מהי ההגדרה להרטבת לילה?
הרטבת לילה היא איבוד שתן לא רצוני תוך כדי שינה, לפחות פעמיים בשבוע אצל ילד מעל גיל חמש. מבחינים בין הרטבת לילה ראשונית להרטבת לילה שניונית.
הרטבת לילה ראשונית מוגדרת במקרים בהם הילד מעולם לא השיג שליטה לילית על פעילות שלפוחית השתן.
הרטבת לילה שניונית מוגדרת במקרים בהם נגמל בשלב מסוים, לפרק זמן של ששה חודשים רצופים ומעלה, שלאחריו שבה אי השליטה הלילית במתן שתן”.
להרטבת לילה יש רקע גנטי, כאשר הורה אחד הרטיב עד גיל מאוחר, הסיכוי שהילד יסבול מאותה תופעה הוא גבוה. כאשר שני ההורים הרטיבו עד גיל מאוחר, הסיכוי שהילד ירטיב גם גבוה במיוחד. במחקרים שונים נמצא שהגן הספציפי נמצא על כרומוזום 13.
האם יש פתרון להרטבת לילה אצל ילדים?
בטיפול המקובל יש 3 אפשרויות : טיפול רגשי, צופר/ לילה, טיפול הורמונלי.
בטיפול הרגשי המטפל בודק מאיזה סיבה הילד מרטיב, יכול להיות שהוא דורש יותר יחס, אולי הוא במצוקה וכד’.
הטיפול בצופר/זמזם לילה נעשה ע”י מכשיר קטן שמתחיל לצפצף ברגע שהטיפה הראשונה יוצאת ואז הילד מתעורר והולך לשירותים.
הטיפול ההורמונלי:
פעם שאלתם את עצמכם איך יכול להיות שבמשך היום הולכים לעיתים קרובות להתפנות ואילו בלילה אפשר לישון 8 שעות רצוף ללא צורך ללכת לשרותים?
בגוף שלנו יש מערכת הורמונלית שמווסתת את סינון הדם בכליה, חלק מן הדם שעובר סינון חוזר בחזרה אל מערכת הדם וחלקו עובר אל שלפוחית השתן.
בלילה מופרש מן ההיפופיזה הורמון בשם “ווזופרסין” – ADH וכך רוב הדם שעובר סינון חוזר אל מערכת הדם ושלפוחית השתן לא מתמלאת.
בהרטבת לילה – בין היתר – יש חוסר בהורמון זה ולכן הטיפול התרופתי המוצע לרוב זה תרופה שמכילה את הרכיב הפעיל: דסמופרסין (Desmopressin) שהוא דומה להורמון ADH וכך פחות שתן מצטבר בשלפוחית השתן.
הבעיה בלקיחת תרופה זו (מלבד תופעות לוואי שיש לכל תרופה) שבהפסקתה חלה התדרדרות בתוצאות…
ישנו טיפול מוצלח לבעיה זו – רפלקסולוגיה
הטיפול מתמקד בשני דברים עיקריים: מע’ ההורמונלית וחיזוק שריר הספינקטר של השלפוחית.
ע”י חיזוק ואיזון ההיפופיזה מופרש יותר הורמון ADH בלילה.
ע”י חיזוק שריר הספינקטר (מה שאין בכח הרפואה לעזור) הילד שומר על עצמו יותר זמן ולא בורח לו…