תשמע הבדלה.
יין נסך
חז”ל אסרו יין שגוי נסכו לעבודה זרה או נגע בו, לכן יש להיזהר מאוד ביין הנמצא במקום בו שוהים נוכרים או מחללי שבת.
א. יין נסך ממש, שהוא יין שניסכו גוי לע”ז – כמעט ואין בימינו.
ב. אולם יש עדיין “סתם יינן”, שהוא יין שהגביהו גוי או מזג אותו, בלא ניסוך (הפוסקים נחלקים האם גזרו על יין זה גם איסור הנאה, ואין כאן המקום להאריך).
ג. אם נגע או הגביה בקבוק סגור – אין כל איסור ביין.
גוי שמזג יין מבקבוק – נאסר הן היין המזוג והן היין שבבקבוק, וכן מחמירים אם הגביה, בלא מזיגה, בקבוק פתוח – נאסר היין.
ד. יין מבושל: השו”ע פוסק – “יין מבושל שלנו שנגע בו העובד כוכבים מותר, ומאימתי נקרא מבושל? משהרתיח ע”ג האש”. הפוסקים נחלקו בדינו של יין מפוסטר, האם הוא נחשב כמבושל. ולכן, ביין שכתוב על הבקבוק ש’דינו כמבושל’ – יש להחמיר, ובשעת הדחק יעשה שאלת רב.
